“אני אוהב אותך” הוא אמר לה. “חשוב לי שתרגישי בטוחה ומוגנת. מה זה משנה אם נעשה את זה עכשיו, או נחכה עוד קצת. הכי חשוב לי שתרגישי מאושרת”. היא מקשיבה כלא מאמינה לגבר השמח, הנוכח, הבטוח והעוצמתי שמביט בה בעיניים מסורות. ומתחילה לדמוע. “אתה רציני…? אבל מה יהיה? חיכינו כל כך הרבה זמן. ואני יודעת שאתה כבר מת לעוף על עצמך! ואני רק מעכבת אותך כל הזמן”.
“תסתכלי לי בעיניים. את הכי חשובה לי בעולם. כלום לא משנה. אני כאן איתך. כמה זמן שתצטרכי”. כאן היא כבר בוכה את נשמתה. כלא מאמינה שזה מה שהיא שומעת אחרי שנה שלמה שהיא רק ביקשה עוד זמן ומנוחה.
“אז אתה לא חושב שאני תלותית. דחויה. ולא אהובה…?” היא שואלת בחצי ספק חצי באנחת רווחה. “את המראה הכי תומכת שיכולתי לבקש עבורי. תודה על שאת מלמדת אותי להיות נוכח וסבלני”.
“אני מפחדת לבקש כל כך הרבה. לא מאמינה שבאמת תישאר איתי. רגילה שאתה תמיד עוזב”
“את עדיין לא קולטת, הא? עברנו ביחד כל כך הרבה. תראי אותי. אני כאן איתך. לצידך כבר זמן מה.. ואני לא הולך לשום מקום. כלום לא ישנה את זה. לא משנה מה יקרה. לא משנה מה תעשי”
והיא שכל כך כועסת על כל הרגעים שהוא לא היה… על שנים ארוכות של ציפיה ונתינה במקום הרפיה וקבלה. של היעדרות ותחושה של ריחוק.
של בדידות ותחושה שלא משנה מה היא לבד בעולם. לבד בחיים. לבד ביצירה.
פתאום מרגישה שיכולה באמת להרפות ולנוח.
באמת להרגיש אהובה.
באמת להיות מה שהיא. להקשיב לרצונה.
ולשחרר כאב של שנים בתוך תחושה ביטחון עוטפת ועמוקה.
אף אחד לא רודף אחריה כבר. אף אחד לא מאיים על קיומה.
היא לא צריכה להוכיח שום דבר.
והוא… הוא זוכה להיות האחד שבו היא תמיד חשקה.
ולקבל את אהבתה ברגעי עוצמתו וחולשתו כגבר.
** זוהי יקיריי, שיחה שהתקיימה לפני מספר ימים, בין הגבר לאישה הפנימיים שבתוכי **
ככה נשמעת אהבה. ככה נשמע שקט אמיתי.
ככה נשמע (חלקיק מ) הרמוניה זוגית.
ואיזה כיף זה לשחרר את התלות או הציפיה שזה יגיע מאיפשהו בחוץ.
ואיזה כיף ליצור עסק בתדר הנשמה. בתדר של אחדות עמוקה.
ולא להתעסק בתוצאה, אלא בהרפיה ובתשוקה שנפתחת בדרך.
גם אם יש בתוכה רגעי שבירה וכאב.
האמון שם הוא כל כך טוטאלי. שאין בכלל מקום לשום דבר שלא נובע מתוך מרחב האחדות בין רצון הנשמה לביטוי ביצירה באדמה.
לחיי עולם שנבנה ככה.. מתוך ריפוי ואיחוד עמוק בין הזכרי לנקבי.
בין הגבר לאישה הפנימיים. באינטימיות עמוקה.
אני עושה את השיחות האלה, ומוסיפה אליהן גם את הילד והילדה הפנימית, כבר שנים. וככל שמרפה אל תוך הכאב והאהבה שביניהם,
קורים ניסים.
מאחלת לכם לקחת את הזמן, גם ביום יום הכי עמוס ומשוגע,
ולהכיר את החלקים האלה בתוככם. ריפוי עמוק וקפיצות קוואנטיות בחיים מובטחים.
#ריפוי_לחרדת_הנטישה_קורה_בפנים
#בסוף_הם_יעשו_אהבה_על_הבמה
