12 דברים שלא ידעתם על יוליה אור לב

  1. נולדתי באודסה, אוקראינה. בגיל 4.5, בעודי משחקת בצעצועים, שמעתי שיחה של ההורים שלי שמתלבטים האם להגר לארצות הברית, לאוסטרליה או לישראל. בנונשלנטיות ובידיעה נחרצת, קמתי מהמשחקים שלי ואמרתי להם שאני רוצה לגור בישראל. לשם אנחנו טסים. כעבור כשנתיים כך קרה. באותן שנים לגוף שלי היה קשה לשאת טיסות. בטיסה לישראל הרגשתי כאילו יד אלוהים עוטפת אותי. עשיתי גלגלונים במטוס והרגשתי שאני מרחפת על עננים..
  2. מיד איך שלמדתי קרוא וכתוב בכיתה א’ התחלתי לכתוב שירים (Poems). מאז כתיבה, על כל סוגיה, היא אחת *ה*מתנות שלי בחיים, ואני מתענגת עליה לחלוטין. ברור לי שאני אוציא בחיים לפחות ספר אחד.
  3. תהליכי הלמידה בחיי מאז ומעולם היו קוואנטיים. אני מיומנת ביותר בללמוד שני צעדים, להשלים כמה דברים מאמצע הדרך, ומיד “להתחיל לרוץ מרתון” במסלול האלופים. יש דברים שאני כבר יודעת ופשוט נזכרת. ככה אני חווה את החיים בכלל – מעדיפה לא לבזבז זמן על “ידע לינארי”.

    כשאני רוצה ללמוד משהו חדש, אני מבקשת מהנשמה שלי שתלמד אותי. לפעמים היא גם תפנה אותי למורים ספציפיים. לרוב היא פשוט תגיד לי – “עופי על עצמך! רוצה ללמוד? תתחילי ללמד אחרים. אני אדריך אותך בדרך”. ככה, לפני כעשור, התחלתי להדריך וללמד נשים. ו”על הדרך” יצרתי מזה גם עסק של ליווי אישי, סדנאות והרצאות
    (בתחום “חיבור לנשיות ולתשוקה” והגשמת עשיה מתוך שליחות. בשנים האחרונות שחררתי את ה”כותרות” האלה, ואני עוסקת במשהו אחר).
  4. ככה גם גיליתי את נתיב העונג בחיי. ב19 השנים האחרונות אני הולכת בנתיב, שמלמד אותי להיות “מופעלת” ולנוע בחיים, מתוך מה שאני קוראת לו “עונג נשמתי”. כשהאנרגיה המינית הנשמתית שלי גורמת לי לפעול, אני מאושרת ברמה שאני לא יכולה לתאר במילים. לפני חמש שנים התחלתי לשיר ככה. זאת הייתה הדרך היחידה שידעתי לבטא את האור הזה החוצה. כשאני נמצאת עם אנשים שאני אוהבת בערוץ הזה, אני מרגישה בבית. מאז למדתי לבטא בדרך הזאת עוד כמה רבדים בחיי, ואני מפתחת עשיה חדשה.

  5. למרות “החזות הרוחנית” שלי, אני עדיין מקשיבה ל Hip Hop ול-Gangster Rap זו המוסיקה המרכזית שגדלתי עליה בנעורים, שמדליקה אותי כמו שלא הרבה דברים יכולים. בשנות העשרים שלי גרתי שנה במנהטן, ניו יורק, שם הגשמתי את “חלום הנעורים” שלי. הייתי יוצאת לבלות לבד בעיר הגדולה במועדונים של התעשיה, לליינים איכותיים של סצינת ה-Hip Hop במנהטן. על עקבים גבוהים, מגפיים מעל הברך, בגדים יפים והרגשה שכל העולם בידיים שלי, העיר הזאת חישמלה אותי.

