12 דברים שלא ידעתם על יוליה אור לב

  1. נולדתי באודסה, אוקראינה. בגיל 4.5, בעודי משחקת בצעצועים, שמעתי שיחה של ההורים שלי שמתלבטים האם להגר לארצות הברית, לאוסטרליה או לישראל. בנונשלנטיות ובידיעה נחרצת, קמתי מהמשחקים שלי ואמרתי להם שאני רוצה לגור בישראל. לשם אנחנו טסים. כעבור כשנתיים כך קרה. באותן שנים לגוף שלי היה קשה לשאת טיסות. בטיסה לישראל הרגשתי כאילו יד אלוהים עוטפת אותי. עשיתי גלגלונים במטוס והרגשתי שאני מרחפת על עננים..
  2. מיד איך שלמדתי קרוא וכתוב בכיתה א’ התחלתי לכתוב שירים (Poems). מאז כתיבה, על כל סוגיה, היא אחת *ה*מתנות שלי בחיים, ואני מתענגת עליה לחלוטין. ברור לי שאני אוציא בחיים לפחות ספר אחד.
  3. תהליכי הלמידה בחיי מאז ומעולם היו קוואנטיים. אני מיומנת ביותר בללמוד שני צעדים, להשלים כמה דברים מאמצע הדרך, ומיד “להתחיל לרוץ מרתון” במסלול האלופים. יש דברים שאני כבר יודעת ופשוט נזכרת. ככה אני חווה את החיים בכלל – מעדיפה לא לבזבז זמן על “ידע לינארי”.

    כשאני רוצה ללמוד משהו חדש, אני מבקשת מהנשמה שלי שתלמד אותי. לפעמים היא גם תפנה אותי למורים ספציפיים. לרוב היא פשוט תגיד לי – “עופי על עצמך! רוצה ללמוד? תתחילי ללמד אחרים. אני אדריך אותך בדרך”. ככה, לפני כעשור, התחלתי להדריך וללמד נשים. ו”על הדרך” יצרתי מזה גם עסק של ליווי אישי, סדנאות והרצאות
    (בתחום “חיבור לנשיות ולתשוקה” והגשמת עשיה מתוך שליחות. בשנים האחרונות שחררתי את ה”כותרות” האלה, ואני עוסקת במשהו אחר).
  4. ככה גם גיליתי את נתיב העונג בחיי. ב19 השנים האחרונות אני הולכת בנתיב, שמלמד אותי להיות “מופעלת” ולנוע בחיים, מתוך מה שאני קוראת לו “עונג נשמתי”. כשהאנרגיה המינית הנשמתית שלי גורמת לי לפעול, אני מאושרת ברמה שאני לא יכולה לתאר במילים. לפני חמש שנים התחלתי לשיר ככה. זאת הייתה הדרך היחידה שידעתי לבטא את האור הזה החוצה. כשאני נמצאת עם אנשים שאני אוהבת בערוץ הזה, אני מרגישה בבית. מאז למדתי לבטא בדרך הזאת עוד כמה רבדים בחיי, ואני מפתחת עשיה חדשה.

  5. למרות “החזות הרוחנית” שלי, אני עדיין מקשיבה ל Hip Hop ול-Gangster Rap זו המוסיקה המרכזית שגדלתי עליה בנעורים, שמדליקה אותי כמו שלא הרבה דברים יכולים. בשנות העשרים שלי גרתי שנה במנהטן, ניו יורק, שם הגשמתי את “חלום הנעורים” שלי. הייתי יוצאת לבלות לבד בעיר הגדולה במועדונים של התעשיה, לליינים איכותיים של סצינת ה-Hip Hop במנהטן. על עקבים גבוהים, מגפיים מעל הברך, בגדים יפים והרגשה שכל העולם בידיים שלי, העיר הזאת חישמלה אותי.

    לילה אחד, מצאתי את עצמי במועדון שבו אני הלבנה היחידה(!). דמיינו אותי ועוד כמה מאות Black Niggaz רוקדים ביחד באותו מועדון. הרגשתי כאילו נחתתי מהירח. נראה לי שגם הם.
  6. כשאני שרה ורוקדת אני מרגישה בבית. זה המקום שבו הנפש והגוף שלי נחים יחד… כמו מדברים באותה השפה. כשאני מרפה ומשחררת שליטה, אני מרגישה אחדות. זה היה ככה גם במועדונים בתל אביב, בתקופה שעוד לא הבנתי עד כמה אני “מחוברת” טבעי. בתקופת ה-House של חיי, כשרבים עוד היו מנגנים מויינלים, ביליתי שנים ארוכות מאחורי ובתוך עמדת הדי ג’יי. צופה מקרוב ב”אגדות בינלאומיות” מנגנים צלילים סוחפים. “סופגת” מהם את הגאונות.

הייתי עוצמת עיניים, רוקדת בשיא החופש, ובו זמנית, “מתקשרת” ויז’נים עמוקים, שאת חלקם זוכרת עד היום. המסעות האנרגטיים והתודעתיים האלה שינו את חיי (לרוב בלי “משני תודעה”, נטו מוסיקה וריקוד).

  1. כשהתחלתי ליצור ולהנחות סדנאות, את רובן פיתחתי תוך כדי שאני רוקדת, ועוברת את תהליך הסדנה בעצמי. כל כך הייתי “אחת” עם מה שהעברתי החוצה, שהייתי באה בלי סילבוס או לו”ז מסודר. מעבירה את הסדנה בתדר של קלות וקסם. ולרוב מסיימת בול על הדקה, כמעט בלי להסתכל על השעון. זהו עבורי כוחו של חיבור. 

