ריקוד נשי חושני – להיראות במלוא העוצמה שלך

ה ש ר א ה !

Why I Dance from Why I Dance Film on Vimeo.

להתענג על השזיף – הקשבה להנאת הגוף בקבלת החלטות

יוליה אור לב -יצירה ויצירתיות הבוקר התעוררתי וחשבתי לעצמי… מה בא לי לאכול. גלגלתי כל מיני רעיונות בראש. פתחתי את המקרר. הוצאתי החוצה גבינת פטה והנחתי על השיש. שניה אחרי היד שלי הוציאה שני שזיפים. מצאתי את עצמי אוכלת אותם בתאווה. ופשוט מתענגת על הטעם.

ובעוד אני מסתכלת על הגבינה שעל השיש ולא מבינה מה לעזאזל חשבתי לעצמי כשהוצאתי אותה.. עבר לי בראש התהליך שאני עוברת לאחרונה בעסק. שבו אני הולכת ללמד משהו חדש. לדייק את כל העשיה ממקום פנימי, עמוק וטבעי יותר מאי פעם. אני הולכת להיות מי שאני ! את זה אני יודעת.

ובאותו רגע קלטתי כמה גאוני זה.. הראש שלי חשב מה בא לי. והעלה רעיון – לאכול גבינה. בעוד הגוף כבר ידע מזמן מה אני רוצה. רק שזה לא עלה לי בתודעה.
האמת שאני בדרך כלל לא אוכלת שזיפים. מעדיפה פירות אחרים. אבל אלה ספציפית היום היו… המממ. רכים ובשלים ובדיוק לטעמי. אבל איך הייתי יודעת את זה אילולא הייתי טועמת? אילולא הייתי הולכת מתוך דחף פנימי אדיר ופשוט אוכלת? בלי לחשוב. בלי בכלל לדעת.

וככה ממש אני רוצה ללמוד את העשיה החדשה שלי. כי וואלה.. השתניתי השנה עד כדי כך.. שאני כבר באמת בקושי מכירה אותי. למען האמת.. מעולם לא הכרתי את מי שאני באמת. מתוך הסדנאות שלי, שהעברתי לאורך שנים ב”גלגול הקודם”, למדתי מי אני בתור מנחה. מה אני הולכת ללמד הלאה והכל. ולאחרונה זה כבר ישב אצלי די יצירתי, יציב ומסודר בראש. בתכנון כזה מאורגן יותר ממה שהייתי מתוכננת אי פעם.

ופתאום קלטתי .. לאן אני הולכת? הרי אין לי באמת מושג.
אני רוצה שהיצירה הבאה שלי תצא ממני כמו אורגזמה.
ומי בכלל יודע לתכנן אורגזמה, תגידו לי אתם?

באמת שחוויתי אינספור אורגזמות בחיים (ברוך השם 🙂 ). אף לא אחת לא ידעתי לתכנן מראש. אף לא אחת לא ידעתי מתי ואיך היא תנבע.

עכשיו, אתן מכירות את זה שאנחנו מנסות לייצר אחת? בכוח קצת?
כזה.. יאללה כבר! בא לי לגמור! אני ממש רוצה! ימינה. שמאלה.. למטה למעלה. נו … אוווף. זה לא יוצא. טוב, יאללה מהתחלה ! 🙂

ככה נראים רוב העסקים שלנו. כמו גם חיי מין של הרבה אנשים שלא למדו להיות. לנשום. לשכוח מהפאקינג אורגזמה הזאת ופשוט ליהנות.
לשכוח מהציפיה. מהניסיון להיות שם. ולנוח אל תוך הרגע. להרפות משליטה. להרפות מניסיון להתאים את עצמנו, ולשנות מקצבים ולתכנן כל תנועה.

אלא פשוט ל י ה נ ו ת !! כמה פשוט. ככה כולנו מפספסים את זה.