    לילה אחד, מצאתי את עצמי במועדון שבו אני הלבנה היחידה(!). דמיינו אותי ועוד כמה מאות Black Niggaz רוקדים ביחד באותו מועדון. הרגשתי כאילו נחתתי מהירח. נראה לי שגם הם.
  6. כשאני שרה ורוקדת אני מרגישה בבית. זה המקום שבו הנפש והגוף שלי נחים יחד… כמו מדברים באותה השפה. כשאני מרפה ומשחררת שליטה, אני מרגישה אחדות. זה היה ככה גם במועדונים בתל אביב, בתקופה שעוד לא הבנתי עד כמה אני “מחוברת” טבעי. בתקופת ה-House של חיי, כשרבים עוד היו מנגנים מויינלים, ביליתי שנים ארוכות מאחורי ובתוך עמדת הדי ג’יי. צופה מקרוב ב”אגדות בינלאומיות” מנגנים צלילים סוחפים. “סופגת” מהם את הגאונות.

הייתי עוצמת עיניים, רוקדת בשיא החופש, ובו זמנית, “מתקשרת” ויז’נים עמוקים, שאת חלקם זוכרת עד היום. המסעות האנרגטיים והתודעתיים האלה שינו את חיי (לרוב בלי “משני תודעה”, נטו מוסיקה וריקוד).

  1. כשהתחלתי ליצור ולהנחות סדנאות, את רובן פיתחתי תוך כדי שאני רוקדת, ועוברת את תהליך הסדנה בעצמי. כל כך הייתי “אחת” עם מה שהעברתי החוצה, שהייתי באה בלי סילבוס או לו”ז מסודר. מעבירה את הסדנה בתדר של קלות וקסם. ולרוב מסיימת בול על הדקה, כמעט בלי להסתכל על השעון. זהו עבורי כוחו של חיבור. 

ב-20 השנים האחרונות, למדתי ואימצתי לחיי ולעבודה שלי, כלים רבים – אנרגטיים, רגשיים, תודעתיים ומנטאליים. כיום אני מאחדת את כל העשיה שלי למקשה אחת, בתדר חדש, המתאים לרוח התקופה הנוכחית. תקופה שבה אני יותר מעוגנת ונוכחת.

  1. מזה שנים אני מתחברת לתשוקה שלי ולעונג בחיי דרך עבודה קולית: באמצעות שירה קוואנטית-נשמתית, מוסיקה, ושירה אנרגטית המתוקשרת בשפות עתיקות. השירה המיוחדת הזאת, מגיעה מזמנים קדומים בהם חוכמה עמוקה הייתה קיימת ונגישה לאנשים. השירה מטמיעה את החוכמה הזאת לעומק הגוף, דרך כל תא ותא, ומקודדת את הDNA מחדש. העבודה הזאת תומכת בי עמוקות, ומהווה עוגן בחיי. 

מכיוון שבחיי אני עובדת מאוד חזק עם הבעת כוונות, והגשמתן בדרך כמעט “ניסית”. בין היתר, אני משתמשת גם בשירה להגשמה.

  1. אני בת לאבא אמן-מוסיקאי מקצועי, שרוב חייו התפרנס בשפע ממוסיקה, היה ראש הלהקה ו”הפנים שבפרונט” כסולן וכנגן גיטרה ובס. כילדה חייתי בבית מוסיקאלי, מוקפת בציוד הופעות.

הצד האמנותי של אמא שלי, מתבטא בכישרון סטיילינג נדיר. עד היום היא קונה לי בגדים וקולעת בול לטעמי. במקצועה היא מהנדסת מכונות ואשת מכירות. למעשה, שני הוריי התברכו בכישרון נדיר במכירה טבעית ואותנטית. כמוני כמוהם.
לאורך השנים, שמתי לב איך קיבלתי עוצמות, כישרונות והשראה, בין היתר, מהעשיה של הוריי.

החלק הטכני אצלי, אגב, מתבטא בין היתר בראייה הפתוחה שלי, ובדרך שבה אני מרפאה אנרגטית, ומגשימה דרך עבודת DNA.

  1. בשנה האחרונה אני לומדת ומתעסקת בענייני נדל”ן והשקעות. זה התחיל, בזה שבסך הכל רציתי לברר כל מיני עניינים לעצמי… וגרם לי לצלול ללמידה שריתקה אותי. אני כל כך מאושרת שיצרתי לי בשנים שחלפו גבולות ברורים ויציבות עמוקה.. וכך, גם בתחומים האלה, אני לומדת לעשות רק מה שנעים לי. ועושה בחירות מתוך הסמכות הפנימית שלי.

