חיבור לאנרגיית חיים – יוליה אור לב

להזמנת סשנים קבוצתיים צרו איתי קשר דרך צור הקשר באתר

השותפה הכי חשובה ומשפיעה שלי

כשאהבה עומדת במרכז, כל הבחירות הופכות להיות פשוטות יותר. כשאהבה מובילה את הדרך.. עומדת כעמוד זורח וזוהר, שמאחד הכל.. האדמה נושמת לכבודך, ומאירה מעצם היותך. כשאהבה עושה.. הכל עטוף במנוחה לכבודך. כשאהבה מזינה, מזמינה, מחברת לנתינה ולקבלה..

הנשמה שלך יודעת, זוכרת ומזכירה לך בעדינות, את תפקידך במערך ההזדמנויות הפתוחות בפנייך. יודעת וזוכרת כמה כסף לבקש על כל פרויקט. כמה אנרגיה להשקיע באיזו פעולה. מי שותפי הדרך המתאימים לך. מתי זמנם להופיע. ומתי זמנם ללכת.

כשאהבה בוחרת ובוטחת בעצם היותה.. אין הרבה מה לעשות, מלבד להקשיב ולפעול את האנרגיה שהיא מניעה מבפנים..:
גל ענק של אהבה. אורגזמה .. שהיא האישור והרשות מהנשמה להשפיע. להופיע. להראות או להשמיע את קולך.

עכשיו זה זמן טוב לעצור לרגע, ולענות על כמה מהשאלות האלה:

* מה מרחיב את ליבי באהבה?
* איזו בחירה פותחת את הגוף שלי להיות עונג?
* מה מאפשר לי להינמס בשדה הפוטנציאלים, ולאפשר לכל מה שאי פעם
חלמתי להגיע עד אלי?
* מה מעסיק אותי שעות, בלי שאני יכולה לפספס ולו דקה מהדבר הזה?
* מה גורם לי להרגיש שאני הכי חשובה?
נאהבת. מכובדת. מחובקת על ידי האמונה..?
* מה מפתח אותי מתוך השראה?
* מה היצירתיות הטבעית שלי בוחרת לעשות?
* אילו הייתי ילד או ילדה, מה היה הדבר הראשון שהייתי מתנפלת עליו
בהתלהבות היום בערב? או מחר בבוקר?
* מה מעורר את ליבי להעניק? אפילו בלי תמורה. רק כי זה כיף.
* מה הכי כיף לי בעולם לקבל כ”אור חוזר”. כאנרגיה שאני גם מעבירה דרכי
וגם מוזנת ממנה חזרה?
* מה הדבר שאם מישהו היה מציע לי, הייתי מוכנה לשלם עליו זמן. אנרגיה.
שפע של כסף. ועדיין להרגיש מלאה בכל הטוב שיש בעולם?
כי זה כ ל כך שווה לי את ההשקעה.

האמת היא שהקשבה כזאת, היא אמנות מתפתחת.
שתקשורת יומיומית לשותפה המהפנטת הזאת, היא ייצר אלוהי טהור ומזוכך, שרובנו מפחדים לפתח בו אמון אמיתי.

כמה פעמים במסע חיי סטיתי מדרכי המוחשית.. זו שעושה אותי הכי מאושרת. ניחוחה.
מוצפת באורות וחסדים של שקט ושפע אינסופי.

בכל אותן פעמים.. שמתי אותי בצד. ואיזשהו ייצר חיצוני לי במקום ראשון.
כמובן שהתוצאה הייתה – מאמץ. פחד. מתח. לחץ.
עוצמה חסרת איזון. עודף משימות אל מול הבחירה לחיות בנחת.
או חוסר מעש אל מול הבחירה והבקשה לפעול במרץ, ובמלוא הקצב הראוי.

בכל יום שעובר, אני מתמסרת עוד ועוד ללפתח את שדה האמון והאמונה.
עד כדי כך… שהאהבה בכבודה ובליבה מלמדת אותי.
במה לבחור. כך שהאור העמוק והענוג ביותר יוביל אותי בכל החלטה.
שהשפע יזרום מרמת הנשמה בחופש אנרגטי אמיתי.

ושאני אשאר במרכז פתוח ואוהב תוך כדי הדרך. לא משנה במה אני עוסקת.
ממש כמו שאני עושה אהבה עם אהוב ליבי.
כך.. האנרגיה הזאת מלמדת אותי לחיות, לפעול ולבחור בדרכי.

וכשאני אוהבת אותי ככה..
אז כל העולם כולו אוהב אותי ובוחר בי.
והרמוניה מתפשטת בחיי –
בין אם זה זמן של ישיבה על שפת הנחל.
לבין אם הליכה מהירה בעיר סואנת. או נסיעה בכביש מהיר.

אני האחדות שבי. וכל העולם כולו רוקד ומתענג איתי.
וכך קורה.

שלוש שנים בדרכים … איך עשיתי את זה?

