תגית: שירה
התמסרות לחיים דרך מוסיקה
אחת החוויות המאתגרות בשבילי בחיים זה להרגיש תלויה. שאני לא יכולה לבד. מדהים איך דרך המוסיקה אני לומדת להיות ביחד אחרת. בלי לספר על זה סיפורים. בלי לפחד שאני צריכה מישהו. או שילכו ממני, כמו שיכולה להרגיש בתחומים אחרים.
צחוק הגורל הוא ש … קיבלתי כישרון כתיבה אדיר בחיים האלה. אני מתקשרת מוסיקה ברמה שיורדים אלי שירים שלמים עם מילים, יחד עם מנגינות יפיפיות .. שהלוואי ויכולתי להכניס אתכם לראש שלי וללחוץ פליי. מוצאת את עצמי הולכת ברחוב, ושומעת 20 כלי נגינה שונים, עם צלילים מרהיבים שיכולים בקלות למלא תזמורת. יודעת איזה צליל מגיע מתי ומאיזה כיוון בחלל. כל זאת מבלי להכיר את רוב כלי הנגינה שמפיקים את הצלילים.
וכאן נכנס צחוק הגורל .. עוד אחד מהדברים שהכי מאתגרים אותי בחיים זה ללמוד מבנים. לרוב אני משועממת באופן טוטאלי מכל הקשור בלימודי טכניקה. עד רמה ששום דבר עד היום לא הצליח לגרום לי לרצות ללמוד לנגן. כדי שאולי סוף סוף אהיה עצמאית בכתיבת והלחנת השירים שלי מ”א” עד “ת”. בלי להיות מתוסכלת בפעם המאה מכמות השירים שנשארים מוקלטים בטלפון שלי, כי אני לא מנגנת אותם רגע אחרי 🙃
לבסוף, במציאות.. דרך המוסיקה אני לומדת לתעל את התנועה היצירתית הייחודית שלי.. שנובעת מהאורגזמיות בגוף. עולה דרכי מתוך העומק הכי אינטימי ופנימי, וזורמת דרך הגרון אל העולם. לאט לאט אני לומדת להשלים עם הפרא הזה שאני, ולתעל אותו נכון. מבינה שאולי לא יהיה מצב שאי פעם אהיה “מסודרת”. ושאין לי מושג איך בדיוק התנועה הזאת תתגשם.
ולמרות זאת, מזה זמן מה קרא לי הלב לקנות יוקליילי. אולי.. מי יודע.. יום אחד אדע גם לנגן, ואבטא את עצמי בעוד כמה רבדים. הקסם הגדול בשבילי, זה שהוא הגיע כמתנה מאבא, מוסיקאי בעצמו. שהתעקש שאקנה אחד שווה ביותר.
אז חיפשתי חודשיים.. והנה נפגשנו.
בינתיים.. אני מאוהבת. מאתלרת ומגלה שזה נעים, קל ומסקרן. מעניין לאן עוד זה ירצה ללכת.
מאחלת לנו לנגן את מנגינת הנשמה בעוצמה ראויה 😊
“בורא כל שישנו, מלא את עיניי באור אינסוף, שאראה בבהירות, בדיוק ובפשטות את החסד, האהבה והשפע הגדול שבכל. השפיע עלי לראות דרך נקודת מבטך החומלת והאוהבת. התגלם אלי ודרכי כעונג ואהבה אינסופית. שאדע להיות כך בעולם, ולהלך את ההשראה שאתה דרך כל צעדיי. ברא דרכי כזכר ונקבה מאוחדים לאחד. השמע את קולך דרך קולי, תנועתי, נשימתי, הוויתי.. תודה. ויהי אור”
השראה לחיות חופש בחיי היום יום – יוליה אור לב
מה מאפשר לך להרגיש חופשיה כאישה בעולם הזה? מה גורם לך להאיר את עוצמתך כגבר באופן חופשי? כולנו חיים בעולם מלא בהתניות, כללים וחוקים. כשבמקום העמוק אנחנו רוצים לזרוח, בלי המגבלות שאימצנו אל תוכנו באופן לא טבעי. מהסביבה, מהחברה ומהקרובים אלינו.
