הנהגה משותפת דרך שמחה ועונג

תתחברו לתענוג. זאת אולי ההזמנה הכי מלהיבה ומרגשת עבורי בחיים האלה. הזמנה שהיא בית, ומאפשרת לכל המהות שלי להשתתף בחווית החיים. בתוך התענוג יש מקום להכל…:
לבכי ולכאב. לשמחה ולשיתוף. להתכנסות וללבד. לחוויות מפוצצות ו”בומבסטיות”, כמו טיסה לחו”ל. או לחיות בלי בית 3 שנים בארץ, כמו שעשיתי. או “סתם” להזמין עוגת שוקולד מטורפת. לאכול אותה לאט.. ולהרגיש את הטעם בכל הגופים.

ככה אני חיה, וככה כותבת. אותי. את המשברים והשמחות. את הלבטים והכאבים. את האהבה העצומה שאני, בכל מיני מצבים. וככה נולד הבלוג הזה. מתוך התענוג שבשיתוף המסע שלי.
ומתוך הידע שמגיע דרכי לעולם, שאותו אני מלמדת מעבירה הלאה.

מאז ומעולם הכתיבה מזכירה לי מי אני ומאיפה באתי. החל מיולי 2016, החלטתי שאת החפירה והחקירה במסע המשוגע הזה שעשיתי, אני חולקת איתכם, ואיתי של עוד כמה שנים. שזה, למעשה, היום. אני רוצה להזמין אתכם להצטרף איתי לדרך.

תכלס – מי פה מרשה לעצמו באמת לחיות בחופש אמיתי..? ולא, אני לא מתכוונת ללחיות בטבע או ליסוע הרבה. אלא לזרוח את המהות שלנו במלואה.

רק מי שחווה, ולו פעם אחת בחיים, חוויה ותחושה עמוקה של בית, יודע מה זה שקט אמיתי. ספייט אנד טיים שבהם הכל מלא, שלם ושקט מעצם הקיום עצמו. ואז אפשר גם להתרחב. לקבל עוד ועוד מהחיים. ולתת עוד ועוד החוצה. בבלוג הזה, הנשמה והתשוקה שלי מדברת אליכם בכל שורה, וקוראת לכם הבייתה בחזרה. אני מזמינה אתכם להיכנס. ולגלול אחורה. ולצאת איתי למסע.

ברוכים הבאים למשפחה אוהבת, עוטפת ומחבקת של אנשים שיודעים ללכת את הרצון הפנימי העמוק, בכל צעד וצעד בחיים. מאחלת לנו מסע נעים, מרפא ומרתק.
ובעיקר – הנאה ושמחה מהדרך.
.

** הוידאו צולם כשברקע מוסיקת היפ הופ, שהוחלפה בגלל זכויות יוצרים.
ריקוד זה אחד השערים הנשמתיים שלי.
אני עפה על העוצמה שלי כשהגוף שלי מתעגן דרך עונג.
כששער האהבה העמוקה ושער העונג שבי מאוחדים, אני חווה את האמת שלי ברורה.
תודה על הזכות להשפיע מתוך המקום הזה ! ויהי אור
כמה בכיתי היום.. תודה ללב אחרי מלא זמן שהיה בי פקק. נהר של אהבה.
אני נרגשת לשתף שלפני מספר ימים נולדה לעולם – Aphrodite. השיר הראשון, או אולי הראשונה 😉 שכתבתי, הלחנתי ואני גם מצליחה לנגן לבד. שאני גם אוהבת את איך שהוא נשמע. גם בוכה ממנו בהתרגשות. וגם פותח בי אנרגיה מדהימה!
עוד מלטשת את הנגינה.. שזה משהו ממש חדש בעולמי – היוקליילי. וגם זה שהתחלתי לשיר ולתקשר מוסיקה גם באנגלית. מרתק המסע הזה. ובעיקר ההתרגשות כשהמסע הזה קורה.
זהו. רק רציתי להניח את זה פה 🥰 שיבואו עלינו ימים מרפאים