עוד דבר מפתיע, זה שאחרי שנים בהן עבדתי בעיקר עם נשים, מצאתי את עצמי משחקת במשחק הזה לצד גברים, ומביאה את העוצמה שלי בדרך חדשה. אפילו לא קלטתי לפני, כמה זה יכול להיות מאתגר וכיף, בו זמנית.

  1. השנה האחרונה הייתה עבורי השתרשות ואינטגרציה. כעת, אני ממשיכה לפתח את הגישה שלי, שמאחדת מגוון תחומים ו”עולמות ידע”. מתאהבת במי שכבר הייתי, ובמי שעוד אהיה. 

הגישה שלי לחיים ולעשיה היא חדשנית ופורצת דרך. אני שואפת לחבר בין רוח לחומר. בין מוח ימין למוח שמאל. ובין תודעה נשית משחקית, אינטואיטיבית ומלאת עונג, לכל דבר שאני יוצרת ועושה. 

בין היתר, בדרך אני לומדת להתאחד עם תודעה זכרית מטרתית, וממוקדת אנרגיית חיים חזקה ועוצמתית. להרחיב את הכלים שלי, וליהנות תוך כדי, כמה שיותר. כי הנאה מייצרת אנרגיית חיים, וכוח רב להגשים. 

החלום שלי, הוא לחיות את כל הרבדים בחיי כמעשה אהבה. וכך אני לומדת. אחת השאיפות שלי, היא לכתוב על זה ספר, ולהגיש לאנשים את ההשראה הזאת. חלק מהתוכן כבר נמצא וכתוב. את חלקו השני, אני ממשיכה לחוות ולחקור תוך כדי החיים.

  1. בתחילת 2016 החלטתי לקחת טיים אאוט מהחיים כפי שהכרתי אותם. אפשר לומר שהייתי אז
    “מכורה לעבודה”, עם עסק של ליווי אנשים שעבד. אלא שהרגשתי שמיציתי וסיימתי פרק בחיי. בהחלטה אינטואיטיבית ארזתי את הבית אל תוך מחסן. ויצאתי למסע נוודות בארץ, בלי בית (אפילו לא סאבלטים) ובלי רכב. זו הייתה חוויה משנת חיים, ואחת ה”סדנאות” העוצמתיות שעברתי בחיי. בייחוד מול אנשים שפגשתי בדרך. המסע כולו נמשך כשנתיים, ואפשר לכתוב גם עליו ספר 🙂
  2. משאירה “סעיף בונוס” לבריאה. כי אני רוצה לאפשר לחיים להוביל ולהפתיע לכיוונים חדשים. להחיות תדרים ודרכים שלא ראיתי עד היום. לאפשר לקסם זרימה, חופש וחיות. המסע מסקרן. יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין.
    To Be Continued ….

עדן גולן – התגלמות הארכיטיפ הנשי “אלה” בגוף אישה

עדן גולן, עוצמת הנשמה שלך קורנת! בעצם היותך את מביאה לעולם אהבה גבוהה, נוכחות ועוצמה. עדנה ורכות. ויופי פנימי וחיצוני.
כל ההפקה והרקדנים בקליפ הרשמי שיצא לשיר “הוריקן”.. שיחקתם אותה ביג טיים. הצטמררתי מכף רגל ועד ראש, ולא הפסקתי לבכות כשלראשונה צפיתי בקליפ הזה אתמול. זו בעצם הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה ואת עדן ever.

אני רחוקה מלהיות טיפוס שצופה בארויזיון. לא בכדי במקרה בלבד קפץ לי הקליפ הזה ממש ברגע האחרון. לא משנה כרגע מה אני חושבת על התחרות עצמה. זה לפוסט אחר..