ב-20 השנים האחרונות, למדתי ואימצתי לחיי ולעבודה שלי, כלים רבים – אנרגטיים, רגשיים, תודעתיים ומנטאליים. כיום אני מאחדת את כל העשיה שלי למקשה אחת, בתדר חדש, המתאים לרוח התקופה הנוכחית. תקופה שבה אני יותר מעוגנת ונוכחת.

  1. מזה שנים אני מתחברת לתשוקה שלי ולעונג בחיי דרך עבודה קולית: באמצעות שירה קוואנטית-נשמתית, מוסיקה, ושירה אנרגטית המתוקשרת בשפות עתיקות. השירה המיוחדת הזאת, מגיעה מזמנים קדומים בהם חוכמה עמוקה הייתה קיימת ונגישה לאנשים. השירה מטמיעה את החוכמה הזאת לעומק הגוף, דרך כל תא ותא, ומקודדת את הDNA מחדש. העבודה הזאת תומכת בי עמוקות, ומהווה עוגן בחיי. 

מכיוון שבחיי אני עובדת מאוד חזק עם הבעת כוונות, והגשמתן בדרך כמעט “ניסית”. בין היתר, אני משתמשת גם בשירה להגשמה.

  1. אני בת לאבא אמן-מוסיקאי מקצועי, שרוב חייו התפרנס בשפע ממוסיקה, היה ראש הלהקה ו”הפנים שבפרונט” כסולן וכנגן גיטרה ובס. כילדה חייתי בבית מוסיקאלי, מוקפת בציוד הופעות.

הצד האמנותי של אמא שלי, מתבטא בכישרון סטיילינג נדיר. עד היום היא קונה לי בגדים וקולעת בול לטעמי. במקצועה היא מהנדסת מכונות ואשת מכירות. למעשה, שני הוריי התברכו בכישרון נדיר במכירה טבעית ואותנטית. כמוני כמוהם.
לאורך השנים, שמתי לב איך קיבלתי עוצמות, כישרונות והשראה, בין היתר, מהעשיה של הוריי.

החלק הטכני אצלי, אגב, מתבטא בין היתר בראייה הפתוחה שלי, ובדרך שבה אני מרפאה אנרגטית, ומגשימה דרך עבודת DNA.

  1. בשנה האחרונה אני לומדת ומתעסקת בענייני נדל”ן והשקעות. זה התחיל, בזה שבסך הכל רציתי לברר כל מיני עניינים לעצמי… וגרם לי לצלול ללמידה שריתקה אותי. אני כל כך מאושרת שיצרתי לי בשנים שחלפו גבולות ברורים ויציבות עמוקה.. וכך, גם בתחומים האלה, אני לומדת לעשות רק מה שנעים לי. ועושה בחירות מתוך הסמכות הפנימית שלי.

עוד דבר מפתיע, זה שאחרי שנים בהן עבדתי בעיקר עם נשים, מצאתי את עצמי משחקת במשחק הזה לצד גברים, ומביאה את העוצמה שלי בדרך חדשה. אפילו לא קלטתי לפני, כמה זה יכול להיות מאתגר וכיף, בו זמנית.

  1. השנה האחרונה הייתה עבורי השתרשות ואינטגרציה. כעת, אני ממשיכה לפתח את הגישה שלי, שמאחדת מגוון תחומים ו”עולמות ידע”. מתאהבת במי שכבר הייתי, ובמי שעוד אהיה. 

הגישה שלי לחיים ולעשיה היא חדשנית ופורצת דרך. אני שואפת לחבר בין רוח לחומר. בין מוח ימין למוח שמאל. ובין תודעה נשית משחקית, אינטואיטיבית ומלאת עונג, לכל דבר שאני יוצרת ועושה. 

בין היתר, בדרך אני לומדת להתאחד עם תודעה זכרית מטרתית, וממוקדת אנרגיית חיים חזקה ועוצמתית. להרחיב את הכלים שלי, וליהנות תוך כדי, כמה שיותר. כי הנאה מייצרת אנרגיית חיים, וכוח רב להגשים. 

החלום שלי, הוא לחיות את כל הרבדים בחיי כמעשה אהבה. וכך אני לומדת. אחת השאיפות שלי, היא לכתוב על זה ספר, ולהגיש לאנשים את ההשראה הזאת. חלק מהתוכן כבר נמצא וכתוב. את חלקו השני, אני ממשיכה לחוות ולחקור תוך כדי החיים.

  1. בתחילת 2016 החלטתי לקחת טיים אאוט מהחיים כפי שהכרתי אותם. אפשר לומר שהייתי אז
    “מכורה לעבודה”, עם עסק של ליווי אנשים שעבד. אלא שהרגשתי שמיציתי וסיימתי פרק בחיי. בהחלטה אינטואיטיבית ארזתי את הבית אל תוך מחסן. ויצאתי למסע נוודות בארץ, בלי בית (אפילו לא סאבלטים) ובלי רכב. זו הייתה חוויה משנת חיים, ואחת ה”סדנאות” העוצמתיות שעברתי בחיי. בייחוד מול אנשים שפגשתי בדרך. המסע כולו נמשך כשנתיים, ואפשר לכתוב גם עליו ספר 🙂
  2. משאירה “סעיף בונוס” לבריאה. כי אני רוצה לאפשר לחיים להוביל ולהפתיע לכיוונים חדשים. להחיות תדרים ודרכים שלא ראיתי עד היום. לאפשר לקסם זרימה, חופש וחיות. המסע מסקרן. יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין.
    To Be Continued ….