אחרי שלוש שנים בלי בית פיזי משלי. בלי לשלם שקל על מגורים. בוידאו הזה אני מספרת על אתגרי המסע שחוויתי. על ההנאות מהדרך. על ההחלטות שהביאו אותי לצעד הקיצוני והמופרע הזה, שבחיים לא חשבתי שאעשה.
איך הסתדרתי עם כסף, ומה השאיפה שלי בחזרה לחיים חדשים?
איך שחרור המסגרות איפשר לי לגלות עוצמות אדירות. אמונה בלתי מתפשרת. ובית אמיתי.. כזה שתמיד הולך איתי באשר אני.

מקווה ומאמינה שבקרוב ייצא לי לחשוף יותר.. קרוב יותר. עמוק יותר. ואינטימי יותר. להביא את הלב שלי.. בהרצאה על הגילויים מהתדר החוויתי והיצירתי שגיליתי בתוכי. ועל העוצמה שמתאפשרת כשמשחררים שליטה ומרפים אל החיים באהבה.

יוליה אור לב: שירת כוהנות מהמקדשים – שירה אנרגטית

אחרי חודשיים של שקט יחסי, אתמול הרגיש לי להפעיל את מצלמת הוידאו ולשיר. אין לי מושג מה בדיוק קרה במרחב הזה .. רק שבשבריר שניה הבית התמלא באהבה. חוויתי חוויה עוצמתית ומרפאה. שבעיצומה חלק מהלב שלי ששנים חיכיתי לו, חזר אלי בחזרה. ראיתי אותו מונח במקומו בהתרגשות גדולה.

שירת כוהנות עתיקה היישר מהמקדשים, בדרך אליכם לשנת 2019 (זמן ומקום הוא רק אשליה 😉). מוזמנים ומוזמנות להפעיל רמקולים, לעצום עיניים ולהתכוונן לקבלת עזרה, ריפוי וכוונה מהתדר המפואר הזה.

כתיבה זורמת כנביעת תשוקה

עם כמה שאני מאסטרית של ביטוי, לפעמים מילים לא באות לי בקלות. כי אני זוהרת הכי גבוה והכי עוצמתי, גם (ואולי בעיקר) בלי מילים. בייחוד כשאין לי מה “לעורר באחרים” או מה להסביר. לפעמים כל מה שבא לי בעולם הזה, זה להניע אנרגיה מינית. אנרגיית חיים חגיגית, שאינה ניזונה מסיפורים, חישובים או מספרים. שמאפשרת לי להביע אהבה פתוחה ושמחת חיים.

השנה גיליתי עוד יותר.. עד כמה זה משמעותי. מאיזה עולם פנימי אני שרה. מדברת. כותבת. האם אני נמצאת ברוב המקרים בראש? בעננים? בתכניות או ביעדים? או נותנת לגוף שלי להניע אנרגיה מהותית. כזאת שיש לה חשיפה מיידית. שאין לה אג’נדה שמרחיקה, “מזיזה עניינים”, או מנסה להגיע לתוצאות או ליעדים.

ברוב המקרים, הטקסטים שהכי הדליקו אותי. שכתבתי בלי שום סיפור או סיבות מאחוריהם, היו אלה שנראו ומיגנטו אליהם הכי הרבה אנשים.

ברוב המקרים, את אלה ממש, כתבתי כשהייתי בתדר אורגזמי לחלוטין.
אין שם שום סיפוק בעצם “הפרסום” או “התוצאה” של אותן מילים.. אלא בעצם זה, שאני פשוט נהנית לשהות במרחב ההרמוניה הפנימי שבתוכי. ומשם.. להאיר אנשים.
ובו זמנית.. לבטא אותי כמו שאני.

מה מאפשר לחוות את התדר הזה לאורך שנים?
לחיות אותו ולחגוג אותו על בסיס יומי, מבלי לוותר על רגישות ופגיעות אמיתית?
מבלי להפוך להיות “מנטורית” שהופכת את זה לכלים ממריאים וזוהרים?
(אלא אם כן, זו בדיוק בחירת הנשמה שלי ושל האנשים שמתרחבים לצידי)
מה מאפשר פשוט לנוע את זה, ולנוח תוך כדי החיים?
ואיך אפשר להפוך את זה למקפצה לבסיס כלכלי? בלי לעשות מזה אגו גדול שמבקש הכרה, פרסום אינסופי, וחיים שאין בהם רגע להרים את העיניים ולראות את השמים והכוכבים?

אני מאחלת לעצמי לקבל, להכיל ולהסכים לאפשרות לגלות את זה השנה.
הפעם לא רק בעולמי הפנימי.. (לפעמים זה קצת יותר מדי בשבילי לעשות לבד).
אלא ביחד. במרחב הכי הרמוני, אנושי ואלוהי בו זמנית.

לחוות את המסתורין הגדול. את אי הידיעה של הכלים האנרגטיים העצומים האלה. ללמוד לפעול מתוכם בענווה. בלי טלטלה.
אלא באדמה יצירתית יציבה.
ובכך לאפשר לאהבה לגדול, ולהתעצם בעולמי ובעולמם של האמיצים שהולכים יחד איתי.
ורוקדים את בחירת הנשמה.