את זה אני הולכת ללמוד. ואת זה אני הולכת ללמד (לא את החלק של המין והאינטימיות .. את החלק של היצירה והעשיה מתוך מקום כזה).
אבל מתוך ההוויה. מתוך השטח. מתוך זה שאני חיה שם ומשוחררת במרחב הזה עד כדי כך…
שאני רק נכנסת לחדר וכולם כבר יודעים את זה – איך להיות ככה באמת. כי אני עצמי משדרת את זה עד כדי כך. שכבר לא נשאר לי מה ללמד. אלא פשוט להיות ככה – מי שאני. ולעורר השראה באנשים שרוצים להיות שם.
להזכיר להם להרפות. פשוט להיות. פשוט לנוח. ולתת לדרך להוביל אותם אל המטרה. מתוך הנאה. מתוך עונג. מתוך התשוקה וההשראה של הנשמה.

וכך.. הסכמתי סוף סוף להיכנע. להנמיך ציפיות. להוריד דד ליינים.
להוריד את כל התכנונים שעשיתי. לשנות את האתר שלי אם צריך.
ופשוט לתעד את המסע היצירתי והייצרי הזה בבלוג (שכבר פתחתי מבעוד מועד, מבלי לדעת מה יהיה שם כמובן).

וגם הסכמתי לעשות סדנה בפרדס חנה, שהיא שונה מכל הציפיות והתכנונים שלי מעצמי. והיא ממוקדת למהות שלי. אבל לא למה שתכננתי לעשות וללמד.
ופאק איט ! שיהיה בהנאה 😉

נשארת עירומה – שחרור שליטה בעסק

הערב אני נשארת עירומה. נכנעתי. הסכמתי להתמסר באמת. לשחרר את המיקוד העסקי שחשבתי עליו כל השנים האלה. ולתת את מה שאני באמת.
פשוט להרפות לגמרי משליטה. ולאפשר לאנרגיה המינית והיצירתית לעבור דרכי. לנבוע מתוכי.
ולדייק אותי בעשיה החדשה שלי.
לדייק את שם העסק החדש שלי.
לדייק את התשוקה שלי. לדייק אותי מהיסוד הכי עמוק של מהותי.

כמה שזה מפחיד, ככה זה משחרר. כי אין לי כבר אחריות על התוצאה.
זה הכל בידיים של האהבה עצמה שמובילה אותי.
מהרגע הזה לא נותר לי לעשות דבר, אלא להיות אני עצמי.
לתת את כל כולי לאנשים. כפי שאני.

הרבה פחד וכאב יעבור בתוכי בדרך. את זה אני יודעת. כי ככה זה כשנותנים את הלב והנשמה שלנו לעולם. זה מעלה דברים.
ובכל מקרה.. אני איתי. אני ממילא פוגשת את כל הדברים האלה בתוכי.
אני בין כה וכה מרגישה. בין כה וכה נוגעת בכאבים ובכעסים הישנים שמתפרקים ונשטפים בזרם האהבה.

בין כה וכה ואני פוגשת את הפחד להיות מי שאני מול אנשים.
אז אם כבר.. למה לא פה ביחד?

אני מרגישה שהמסע הזה יוליד עסק חדש. עשיה חדשה לגמרי שתיזכר לדורות.
אני יודעת שהולכת להיות לי השפעה רחבה. בדרך שאולי לא דמיינתי.
אני יודעת שזה הולך להיות משחק של יצירה חופשית ומשחררת מאג’נדה.

אני יודעת שאני הולכת להתמסר באמת לכל כך הרבה דברים שהיו רחוקים ממני בעברי.
ועם זה אני יוצאת לדרך.
עם אי הידיעה.

עם התשוקה הבוערת להתמסרות כזאת, שבה אין לי שליטה.
בא לי לעשות אהבה עם האנרגיה המינית והיצירתית שבתוכי.
בא לי לתת את האהבה הזאת לאנשים דרך כל ביטוי אפשרי שרוצה לעבור דרכי.
בא לי שזה יהיה גם על במות.
בא לי להיות בתקשורת. בא לי לייצר הד.
ולהרגיש בטוחה ועטופה בתוכי. בבית הפנימי שלי.