שינויים גדולים בצעדים קטנים – לפעול יום יום למען עתיד טוב יותר

תמיד זה בא ברגעים לא הכי צפויים עבורי.. אבל הרגיש לי נכון לשתף. מגיל 3 בערך אני עובדת ברמה הכי עמוקה דרך הדי.אן.אי שלי, בשיתוף פעולה מלא עם מה שקורה בעולם. במיוחד בהקשר לתקופה הנוכחית. עברתי חיים די משוגעים עם הדבר הזה, שמתגלה לעיניי ומקבל צורה בכל מקום כרגע. עם השנים, למדתי להנכיח את העבודה עם החוזה הנשמתי הרחב הזה דרך הנאה ועונג. למרות שמורכב הדבר.. כפי שאנחנו רואים.

בקרוב בעולמנו צפויים מהפכים מאוד רחבים. כשחלק ממה שאני רואה ומרגישה עמוק בפנים, זה שיפסקו בבת אחת – באופן מאוד מפתיע, חוזי הזנה של סבל.
ואיתם בהדרגה יתפוגגו – איומי החיסונים. החובה לעטות מסיכות. ובכלל כל ה”סימפטומים” האלה שהמציאו אנשים חולי שליטה. שמזינה אותם תודעה רחבה מיקומים אחרים. מתודעות זרות שברובן אינן אנושיות.
ובעיקר.. תהיה התעוררות בלתי ניתנת לתפיסה כרגע של בני אדם, בכדור הזה. בעולם כולו. בצורה שאף אחד מאיתנו, גם לא אני, לא יכולים בכלל לתפוס בשלב הנוכחי.

אחד הדברים שיתעוררו זה מגנטים מאוד עמוקים ועוצמתיים בגופים של אנשים, שמושכים אותנו לסביבה הכי נכונה לרצון הנשמה שלנו. מגנטים עוצמתיים שימשכו אלינו אנשים שיש לנו איתם הסכמים לעבור מימד. ולחוות חיים בתודעה חמה וחיה!

כזו שמפיצה לעולם מידעים פרקטיים, קונקרטיים, של איך ליצור מערכות חדשות כאן בעולם זה בכל התחומים?

ממש עוצמתי זה עומד להיות. וחלקנו כבר חווים ומרגישים את מה שעומד לבוא באופן לא מודע. לא סתם רבים מאיתנו סיימו קריירות. עסקים רבים נסגרו. רבים נוכחים בבית עם המשפחות שלהם. יש לכל האנשים האלה ידע נשמתי הרמוני ועמוק, שירצה לספר אחרת.
איך חיים פה ככה – שלכולנו יהיה טוב?
אני חייבת לציין שבהרבה מקרים, השראה שקשורה “בדיבור על העתיד” נחווית בתוכי כ”ידע מיותר”. מתוך מקום של “מה זה רלוונטי מה הולך להיות? הרי גם אף אחד.. גם לא המתקשר הכי מנוסה, לא יודע מה בדיוק יהיה בעתיד”. נחיה ונראה.
וזה הכל נכון. אף אחד לא יודע.
וזה הכי נכון ואמיתי בעיניי לחוות ולחיות ברגע הזה.
בו זמנית, מגיעים אלי מידעים מאוד משמעותיים שעוזרים מהרגע הזה.. מהצעד הזה שבו מורידים את הרגליים מהמיטה בכל בוקר. להתכוונן אחרת, ולחיות אחרת כדי ליצור מציאות מאושרת *לעכשיו*. וגם כזאת שמרשתת את האנשים הנכונים *להשראה חדשה*
לחיות בתדר שהולך *לכיוון מסויים*. חיים בדרך שמאפשרת שינוי מהותי ובר קיימא במציאות כולה. ומראה דרך אחרת שיוצרת הווה וגם עתיד טוב יותר.
לפעמים כדי לראות מה להוביל ולאן.. מראים לי הבזקים של מציאויות שמתגלות בי. שמתקיימות ברגע זה ממש ביקום. של אור כל כך גדול. והמון הרמוניה והטבה, גם בכל המתרחש כרגע.
אפשר לדבר על זה הרבה, אבל האמת היא ש”עתיד” זה דבר פלואידי. כי הוא משתנה בכל חלקיק שניה בהתאמה לבחירות שאנחנו עושים כרגע.
ולכן בעיניי, כל כך משמעותי לבחור בכל שניה. כי יש לנו חירות מלאה לעשות את זה.
בו זמנית, בכל רגע נתון, פתוחות עבורנו אפשרויות לטייל בין יקומים ומימדים שונים. בין מציאויות שונות. וככל שעובר הזמן .. להיות גם מאסטרים של דילוג בין מציאות למציאות. מתוך אותו תדר שקט ועמוק. ובו זמנית.. יודע להרעיד כשצריך.
רובנו מכירים לפחות חלקיק מזה בתוכנו. זהו ידע נשמתי קדום של נשמות רבות כאן בכדור. שרוצה להתגשם כרגע במציאות היומיומית.
אין לזה שום דבר גרנדיוזי שנדרש.. אלא בחירה עמוקה ללכת בנתיב הנשמתי שלנו. וזה בעצמו.. וואו. כל כך הרבה.
לדעת להסתנכרן עם ה”עצמי” שלנו, ולחיות יחד.. בלי להתבלבל בין הנתיב שלנו, לדרך של אחרים. ועם זאת ליצור משהו גדול מאיתנו כצוות. כשותפים לדרך.. זוהי הדרך היחידה שאני מכירה ליצור בעולם הזה איפוס טוטאלי של כל הכאוס המיותר.

