תגית: מיניות

אחרי שנה וחצי של מסע מרתק ומשנה חיים, שבו חייתי שנה וחצי בלי בית קבוע. שחררתי את העשיה שהייתה, טיילתי בארץ והתחלתי לשיר.
אני חולקת בסרטון כנה וחשוף, את הסיפור שעומד מאחוריו.
מה הביא אותי לצאת למסע בעקבות האמון בתשוקה וברצון הלב הטבעי?
איך הסתדרתי במשך שנה וחצי בלי בית משלי?
ומה איפשר לי ללכת אל הלא נודע בנחישות ובביטחון מלא?

פורסם במקור בפרופיל הפייסבוק האישי שלי במהלך הקמפיין: 

#גם_אני מכירה את התחושה שפולשים לי למרחב בלי רשות. פיזית או אנרגטית. גם אני רגילה לחיות בקיפאון מוחלט אל מול אנרגיה זכרית בכל צורותיה, בין אם היא בתוכי או מחוצה לי. וגם אני מוצאת את עצמי תוהה לפעמים.. איך היו נראים חיי, אילולא הכאב הבסיסי הזה הסתתר לו אי שם עמוק בפנים כל החיים.

גם אני יכולתי למלא פה יריעת סיפורים מטלטלים וקורעי לב, מגיל 3 ועד 23. הייתי מקבלת המון אהבה, ביטחון ותשומת לב.
אנשים היו מזדהים איתי ומכילים אותי. הייתי מרגישה עטופה.

ההסכמה להיות מי שאת או אתה ולהתבטא במלאות, מתקיימת לא רק בראש או במערכת האמונות המנטלית שלך. הסכמה כזאת, בייחוד כשנובעת ממקום עמוק ולא מנותק, הישרדותי או סובל, מתרחשת בראש ובראשונה בגוף הפיזי שלך.

ככל שהגוף האהוב שלך מקבל לגיטימציה למנוחה. לשינה טובה ומספקת. לעונג ולסיפוק מיני מתוך חיבור. לחיבוק אוהב ולמגע. להזנה באוכל בריא. לנשימה שופעת מהבטן. ובעיקר, להקשבה אוהבת ונוכחת מצידך.

כך הוא מסכים להיות כלי בוטח, פתוח ויצירתי, לכל המתנות שיש לך להביא לידי ביטוי בעולם.
בין אם זו שירה. הרצאה. כתיבה יצירתית. הצגה. נוכחות מול לקוח בשיחת מכירה.
או מפגש עם אהוב או אהובה. 

גוף שמח יגיד לרוב ״כן!״ נלהב. הוא יאפשר לצמיחה לקרות כי רואים אותו. כי מקשיבים לו. כי סומכים על הבקשות ועל הגבולות שלו. הוא יאפשר כי הוא מסופק, רגוע ועטוף באהבה.

לעומת זאת, נסו לרגע להילחם בגוף .. בעצם אולי חלקכם כבר עושים את זה על בסיס קבוע.
וודאי תפגשו, בשלב זה או אחר, מאמץ, מאבק או תקיעות בתנועה היצירתית.
תנועת עשיה שבאופן טבעי יודעת להיות ממש משמחת, מטעינה ואף מענגת (גם פיזית!).

אם תמשיכו להתעלם מהסימנים המקדימים, יופיעו עם הזמן גם תסמינים פיזיים ״בלתי מוסברים״ כמו כאבי ראש או בטן. שכמות תפוסות. עייפות קיצונית. ועוד מיני מטעמים, תוצאת מתח מתמשך, ניתוק מהרצון האמיתי ושחיקה רגשית.

למרבה האבסורד, כולנו מכירים לפחות חלק מאלה, כתופעת לוואי ״נורמלית״ של חיים בעולם המודרני. עולם שהקצב הרגיל שלו גורם לנו לרוץ במשך שנים, כאילו מישהו רודף אחרינו עם גרזן מונף באוויר.
(אולי כך מצטייר לפעמים מנהל הבנק. עם או בלי קשר לכמה כסף יש או אין בחשבון ברגע נתון).

