ההסכמה להיות מי שאת או אתה ולהתבטא במלאות, מתקיימת לא רק בראש או במערכת האמונות המנטלית שלך. הסכמה כזאת, בייחוד כשנובעת ממקום עמוק ולא מנותק, הישרדותי או סובל, מתרחשת בראש ובראשונה בגוף הפיזי שלך.
ככל שהגוף האהוב שלך מקבל לגיטימציה למנוחה. לשינה טובה ומספקת. לעונג ולסיפוק מיני מתוך חיבור. לחיבוק אוהב ולמגע. להזנה באוכל בריא. לנשימה שופעת מהבטן. ובעיקר, להקשבה אוהבת ונוכחת מצידך.
כך הוא מסכים להיות כלי בוטח, פתוח ויצירתי, לכל המתנות שיש לך להביא לידי ביטוי בעולם.
בין אם זו שירה. הרצאה. כתיבה יצירתית. הצגה. נוכחות מול לקוח בשיחת מכירה.
או מפגש עם אהוב או אהובה.
גוף שמח יגיד לרוב ״כן!״ נלהב. הוא יאפשר לצמיחה לקרות כי רואים אותו. כי מקשיבים לו. כי סומכים על הבקשות ועל הגבולות שלו. הוא יאפשר כי הוא מסופק, רגוע ועטוף באהבה.
לעומת זאת, נסו לרגע להילחם בגוף .. בעצם אולי חלקכם כבר עושים את זה על בסיס קבוע.
וודאי תפגשו, בשלב זה או אחר, מאמץ, מאבק או תקיעות בתנועה היצירתית.
תנועת עשיה שבאופן טבעי יודעת להיות ממש משמחת, מטעינה ואף מענגת (גם פיזית!).
אם תמשיכו להתעלם מהסימנים המקדימים, יופיעו עם הזמן גם תסמינים פיזיים ״בלתי מוסברים״ כמו כאבי ראש או בטן. שכמות תפוסות. עייפות קיצונית. ועוד מיני מטעמים, תוצאת מתח מתמשך, ניתוק מהרצון האמיתי ושחיקה רגשית.
למרבה האבסורד, כולנו מכירים לפחות חלק מאלה, כתופעת לוואי ״נורמלית״ של חיים בעולם המודרני. עולם שהקצב הרגיל שלו גורם לנו לרוץ במשך שנים, כאילו מישהו רודף אחרינו עם גרזן מונף באוויר.
(אולי כך מצטייר לפעמים מנהל הבנק. עם או בלי קשר לכמה כסף יש או אין בחשבון ברגע נתון).
ככה נראה הסרט של כה רבים מאיתנו, שלרוב לא עוצרים ולו לרגע שפוי אחד, כדי לקלוט לאן בכלל אנחנו רצים.
ויותר חשוב מזה –
למה ??
והאם יש דרך אחרת לחיות ?
היופי הוא, שהנשמה הזאת נחתה אל תוך מערכת משומנת היטב, בייחוד כשמזינים ומטפחים אותה, שיודעת לדייק ולכוון אותנו.
כמובן, אם רק נסכים להקשיב.
למשל .. יכולתי להיות עכשיו בטבע עם חברים באירוע מגניב. בחרתי להקשיב לגוף שביקש לעצור ולהרפות לרגע ונשארתי בבית. בחרתי נכון.
הגוף שלי ביקש לנוח כדי שתוכל לעבור דרכי תנועה יצירתית מספקת.
מי בכלל היה מסוגל לזה, אם הייתי זזה בלי הפסקה כל סוף השבוע?
אז מה תכלס עושים ?
הנה כמה רעיונות ליישום מיידי:
* עצור לרגע באמצע יום עבודה. עצום עיינים ונשום כמה דקות לבטן התחתונה (רצוי בין חמש לעשר דקות לפחות, אבל גם דקה או שתיים יעשו הבדל ענק!). כך הגוף שלך נטען באנרגיית חיים חיונית ליצירה.
* עצמי עיניים והעבירי את תשומת ליבך לתחושות הגוף. הקשיבי פנימה – מה יש לגוף לומר לך? מה הוא צריך ממך עכשיו?
השתדלי לתת לו את זה מייד, במידת האפשר. אם לא ניתן, קבעי לזה זמן מקודש ביומן.
* ענגו את הגוף עם פירות טריים וטעימים. שייקים בריאים. ירקות מועדפים. או כל אוכל מזין וטוב שהגוף מבקש.
* נגעו בעצמכם ! זו לא בושה לענג את עצמנו. הגוף צריך את זה כדי להזרים דרכו אנרגיית חיים חיונית.
לגברים – לא הכוונה לחמש דקות של עינוג עצמי, שבסופן הזרע שלך מתפזר לכל עבר. השקיע בעצמך זמן לאהבה עצמית. ללמידת הגוף שלך. זרע מכיל בתוכו אנרגית חיים עצומה. חשוב ללמוד לנשום אותה פנימה, לשמר בגוף ולהשתמש בה לעשיה ולהגשמה שלך.
לנשים – גם לנו חשוב לשאוף פנימה אנרגיה אורגזמית, ולהעלותה במעלה עמוד השדרה. נסי וראי כמה זה מטעין אותך בעוצמה אדירה! מבטיחה לך שאיש לא יוכל לעמוד בפניך כשאת זורחת אחרי זה ! תוכלי לקבל מה שרק תבקשי מהעולם.
אז מה מכל הדברים האלה אתם מתחילים ליישם בחיים החל מעכשיו ..?
כל זה יקרים, הוא רק קצה המזלג של עולם ומלואו, שמחכה לתשומת הלב ולהעמקה שלכם.
מזכירה לכולנו שהחשוב מכל, שעומד תמיד בראש הרשימה, זו ה ק ש ב ה אוהבת.
תהיו טובים לעצמכם.
אחרי החגים שמח!
תמיד יש עוד סיבה לחגוג
אוהבת