ולאשר למשהו אחר להיכנס.

עולם שבו אנחנו בוראים במודע.. יוצרים במודע. ועם זאת יודעים להרפות ולשחרר שליטה, כדי לתת לאהבה להיכנס.
לאפשר לעונג עליון מהבורא להעביר דרכנו החוצה.
לאפשר לחיים להוביל דרך הלא נודע. ויחד עם זאת, להישאר בפוקוס.

וואו.. כמה למידה מרתקת, בכל כך הרבה תחומי חיים.

העולם הזה, הנוכחי מתפרק. מתנפץ לרסיסים. הכל נראה לעין. יש כל כך הרבה אפשרויות לפעול כרגע כדי לתמוך בשינוי המתהווה.
תודה שזכיתי לחיות פה כרגע. ולהיות חלק מהמימד הזה שבורא ורואה – כמה טוב עוד אפשרי לנו. על אף, למרות וגם בזכות הכל.. תודה שזה קורה כבר מעכשיו. בכל רגע ורגע.
שיהיה לנו שבוע אוהב ומחבק. תודה שגם אתם פה 🧡

שליטה מול זרימה – ללכת עם ה”כן” שלך עד הסוף

לחיות במשך שנים בתנועת “נוודות”, בלי בית קבוע.. ולעבור ממקום למקום באופן אינטנסיבי, עם רגישות שיא כמו שלי .. חידד ושיכלל לי את החיבור לחושים באופן פסיכי.
לאורך כארבע שנים, לא היה מקום שאליו נכנסתי, בין אם פיזי וממשי, לבין אם “מרחב צלילה” אנרגטי.. שלא ידעתי באופן עמוק מה נכון לי לעשות שם כרגע. לאן “מותר” ולאן “אסור” לי ללכת. לפי הקשבה לשדה האישי שלי. לתשוקה הפנימית. לידיעה של המרכז שלי. שם נמצאות כל התשובות שרק רציתי.
היום.. על אף ולמרות האירועים המטלטלים בארץ ובעולם, אני נהנית מהפירות. ופועלת בהתאמה לכל מה שלמדתי – מתוך חיבור אמיתי לעצמי. ולחיים הפועמים – עמוק בפנים.
במשך ארבע שנים מחיי גלשתי על “פיקים” גבוהים של ריגושים. במעברים רבים. בלי הרבה שליטה על המתרחש. עם המון חוסר וודאות. ויחד עם זאת, עם ה מ ו ן  ב ח י ר ה ופעולה תמידית מתוך עוצמה.
בזמן הזה למדתי לסמוך על עצמי באופן טוטאלי. חד משמעי. ובלתי מתפשר.. שגם אם אני נכנסת מתוך ידיעה פנימית, למה שלמישהו אחר נראה כמו “להבות”, אני אהיה בסדר.
באותה המידה, מרחב שעבור אחרים נחווה כרגוע ופסטורלי, עבורי יכול היה להרגיש עמוק בפנים כ”להבות”.
הסיבה הפשוטה היא שבראשון, הנראה למישהו אחר כ”לא הגיוני להיות פה בכלל! ולמה את נכנסת?” .. עבורי היו שם סודות, מטרות ומתנות מרתקים. ומעצם זה הלהיב אותי, והרגיש לי נכון להישאר.
בו זמנית.. יתכן וה”פרחים פרפרים והרמוניה”, פשוט לא היו המקום עבורי להיות בו באותו זמן. מה שבאופן טבעי, לא תאם את מידותיי. ולא את מעשה האהבה האמיתי שלי עם החיים.
ללכת “דוך אל תוך מטרות”.. יכול להיות באותה המידה מרחב שמעורר שאלות:
לאן לפנות? לאן ללכת? מה נכון לי כרגע?
אז האמת היא.. שהגוף והלב יודעים יופי.
אלה אנחנו שביטלנו במשך שנים רבות את העוצמה הפנימית. ושכחנו איך להקשיב לבערה הפנימית ! לצליל ה”וואו!!”.
לאור היופי. ואפילו למשיכה הבלתי מוסברת לכל מיני מקומות, שברור לנו עמוק בפנים ש”מקומנו פה!”.
עכשיו.. ברגע ששומעים קריאה פנימית, אפשר להתחיל להתווכח עם זה. והרבה פעמים כך גם אני עשיתי במסע שלי. ואפשר פשוט … ללכת למה שהנשמה שלנו מבקשת. נקודה. סוף פסוק.
איך יודעים? יודעים.
יודעים.. כמו שיודעים שציפור שרה בבוקר והשמש זורחת. ככה יודעים משיכה פלאית בלתי מוסברת לתחום מסויים. לאדם שהלב שלנו מפרפר איתו. למקום אחר. או .. להישארות הכי שקטה ושלווה ברגע הזה, בעוד העולם כולו מתבלגן. ודווקא פה.. למצוא אהבה עוצמתית לחיים.
הנקודה החשובה היא – ל ס מ ו ך במאה אחוז על החושים שלנו. אנחנו גאונים! חכמים. יוצרים עוצמתיים. חמים ואוהבים במסע של חלימה משותפת שמתגשמת פה. במימד האנושי. וואו! כמה מדהים.
וואו .. איזה אתגר הנשמות של כולנו בחרו לחיות כאן עכשיו ברגע הזה!
מבחינתי… כל “סגר” חיצוני הוא מימד של בחירה שנכנסתי אליו. כדי למצוא בו אמונה ואמת.
אז לפעמים אבחר “לזרום” עם המציאות הקיימת, ולקיים הנחיות קיצוניות שאינן תואמות את האמונה שלי.
ולפעמים, “באלגנטיות” אמשיך לחיות במסגרת המציאות האפשרית.. ממש כרצוני. ממש כבחירתי. ממש מתוך התשוקה והסמכות הפנימית שלי. כן, גם עכשיו.
לשחק בין האבנים. לדלג בין הלהבות. לעוף על חזון חיים חדש. להחיות את האמת שלי עוד ועוד עם שותפים לדרך, שמתאימים לי בול !!
וגם מיליוני אנשים .. לא יעצרו אותי ואותנו.
אתם יודעים למה? כי ענווה נמצאת בהקשבה. בחוסר ידיעה. ו*בהתמסרות לתשוקה ברגע הזה*. וברגע שאיני נאבקת בדבר. ואיני פועלת במלחמה או בהתנגדות.
אלא מתוך השראה והשפעה.. אז כל היקום כולו אוהב דרכי. חוגג דרכי. עושה דרכי אהבה. עושה לי נעיייים.