ככה נראה הסרט של כה רבים מאיתנו, שלרוב לא עוצרים ולו לרגע שפוי אחד, כדי לקלוט לאן בכלל אנחנו רצים.
ויותר חשוב מזה –
למה ??
והאם יש דרך אחרת לחיות ?

היופי הוא, שהנשמה הזאת נחתה אל תוך מערכת משומנת היטב, בייחוד כשמזינים ומטפחים אותה, שיודעת לדייק ולכוון אותנו.
כמובן, אם רק נסכים להקשיב.

למשל .. יכולתי להיות עכשיו בטבע עם חברים באירוע מגניב. בחרתי להקשיב לגוף שביקש לעצור ולהרפות לרגע ונשארתי בבית. בחרתי נכון.
הגוף שלי ביקש לנוח כדי שתוכל לעבור דרכי תנועה יצירתית מספקת.
מי בכלל היה מסוגל לזה, אם הייתי זזה בלי הפסקה כל סוף השבוע?

אז מה תכלס עושים ?
הנה כמה רעיונות ליישום מיידי:

* עצור לרגע באמצע יום עבודה. עצום עיינים ונשום כמה דקות לבטן התחתונה (רצוי בין חמש לעשר דקות לפחות, אבל גם דקה או שתיים יעשו הבדל ענק!). כך הגוף שלך נטען באנרגיית חיים חיונית ליצירה.

* עצמי עיניים והעבירי את תשומת ליבך לתחושות הגוף. הקשיבי פנימה – מה יש לגוף לומר לך? מה הוא צריך ממך עכשיו?
השתדלי לתת לו את זה מייד, במידת האפשר. אם לא ניתן, קבעי לזה זמן מקודש ביומן.

* ענגו את הגוף עם פירות טריים וטעימים. שייקים בריאים. ירקות מועדפים. או כל אוכל מזין וטוב שהגוף מבקש.

* נגעו בעצמכם ! זו לא בושה לענג את עצמנו. הגוף צריך את זה כדי להזרים דרכו אנרגיית חיים חיונית.
לגברים – לא הכוונה לחמש דקות של עינוג עצמי, שבסופן הזרע שלך מתפזר לכל עבר. השקיע בעצמך זמן לאהבה עצמית. ללמידת הגוף שלך. זרע מכיל בתוכו אנרגית חיים עצומה. חשוב ללמוד לנשום אותה פנימה, לשמר בגוף ולהשתמש בה לעשיה ולהגשמה שלך.

לנשים – גם לנו חשוב לשאוף פנימה אנרגיה אורגזמית, ולהעלותה במעלה עמוד השדרה. נסי וראי כמה זה מטעין אותך בעוצמה אדירה! מבטיחה לך שאיש לא יוכל לעמוד בפניך כשאת זורחת אחרי זה ! תוכלי לקבל מה שרק תבקשי מהעולם.

אז מה מכל הדברים האלה אתם מתחילים ליישם בחיים החל מעכשיו ..?

כל זה יקרים, הוא רק קצה המזלג של עולם ומלואו, שמחכה לתשומת הלב ולהעמקה שלכם.
מזכירה לכולנו שהחשוב מכל, שעומד תמיד בראש הרשימה, זו ה ק ש ב ה אוהבת.

תהיו טובים לעצמכם.
אחרי החגים שמח!
תמיד יש עוד סיבה לחגוג 
אוהבת

יש רגע כזה שבו את מתעוררת בבוקר. ומבינה בעומקיי עומקייך שהגעת. שהשקט כבר כאן. שהתגשמות חלומותייך היא האהבה שאת. עמוק בתוכך.. בלי שום ציפיות, יעדים או מטרות, שנועדו לספק איזה צורך או רעב פנימי. כי הוא מוכל, מוגן ומוזן.
שאין יותר זמן לבזבז על מטרות משניות. או רצונות מתחלפים.
זה הרגע שבו את במנוחה פנימית כזאת, שאינה תלויה בדבר. במי שהיית או במי שתהפכי להיות. וזה הרגע שבו את נותנת לעצמך את הרשות להתפנק. לקבל. להתמלא מעצם היותך.

