כיף וכסף – תודעה בלתי מתפשרת ליצירת הכנסה פאסיבית וחיי שפע

בחודשים האחרונים החיים שלי נראו כאילו יצאו מגן עדן. השראה. כיף. יצירה. מוסיקה ושירה. חברים אהובים. אינסוף נסיעות וטבע. חיים של חודש על הנחל. זולות בים. חופים פראיים. אהובים. התרחבות של הלב. וקסם אינסופי שזרם ולא הפסיק..

הרבה כאב רגשי עלה וצף אל מול כל העונג והאושר הזה. וקיבל תמיכה הכלה ומקום, ממני ומחברים אהובים. היו ימים שהרגשתי שהגוף הפיזי והאנרגטי שלי מתמוסס ומתחלף בגוף חדש. אכלתי שפע של אוכל טעים ובריא ורזיתי לא מעט.
גן עדן, כבר אמרתי ?

אממא .. חיים כאלה לא מאפשרים לי, נכון להיום, להכניס מספיק כסף. לא כי אין דרכים. אלא כי טרם יצרתי לזה תשתית מתאימה. כזאת שמרגשת אותי, ומאפשרת לי את החופש הכלכלי שאני זקוקה לו כדי להתקיים בנוחות ובזרימה טבעית בתוך החיים.

זה, יחד עם החורף שמראה את אותותיות,
בתוספת התחושה שבא לי רגע להיות במקום אחד ולנוח.. החזירו אותי חזרה לעסק.
להסתכל לאן אני הולכת עכשיו?
ממה בא לי להרוויח כסף עכשיו?
האם העסק הקיים בכלל עדיין רלוונטי?
האם העשיה שלי יכולה להמשיך להתקיים כשאני ..
שרה, יוצרת ועושה דברים שכיף לי ואני אוהבת,
ומקדישה לזה *הרבה זמן* כמו שבא לי כרגע?

יותר שאלות היו ויש לי מתשובות.
התחלתי להקשיב לזה כבר לפני שנה בערך..
ההבדל הוא שעכשיו.. איך נאמר?
לא יורדים בתדר מגן עדן אינסופי, רק כדי לחזור לאיזו עשיה ולהרוויח ממנה כסף.
לא. בעולם מתוקן פשוט לא עושים את זה !

והרי לאחרונה השלתי ממני כל כך הרבה – אמונות. רעיונות.
קבעונות על מי ומה אני צריכה או אמורה להיות. ומה באתי לעשות בעולם.

והבנתי שיש נתיב אחר לגמרי.. שונה. נתיב שאני עדיין לא רואה,
אלא מפלרטטת איתו בתחושות. הוא נתיב אנרגטי מאוד!
כשאני בנתיב הזה, כמות אנרגית החיים שזורמת בגופי ומענגת אותי בכל רגע
היא עצומה.
כרגע אני מרגישה רצון וצורך להתרחב, כדי להתאזן אל תוך הערוץ הזה.
באמת אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה.

דבר אחד ברור לי שעליו אני לא מתפשרת: תדר.
החגיגה הסוחפת והיצירתית שאני נמצאת בה הולכת להימשך!
להתעצם אפילו. מאוד.

וזו הכוונה שהצהרתי ליקום –
אני נהנית מהדרך כמו שלא נהניתי בחיים.
זה קל. טבעי ופשוט עבורי. זה כיף.
ואני מרוויחה מזה שפע של כסף.

חוזרת לאט לאט.. מקשיבה ומדייקת את הצעדים בדרך.
וכל הזמן מבחינה בשני דברים:

1. האם כיף לי עכשיו?
(אם לא, אז למה? ואיך אני יכולה לעשות שיהיה לי כיף?
מה לשנות? מה אני רוצה וצריכה?)

2. האם אני מחוברת לתדר העונג היצירתי ?
** כשאני מחוברת אליו נעים לי בגוף. אני חווה עונג שזורם בתוכי.
אני מתרגשת מהאוויר שאני נושמת. בא לי ליצור המון ואני מאוד יצירתית.
והעולם הוא קסם!

(ואם לא, איך אני מתחברת אליו בחזרה?)

מלאת סקרנות לגבי המשך המסע.
שיהיה בעונג!

