12 דברים שלא ידעתם על יוליה אור לב

  1. נולדתי באודסה, אוקראינה. בגיל 4.5, בעודי משחקת בצעצועים, שמעתי שיחה של ההורים שלי שמתלבטים האם להגר לארצות הברית, לאוסטרליה או לישראל. בנונשלנטיות ובידיעה נחרצת, קמתי מהמשחקים שלי ואמרתי להם שאני רוצה לגור בישראל. לשם אנחנו טסים. כעבור כשנתיים כך קרה. באותן שנים לגוף שלי היה קשה לשאת טיסות. בטיסה לישראל הרגשתי כאילו יד אלוהים עוטפת אותי. עשיתי גלגלונים במטוס והרגשתי שאני מרחפת על עננים..
  2. מיד איך שלמדתי קרוא וכתוב בכיתה א’ התחלתי לכתוב שירים (Poems). מאז כתיבה, על כל סוגיה, היא אחת *ה*מתנות שלי בחיים, ואני מתענגת עליה לחלוטין. ברור לי שאני אוציא בחיים לפחות ספר אחד.
  3. תהליכי הלמידה בחיי מאז ומעולם היו קוואנטיים. אני מיומנת ביותר בללמוד שני צעדים, להשלים כמה דברים מאמצע הדרך, ומיד “להתחיל לרוץ מרתון” במסלול האלופים. יש דברים שאני כבר יודעת ופשוט נזכרת. ככה אני חווה את החיים בכלל – מעדיפה לא לבזבז זמן על “ידע לינארי”.

    כשאני רוצה ללמוד משהו חדש, אני מבקשת מהנשמה שלי שתלמד אותי. לפעמים היא גם תפנה אותי למורים ספציפיים. לרוב היא פשוט תגיד לי – “עופי על עצמך! רוצה ללמוד? תתחילי ללמד אחרים. אני אדריך אותך בדרך”. ככה, לפני כעשור, התחלתי להדריך וללמד נשים. ו”על הדרך” יצרתי מזה גם עסק של ליווי אישי, סדנאות והרצאות
    (בתחום “חיבור לנשיות ולתשוקה” והגשמת עשיה מתוך שליחות. בשנים האחרונות שחררתי את ה”כותרות” האלה, ואני עוסקת במשהו אחר).
  4. ככה גם גיליתי את נתיב העונג בחיי. ב19 השנים האחרונות אני הולכת בנתיב, שמלמד אותי להיות “מופעלת” ולנוע בחיים, מתוך מה שאני קוראת לו “עונג נשמתי”. כשהאנרגיה המינית הנשמתית שלי גורמת לי לפעול, אני מאושרת ברמה שאני לא יכולה לתאר במילים. לפני חמש שנים התחלתי לשיר ככה. זאת הייתה הדרך היחידה שידעתי לבטא את האור הזה החוצה. כשאני נמצאת עם אנשים שאני אוהבת בערוץ הזה, אני מרגישה בבית. מאז למדתי לבטא בדרך הזאת עוד כמה רבדים בחיי, ואני מפתחת עשיה חדשה.

  5. למרות “החזות הרוחנית” שלי, אני עדיין מקשיבה ל Hip Hop ול-Gangster Rap זו המוסיקה המרכזית שגדלתי עליה בנעורים, שמדליקה אותי כמו שלא הרבה דברים יכולים. בשנות העשרים שלי גרתי שנה במנהטן, ניו יורק, שם הגשמתי את “חלום הנעורים” שלי. הייתי יוצאת לבלות לבד בעיר הגדולה במועדונים של התעשיה, לליינים איכותיים של סצינת ה-Hip Hop במנהטן. על עקבים גבוהים, מגפיים מעל הברך, בגדים יפים והרגשה שכל העולם בידיים שלי, העיר הזאת חישמלה אותי.