בא לי. ואני הולכת לעשות את זה. כי בא לי להגשים את היצירה שהיא אני.
בא לי לתת במה לכל הילדים הפנימיים שבתוכי.
לכל הילדות שרוצות לצרוח ולצחוק בתוכי.
לכל הגברים והנשים שמדברים מהבטן ומהלב שלי.
ועל במה.. אני מרגישה שזה יהיה הרבה יותר כיף מאשר בבית 😉

אז אני יוצאת לדרך. ומזמינה אתכם להישאר איתי. ולגלות ביחד לאן הדרך המטורפת והמענגת הזאת תיקח אותי.

מה שבטוח.. יהיה פה מעניין 🙂

חלון הזדמנויות – אמון והתמסרות בפתרון משברים ביזמות

יוליה אור לב - תשוקה יצירתיות

פורסם במקור באתר ב – 24.5.16:

מזה זמן רב אני מבקשת לעצמי שינוי. שינוי מהותי ורחב שמגיע מבפנים – בחיים ובעסק.
וכך בלילה חם אחד, בקיץ לפני כשנה, בזמן שהתארחתי אצל חברה בפרדס חנה, יצאתי למרפסת עם שמלה קלילה לגופי וטלפון ביד. וצללתי עם חבר לשיחה על העסק שלי.
הייתי אז במבוי סתום. כל מה שלא רציתי ידעתי. מה אני כן רוצה עדיין לא היה ברור.
התוצאה הייתה שלא זזתי. לא היה בא לי על כלום וכמעט ולא הכנסתי כסף.
גם לא הייתי מוכנה להתפשר על הדיוק שלי. על שום דבר בעצם.
ואז הוא אמר לי “תקשיבי.. את נתקעת על משהו. צאי מהקופסה. נסי משהו חדש.
אולי העסק הזה בכלל לא נכון לך..?”
ואני.. הקשבתי. התעצבנתי (!) ובטעות או לא בטעות בדיוק טרקתי את דלת ההזזה של המרפסת.
רק כדי לגלות שגם דלת הכניסה נעולה. מה שאומר שבעצם … ננעלתי בחוץ 🙂

אחת עשרה בלילה, הכל סביבי שקט. הסוללה שלי על 20% כבר מהבהבת באדום.
אני לובשת שמלת בית שלא משאירה מקום לדמיון.
עצבנית עוד מלפני, ומשועשעת מהסיטואציה כאחד ..
מתחילה לחשוב איך לכל הרוחות אני פותחת את הדלת??

להמשך קריאה … לחצו כאן 

אני יודעת הכל כשאני לא יודעת כלום – להתמסר לחדשנות מסתורית בעסק

אחד הדברים המדהימים שאני שמה אליו לב, זה שהדבר שהכי מפריע לי בעסק שלי, זה הניסיון ורצון לדעת מה יהיה מראש. לנסות לתכנן דברים. מעבר לזה שזה סוגר אותי ומונע ממני לפעול מתוך דחף יצירתי עמוק. זה מכניס אותי אל השכל – המרחב שבו אין לי תשובות. רק הפרעות.

והדבר הזה נובע מגישה עסקית שרווחת בעולם, שהיא גישה שמקדשת שליטה וידיעה. היא מונעת מתוך תדר זכרי (הקיים גם בגברים וגם בנשים) שזקוק למטרה אחת ספציפית כדי לראות לאן הוא הולך ומכוון. בעוד יש חלק מסויים שמבקש שחרור שליטה מלא, והליכה לעבר הלא נודע.
התדר הזה הוא נקבי (הקיים גם הוא בגברים ובנשים). הדרך הזאת מבקשת מאיתנו משהו שונה לגמרי. היא מבקשת מאיתנו להתמסר למשהו שחזק מאיתנו. חזק וגדול מכל מה שידענו, האמנו או דמיינו לעצמנו.

והליכה לעבר מטרה, שלאו דווקא ידועה מראש באופן מדוייק. היא מבקשת מאיתנו לעבוד עם אנרגית יצירה שיש לה גלים ודחף של תשוקה שמניע אותה.
היא מבקשת מאיתנו לסמוך ולהתמסר בביטחון, שיש משהו בתוכנו שכבר יודע. גם אם הוא עדיין לא הגיע אל ההכרה המודעת. והוא.. המשהו הזה..
הוא הכוח היצירתי שמאפשר לנו להיות אמנים בפעולה.
רקדנים שמייצרים את הריקוד הכי מדויק ומושלם, תוך כדי אימפרוביזציה אחת ארוכה.
כזה שאילולא התמסרנו אליה, הריקוד היה משעמם ומובנה יותר.