חגיגה יצירתית – חיבור לילדיות באווירה יצירתית חופשיה

אני מפחדת ללמד את מה שבאתי ללמד. אני מפחדת כי אז תילקח ממני כל השליטה. וכבר לא תישאר לי ברירה אלא להתמסר באמת. כי המסר שלי עובר הלאה רק כשאני עד כדי כך רפויה .. משוחררת משליטה ומחוסרת הכרה תודעתית אישית… עד כי לא נותר לי קול משלי. ויחד עם זאת, זו הכי אני.
ועם זאת, אני לא מוותרת .. כי מעבר לפחד. מעבר לחומה. נותרת מתנה כל כך חשופה וגלויה לעולם. שאני כבר לא יודעת שאני עושה משהו או עובדת.
אני לא יודעת שאני עושה את זה.. כי אני פשוט נושמת את זה. כל כך פשוט זה. כל כך קל. וכל כך פרקטי.
וחוסך לי כל כך הרבה אנרגיה ומאמץ על ניסיון להסביר או להבין מי אני,
או מה אני עושה באמת.
זה מרגיש כמו סאטלה אלוהית. המוח שלי ריק. אני מרגישה לגמרי מפגרת.
לא מבינה כלום. באמת אם מישהו פונה אלי במצב התודעה האולטימטיבי שלי אין לי מה לומר.
אני בוהה בבן אדם כמו ילדה קטנה.
שם אני מגלה את החופש..
אותו חופש שנלקח ממני בתור ילדה. אותו אחד שבתקופה הנוכחית אני מחזירה לעצמי באהבה ענקית לחיים.

ההוויה הכי ראשונית. הכי פתוחה. גלויה. יצירתית. חיה. משחקת.

זו שהיא הכי מהותית לעשיה שמשוחררת ממאמץ.
זו שהכי מאפשרת לנו לשחק תוך כדי תנועה.
 
אותה אחת שיש עליה הרבה ענני אבק. אמונות מעייפות על מי שאנחנו ומה שאנחנו אמורים לעשות. או איך להיות. איך לדבר. איך להציג את עצמנו מול אנשים אחרים. איך רואים אותנו ומה זה אומר שאנחנו ככה או אחרת.
 
כל זה הולך ונעלם לנוכח העוצמה שמתגלה לנו,
כשאנחנו משחררים את החשיבה המיותרת ואת הקיבעונות ששמנו על עצמנו.
ומתחילים ליצור באמת.
ליצור בסטודיו לציור. ליצור בקול את השירים שבא לנו עליהם.
ליצור בריקוד. ליצור במכחול או ידיים שמציירות על גוף חשוף.
ליצור בכתיבה.
ליצור בעסק. ליצור בפרוייקטים של יזמות,
שלמראית עין הם רציניים ודורשים הרבה חשיבה או מאמץ.
ויחד עם זאת, כשאנחנו פועמים את הפעימה הזאת בנו שיודעת.
היא נחה. והיא עושה. היא פשוט עושה.
היא לא מתכננת. היא מזנקת כי כיף.
היא מתרגשת כמו ילדה. היא מרגישה את עצמה הכי הכי משוחררת ממאמץ,

כי למי יש זמן להתאמץ כשנהנים ?

זה. זה מה שאני מרגישה צורך ורצון ללמד.
את דחף היצירה הזאת שאין לה שליטה ואין לה מטרה מלבד ליהנות.
מלבד להגשים את המהות הזאת של החופש הבלתי מוגבל להיות מי שאנחנו באמת.
והיופי הוא שהדרך היחידה ללמד את זה.
זה להיות זה.
ולאפשר לאחרים להיות מי שהם עצמם. לעוף על עצמם.
לבטא את עצמם.
בזמן האחרון אני נחה אל תוך המקום הזה,
ונהנית כמו שלא נהניתי בחיים.
מעבר לזה שאני יודעת, שזה אפילו לא הקצה של ההתחלה.
שיהיה כיף פי אלף מעכשיו, ככל שאלך את הדרך.
וזה לא בהכרח אומר שלא יהיה אתגר.
רק שאני אעמוד מולו, אדפוק צעדי ריקוד של נסיכה,

ואשלח אותו לשחרר את עצמו באיזו יצירה,
במקום לבלבל לי ת’מוח.

מוזמנים להצטרף לחגיגה היצירתית ביחד.
אם מדליק אתכם, הירשמו לקהילה
(בסרגל למעלה בצד שמאל).

Take Me In! כן לחיים

כל החיים האמנתי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה בכל רגע. בכל פעם שמישהו רק ניסה להגביל אותי, בין אם במילים לבין אם במעשים, הוא או היא פגשו שאגת לביאה.
בעומק אני חיית פרא בלתי מרוסנת. אי אפשר להוביל אותי, אלא אם כן אני מרפה ומתמסרת באמת.