רוצה כרגע לחזק את העוצמה האדירה של היוצרים הגאונים, שאחרי ים של איסורים וניסיון להשתיק אותנו, בכל זאת הצליחו בכזאת יצירתיות מרומזת, ועם נשמה יתרה שמרגישים אותה מהמסך ועד הנקודה העמוקה שבלב.. להעביר את מה שאנחנו בישראל עוברים ומרגישים.

מה שעוד יפה לראות זה כמה הקליפ הזה נגע ביוטיוברים ברחבי העולם שמסקרים אותו. הקליפ מצליח להעביר את המסר העוצמתי, את הכאב שלנו כעם ואת האותנטיות מאחורי עוצמת היצירה הזאת.

הקול של עדן ואיך שהיא שרה נוגע בי עמוקות. בחיים שלי לא האמנתי שאתרגש ככה מקליף של ארוויזיון.
זו נשמת ישר-אל שכל כך מורגשת.
היצירה הזאת מצליחה להעביר עומק.
הפקה אדירה וביצוע פנומנלי.
בארוויזיון אני לא צופה מסיבות אחרות, שהן כאמור לא לפוסט הזה.
ולמרות הכל המשלחת הישראלית מביאה אור גדול אל תוך החושך הגדול שהולך שם.
הלוואי שהאור הזה יאיר למי שצריך.
ישר-אל

לתת אמון באינטואיציה ובסמכות הפנימית: ניקוי שדה אנרגטי מהשפעות שליליות מהמדיה – יוליה אור לב

אהובים ואהובות, אני רוצה להזכיר לנו כמה זה חשוב להימנע מלאפשר למדיה לעשות עלינו מניפולציות. מסחטה רגשית מתחוללת בימים אלו סביב כל נושא החטופים, שישובו בעזרת השם. אנשים מקבלים מידעים שגויים, יורים אותם החוצה, מנהלים דיונים ארוכים. שימו לב – ממה מסיחים את דעתנו? מה יכול היה לקרות בזמן הזה שבו השתתפנו באותם דיונים/צפינו בסרטונים? ומה בעצם מתרחש “מאחורי הקלעים” בזמן שאנחנו לא שמים לב?
הלוחמה הפסיכולוגית במדיה זה לא דבר חדש. זה אמנם מדהים וחשוב להיות מעורבים, ובעיניי אף אחד לא יכול (ולא אמור) להישאר אדיש למה שקורה כרגע. אך האם להיות כבויים ותקועים במסכים זוהי הדרך *להשפיע* לטובה?
האם שאיבה אנרגטית ורגשית מכם ומכן, זה מה שמיטיב עם החטופים? האם זה מזרז את חזרתם?
שימו לב שזהו מהלך מכוון לגרום לאנשים ב”עורף” להיות שאובים למדיה, מופעלים רגשית ומדוכאים. מהלך שמנוהל על ידי גורמים שיודעים היטב מה הם עושים. אנשים שאובים למסכים הם אנשים חלשים יותר. חסרי כוחות השפעה (למרות אינסוף ויכוחים ברשת שעושים אשליה שכן). ומנוהלים על ידי יצרים הישרדותיים .
בוידאו הזה יש תהליך אנרגטי קצר שמחזק את החיבור לאינטימיות הפנימית, ומנטרל שאיבה אנרגטית – ממסכים ומגורמים חיצוניים שאינם מיטיבים.
מוזמנים להשתמש בו כדי לפנות השפעה של כל מה ש”חטף” לכם את תשומת הלב בימים אלה. ולהעביר את הסרטון הזה הלאה למי שצריך.
שולחת את אהבתי לכל אחד ואחת מאיתנו, למשפחות החטופים, לשבים מעזה, לחיילינו ולכל מי שכואב או מאותגר כרגע.
שיבואו עלינו ימים טובים.

יוליה אור לב – מה התפקיד שלנו בישר-אל

ישראל נקראה לתפקיד החשוב ביותר שהיה לה מאז שהיא נוסדה כמדינה. ישראל היא היחידה מבין מדינות העולם שתגיד *לא* חד וחזק. המדינה שיושביה יתאחדו ברמה שאף אחד עדיין לא ראה. והעולם כולו יהיה בשוק, לנוכח העמידה שלנו על דעתינו. על ערכינו.
ועל אהבתנו, שזורמת בנו עמוק יותר מכל המתרחש כרגע.