מה שרק גורם לך להרגיש יותר ראויה ואהובה.
ורק מאשר לך, שהדרך שבה הלכת עד היום, הייתה לך נכונה.
גם אם נדמה לך שחצית אוקיינוס ונשארת בלי כוחות.
גם אם שמעת אנשים אומרים לך שאת לא מדויקת או לא רואה. או לא יודעת.
גם אם את עצמך ביקרת אותך. וציפית ממך להיות אישה אחרת.
גדולה יותר. מוצלחת יותר. מרוויחה יותר.
בעלת ערך עצמי זה או אחר.
עם שאיפות או רצונות אלו או אחרים.

את הגעת. בזכותך.
בזכות מי שהיית.
בזכות כאבייך ופחדייך. בזכות זה שרעדת והתנגדת.
וצרחת את נשמתך.
וכאבת ושרת לאלוהים.
ופינית מקום לך.. לכל כולך לאהוב. ולהיות נאהבת.
ומשם נולד הכוח הכי גדול שבתוכך.
מאוחד עם כוחות הבריאה.
הפעם בלי בריחה.
בלי הסתרה. בלי נטישה.
ירדת מנכסייך כדי לקבל אהבה ואדמה.
רק שנכסייך רק עלו וגדלו.
שמרו להם עליך.
כדי שאת תהיי במנוחה כשהשפע שציפית ודמיינת וקיווית,
יגיע אחרת.

לעיתים בזבזת את עוצמתך הרגישה על מאמצי על.
לזכות בהכרה. בתחושת ערך עצמי וידיעה שאת ראויה.
לעיתים ברחת מקולותייך הפנימיים הפגועים,
שביקשו שתהיי אחרת.
לעיתים אטמת את אוזנייך כדי לא לשמוע את זעקת ליבך.

אבל שום דבר. אף אחד ואפילו לא את.
לא יכולים לעצור את גלי האהבה.
העונג היצירתי. והגל הגועש של הרגע הזה..
שבו את מתעוררת במיטתך,
גם אם היא זמנית.
ומרגישה ראויה לאהוב אותך כמו שאת.
משם נולדת פעימה של יצירה.
ומשם את משמיעה את ליבך ואת קולך.
בשירה. בנגינה. באמירה חסרת פשרה.
שם את את.
ואת אהובה כי נתת לעצמך את הרשות להיות ולהיראות.
ואין אדמה שתעמוד בצעדייך ולא תרעד.
ואין מי שיוכל להתעלם מקולך.
כשרק תעבור בך אותה האשמה שבה אחזת עד היום.
ואותה בושה שחסמה את תפילתך.
ותגידי הנה אני כאן.
הינני.
ושער אחד נסגר. ואחר נפתח.

מודה שמאוד קשה לגרום לי לשבת לקרוא ספר. החיים, העולם הפנימי והאינטרנט, לרוב מספקים לי את כל האינפוט שאני יכולה ורוצה להכיל. הספר הזה, לעומת זאת, גורם לי בנשימה אחת, לעיתים עצורה, לצלול לתוך עולם מרתק שלרוב לא מדברים אותו.

עצב. תדהמה. התרגשות ושמחה. קיפאון. תשוקה. כעס. חוסר אונים.. כל אלה עוברים בי הערב, ואני רק בהתחלה. שנים אני אומרת שהמפתח לכל נמצא במיניות שלנו. והנה סוף סוף, אישה אמיצה אחת, תמר מור סלע המלכה (!), מוציאה לאור סיפורים חשופים של 23 נשים שמדברות על הכל. הכי פתוח שאפשר.
גברים ונשים רוצו לקנות ולקרוא. לא סתם הוא מככב כבר 15 שבועות, מאז שיצא לאור, ברשימת רבי המכר.