אני בוכה בו זמנית לפעמים, מזה שלאנשים יקרים מאוד קשה. ועושה הכל כמיטב יכולתי, בהתאמה לסמכות הנשמתית שלי, כדי להיטיב.

ויחד עם זאת, רק נאמנות אישית, טוטאלית ובלתי מתפשרת לבוראת שאני. לבוראת שבתוכי… ובשיתוף פעולה מלא ואוהב.. עם הבריות. נוצר משהו אחר שאני לא יכולה לצפות. וגם לא ללכת נגדו.
זוהי אהבה. ככה היא מובילה. ככה היא מבקשת, פורצת. רוצה !!! מי יגיד לה “לא” לאהבה שמקשיבה ומגשימה את רצונה??
אני מזמינה אותנו בסיטואציה המורכבת הזאת.. *לפתח כלי עוצמתי של הקשבה עמוקה*. עדינה. חמה ואוהבת.
יהירה? לא! יודעת? מאוד!
מאוד מאוד נחושה. מאוד מאוד מזוקקת. הקשבה כזאת שמוכנה לעצור, לנשום ולשהות.
הקשבה ששמה את האוזן על הלב. גם כשקשה. הקשבה שבלתי ניתן לחסום אותה או לעצור אותה.
כי היא ממשיכה ללכת את דרך הבורא. לא משנה מה קורה.
היא .. לוחשת בעדינות הנשמה. לפעמים צריך ממש “לדומם מנועים” ולהרפות לגמרי. ולפעמים.. ברחבת הריקודים. גם אם כרגע זה באמצע הסלון עם המשפחה 🙂 כל מה שרוצה להתגלות שם.. רועם בקול גדול !
בואו הבייתה. יש כאן נביעה של עוצמה.
לפעמים היא מוסתרת בשכבות שלא שלנו.. של אשמה עתיקה. פחד מבריאה של כל האור הגדול הזה פה. או כל מיני חלקים נסתרים אחרים.
בואו הבייתה! כי זה המקום היחיד שבו יש אותנו באמת.
לסמוך על העצמי. על הסמכות הפנימית.. ולפעול מתוכה, בלי פשרה .. זהו צו השעה.
את יודעת “מה”. אתה.. יודע “איך”. בואו סוף סוף נניח את קול הספקות בצד. ונרשה לעצמנו .. מרגע זה והלאה בחיינו – הכל!
תכלס, מי יודע אם נהיה פה מחר?
אולי זה היום האחרון שלנו ביקום הזה בתוך גוף?
לפעמים רק בשביל השאלה הזאת שווה לעצור ולשהות – אילו היה זה היום האחרון שלי בעולם.. היום. מה הייתי מעיזה לעשות? מי הייתי עכשיו? כאן. היום. בחיים האלה?
מהאיכויות והמעשים האלה.. בואו נמשיך לפעול ❤

“קומי וצאי”! “קומי וסעי!” – מה זה היה, המסע המרתק הזה?