הסיבה היא אנחנו! אנחנו שבחרנו אחרת, ולא נתנו יד לדבר.

מי שיודע מה מתרחש כרגע, בעיצומה של מלחמת העולם השלישית, רואה היטב את התהליך העולמי. וכמה אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה, שמציפה את טראומת השואה, מעומקי עומקיינו. המטרה היא לרפא. ולשחרר את עצמנו מכל כאב שהיה בנו אז.

אנחנו חיים בימים אחרים. ימים של התעוררות רוחנית ונשמתית עמוקה. מה שבתקופה החשוכה ההיא לא היה קרוב. יש כמות שליחי אור על האדמה הזאת, שלא נראתה מעולם.

יש בי ידיעה מוחלטת, שאין שום סיכוי בעולם, שכל זה לא יקרה. כמו שהשמש זורחת בבוקר. השאלה היא רק כמה זמן זה יקח, ומה יקרה תוך כדי הדרך.
הדבר הזה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו.

כל אדם שחי מתוך חירות ובבחירה חופשית, משפיע בכל כך הרבה רמות על המתרחש. כל אדם כזה, הוא כמו נר שמאיר את החשיכה.

זכרו – גם נר קטן, מייצר אור אינסוף.
היי את, זו שמאירה את העולם שבתוכך, והחוצה ממך.
הייה אתה, זה שמשפיע דרך האור שלך, בהנאה ובאהבה.

כל החלטה שנעשית מתוך אהבה, ידיעה עצמית ונוכחות בתוך גבולות מטיבים, משנה את העולם כולו, בכל שניה.

בעולם מתוקן, אין מקום לשום דבר אחר, דווקא פה.
בואו נהיה העולם הזה כבר עכשיו.
ההשפעה של ישראל על כל מה שקורה כרגע, כאן ובעולם, היא ע צ ו מ ה.
“אור לגויים”..? אור לעצמנו בראש ובראשונה. בואו נהיה טובים לעצמנו.

ויהי אור ❤

עקבו אחרי לעוד תוכן בנושא.

יוליה אור לב : הנאה ואהבה בעשיה – זה אפשרי ממש עכשיו

יש לי כל כך הרבה מה להגיד. כל כך הרבה קורה “עמוק מתחת”. בא לי לספר איך אני מזיזה מבנים מוצקים בחומר וכסף, עם אנרגיה של ג’וס והנאה.

איך, כמו לייזר, אני מכוונת כוונות מדויקות. ומבעירה את התשוקות שלי, ואת העונג בחיי, עם מוסיקה ושירה. וכמה שהשירה תומכת בי, ומהווה עוגן בחיי.

בא לי לספר איך שילוב בין קרקע – בהכי הכי עמוק ויציב שלה, לצד העמקה רגשית, אנרגטית ותודעתית.. בוראים יחד כוח, שלא ניתן לתאר במילים.
ושברוב המקרים, אני מרגישה אמון עמוק בעצמי, שאשתמש בו נכון.

יצא שבשנה האחרונה התעסקתי הרבה בענייני נדל”ן והשקעות. צללתי ללמידה שריתקה אותי, ברמה שלא האמנתי שיקרה. זה התחיל בזה, שבסך הכל, רציתי לברר כל מיני עניינים לעצמי… והפך למשחק.

בא לי לספר שאני כל כך מאושרת, שיצרתי לי בשנים שחלפו גבולות ברורים ויציבות כזאת.. שהעולם הפנימי שלי “מחזיק” עבורי את הידיעה, שאני עושה רק מה שנעים לי. ושאת הבחירות שלי אני עושה מתוך הסמכות הפנימית, ומתוך הקשבה לאינטואיציה שלי. ולא מתוך הראש.

הדבר המדהים הוא שמצאתי את עצמי, משחקת במשחק הזה לצד גברים, ומביאה פול ווליום עוצמה. אפילו לא קלטתי לפני, כמה זה כל כך מאתגר וכיף, בו זמנית.