ריקוד חופשי – כלי לפתיחת אנרגיית חיים

אז נזכרתי שיושב פה איזה סרטון.. שהיה רגע כזה שבו חוויתי אושר אמיתי. מעיין רגע מדליק כזה כשחזרתי הבייתה, הדלקתי רדיו … ולמרבה השמחה הייתה תכנית Funk-R&B שמייד חיברה אותי. ואז הרגיש לי להדליק מצלמה. לבחון את זוויות הצילום בבית החדש.
ובכלל לתעד איך זה מרגיש לחגוג את הרגע הזה, שבו הנשמה שלי מתעוררת בתוך תנועה חופשית.. בלי כוונה שיהיה מלוטש או שייצא יפה.
ואיפשהו גם בעריכה .. אהבתי את הרגעים האלה של “לסדר רגע את החולצה” וכו..
כי איך זה נראה החוצה, זה לא מה שמשנה. אלא איך שהרגשתי תוך כדי הדרך. האם תהליך היצירה עצמו הסב לי עונג או לא? האם יש כאן איזו השראה מבחינתי כשאני צופה?
והאמת היא שזה שימח אותי כשצפיתי. והרים לי את האנרגיה. אז החלטתי שזה “מספיק טוב” גם בלי איזו פואנטה בומבסטית.
אז הנה אני, בימים שכאלה (צולם באמצע הסגר).. רוקדת. מתרחבת לעוד הנאה ואנרגיית חיים מזוקקת.
וה”חוט” הזה שבו אני מושכת בפליאה ובנוכחות מלאה, מלמד אותי את הנתיב שבו אני הולכת בעולם.
* המוסיקה הוחלפה בגלל ענייני זכויות יוצרים *

תרקדו קצת, הא? 😉

 

“קומי וצאי”! “קומי וסעי!” – מה זה היה, המסע המרתק הזה?