“קומי וצאי”! “קומי וסעי!”. ההדרכות שלי העבירו אותי שנים של חניכות מטורפות למדי, שהכינו אותי לתקופה הזאת ממש. מה שמכונה בימינו “תקופת הקורונה” הוא למעשה תחילתו של עידן חדש באנושות, שמתחיל במלחמת העולם השלישית. עכשיו. חצי שנה אל תוכה.. אני יכולה באמת לדבר. ולומר שמצבנו בישראל משקף את תפקידנו – תחילתו וסופו של הטירוף העולמי הזה. לחלוטין. אחת ולתמיד *יבוא דווקא מפה* ישר-אל. אני כותבת את זה וצמרמורות וגופי.
מתחילת 2016 הוציאה אותי האינטואיציה מהבית שגרתי בו בגבעתיים.. אל תוך מסע “נוודות” שנמשך שנים. למראית עין ברובו חוויתי עונג אקסטטי. התפתחתי בקצב שיא. עברתי ממקום למקום מתוך קריאה פנימית לזוז .. כרגע. מעכשיו לעכשיו למקום אחר. שערי שמים נפתחו עבורי כמו יד אלוהים בכבודה ובעצמה שהייתה נוגעת בי ומזיזה. מארגנת הכל כדי שיהיה לי הכי קל ונעים. ללמוד את מה שעומד לקרות. כרגע.
במלחמת העולם השלישית, שהינה מלחמת תודעה.. היננו נדרשים להיות הכי אמיתיים, עוצמתיים ונוכחים במרכז הפנימי שלנו. לפעול מתוך סמכות פנימית טבעית.
ותקשיבו טוב לזה – להתנהג מתוך חיבור כל כך אמיתי וחם, אינטימי אפילו.. אחד מול השני.
למה? כי התרת “החוזה השכלי” בעולם ששלט במשך עידנים החלה כרגע בקצב שיא.
אנחנו נהנים מהרגע הזה רק כשמסכימים לבלות ב”עכשיו”, במה שקורה, אפילו בתקופה המשוגעת הזאת.. כשקרובים, כשאוהבים, כשמרגישים.. וכן, גם כשמאוהבים. כשעושים אהבה..
זה הכל מתיר את החוזה עתיק היומין של שליטה תודעתית. שפעם שלטה עלינו באמת. בלי כלים להכיל את עוצמת הנשמה שלנו. בלי יכולת לעשות איתה.. כלום בעצם. והיום – יש לנו כלים. אנחנו יכולים לבחור אחרת.
בחיי שהיו חודשים שההדרכות לימדו אותי איך לפעול במצבים, שרוב האנשים סביבי לא יבינו על מה בכלל אני מדברת.. וואו.. אם אתחיל לפרוש את הידע העמוק שלמדתי פיסה אחרי פיסה. פיזית, רגשית ואנרגטית. ולאחר מכן גם מנטלית וקונקרטית.. על המערכות המנהלות את העולם הזה.
על החוזים הקרמתיים והנשמתיים שמכינים אותנו לעתיד.
על מערכת הכסף. על השליטה שלה במערכות יחסים ביקום כולו. ועל עוד מלא מלא דברים.. שבחוויה שלי עדיף שלא אפתח כאן כרגע. כי זה עלול לזרוע בהלה וחרדה, שזה הדבר האחרון שאני רוצה.
מה שבטוח – “האילומינטי”, “הסדר העולמי החדש”, כל סוגי הכפיה הפוטנציאליים באדמה האנושית פה.. זה רק קצה הקצה של הקרחון. וככה ממש “בקטנה” לעומת מקור הדברים.
באמת שאנחנו כולנו פה משחקים את החוזה הנשמתי בגופים האלה. משחקים משחק ותו לא. מאיפה זה מתחיל ולמה? זה הרבה יותר עמוק ומעניין. ולמעשה .. הדבר היחיד שמזיז פה עניינים. ופותר ה כ ל מהיסודות והשורשים.
היום אני מעדיפה לקרוא לזה “חיבור לבורא” “לאלה הגדולה”. ללב. לנשמה. לאהבה ולשמחה.
נכון לי כרגע לא להתעסק ב”דרמה החיצונית” שמתחוללת, כי החוזה הנשמתי שלי מאיר לי את הדרך לכיוונים אחרים.
אבל בעיקר… ו**שימו לב לזה** בעיקר כי במשך שנה וחצי לפחות, בעוד ההדרכות מלמדות אותי, דרך חוויה ולימוד ספציפי, את הידע הכי מסובך, מורכב ופסיכי עלי אדמות..
שבעצם משחרר את כל המערכת הזאת משליטה ..
חזרתי ושאלתי אותם שוב ושוב ושוב. והתעקשתי לקבל תשובה – איך לכל הרוחות אני מנגישה *את זה* ממש לאנשים שרוצים להישאר מחוברים, מאושרים ושפויים?
ושוב ושוב הם חזרו ואמרו – אינטימיות. קרבת לב. להקשיב לגוף הפיזי. לעומק שבפנים. לעונג ולתשוקה שמובילים.
לפשטות – לטבע. לילדים צוחקים. לטבול בים ובמעיינות. לשחק עם חיות. לשתול צמחים. להתרחב לחיבור לחושים.. בכל דרך אפשרית.
“איך זה קשור??” חזרתי והתעקשתי לקבל תשובה. “איך זה יכול לפתור את השליטה בעולם??
את השליטה במערכות הכלכליות? את ההתקפות האלחושיות על השדה האנרגטי?
איך לכל הרוחות זה יפתור ל”אנשים פשוטים” את התסבוכת של הרדמת החושים הפנימיים, ושיבוש בפעולת הDNA?”
“איך מחזירים באמצעות הפשטות הזאת מוחות ימניים ושמאליים שלא מתקשרים ביניהם, כי הבן אדם מחובר למפקדת חלל בפלנטה אחרת, ומתנהג כמו רובוט? (היום רואים את זה בכל מקום!)
איך?! איך אתם מדברים איתי על פשטות שכזאת? מה אתם חיים בסרט? 🙂
רגע אחד אתם שולחים אותי לפלנטות מחוץ לגלקסיה, ללמוד איך חוצנים משבשים תדרים בכדור הארץ, ופוגעים במערכות יחסים זוגיות? ביכולת של האדם להתפרנס? בריפוי רגשי?
ורגע אחרי המדע הבדיוני הזה .. אתם מספרים לי על פרחים ופרפרים?? בחייאת!!” פייר.. ? הייתי עצבנית עליהם 😄
“בבוא העת את תדעי” הסבירו לי. “יום יבוא ואת תביני, שהצעד הראשון בהחזרת הסמכות הפנימית שלנו אלינו.. הבייתה.. דורש להתחבר לפשטות. ברגע הזה.
ושבסופו של יום.. לא משנה מה נעשה וכמה נעבוד עם אנשים.. רק לאנשים שחיים *פה*. אפשר לעזור ולאזן את המערכת למצב המיטיב שלה. ואין כרגע בן אנוש.. אפילו לא אחד בכדור הזה, שנמצא *כאן* במלואו. זוהי עוצמה ענקית להכיל. תתאמנו בקטנות.
מי שמחובר ככה לפשטות.. הרבה יותר קשה, אם בכלל אפשרי, להזיז אותו מרצונו. מתשוקתו. מידיעתו. מהסמכות הנשמתית האלוהית שלו”.
אז חברים.. קטונתי. גם אחרי 14 שנים של עבודה אקטיבית מוצלחת בחיי הפרטיים ועם אנשים, אני עוד לומדת. כל הזמן מתפתחת ומתרחבת. כל הזמן מיישמת ומעבירה את השפע הזה שמלמדים אותי הלאה. כל הזמן משכללת את הכלים האנרגטיים שלי ואת הידע הפרקטי הזה.
מה שבטוח – אין כרגע “רשות” לאף אחד מאיתנו, להתנתק מהמהות שלנו כדי להתעסק בדבר מה חיצוני. רק להתאחד עם העוצמה שלנו עוד ועוד .. וממנה להשפיע. איך יודעים שאנחנו ב”מקום שלנו”? מרגישים. יודעים בפנים. הלב יודע. כי הוא מרגיש במקום.
אני מודה ומברכת לחיות על האדמה הזאת כרגע, ולדעת שאנחנו חלק משינוי עולמי אמיתי, יסודי ובר קיימא. שמתרחש מרגע זה והלאה.
ומודה ומברכת על השלבים בתכנית הגדולה שמתקיימים ומתגשמים בחיינו. שוב ושוב בהוכרת תודה על הלב ועל הפשטות שאני לומדת. ושאחרי הכל .. הדברים החשובים – פשוטים באמת 💛 גמר חתימה טובה לנו. ושנעבור את התקופה הזאת בדרך מלהיבה ומרגשת. כמה שיותר. אוהבת מלא 🌷

