כשהלב נפתח ובוחר לאהוב, נראה שכל דבר אחר מאבד משמעות. אף מטרה לא מרגישה חשובה מספיק. כל שאיפה מתגמדת, אל מול החסד האנושי והאלוהי שביחד קרוב ואוהב.
כזה שיכול להכיל את כל קשת הרגשות והגוונים, כולל בדידות ופרוד. בתוך מרחב של אהבה זכה כמים צלולים בנהר.
מאחלת לעצמי ולכולנו לזכור מה חשוב באמת בחיים האלה. ולחבק את האגו המושך ודוחף, שמספר סיפורים ומנסה להשיג.
כי אין תחליף למנוחה אמיתית עם אדם או אנשים שאוהבים. מרחב שבו אפשר לרעוד ולהרגיש ביטחון עמוק. ולדעת שאנחנו אהובים ממש ככה. כל השאר בא והולך. מתפרק וחולף. ואילו השקט שבקרבה אמיתית, כזאת שאין לה תנאים, מביאה לחסד אינסופי ונצחי.
תודה ללב שלי שבחר ובוחר באינטימיות אמיתית. למרות הפחד.
השאירו תגובה