תודה על יום הולדת של ניסים, שהתחיל עצוב והסתיים בפליאה אינסופית. דרך סדרת אירועים סטייל “מה הסיכויים ש…….?!” שהמחישו לי עד כמה אני עטופה ואהובה. ומספיק שרק מבקשת, ובוחרת בכך דרך פעולה קטנה .. הכל מתהפך בשניה, ועוד הרבה מעבר למדהים שיכולתי לדמיין.
מזה כמה ימים אני מתהלכת עם השאלה “מה הכוונות שלי לשנה החדשה?” ומגלה שמצד אחד, יש לי שאיפות גדולות ורחוקות וחזון ענק לחיים. ויחד עם זאת, ביום יום אני חיה בתוך חלום קטן ומתוק. חלום שמתגשם ומתממש סביבי מיום ליום, בלי שאני צריכה לעשות הרבה.
חלום שמשקף *המון* דברים ואיכויות משמעותיות שביקשתי להגשים לאורך החיים.
את כולם יחד, אני יכולה לזהות כרגע כ”תשתית והוויה לחיים שתמיד דמיינתי את עצמי חיה, ולא ידעתי לבקש במילים”. בהודיה שפתאום כל כך הרבה מהם מתקיימים בו זמנית!
במציאות של השנים האחרונות, הרבה נתתי לזרימה להוביל אותי מדבר לדבר, ממטרה למטרה. בלי “להחזיק” שום דבר מוגדר. בדיעבד, התמקדתי בהרגשה ולא בתוצאה. למדתי גבולות והקשבה עמוקה ורדיקאלית. זיקקתי את *המהות האנרגטית* שממנה אני בוחרת לחיות את החיים. והבנתי מה חשוב לי באמת, ומה יכול ללכת.
בו זמנית, במציאות הנעימה והמסקרנת הזאת לא היה מקום לחלום ולהגשים חלומות אחרים. אולי גדולים יותר. ואולי פשוט כאלה שמשקפים את השלב הבא – “מבנים” ברורים ומוגדרים 😊
מבנים שתומכים ביצירה מהותית, מספקת ומשמחת שמבקשת לקרות דרכי, כבר הרבה שנים. ואני.. רק עכשיו מבשילה לקלוט מה היא ב א מ ת רוצה ומבקשת.
תחילת השנה הזאת הייתה חד משמעית במסר שלה: נדרש ממני להקשיב לרצון האמיץ והמהותי שלי, ולמקד את האנרגיה היצירתית העצומה שלי לכיוון ולמטרה.
למה? כי כדי למקסם את הניסים שכבר קורים בחיי, בתודעה של המימד החמישי והשישי, אל הרמה הבאה, נדרשים מבנים יציבים.
מה זה אומר בפועל? שמציאות מרהיבה, מרתקת, משמחת וקסומה, הרבה מעבר לזו שאליה אני רגילה, מבקשת לקרות סביבי.
היא מפילה לסתות בקסם שלה 😆 מאפשרת ביטוי של עוצמה מאוד חזקה. ונדרשת מנוחה פנימית מוחלטת בתוכה, שמתאפשרת אך ורק בתנאים ספציפיים.
אז אני מאחלת לעצמי (וגם למי מביניכם שמדויק לו או לה 🐝 ! ) השנה, להזין את האנרגיה הרגשית והיצירתית ישירות מרמת הנשמה שלי. ומתוך הקשבה בלתי מתפשרת *להעיז הרבה יותר*.
לפעול ולעשות בניגוד למה שאני “מכירה, ו”חושבת על עצמי”, בהתאמה למי שאני באמת.
ותוך כדי לבקש ! קונקרטי, ברור ומוגדר יותר – מה *בדיוק* אני רוצה.
לבקש *לא רק* את האנרגיה וההרגשה המדהימה של הדברים שבא לי עליהם. נכון שהיא זו שהכי חשובה. וש*אותה* ביקשתי להרגיש עמוק בפנים, יותר מכל דבר אחר. אלא שהיא כבר נחה עמוק וברור בבטן ובלב שלי. והגיע הזמן להתרחב ממנה אל הרמה הבאה.
אז כאן ועכשיו אני מסכימה להיפרד מהרעיונות הישנים שלי, ולהיפתח לחדש. ליצור בהתאמה מדויקת למי שאני היום, מסגרות משמחות להגשמה של פרויקטים יצירתיים מלהיבים. כאלה שנבחרו מתוך שלל הזדמנויות פתוחות, למטרה שמרחיבה את ליבי. לאפשר לאגו שלי להישמע לאהבה, שמובילה את הקצב ואת אופן ההגשמה.
לאפשר לקירבה שבחיי להתרחב. לאינטימיות לתמוך, ולמלא בחום ובמגע את הקרקוע ביצירה החדשה. ולעצמי להלך את הרצון המתממש הזה בענווה, ויחד עם זאת במלוא העוצמה. בלי פשרה.