שיתוף פעולה עם “הבריאה” – ככלי להשפיע באופן מיטיב

בורא אהוב ויקר מכל.. למד אותי לשאול את השאלות הכי מדויקות לי. אלו שהכי מיטיבות איתי ועם הסובבים אותי.
למד אותי את מה שאני לא יודעת שאני לא יודעת.. עדיין.
ואת מה שאני כן יודעת, ומיטיב באופן הגבוה והנעלה ביותר לי ולמי שאיתי, למד אותי איך לאסוף במסגרת מלהיבה. מלאת תשוקה והשפעה חיובית.
למד אותי את כוחה של כוונה המתגשמת בעוצמה ובענווה תומכת. במהירות שיא שאולי מעולם לא חוויתי. ועם זאת בעונג, בהרפיה ובהשראה מיטיבה.
הנח שפע בידיי שאעשה איתו טוב לי ולמי שאיתי. הנח יסודות יציבים מתחת לרגליי, שאדע ללכת לאן שרגלי מתענגות מכל צעד. באהבה.
הנח בידיי ובכל נתיב וערוץ שלי, כסף מכיסופים שאתה משרה עלי, בשפע רחב ונדיב. הראה לי שאדע מהי אהבתך בעוצמה הכי נעימה, שהכי מתאימה בול עבורי. הנח לכל ספקותיי.. מוסרת אותן לך במלואן. במלואי.
למד אותי אהבה כמו שעוד לא גיליתי שקיימת, בצורה הכי טובה ומיטיבה לי ולכל עולמי.
תמוך בי בקצב הנכון. במידתיות שעושה הכל בר ביצוע, יציב ואפשרי. ובו זמנית מפתיע, מרפא, מרגש ומרתק.
הראה לי איך להתרחב למימדים הנכונים לי בדיוק בכל רגע. שכל המסע הזה יהיה רכות נקבית מתמשכת. יחד עם עוצמה זכרית חמה וחדה.
שלח אלי את האנשים הכי מתאימים שנהנים מכל הטוב הזה יחד איתי.
הכל בריא בעולמי ובי. תודה על היותך איתי בכל מעשה. בכל שניה של נשימה שקטה. בכל רגע של המתנה, הקשבה והתגשמות מהירה.
הינני כאן במלואי. כל רגע בחיי הוא בחירה בברכה שאתה משרה על העולם הזה. איך זכיתי להיות כל כך מבורכת.. תודה על השפע שאתה משפיע עלי ואיתי.
ויהיה אור 🧡
כל רגע הוא בחירה מחדש. כל רגע הווה יוצר את המחר.
במה אתה בוחר? במה את בוחרת?
בהודיה שזכיתי להוות ולהזכיר. זה הכל קיים, קורה ואפשרי ביום יום. במציאות הפיזית. חיי הם נס מתמשך. האם תסכים שכך יהיו שלך?
האם תגישי את המלוכה שאת במלואך כדי להיות השראה?
אוהבת אותנו פה. בכל רגע ורגע לומדים ונזכרים עוד ועוד. תודה תודה תודה 🌷

השפעה מתוך עוצמה טבעית

אני רואה אותך. רואה אותך מהלכת עם תאבון בלתי פוסק, לטרוף את החיים האלה ולא להשאיר ביס אחד בצד. רואה את הפגיעות העצומה שבך, ואת הבקשה לחופש. שאיש לא ייגע לך ברצון הכי קדוש. הכי טהור.