מודה שלפעמים אני מרגישה כמו “מאלפת אריות”. יש בעולם הזה כל מיני סוגים של אנשים. לא כולם מתאימים לי, או אני להם. ויחד עם זאת, עם תעוזה, ידע ו”חוכמת רחוב”, כמו שיש לי מילדות … כל פעם מחדש אני מתפלאת: “וואו.. אשכרא, זה מה שאמרתי לו עכשיו??”. ו”הופ” עוד אמונה על מי שחשבתי שאני מתפרקת.

ואולי הכי מרגש אותי… זו ההשפעה שנוצרת בדרך. כל יום אני לומדת משהו חדש, ומלמדת בדרכי.

כשיוצאים לדרך מגלים עולמות חדשים. סקרנית לאן הדרך הזאת תוביל.

בינתיים האישה שאני יוצרת מג’יק. והגבר שאני לומד לאהוב וליהנות מכל האור הזה, ולהישאר איתי. אין ספק, שזוהי מערכת יחסים מורכבת 😄🤦‍♀️

הנהגה משותפת דרך שמחה ועונג

תתחברו לתענוג. זאת אולי ההזמנה הכי מלהיבה ומרגשת עבורי בחיים האלה. הזמנה שהיא בית, ומאפשרת לכל המהות שלי להשתתף בחווית החיים. בתוך התענוג יש מקום להכל…:
לבכי ולכאב. לשמחה ולשיתוף. להתכנסות וללבד. לחוויות מפוצצות ו”בומבסטיות”, כמו טיסה לחו”ל. או לחיות בלי בית 3 שנים בארץ, כמו שעשיתי. או “סתם” להזמין עוגת שוקולד מטורפת. לאכול אותה לאט.. ולהרגיש את הטעם בכל הגופים.

ככה אני חיה, וככה כותבת. אותי. את המשברים והשמחות. את הלבטים והכאבים. את האהבה העצומה שאני, בכל מיני מצבים. וככה נולד הבלוג הזה. מתוך התענוג שבשיתוף המסע שלי.
ומתוך הידע שמגיע דרכי לעולם, שאותו אני מלמדת מעבירה הלאה.

מאז ומעולם הכתיבה מזכירה לי מי אני ומאיפה באתי. החל מיולי 2016, החלטתי שאת החפירה והחקירה במסע המשוגע הזה שעשיתי, אני חולקת איתכם, ואיתי של עוד כמה שנים. שזה, למעשה, היום. אני רוצה להזמין אתכם להצטרף איתי לדרך.

תכלס – מי פה מרשה לעצמו באמת לחיות בחופש אמיתי..? ולא, אני לא מתכוונת ללחיות בטבע או ליסוע הרבה. אלא לזרוח את המהות שלנו במלואה.

רק מי שחווה, ולו פעם אחת בחיים, חוויה ותחושה עמוקה של בית, יודע מה זה שקט אמיתי. ספייט אנד טיים שבהם הכל מלא, שלם ושקט מעצם הקיום עצמו. ואז אפשר גם להתרחב. לקבל עוד ועוד מהחיים. ולתת עוד ועוד החוצה. בבלוג הזה, הנשמה והתשוקה שלי מדברת אליכם בכל שורה, וקוראת לכם הבייתה בחזרה. אני מזמינה אתכם להיכנס. ולגלול אחורה. ולצאת איתי למסע.

ברוכים הבאים למשפחה אוהבת, עוטפת ומחבקת של אנשים שיודעים ללכת את הרצון הפנימי העמוק, בכל צעד וצעד בחיים. מאחלת לנו מסע נעים, מרפא ומרתק.
ובעיקר – הנאה ושמחה מהדרך.
.

** הוידאו צולם כשברקע מוסיקת היפ הופ, שהוחלפה בגלל זכויות יוצרים.
ריקוד זה אחד השערים הנשמתיים שלי.
אני עפה על העוצמה שלי כשהגוף שלי מתעגן דרך עונג.
כששער האהבה העמוקה ושער העונג שבי מאוחדים, אני חווה את האמת שלי ברורה.
תודה על הזכות להשפיע מתוך המקום הזה ! ויהי אור