אגלה לכם סוד.. אני רועדת מפחד עכשיו. כל הכאבים של חיי עולים בי בסדרה. מסתדרים שורות שורות. אני שרה וחוגגת את היצירה שלי בחדרי חדרים כבר הרבה מאוד זמן. ומרגישה שאחרי כל הזמן הזה.. משהו מבקש להיוולד.
אמאמא ממש קשה לי לרדת לאדמה לבד, עם דברים כל כך חשופים ופגיעים. ובא לי למגנט את השפע שאני מתוך אמת. אז אני רוצה שתזמינו אותי – להרצות. לשתף. לדבר. על כל נושא שעולה בכם. שאחרי שאתם קוראים אותי/שומעים אותי שרה וכו’.. ואתם מרגישים רצון לשמוע אותי מדברת עליו.
הערב הזה יכלול הרבה שירה. מעט שיחה. והרצאה של בין 45 דקות לשעה ורבע. אני מכוונת להפוך אותה למפגש חי מול קהל. אתם שותפים לה, כי אתם מדברים. חווים. שומעים. רוקדים איתי. אולי אלוהים יודעת.. אפילו בוכים איתי.
אני רוצה ומכוונת שזה יהיה סוחף ומרגש. אבל אולי יתחיל פשוט כהרצאה.
גם לי לוקח זמן להיחשף. להתפשט מעל במה.
חלק בי אומר לי נחרצות שאני לא ראויה. ומי אני שאשיר מעל במה? אני אפילו לא מנגנת בצורה מקצועית (כנראה שיהיה לי ליווי. ומרגיש לי שזה יהיה מעשה אהבה חי מעל במה).
חלק אחר אומר שזה לא בטוח לי להיחשף בצורה כזאת. שזה לא מגובש מספיק. וכו’…
מה איכפת לי? אני תפקידי להמשיך לרעוד. לפחד. להרגיש כל מה שעולה בי. ולפתוח דלת.
כמו בלידה.. אין לי מושג כמה זמן היא תימשך. כמה ארוכים יהיו הצירים.
רק דבר אחד אני יודעת.. אני מכוונת ללידה אורגזמית. וזה גם התדר שאני הולכת להעביר,
ברגע שאפסיק לבקר את עצמי. ואתחיל לשיר (עוד יותר) מתוך חיבור לנשמה וללב.
אני מרגישה שאני יודעת איך. כי זו לא “אני”, אלא משהו שחגגתי לאורך עידנים שעובר דרכי.
אני זוכרת מסדנאות שתמיד (אולי לרוב) כשאני מול קהל אנשים נשארים מהופנטים.
כן, אני גם מפחדת לאכזב. אתכם ובמיוחד אותי.
מפחדת לגלות שוב פעם שזה לא הטיימינג. שזה לא התדר הנכון וכו..
מפחדת להאמין במשהו בכל ליבי ולגלות שאחזתי באשליה.
מפחדת להעמיד פנים. לא להיות אמיתית איתי. עם הילדה הפגועה שבי שמבקשת שקט, אמון, יצירה ואהבה.
שרוצה להתאהב. ליסוע למקום רחוק ולהיעלם מהחזית הזאת.
ו… אני לא מאמינה שאני אומרת את זה.. אני מפחדת להיות מינית מעל במה.
מפחדת לסלוח לעצמי על כל הטעויות ולגלות שזה כיף. ומשחרר.
שאפשר לחגוג וליהנות בלי חשבון ולשתף את הקהל באנרגיה המזככת הזאת.
שאפילו.. אני לא צריכה מילים. רק אנרגיה וחגיגה יצירתית.
אני מפחדת לחגוג וליהנות כמו שלא עשיתי אף פעם בחיים, ולעשות מזה טונות של כסף.
ואני זורמת עם זה.. עם מה שייצא.
עם הלימוד האנרגטי הנשמתי שלי. עם הלימוד שלי לגבי מילים, משמעותן ותפקידן בחיים שלי כרגע.
איך לדייק אותן עד כדי כך, שגם הן יזרמו מתוך אורגזמה קוסמית.
אמא’לה … אני מפחדת להיות אמיתית איתי, ובכלל לגלות שכל מה שבא לי זה לשיר וליהנות. ליצור ולצייר ולצלם סרטונים. ולא לעמוד מעל במות או להרצות.
מפחדת להיות אמיתית ולתת לכאבים שלי לעלות במפגש חי מול אנשים,
ולהתפרק מול קהל.
אבל אני יודעת.. יודעת פשוט, שקול עמוק בתוכי קורא לי לתת יותר. לעצמי. וגם לכם.
אז אני מכריזה בזאת שחגיגת – חרדת הנטישה ששלטה בחיי הגיעה לקיצה.
(לא החרדה. היא דווקא חוגגת ביג טיים, אלא השליטה שלה בי.. )
הגיע הזמן להתיידד איתה, ומי יודע/ת אולי אפילו ליהנות ממנה.
וכן, אפשר להחליט שמותר ליהנות ולחגוג ולהרגיש ולהיות חשופה,
למרות הבחירות שעשיתי לפני 4-5 שעות (שעדיין לא).
ומותר לתת לכל הפחדים האלה לעלות גם מולכם. כאן ועכשיו.
אז זהו.
מותר לכם, החל מרגע זה, ואני אפילו מזמינה אתכם בתשוקה ובסקרנות ..
להזמין הרצאות. מפגשי שירה. מפגשי השראה בתוספת יצירה.
ואנחנו נשמע ונקשיב, ונדבר על מה שעולה ורוצה לקרות.
זה אפשרי בצורה של הזמנת ערב לקבוצה שאתם מארגנים באופן עצמאי, ומזמינים אותי.
זה אפשרי אם בא לכם להפיץ אירועים שאני יוזמת ומזמינה אליהם,
תמורת השתתפות בחינם ועמלה (כשזה יקרה).
זה אפשרי עבורכם להזמין אותי לשיתופי פעולה – לכנסים, או פעילויות שאתם עורכים, אם יש לכם כבר קהל קיים ואתם מארגנים אירועים.
לכמה אנשים? מוסרת את זה לאלוהים. מבחינתי בין 14 ל30 יהיה מדהים, באותה מידה כמו בין 200 ל1000 (מקווה שלא אקבל התקף לב עם המספר האחרון 😉 ).
מה חשוב לי? קהל תומך ומפרגן שמעוניין בנושא. שהתדר מדבר אליו. קהל שמחובר ללב, או ממש רוצה ושואף להתחבר.
בשלב הזה – באזור המרכז. דרומה בסביבת רחובות.
פרדס חנה והסביבה, וצפונה עד חיפה/נהריה אם אתם אוספים אותי מהרכבת 😉
אפשר לפנות אלי בהודעה פרטית, או בנייד שלי.
נ.ב – אני יכולה כמובן להביא נושאים קונקרטיים ומוכנים “מהבית”. יש בשפע