חיים חדשים – התחלה חדשה

תודה על יום הולדת של ניסים, שהתחיל עצוב והסתיים בפליאה אינסופית. דרך סדרת אירועים סטייל “מה הסיכויים ש…….?!” שהמחישו לי עד כמה אני עטופה ואהובה. ומספיק שרק מבקשת, ובוחרת בכך דרך פעולה קטנה .. הכל מתהפך בשניה, ועוד הרבה מעבר למדהים שיכולתי לדמיין.

מזה כמה ימים אני מתהלכת עם השאלה “מה הכוונות שלי לשנה החדשה?” ומגלה שמצד אחד, יש לי שאיפות גדולות ורחוקות וחזון ענק לחיים. ויחד עם זאת, ביום יום אני חיה בתוך חלום קטן ומתוק. חלום שמתגשם ומתממש סביבי מיום ליום, בלי שאני צריכה לעשות הרבה.
חלום שמשקף *המון* דברים ואיכויות משמעותיות שביקשתי להגשים לאורך החיים.

את כולם יחד, אני יכולה לזהות כרגע כ”תשתית והוויה לחיים שתמיד דמיינתי את עצמי חיה, ולא ידעתי לבקש במילים”. בהודיה שפתאום כל כך הרבה מהם מתקיימים בו זמנית!

במציאות של השנים האחרונות, הרבה נתתי לזרימה להוביל אותי מדבר לדבר, ממטרה למטרה. בלי “להחזיק” שום דבר מוגדר. בדיעבד, התמקדתי בהרגשה ולא בתוצאה. למדתי גבולות והקשבה עמוקה ורדיקאלית. זיקקתי את *המהות האנרגטית* שממנה אני בוחרת לחיות את החיים. והבנתי מה חשוב לי באמת, ומה יכול ללכת.

בו זמנית, במציאות הנעימה והמסקרנת הזאת לא היה מקום לחלום ולהגשים חלומות אחרים. אולי גדולים יותר. ואולי פשוט כאלה שמשקפים את השלב הבא – “מבנים” ברורים ומוגדרים 😊
מבנים שתומכים ביצירה מהותית, מספקת ומשמחת שמבקשת לקרות דרכי, כבר הרבה שנים. ואני.. רק עכשיו מבשילה לקלוט מה היא ב א מ ת רוצה ומבקשת.

תחילת השנה הזאת הייתה חד משמעית במסר שלה: נדרש ממני להקשיב לרצון האמיץ והמהותי שלי, ולמקד את האנרגיה היצירתית העצומה שלי לכיוון ולמטרה.
למה? כי כדי למקסם את הניסים שכבר קורים בחיי, בתודעה של המימד החמישי והשישי, אל הרמה הבאה, נדרשים מבנים יציבים.

מה זה אומר בפועל? שמציאות מרהיבה, מרתקת, משמחת וקסומה, הרבה מעבר לזו שאליה אני רגילה, מבקשת לקרות סביבי.
היא מפילה לסתות בקסם שלה 😆 מאפשרת ביטוי של עוצמה מאוד חזקה. ונדרשת מנוחה פנימית מוחלטת בתוכה, שמתאפשרת אך ורק בתנאים ספציפיים.

אז אני מאחלת לעצמי (וגם למי מביניכם שמדויק לו או לה 🐝 ! ) השנה, להזין את האנרגיה הרגשית והיצירתית ישירות מרמת הנשמה שלי. ומתוך הקשבה בלתי מתפשרת *להעיז הרבה יותר*.
לפעול ולעשות בניגוד למה שאני “מכירה, ו”חושבת על עצמי”, בהתאמה למי שאני באמת.
ותוך כדי לבקש ! קונקרטי, ברור ומוגדר יותר – מה *בדיוק* אני רוצה.

לבקש *לא רק* את האנרגיה וההרגשה המדהימה של הדברים שבא לי עליהם. נכון שהיא זו שהכי חשובה. וש*אותה* ביקשתי להרגיש עמוק בפנים, יותר מכל דבר אחר. אלא שהיא כבר נחה עמוק וברור בבטן ובלב שלי. והגיע הזמן להתרחב ממנה אל הרמה הבאה.

אז כאן ועכשיו אני מסכימה להיפרד מהרעיונות הישנים שלי, ולהיפתח לחדש. ליצור בהתאמה מדויקת למי שאני היום, מסגרות משמחות להגשמה של פרויקטים יצירתיים מלהיבים. כאלה שנבחרו מתוך שלל הזדמנויות פתוחות, למטרה שמרחיבה את ליבי. לאפשר לאגו שלי להישמע לאהבה, שמובילה את הקצב ואת אופן ההגשמה.

לאפשר לקירבה שבחיי להתרחב. לאינטימיות לתמוך, ולמלא בחום ובמגע את הקרקוע ביצירה החדשה. ולעצמי להלך את הרצון המתממש הזה בענווה, ויחד עם זאת במלוא העוצמה. בלי פשרה.