הבחירה להקשיב לעצמי, לבחור ולפעול מתוך תחושה של “אני ביחד איתי” “אני בבית” “אני הכי חשובה” “העיקר שאני מרגישה טוב תוך כדי הדרך”, תלויה בראש ובראשונה בדבר אחד – א מ ו ן. אמון שמה שאני מבקשת יגיע אלי בדרך הכי נעימה. שאני ראוי. שאני ראויה לזה. ממש!
עד כמה אני מוכן או מוכנה לשחרר שליטה, ולאפשר לאהבה להוביל אותי? במקום להיאבק ולנטוש את עצמי בדרך. עד כדי כך, שכבר לא יהיה לי כיף לקבל את הדבר שרציתי מלכתחילה.
ברגע שנהיה מוכנים לשים בראש סדר העדיפויות את ההרגשה הטובה שלנו, סביר להניח שיקרו כמה דברים:
1. לפחות חצי מהחיים שלנו ישתנו. החצי השני ישתפר בצורה משמעותית.
2. הרבה “מטרות” ינטשו את הספינה, כשבמקומן יעלו על הסיפון מלא כיף והנאה.
3. אנחנו נשחה סוף סוף במים עמוקים (=נחווה חוויות נפלאות ומשמעותית), ונרגיש חופשיים ובטוחים גם בלי סירה (=משהו חיצוני ש”שומר” או מגונן עלינו).
4. המים יהיו מתוקים (=הרגשה נעימה וחמימה בלב), ויביאו אותנו לחוף מבטחים, לאי טרופי רחוק, או לשלולית ליד הבית של השכן 
(=מקומות שבא לנו להגיע אליהם, מבלי שאפילו ידענו את זה 
(
ככה או אחרת, אנחנו נרגיש חיבור. קרבה לעצמנו. נהיה בהודיה לעצמנו. האמון שלנו בעצמנו יגדל. נרגיש אהובים ומשמעותיים.
כי לא משנה מה כן או לא “השגנו” בדרך, ההרגשה כבר עכשיו נפלאה. או לפחות הרבה יותר טובה וטבעית ממה שהייתה לפני שיצאנו לדרך. וההרגשה הזאת, אגב, לא תלויה באיזה רגש אנחנו חווים, אלא בכמה אינטימיות, קרבה וחיבור לעצמנו אנחנו מרגישים בלב בזמן אמת.
ואז.. רוב הסיכויים שיקרו הדברים הבאים:
1. נסתכל על החיים מפרספקטיבה חדשה, שלא כוללת מאמץ או מאבק.
2. פתאום המטרות והדרך להגיע אליהן ייראו אחרת. יפתחו לנו בתודעה אפשרויות חדשות, כי כבר אין את התוכנה הישנה שגרמה לנו להפוך את חיינו לזירת קרב או למרדף חסר מעצורים. וגם אם היא קיימת, אז היא רדומה במצב Off.
3. החיבור ללב ולתשוקה שלנו יהפוך להיות מצפן. גם בהגשמה.
4. נהנה הרבה יותר תוך כדי הדרך, גם בזמן הגשמת מטרות או יעדים ברורים. כאלה שבחרנו מתוך *חירות* וחיבור לרמת הנשמה. חיבור ש”מוצפן” באותו תדר של שמחה, אהבה וקרבה. שמתוכו מלכתחילה יצאנו לדרך.
ולא מהראש החושב, שלרוב מסובב אותנו סחור סחור, בניסיון להימנע ממפגש עם הכאב או ההנאה, שמהם הוא מפחד.
ומנקודה זו.. אין כבר “שמים” ו”אדמה”. הם אחד. כי האחדות קיימת בתוכנו.
הרי מההתחלה הלכנו את הדרך עם המצפן הפנימי הפועם בנו – תחושת קרבה, ביטחון, שייכות ואהבה *לעצמנו*.
והנה .. ההרגשה הזאת כבר כאן. איזה כיף ש”מטרת העל” שלנו התגשמה! ואז השאלה היא לא “איך להשיג” את הדבר הבא שיביא לי “אושר”, או חוויה רגשית רצויה.
אלא מאיזו זווית להוסיף לחוויה הנפלאה שאני *כבר עכשיו חווה*, את המשחק או את המטרה הבאה?
ומהו *הצעד הבא* להגשמה מתוך תשוקה אהבה ושמחה?
מסקרן אותי לשמוע:
* איזה שינוי, ולו הכי קטן, את או אתה בוחרים לעשות השבוע, מתוך התבוננות על המציאות מנקודת מבט זו ?
* מה בא לך לקבל, לשנות או לעשות בחייך אחרת ?
מוזמנים ומוזמנות לשתף אותי וליישם במהלך השבועיים הקרובים. באהבה 