“קומי וצאי”! “קומי וסעי!”. ההדרכות שלי העבירו אותי שנים של חניכות מטורפות למדי, שהכינו אותי לתקופה הזאת ממש. מה שמכונה בימינו “תקופת הקורונה” הוא למעשה תחילתו של עידן חדש באנושות, שמתחיל במלחמת העולם השלישית. עכשיו. חצי שנה אל תוכה.. אני יכולה באמת לדבר. ולומר שמצבנו בישראל משקף את תפקידנו – תחילתו וסופו של הטירוף העולמי הזה. לחלוטין. אחת ולתמיד *יבוא דווקא מפה* ישר-אל. אני כותבת את זה וצמרמורות וגופי.
מתחילת 2016 הוציאה אותי האינטואיציה מהבית שגרתי בו בגבעתיים.. אל תוך מסע “נוודות” שנמשך שנים. למראית עין ברובו חוויתי עונג אקסטטי. התפתחתי בקצב שיא. עברתי ממקום למקום מתוך קריאה פנימית לזוז .. כרגע. מעכשיו לעכשיו למקום אחר. שערי שמים נפתחו עבורי כמו יד אלוהים בכבודה ובעצמה שהייתה נוגעת בי ומזיזה. מארגנת הכל כדי שיהיה לי הכי קל ונעים. ללמוד את מה שעומד לקרות. כרגע.
במלחמת העולם השלישית, שהינה מלחמת תודעה.. היננו נדרשים להיות הכי אמיתיים, עוצמתיים ונוכחים במרכז הפנימי שלנו. לפעול מתוך סמכות פנימית טבעית.
ותקשיבו טוב לזה – להתנהג מתוך חיבור כל כך אמיתי וחם, אינטימי אפילו.. אחד מול השני.
למה? כי התרת “החוזה השכלי” בעולם ששלט במשך עידנים החלה כרגע בקצב שיא.
אנחנו נהנים מהרגע הזה רק כשמסכימים לבלות ב”עכשיו”, במה שקורה, אפילו בתקופה המשוגעת הזאת.. כשקרובים, כשאוהבים, כשמרגישים.. וכן, גם כשמאוהבים. כשעושים אהבה..
זה הכל מתיר את החוזה עתיק היומין של שליטה תודעתית. שפעם שלטה עלינו באמת. בלי כלים להכיל את עוצמת הנשמה שלנו. בלי יכולת לעשות איתה.. כלום בעצם. והיום – יש לנו כלים. אנחנו יכולים לבחור אחרת.
בחיי שהיו חודשים שההדרכות לימדו אותי איך לפעול במצבים, שרוב האנשים סביבי לא יבינו על מה בכלל אני מדברת.. וואו.. אם אתחיל לפרוש את הידע העמוק שלמדתי פיסה אחרי פיסה. פיזית, רגשית ואנרגטית. ולאחר מכן גם מנטלית וקונקרטית.. על המערכות המנהלות את העולם הזה.
על החוזים הקרמתיים והנשמתיים שמכינים אותנו לעתיד.
על מערכת הכסף. על השליטה שלה במערכות יחסים ביקום כולו. ועל עוד מלא מלא דברים.. שבחוויה שלי עדיף שלא אפתח כאן כרגע. כי זה עלול לזרוע בהלה וחרדה, שזה הדבר האחרון שאני רוצה.
מה שבטוח – “האילומינטי”, “הסדר העולמי החדש”, כל סוגי הכפיה הפוטנציאליים באדמה האנושית פה.. זה רק קצה הקצה של הקרחון. וככה ממש “בקטנה” לעומת מקור הדברים.
באמת שאנחנו כולנו פה משחקים את החוזה הנשמתי בגופים האלה. משחקים משחק ותו לא. מאיפה זה מתחיל ולמה? זה הרבה יותר עמוק ומעניין. ולמעשה .. הדבר היחיד שמזיז פה עניינים. ופותר ה כ ל מהיסודות והשורשים.
היום אני מעדיפה לקרוא לזה “חיבור לבורא” “לאלה הגדולה”. ללב. לנשמה. לאהבה ולשמחה.
נכון לי כרגע לא להתעסק ב”דרמה החיצונית” שמתחוללת, כי החוזה הנשמתי שלי מאיר לי את הדרך לכיוונים אחרים.
אבל בעיקר… ו**שימו לב לזה** בעיקר כי במשך שנה וחצי לפחות, בעוד ההדרכות מלמדות אותי, דרך חוויה ולימוד ספציפי, את הידע הכי מסובך, מורכב ופסיכי עלי אדמות..
שבעצם משחרר את כל המערכת הזאת משליטה ..
חזרתי ושאלתי אותם שוב ושוב ושוב. והתעקשתי לקבל תשובה – איך לכל הרוחות אני מנגישה *את זה* ממש לאנשים שרוצים להישאר מחוברים, מאושרים ושפויים?
ושוב ושוב הם חזרו ואמרו – אינטימיות. קרבת לב. להקשיב לגוף הפיזי. לעומק שבפנים. לעונג ולתשוקה שמובילים.
לפשטות – לטבע. לילדים צוחקים. לטבול בים ובמעיינות. לשחק עם חיות. לשתול צמחים. להתרחב לחיבור לחושים.. בכל דרך אפשרית.
“איך זה קשור??” חזרתי והתעקשתי לקבל תשובה. “איך זה יכול לפתור את השליטה בעולם??
את השליטה במערכות הכלכליות? את ההתקפות האלחושיות על השדה האנרגטי?
איך לכל הרוחות זה יפתור ל”אנשים פשוטים” את התסבוכת של הרדמת החושים הפנימיים, ושיבוש בפעולת הDNA?”
“איך מחזירים באמצעות הפשטות הזאת מוחות ימניים ושמאליים שלא מתקשרים ביניהם, כי הבן אדם מחובר למפקדת חלל בפלנטה אחרת, ומתנהג כמו רובוט? (היום רואים את זה בכל מקום!)
איך?! איך אתם מדברים איתי על פשטות שכזאת? מה אתם חיים בסרט? 🙂
רגע אחד אתם שולחים אותי לפלנטות מחוץ לגלקסיה, ללמוד איך חוצנים משבשים תדרים בכדור הארץ, ופוגעים במערכות יחסים זוגיות? ביכולת של האדם להתפרנס? בריפוי רגשי?
ורגע אחרי המדע הבדיוני הזה .. אתם מספרים לי על פרחים ופרפרים?? בחייאת!!” פייר.. ? הייתי עצבנית עליהם 😄
“בבוא העת את תדעי” הסבירו לי. “יום יבוא ואת תביני, שהצעד הראשון בהחזרת הסמכות הפנימית שלנו אלינו.. הבייתה.. דורש להתחבר לפשטות. ברגע הזה.
ושבסופו של יום.. לא משנה מה נעשה וכמה נעבוד עם אנשים.. רק לאנשים שחיים *פה*. אפשר לעזור ולאזן את המערכת למצב המיטיב שלה. ואין כרגע בן אנוש.. אפילו לא אחד בכדור הזה, שנמצא *כאן* במלואו. זוהי עוצמה ענקית להכיל. תתאמנו בקטנות.
מי שמחובר ככה לפשטות.. הרבה יותר קשה, אם בכלל אפשרי, להזיז אותו מרצונו. מתשוקתו. מידיעתו. מהסמכות הנשמתית האלוהית שלו”.
אז חברים.. קטונתי. גם אחרי 14 שנים של עבודה אקטיבית מוצלחת בחיי הפרטיים ועם אנשים, אני עוד לומדת. כל הזמן מתפתחת ומתרחבת. כל הזמן מיישמת ומעבירה את השפע הזה שמלמדים אותי הלאה. כל הזמן משכללת את הכלים האנרגטיים שלי ואת הידע הפרקטי הזה.
מה שבטוח – אין כרגע “רשות” לאף אחד מאיתנו, להתנתק מהמהות שלנו כדי להתעסק בדבר מה חיצוני. רק להתאחד עם העוצמה שלנו עוד ועוד .. וממנה להשפיע. איך יודעים שאנחנו ב”מקום שלנו”? מרגישים. יודעים בפנים. הלב יודע. כי הוא מרגיש במקום.
אני מודה ומברכת לחיות על האדמה הזאת כרגע, ולדעת שאנחנו חלק משינוי עולמי אמיתי, יסודי ובר קיימא. שמתרחש מרגע זה והלאה.
ומודה ומברכת על השלבים בתכנית הגדולה שמתקיימים ומתגשמים בחיינו. שוב ושוב בהוכרת תודה על הלב ועל הפשטות שאני לומדת. ושאחרי הכל .. הדברים החשובים – פשוטים באמת 💛 גמר חתימה טובה לנו. ושנעבור את התקופה הזאת בדרך מלהיבה ומרגשת. כמה שיותר. אוהבת מלא 🌷

