“תעשי רשימת מפורטת. ותזמני ב ד י ו ק את מה שאת רוצה. תדייקי בפרטים הקטנים. תהיי הכי ברורה לעצמך וזה יגיע…” לאחרונה שמעתי הרבה משפטים מהסוג הזה. ובתור מאסטרית של “זימונים”, ממש בא לי להגיב..: כ ל מה שקיבלתי וחוויתי בשלושת השנים האחרונות, לא היה נכנס ל”רשימת הזימונים” שלי, גם לא בדמיון הכי פרוע, כי לא ידעתי שזה קיים !! כי זה מדהים יותר ממה שיכולתי לזמן או לבקש ! אז *לא* צריך לעשות רשימות! מה שמגיע אלינו מגיב ל א נ ר ג י ה שלנו. לא למה שהראש שלנו ממציא. אלוהימ-ה הרבה יותר יצירתי-ת מהראש החושב שלנו. בואו ניתן לו-ה הזדמנות להפתיע.
אז איך זה קרה שחייתי בדיוק את מה שביקשתי, מבלי שידעתי לבקש? כי “ביקשתי” את זה עם כל כוחי. עם ההוויה שלי. עם התשוקה שלי. עם השאיפה שלי להתמסר כמה שיותר למדהים שיש פה כבר כרגע. כי הייתי בפליאה. בהודיה. בהתרגשות והתלהבות כמו ילדה מפגרת מכל דבר קטן שקרה. כי הלכתי עם ה א נ ר ג י ה שלי. לא בחרתי מהראש. וגם כשניסיתי את זה, זה ל א ה ל ך. בחורף האחרון קיבלתי אחד לאחד *כל* מה שביקשתי, פרטי פרטים, וזה הגיע עם האנרגיה “הלא נכונה”. עם קושי. עם מאמץ. עם מאבק. בדיוק כמו שהרגשתי כשביקשתי את רוב הדברים שהגיעו.
הגוף הרגשי, הפיזי והאנרגטי שלנו “מייצרים מציאות” בכל רגע. נכון שכולם חלקיקים מהתודעה שאנחנו. רק שהשכל החושב, א י נ ו יודע לאן התכנית הגבוהה שלנו לוקחת אותנו. התאים בגוף כן יודעים. האינטואיציה וההרגשה הטובה יודעת. התחושה של ה”לא” וה”כן” הבריאים שלנו מרגישה את זה. כשאנחנו באחדות עם הנשמה שלנו והצינור פתוח, “אין זמן” להתעסק בלבקש. מה שנכון ונועד לנו *כבר כאן*. ה”עבודה” שלנו היא לעלות על גל האנרגיה של מה שאנחנו רוצים, ולחיות את ההרגשה הזאת בכל רגע.
אז למה לכל הרוחות אנחנו מזמנים ומנסים להקשות על המציאות, ולנהל לעצמנו את העולם?
הרי ברור שהרבה מהזימונים הכתובים שלנו יתגשמו. וברור שהרבה מהם הכי לא רלוונטיים לנו ולא יקרו בחיים, כי המצאנו אותם מאיזה חוסר אשלייתי שלא קיים. אז איך “מייצרים” וחיים את מה שאנחנו רוצים יום יום שעה שעה? מהדהדים את התדר שלו בזמן הווה. חווים את ההרגשה של “יש לי את זה” כבר כרגע. גם אם בפועל “זה” איננו. מה תכלס איכפת לך אם יש או אין לך משהו, אם ההרגשה הטובה שלו כבר איתך?? (מזל טוב! הגעת ליעד 
)
ואם כבר… אז בשביל מה כל ה”רשימות”? למה להגביל את האפשרויות למשהו שאולי בכלל לא נועד להתקיים?
הרי לא בהכרח נראה את הדבר ה*באמת* מדהים הבא אלינו לטובה, אם לא כתבנו אותו בWish List לפני שלוש שנים או שעות. בעוד המוח שלנו זוכר ומחפש אותו בקדחנות. “יודע” לאן הוא מכוון. בשביל יש פאקינג פרחים יפים. מאחוריו גן נסתר. ו…אופס. כמעט פספסת את נסיכת חלומותיך שישבה על ספסל וחיכתה לך, בזמן שחיפשת להיכנס בדלת צהובה.
עכשיו אני רגע מסייגת את עצמי: לפעמים, כשאנחנו בוחרים מתוך ידיעה אמיתית, עמוקה, חוויתית, אז יכול להיות דווקא מאוד תומך ותורם לפרט בקשות. בעוד לרוב, יש עוד כל כך הרבה יותר מדהים ממה שכבר חווינו !
אז בואו נשחרר קצת את רשימת ה”אני יודע/ת בדיוק איך אני רוצה שהמציאות שלי תיראה”. ונתחיל לסמוך על זרימת האנרגיה בגוף. על אורגזמת החיים שנכבית או נפתחת בעוצמה. על האפשרויות שנראות לנו לא הגיוניות, אבל ה”ווואוווו!!!” שם ברור ומושך. ה”וואו” הזה בהחלט יודע. מי שלפעמים קטני אמונה, אלה אנחנו. אז יאללה. סוף אוגוסט. חם בחוץ.
אפשר, רצוי ומומלץ לקפוץ למים קרירים ולאפשר לחיים להפתיע.
והכי חשוב – שהלב שלנו מתרחב ונהנה מהדרך 
לסיכום – להתמקד ב”איך אני רוצה להרגיש?” לחוש את זה בגוף ולהרגיש את ההרגשה הזאת *ברגע ההווה*. זה ייצר לכם וואחד אחלה “מציאות” שבעולם 
באהבה