    לילה אחד, מצאתי את עצמי במועדון שבו אני הלבנה היחידה(!). דמיינו אותי ועוד כמה מאות Black Niggaz רוקדים ביחד באותו מועדון. הרגשתי כאילו נחתתי מהירח. נראה לי שגם הם.
  6. כשאני שרה ורוקדת אני מרגישה בבית. זה המקום שבו הנפש והגוף שלי נחים יחד… כמו מדברים באותה השפה. כשאני מרפה ומשחררת שליטה, אני מרגישה אחדות. זה היה ככה גם במועדונים בתל אביב, בתקופה שעוד לא הבנתי עד כמה אני “מחוברת” טבעי. בתקופת ה-House של חיי, כשרבים עוד היו מנגנים מויינלים, ביליתי שנים ארוכות מאחורי ובתוך עמדת הדי ג’יי. צופה מקרוב ב”אגדות בינלאומיות” מנגנים צלילים סוחפים. “סופגת” מהם את הגאונות.

הייתי עוצמת עיניים, רוקדת בשיא החופש, ובו זמנית, “מתקשרת” ויז’נים עמוקים, שאת חלקם זוכרת עד היום. המסעות האנרגטיים והתודעתיים האלה שינו את חיי (לרוב בלי “משני תודעה”, נטו מוסיקה וריקוד).

  1. כשהתחלתי ליצור ולהנחות סדנאות, את רובן פיתחתי תוך כדי שאני רוקדת, ועוברת את תהליך הסדנה בעצמי. כל כך הייתי “אחת” עם מה שהעברתי החוצה, שהייתי באה בלי סילבוס או לו”ז מסודר. מעבירה את הסדנה בתדר של קלות וקסם. ולרוב מסיימת בול על הדקה, כמעט בלי להסתכל על השעון. זהו עבורי כוחו של חיבור. 

ב-20 השנים האחרונות, למדתי ואימצתי לחיי ולעבודה שלי, כלים רבים – אנרגטיים, רגשיים, תודעתיים ומנטאליים. כיום אני מאחדת את כל העשיה שלי למקשה אחת, בתדר חדש, המתאים לרוח התקופה הנוכחית. תקופה שבה אני יותר מעוגנת ונוכחת.

  1. מזה שנים אני מתחברת לתשוקה שלי ולעונג בחיי דרך עבודה קולית: באמצעות שירה קוואנטית-נשמתית, מוסיקה, ושירה אנרגטית המתוקשרת בשפות עתיקות. השירה המיוחדת הזאת, מגיעה מזמנים קדומים בהם חוכמה עמוקה הייתה קיימת ונגישה לאנשים. השירה מטמיעה את החוכמה הזאת לעומק הגוף, דרך כל תא ותא, ומקודדת את הDNA מחדש. העבודה הזאת תומכת בי עמוקות, ומהווה עוגן בחיי. 

מכיוון שבחיי אני עובדת מאוד חזק עם הבעת כוונות, והגשמתן בדרך כמעט “ניסית”. בין היתר, אני משתמשת גם בשירה להגשמה.

  1. אני בת לאבא אמן-מוסיקאי מקצועי, שרוב חייו התפרנס בשפע ממוסיקה, היה ראש הלהקה ו”הפנים שבפרונט” כסולן וכנגן גיטרה ובס. כילדה חייתי בבית מוסיקאלי, מוקפת בציוד הופעות.

הצד האמנותי של אמא שלי, מתבטא בכישרון סטיילינג נדיר. עד היום היא קונה לי בגדים וקולעת בול לטעמי. במקצועה היא מהנדסת מכונות ואשת מכירות. למעשה, שני הוריי התברכו בכישרון נדיר במכירה טבעית ואותנטית. כמוני כמוהם.
לאורך השנים, שמתי לב איך קיבלתי עוצמות, כישרונות והשראה, בין היתר, מהעשיה של הוריי.

החלק הטכני אצלי, אגב, מתבטא בין היתר בראייה הפתוחה שלי, ובדרך שבה אני מרפאה אנרגטית, ומגשימה דרך עבודת DNA.