התמסרות לחיים דרך מוסיקה

יוליה אור לב - חיבור קולי

יוליה אור לב - חיבור קולי
יוליה אור לב – חיבור קולי

אחת החוויות המאתגרות בשבילי בחיים זה להרגיש תלויה. שאני לא יכולה לבד. מדהים איך דרך המוסיקה אני לומדת להיות ביחד אחרת. בלי לספר על זה סיפורים. בלי לפחד שאני צריכה מישהו. או שילכו ממני, כמו שיכולה להרגיש בתחומים אחרים.

צחוק הגורל הוא ש … קיבלתי כישרון כתיבה אדיר בחיים האלה. אני מתקשרת מוסיקה ברמה שיורדים אלי שירים שלמים עם מילים, יחד עם מנגינות יפיפיות .. שהלוואי ויכולתי להכניס אתכם לראש שלי וללחוץ פליי. מוצאת את עצמי הולכת ברחוב, ושומעת 20 כלי נגינה שונים, עם צלילים מרהיבים שיכולים בקלות למלא תזמורת. יודעת איזה צליל מגיע מתי ומאיזה כיוון בחלל. כל זאת מבלי להכיר את רוב כלי הנגינה שמפיקים את הצלילים.

וכאן נכנס צחוק הגורל .. עוד אחד מהדברים שהכי מאתגרים אותי בחיים זה ללמוד מבנים. לרוב אני משועממת באופן טוטאלי מכל הקשור בלימודי טכניקה. עד רמה ששום דבר עד היום לא הצליח לגרום לי לרצות ללמוד לנגן. כדי שאולי סוף סוף אהיה עצמאית בכתיבת והלחנת השירים שלי מ”א” עד “ת”. בלי להיות מתוסכלת בפעם המאה מכמות השירים שנשארים מוקלטים בטלפון שלי, כי אני לא מנגנת אותם רגע אחרי 🙃

לבסוף, במציאות.. דרך המוסיקה אני לומדת לתעל את התנועה היצירתית הייחודית שלי.. שנובעת מהאורגזמיות בגוף. עולה דרכי מתוך העומק הכי אינטימי ופנימי, וזורמת דרך הגרון אל העולם. לאט לאט אני לומדת להשלים עם הפרא הזה שאני, ולתעל אותו נכון. מבינה שאולי לא יהיה מצב שאי פעם אהיה “מסודרת”. ושאין לי מושג איך בדיוק התנועה הזאת תתגשם.

ולמרות זאת, מזה זמן מה קרא לי הלב לקנות יוקליילי. אולי.. מי יודע.. יום אחד אדע גם לנגן, ואבטא את עצמי בעוד כמה רבדים. הקסם הגדול בשבילי, זה שהוא הגיע כמתנה מאבא, מוסיקאי בעצמו. שהתעקש שאקנה אחד שווה ביותר.
אז חיפשתי חודשיים.. והנה נפגשנו.
בינתיים.. אני מאוהבת. מאתלרת ומגלה שזה נעים, קל ומסקרן. מעניין לאן עוד זה ירצה ללכת.
מאחלת לנו לנגן את מנגינת הנשמה בעוצמה ראויה 😊

“בורא כל שישנו, מלא את עיניי באור אינסוף, שאראה בבהירות, בדיוק ובפשטות את החסד, האהבה והשפע הגדול שבכל. השפיע עלי לראות דרך נקודת מבטך החומלת והאוהבת. התגלם אלי ודרכי כעונג ואהבה אינסופית. שאדע להיות כך בעולם, ולהלך את ההשראה שאתה דרך כל צעדיי. ברא דרכי כזכר ונקבה מאוחדים לאחד. השמע את קולך דרך קולי, תנועתי, נשימתי, הוויתי.. תודה. ויהי אור”