ככה ממש כמו אמן.. שמצייר יצירה אינטואיטיבית. כך יכול להיות גם העסק שלנו. גם היצירה שלנו שזקוקה לכך כך הרבה קרקוע ומימוש במציאות.
האם נעיז לשחק בצבעים? להביא את המעוף וההשראה שלנו?
האם ניתן לה גוון אחר מהמוכר לנו?
אולי נערבב צבעים שאנחנו לא רגילים?

משהו בנו, במציאות הזאת, מבקש להרגיש ביטחון. וודאות.
אך האם אפשר באמת לדעת, ויחד עם זאת, ליצור יצירה שלא היינו מעלים על דעתנו שהיא אפשרית?

אני לא נגד הגדרה. ולא נגד מטרה אחת ברורה.
רק מבקשת גמישות וחופש פעולה.
מבקשת ממני להיות הצינור שהאור עובר דרכו.
האור של הבריאה. ואם מישהו מעיז להיות כזה אור גדול דרכי ..
והמישהו הזה הוא אלוהים.
אז מי אני שאהיה בשליטה? אולי .. רק אולי.
הוא יודע יותר טוב ממני מה הוא יברא.
אם רק אמסור את עצמי בידיים שלו. ואאפשר לו להוביל את השיר הזה..
אולי .. רק אולי תיווצץ לה מנגינה. שלא הייתי מסוגלת לשמוע באזניי אילולא התמסרתי בכזאת אהבה וטוטאליות מלאה.

הנה אני כולי שלך. עשה בי כרצונך.
קח את העשיה שלי. קח את העסק שלי. קח את היצירה שלי.
אני רק רוצה להיות הכלי. רק הצינור שאתה יוצר דרכו את יצירת האמנות שלך.
מלאת הודיה על התדר שאתה מעביר אלי. ועל המהות הזכרית שמשרישה אותו עמוק באדמה.

שלך,
אני.

ברוכים הבאים אהובים ! (מה שחשבתי שיהיה פה ;) )

הבלוג הזה הוא במה פתוחה לתכנים שמחברים בין עולם העשיה העסקית, לביטוי יצירתי חופשי.
הוא כולל פוסטים שלי, ותכנים איכותיים של חברים לדרך –
אנשים שחיים את התדר החדש. מחוברים לגמרי לעשיה מהלב. חיים ומגשימים את הקריאה הפנימית המדויקת שלהם.
ומפיצים האלה השראה, ידע ותדר ייחודי לאנשים.

הבלוג הזה נולד מתוך שנים של נוכחות בעולם העסקי. ואהבה ליצירה, ולביטוי יצירתי חופשי שנובע מתוך תשוקה עמוקה.
בחוויה שלי ליצור עסק זה לבטא את עצמנו.
ורק כשיש לנו רשות מלאה וחופש להביע את עצמנו, ולעורר השראה באמצעות התדר הייחודי שלנו,
אז העסק שלנו משקף את מי שאנחנו באמת.

עשיה עסקית היא עבורי מעשה אהבה. יצירת אמנות.

עשיה מתוך תדר של כיף והנאה. יחד עם חיבור אנרגטי עוצמתי לתשוקה שנמצאת בגוף.
וביטוי של התדר הייחודי שלנו, שהוא בעצם אנרגית החיים שלנו,
מאפשר לנו להיות יחודיים. בלתי ניתנים להשוואה. ולתת לאנשים מתנות שאין להן תחליף.

אני מזמינה אותנו למסע יצירתי, סוחף, מענג ומלא תשוקה !
שתהיה לנו דרך מרגשת יחד.

אתם מאוד מוזמנים לשתף את התכנים עם אנשים שמרגיש לכם.

שלכם באהבה,
יוליה אור לב