  1. בשנה האחרונה אני לומדת ומתעסקת בענייני נדל”ן והשקעות. זה התחיל, בזה שבסך הכל רציתי לברר כל מיני עניינים לעצמי… וגרם לי לצלול ללמידה שריתקה אותי. אני כל כך מאושרת שיצרתי לי בשנים שחלפו גבולות ברורים ויציבות עמוקה.. וכך, גם בתחומים האלה, אני לומדת לעשות רק מה שנעים לי. ועושה בחירות מתוך הסמכות הפנימית שלי.

עוד דבר מפתיע, זה שאחרי שנים בהן עבדתי בעיקר עם נשים, מצאתי את עצמי משחקת במשחק הזה לצד גברים, ומביאה את העוצמה שלי בדרך חדשה. אפילו לא קלטתי לפני, כמה זה יכול להיות מאתגר וכיף, בו זמנית.

  1. השנה האחרונה הייתה עבורי השתרשות ואינטגרציה. כעת, אני ממשיכה לפתח את הגישה שלי, שמאחדת מגוון תחומים ו”עולמות ידע”. מתאהבת במי שכבר הייתי, ובמי שעוד אהיה. 

הגישה שלי לחיים ולעשיה היא חדשנית ופורצת דרך. אני שואפת לחבר בין רוח לחומר. בין מוח ימין למוח שמאל. ובין תודעה נשית משחקית, אינטואיטיבית ומלאת עונג, לכל דבר שאני יוצרת ועושה. 

בין היתר, בדרך אני לומדת להתאחד עם תודעה זכרית מטרתית, וממוקדת אנרגיית חיים חזקה ועוצמתית. להרחיב את הכלים שלי, וליהנות תוך כדי, כמה שיותר. כי הנאה מייצרת אנרגיית חיים, וכוח רב להגשים. 

החלום שלי, הוא לחיות את כל הרבדים בחיי כמעשה אהבה. וכך אני לומדת. אחת השאיפות שלי, היא לכתוב על זה ספר, ולהגיש לאנשים את ההשראה הזאת. חלק מהתוכן כבר נמצא וכתוב. את חלקו השני, אני ממשיכה לחוות ולחקור תוך כדי החיים.

  1. בתחילת 2016 החלטתי לקחת טיים אאוט מהחיים כפי שהכרתי אותם. אפשר לומר שהייתי אז
    “מכורה לעבודה”, עם עסק של ליווי אנשים שעבד. אלא שהרגשתי שמיציתי וסיימתי פרק בחיי. בהחלטה אינטואיטיבית ארזתי את הבית אל תוך מחסן. ויצאתי למסע נוודות בארץ, בלי בית (אפילו לא סאבלטים) ובלי רכב. זו הייתה חוויה משנת חיים, ואחת ה”סדנאות” העוצמתיות שעברתי בחיי. בייחוד מול אנשים שפגשתי בדרך. המסע כולו נמשך כשנתיים, ואפשר לכתוב גם עליו ספר 🙂
  2. משאירה “סעיף בונוס” לבריאה. כי אני רוצה לאפשר לחיים להוביל ולהפתיע לכיוונים חדשים. להחיות תדרים ודרכים שלא ראיתי עד היום. לאפשר לקסם זרימה, חופש וחיות. המסע מסקרן. יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין.
    To Be Continued ….

עדן גולן – התגלמות הארכיטיפ הנשי “אלה” בגוף אישה

עדן גולן, עוצמת הנשמה שלך קורנת! בעצם היותך את מביאה לעולם אהבה גבוהה, נוכחות ועוצמה. עדנה ורכות. ויופי פנימי וחיצוני.
כל ההפקה והרקדנים בקליפ הרשמי שיצא לשיר “הוריקן”.. שיחקתם אותה ביג טיים. הצטמררתי מכף רגל ועד ראש, ולא הפסקתי לבכות כשלראשונה צפיתי בקליפ הזה אתמול. זו בעצם הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה ואת עדן ever.

אני רחוקה מלהיות טיפוס שצופה בארויזיון. לא בכדי במקרה בלבד קפץ לי הקליפ הזה ממש ברגע האחרון. לא משנה כרגע מה אני חושבת על התחרות עצמה. זה לפוסט אחר..