הקשבה למה שמבקש להתבטא דרכי כרגע, ואיפשור מלא של כל החלקים האלה בתוכי, מאפשר לי לחוות ולהגשים חופש גדול יותר בחיי בכל המובנים. הוידאו הזה צולם ברגע קסום שכזה. בעירום (מצונזר פייסבוקית 😉) בחוף פראי, עם חברתי האהובה שירה. בקולות צחוק, שירה וריקוד. אושר טהור. תיהנו מהשראה לשבוע חדש.
התנערי (בואי כלה) – טקס קולי חיבור למקור – יוליה אור לב
אתמול הגעתי לטבילת לילה במעיין. להשיל ממני את המיותר. ליהנות לבד מאור הירח והכוכבים. בקדושת המים עשיתי עם עצמי טקס – חיבור למקור ההזנה הישיר מאור הבורא(ת). הרגשתי איך האחדות נכנסת בי. מאירה אותי. מרימה אותי להיות כל מי ומה שנועדתי להיות בחיים. אחרי ששכבתי על הגב במים וצפיתי בפליאה ובהודיה בכוכבים, שרתי את אחד השירים האהובים עלי. שיר שתמיד נוגע בי עמוק עמוק: התנערי (בואי כלה). בתוספת סיומת טקסית משלי, וצלילים שמעבירים אליכם את התדר הזה עד הבית.
למרות שחושך מוחלט, ובסרטון לא רואים כלום.. כן שומעים את צלילי הצרצרים והמים הזורמים. ומרגישים את התדר המרגיע, המחבר והפותח שעבר דרכי. אותו בא לי לחלוק איתכם.
“הכל כתוב והרשות נתונה”
אמצע הלילה.. צמרמורת עוברת בגופי. פותחת מילים שנכתבו לפני שנים. בתחילת המסע שלי. בתחילת הדפוסים והשדים שעולים. בעיצומן של זעקות שבר וקריעת ים סוף לפחות. וקולטת ש ה כ ל ה כ ל (!) היה כתוב בליבי ובשיריי, שחור על גבי לבן, כבר אז, לפני 15 שנים.
כתובה שם ההזמנה לשיר בקול גדול. ההזמנה להופיע מול קהל. הבחירה לעטוף ולאהוב “ללא מילים”. הבחירה לחיות את חיי כחוויה יצירתית. לנוח ולהתענג על החיים. הקריאה המובהקת לרפא את הנשיות והגבריות בעולם. והבחירה לגלם אלוהות מזוקקת בחיים האלה .. לאחד בין בני אדם. בין שמים לאדמה.
קוראת עשרות שירים, לרגע כלא מאמינה. כמה התכנית האלוהית גאונית. כמה שהכל כבר מוכן. מחכה. כל כך הרבה שנים.. לרגע שגם אני אהיה מוכנה לאורות כל כך גדולים. לקהילה אמיתית שעוטפת אותי מכל הכיוונים. לילדים ולמשפחה שיאזנו “פיצוצים” גדולים של אורות.. שרק כלים המוכנים להישאר שלמים, יקבלו בעונג ובאהבה. שרק אדמה חזקה ויציבה, יכולה לתת להם בסיס אמיתי.
מדהים שלא משנה לאיזה כיוון החיים “כמעט” לוקחים אותי.. תמיד בסוף אני חוזרת הבייתה אלי. הלוואי שרק אמצא בליבי את המוכנות להאיר את כל האור הזה מול העולם. לחבר את כל חלקיי ליצירה אחת שלמה.
ברור לי שהשירים האלה נועדו להישמע.
כי הם פשוטו כמשמעו * הצילו את חיי * כי הכתיבה הייתה אי של שקט בעולם סוער, שרק מי שהכיר אותי אז, וקצת ראה מעבר למה שסיפרתי, יודע.
כי הכאב והחשיכה הכי גדולה שהייתי בה, הולידו אור אינסוף.
את מי שאני היום. וגם היא.. אותה החשיכה. אותו כאב מפלח שבו חייתי יום יום שעה שעה. הביא לרפואה עתיקה, את יומה האמיתי –
את התדר החדש, האורגזמי והעוצמתי שבו אני נהנית ונחה בזה הרגע. היום.
אז אם משהו ממי שאני.. ממי שהייתי וממה שליטשתי בחיי באלו השנים..
יכול לעטוף, לברוא וליצור חיים, אני … בפנים.
תודה שזכיתי בכלים רחבים לאהבה הכי גדולה הקיימת עלי אדמות. לאינטימיות אמיתית עם החיים. ולאומץ להלך את החיבור בין השניים.