את צודקת. את מחזיקה אוצר בידיים. שרק מעטים בעולם הזה יודעים איך להפוך לממלכה כמו שאת חווית.
אני רוצה אותך. רוצה אותך אור כמו שאת. פה ממש. מבולגנת. עם שיער פרוע. מחשבה לא מסודרת ו”חיים מתוכנתים” בצד.
רואה אותך.. נכס יקר ערך לעולם. רואה אותך.. מעתה והלאה עולה ומשתרשת. תופסת את מקומך אל מול עולם שרואה אותך כמוני.

ואני רוצה לגלות לך למה. למה לא “להישאר בצד”, גם אם נדמה לך שאין מקום בעולם המטורף הזה, למישהי שלא מתפשרת על התדר שלה.
שהולכת דרך שרק אמיצות כמוך יודעות. וגם אם לפעמים נדמה שנשארת לבד. שאולי אין עוד אחת כמוך. שאף אחד לא יודע איך לתמוך בפרץ האנרגיה הנדיר שלך.. בלי להוליך אותך הפוך ממך, בדרך לא דרך, עד שהממלכה שלך נגמרת.

אני רוצה להראות לך שיש אימפריה שראית, שיצרת ובנית. כל כך עמוק עמוק, בבית הפנימי שלך, שאף אחד לא יודע. אולי .. כי את לא נותנת להם לראות. ואולי, כי כדי להראות את העושר והשפע האינסופי שלך, את ראויה לקבל את העולם כולו.. מונח על שתי כפות ידייך הבוטחות.
ככה ממש.. את ראויה.

אני רואה את הדמעות שלך זולגות.. ונהר של הזדמנויות עולות ממעמקי המעיין הפנימי של גופך וליבך. כל מה שהחזיק אותך בצד עלה בלהבות. נגמר.

ואת לא מאמינה.. כי כבר למדת שתמיד כשאת רואה סוף או התחלה.. מגיע עוד מכשול. עוד סלע גדול שמשאיר אותך על הגדה.
הפעם אהבה גדולה מחכה לך מעבר לפינה. רק סובבי את הראש, והסכימי לראות.. כמה עונג יש בחופש שאת מאפשרת. כשבעצם היותך את מסכימה להיראות ולהיות.
בלי לתכנת. בלי לשנות. בלי לנסות לגדול מעבר למימדים העצומים שאת כבר. כמו שאהבה ביקשה ממך.. פשוט להיות את.

הערב נפתח עבורך ערוץ אנרגיה שבתוכו את זזה מבלי להתנצל. בלי לפחד לעשות טעויות. בלי היכנס לנעליים לא שלך, שלחצו לך על כל הכפתורים, ומנעו ממך לדלג צעדי ילדה מאושרת.

בלי “תדמית מסחרית”. או פוזה מיותרת של “מורה רוחנית”. בלי “כוחות” קיצוניים מוגזמים. או זעקות שבר של עוד דרמה אופנתית. בלי כל המסביב שמכניס אותך למערבולות. מוציא אותך סחוטה מתלמידים או תלמידות, או צמאה למחיאות כפיים סוערות. פשוט.. כי די.
כמה אפשר להחיות את אותן “הוראות”? שכתובות במיוחד לאלה שפוחדות לשבת בנחת רגל על רגל, ופשוט לשהות.

העולם הזה מוגש לאותה אחת בתוכך, שאין לה צורך לחשוף שדיים כדי לקבל תשומת לב או למגנט עיניים. את רואה אהבה בצורה מאוד ברורה, בכל מה שילדה פרועה כמוך בחרה.

אותה ילדה שהופכת לאלה סקסית, ג’וסית, חופשיה. לאישה שנתנה את רצונה לאנרגית רצון ברורה.
שאף אחד ואף אחת, לא משנה כמה ניסו.. ואווו כמה ניסו, לא הצליחו להזיז אותה מעצמה. מעוצמתה. מבחירתה. מידיעתה.

אותה אחת *זו את* בכל תא ותא, את ראויה לממלכה שחתומה על שמך באור שכינה. לאלוהות שתומכת בך בעונג ובעוצמה. וכך קרה.

לכי.. והאירי כל מה שליבך זורע. השקי את המים הקדושים בהשתקפות דמותך. את אחת ויחידה. אותה אחת לה כל היקום כולו, כל הבריאה חיכתה.
את אהובה.. גם כשנדמה לך שאת ריקה. זה רק כי אלוהים מחכה למלא אותך באהבה בכמות ובעוצמה, שמעולם לא למדת לתת לה לנוח. ככה פשוט.

תני לה למלא אותך. בלי מאמץ או ניסיון לפירוטכניקה מורכבת. התכנית האלוהית טמונה בכל תא ותא בגופך. ראי אותה מתעוררת.
היא יודעת לאן ואיך להניע ולהוליך אותך.. כך שתהיי מאושרת, החל מהרגע הראשון. כך שכל היקום כולו יהיה איתך בכל תנועה ונשימה.
ריקדי אהובה. ונוחי כשאת עייפה, תוך כדי תנועה על אם הדרך.