רוצה כרגע לחזק את העוצמה האדירה של היוצרים הגאונים, שאחרי ים של איסורים וניסיון להשתיק אותנו, בכל זאת הצליחו בכזאת יצירתיות מרומזת, ועם נשמה יתרה שמרגישים אותה מהמסך ועד הנקודה העמוקה שבלב.. להעביר את מה שאנחנו בישראל עוברים ומרגישים.

מה שעוד יפה לראות זה כמה הקליפ הזה נגע ביוטיוברים ברחבי העולם שמסקרים אותו. הקליפ מצליח להעביר את המסר העוצמתי, את הכאב שלנו כעם ואת האותנטיות מאחורי עוצמת היצירה הזאת.

הקול של עדן ואיך שהיא שרה נוגע בי עמוקות. בחיים שלי לא האמנתי שאתרגש ככה מקליף של ארוויזיון.
זו נשמת ישר-אל שכל כך מורגשת.
היצירה הזאת מצליחה להעביר עומק.
הפקה אדירה וביצוע פנומנלי.
בארוויזיון אני לא צופה מסיבות אחרות, שהן כאמור לא לפוסט הזה.
ולמרות הכל המשלחת הישראלית מביאה אור גדול אל תוך החושך הגדול שהולך שם.
הלוואי שהאור הזה יאיר למי שצריך.
ישר-אל

יוליה אור לב: חיי בגיל עשרים ואחת

יוליה אור לבלא מבינה את הטרנד, אבל זה התחבר לי.. בגיל 21 הייתי “הארד קור” קלאברית. אהבתי לרקוד שעות על גבי שעות. לרוב הייתי עולה על ראמפות או על הרמקולים ועפה. רק אלוהים יודעת איך הייתי מצליחה לעשות את כל זה על עקבי סטילטו שבע ס”מ.
היום אני משתזפת פחות. עדיין (כתמיד) מאוהבת במוסיקה ומדי פעם רוקדת שעות. כבר לא במועדונים תל אביביים ספוגי עשן וגברים נוטפי זימה. אלא במרחבים אנרגטיים שמשמחים לי את הלב.

כעבור עשרים שנה אני הרבה יותר מחוברת לעצמי ולשמחת חיים עמוקה, יודעת את עצמי ואת ערכי.
בא לי לחבק את מי שהייתי באותן שנים. להבטיח לעצמי שיבוא יום ואדע אהבה כמו שאני כמהה אליה, ולהזכיר שאני תמיד תמיד איתי.

חיבור לאנרגיית חיים – יוליה אור לב

להזמנת סשנים קבוצתיים צרו איתי קשר דרך צור הקשר באתר

יצירתיות פורצת דרך – יוליה אור לב

יוליה אור לב - על זרימה ותכנון בעשיהמה שאתם רואים פה בתמונה זה מרק כתום, אולי הכי טעים שאכלתי מזה שנים. בישלתי אותו אתמול בפרץ יצירתיות ספונטנית, האופיינית לי כשאני עובדת ויוצרת מתוך תשוקה והשראה של הרגע, עם מינימום תכנון ומקסימום עניין.

אלה הרגעים בהם אני מחוברת לתשוקה הנישמתית שלי, שמקודדת לי בדי.אן.איי, וכך דברים נוצרים בלי מאמץ.

המרק בכלל התחיל בזה שבישלתי תירס טרי, ומשום מה מילאתי סיר גדול במלא מים. הייתי צריכה אולי חצי מכמות המים הזאת, אבל הסכמתי לסמוך על האינטואיציה ועל “החוש השישי”. הוא זה שממונה על יצירות מופלאות בבית.