אבל איפשהו לאורך הדרך האמון שלי הלך לאיבוד. במקומות מאוד כואבים שם נלקחה ממני זכות הבחירה, עוד כילדה. קולי הושתק. עוצמתי התכווצה ולמדתי שאין לי בחירה באמת. ושכדאי שאלמד לרצות. אהיה טובה. שקטה. לא אעמוד על שלי.
לא אהיה מי שאני באמת.

ובמקום שבו הנתק הזה נוצר.. שבו נאלם קולי. שם הפסקתי להרפות. להתמסר כבר לא הייתה אופציה.. כי האמון שנלקח הוא הקול הבסיסי שאומר
“OK,
מותר לעזוב לרגע את ההובלה ולתת למישהו/משהו אחר לסחוף אותי להרפתקה שלא דמיינתי”.

מאז החיים רק מאתגרים אותי להחזיר לעצמי את הזכות והעונג שבהתמסרות. להחזיר את האמון.

ואני .. בתור אחת שאוהבת ריגושים והפתעות. לא חסכתי מעצמי את כל הקצוות האפשריים.
חייתי ביג טיים. עם ולמרות החרדה הקיומית שמתעוררת בשלב שבו אני עוזבת הכל ומאפשרת לחיים להוביל, בלי לדעת לאן הם לוקחים.

אחד הדברים המעניינים .. זה שהנסיעה המטורפת הזאת מפגישה אותי עם הכיווץ הכי גדול, לצד האורגזמה הקוסמית האלוהית .. גם בעשיה שלי.

לאורך שנים אני קופצת ראש למים לא מוכרים. לא ברורים. כאלה שאין לי מה לנסות לשחות בהם בכלל אם אני לא נותנת אמון מלא, אומרת כן מוחלט לאלוהים ולהדרכה הפנימית שלי.
אלוהים כמה שזה מפחיד!
מדובר כאן בחיים של אנשים for gods sake.
אלוהים .. הוכיח-ה לי מעל ומעבר שהוא-היא סומכ-ת עלי יותר ממני

אז הנה הגיע פרק חדש במסע הזה.
ומשהו אומר לי שהוא הולך להיות מפתיע ומדויק מתמיד.

אני פורשת ידיים וכנפיים לצדדים ואומרת ״כן״ מלא ומוחלט גם לחיים, גם לעצמי וגם לאלוהים ולהדרכה שלי.

אחרי השנה האחרונה שבה הכל היה מדהים, כיף ומאתגר (לטובה) יותר מתמיד.. אני מרגישה שעברתי את ההכשרה של הלייף. וכן, גם למדתי לסמוך על עצמי כמו שלא דמיינתי שאפשר.

אז מי ומה ששומעים שם למעלה, למטה ובצדדים
Take me in !
אני מוכנה לחיים החדשים שלי.
מוכנה לתת ולקבל מעל ומעבר למה שהסכמתי אי פעם.
ואני מוכנה להתמזג ולהתחבר בכל החלקים (הלפעמים פאקינג מנוגדים שלי) ליחידה אחת. לראש חץ בוער ויציב שיודע לאן ומתי הוא הולך. גם בלי לדעת את זה בשום חלק שכלי או הגיוני.

החיים שלי חסרי כל הגיון ברור.
הדבר היחיד שמניע אותם היא תשוקה !
תשוקה אלוהית שמחוברת לנשמה.
עליה אני סומכת. אני יודעת שהיא יודעת מה היא עושה.
זו היא מהותי. והיא אינה טועה.

תודה על הזכות להיות מי שאני.
להלך על פני האדמה בזמנים מיוחדים אלה.
ולהיות עדה ליצירת העולם הזה מחדש.

מבטיחה להשמיע עוד בקרוב

שגעון: כך הפכה אמנית עם הפרעה נפשית קשה לאחת הנשים המשפיעות בעולם

האמנית היפנית יאיוי קוסמה עברה מסכת ייסורים עד שנבחרה על ידי טיים מגזין לאחת מ-100 האנשים המשפיעים השנה. אבל הייסורים לא פסקו. מחלת הנפש שמלווה אותה מגיל 10 היא שאחראית לטירוף האמנותי והממגנט.

מקור: מאת אפרת בארשי / וואלה בית ועיצוב

ציור אינטואיטיבי סוחף – עונג היצירה

השראה ענקית !

תודה לטל מור-יאנוי על הגילוי של היוצרת והאמנית המדהימה הזאת !
מוזמנים להיכנס לערוץ היוטיוב שלה – יש שם שפע של סרטוני הדרכה ליצירה וציור אינטואיטיבי.