כשהתירס היה מוכן הבנתי שזו הזדמנות להשתמש במים שבהם הוא בושל למרק (זה מקפיץ טעם של מרקים לרמה אחרת!).
התחלתי לאלתר ולחפש מה יש בבית. נמצאו רכיבים למרק שהרגיש לי יאמי. אבל כרגיל.. ידעתי מאיפה אני מתחילה אותו. לא היה לי שמץ של מושג מה יהיה הסוף, ואפילו לא רעיון מה המטרה הסופית המדויקת.
הוצאתי גמבה, בטטות, שום ובצל, ג’ינג’ר וחופן עדשים צהובות. זרקתי פנימה גם חתיכה מהתירס שנותר. וכשהיה מוכן טחנתי את רוב הרכיבים בבלנדר, הוספתי תבלינים ובישלתי עוד בתוספת קרם קוקוס. “יאמי” כבר אמרתי..?
עכשיו אני יושבת ואוספת רעיונות לפרויקטים יצירתיים שלפני שנים רציתי להגשים וניסיתי לתכנן אותם. “בהצלחה” מה שנקרא. אופן הפעולה שלי הוא לרוב דומה למרק הזה. זה דורש אמון גבוה ברמות על, שאז מסתבר עוד לא היה לי. היום נראה לי שדווקא יש הרבה יותר.
בו זמנית, בינתיים נהייתי הרבה יותר מאורגנת, בשלה ומוכנה. ובא לי לתת לכמה דברים הזדמנות נוספת 😊
המרק הזה הזכיר לי שיש דברים שנוצרים מתוך מצב הוויה של נוכחות מלאה, שאינה מתיימרת להגיע לתוצאה ספציפית. היא משחקת !
ובתוך המשחק נוצר הכל.
מצד אחד, בעולם שלנו זה טירוף לפעול ככה.
מצד שני, רוב הדברים הכי טובים שאי פעם קרו לי, נבעו ממצב תודעה כזה.
מאז ומתמיד הייתי אשת הבשורה לעבודה מתוך הובלה של אנרגיה נקבית זורמת, גועשת ומבעבעת. ככה פרצתי את רוב המגבלות שאיתן התמודדתי בחיים.
ובשנים האחרונות, מאז שאני לומדת את התנועה המשלימה – אנרגיה זכרית חזקה, חדה וחודרת.
כזאת שיודעת לאן היא הולכת ומתכוונת להגיע.. אני פוגשת אתגרים חדשים, ומברכת מאוד על הלמידה הזאת.
בהודיה גדולה על החיבורים שנוצרים, ועל מה שאשכרא יוצא לפועל.
מזכירה לכולנו – בייחוד בתקופה המורכבת הזאת, שמאתגרת את רובנו עד הקצה.
באשר אתם עושים, זכרו גם ליהנות ולשחק.
זה שומר על אהבה, העזה, אמון ושפיות.
ונותן מלא מלא כוח להמשיך קדימה.
אוהבת אתכם 🧡
(והולכת לאכול מרק)

כוח על מפתיע – מה שנעים לך הוא עוגן

עם כל מה שקורה כרגע, כולנו זקוקים לעוגנים גדולים וקטנים כאחד, שיעזרו לנו לשמור על אנרגיה גבוהה, ויאפשרו לנו להעביר את התקופה הזאת בדרך כמה שיותר נעימה ומהנה. מה שעושה לנו נעים מחזק אותנו !
וככל שנהיה מחוזקים יותר כך נוכל להיות יותר בשירות, ליצור יותר ולשמור על רוטינה יחסית זורמת, למרות התהפוכות מסביב. לכן זה כל כך חשוב.
שמתי לב שמתחילת התקופה הקשוחה הזאת, באופן טבעי אימצתי לי הרגל קטן ואפילו “שטחי”, שמשמח אותי ומזכיר לי לחייך.
האמת היא שהופתעתי מההקפדה הפתאומית שלי עליו, ובו זמנית, זיהיתי שהוא מחזק את תחושת העוצמה והביטחון העצמי שלי. זה בטח הדבר האחרון שאתם מתארים לעצמכם.
בסרטון אני מספרת לכם על זה, ומציעה גם לכם לזהות מהו הדבר הזה אצלכם..?
אם בא לכם, ספרו לי בתגובות כדי לתת השראה גם לאחרים.
😊

מתפללת יחד איתכם לימים טובים ובטוחים. ולשובם של כל האהובים והאהובות שלנו הבייתה.