“חובת ההוכחה מוטלת עליך” האמנם ?

לאחרונה, מאז שחזרתי באופן רשמי לעשות סשנים עם אנשים, והכרזתי שאני חוזרת לתת שירות, שמתי לב למשהו מדהים ומפחיד כאחד. “חובת ההוכחה” שאותה בעקביות הסרתי מעל כתפיי, מאז שפרשתי מעשיה מסודרת לפני כשנתיים.. התגנבה חזרה למקומה המוכר, הידוע והמעייף (אותי). והמשקל המציק שלה הוריד לי את התשוקה בערך לאפס.

אז בשבועיים האחרונים התבוננתי בה. ושאלתי את עצמי.. מה אני בעצם מנסה להוכיח שעובד. לי? ללקוחות שלי? והבנתי שאלו דברים שאין סיכוי בעולם שאתן להם מענה. כי הם בכלל לא תחום האחריות שלי.
הם לא בתחום הידע שלי. הם לא בתחום המומחיות שלי.

וזה לא כי אני לא נותנת להם מענה.
זה לא כי אלה תוצאות שהלקוחות שלי לא מקבלים.
וזה לא כי אני לא יודעת “מה אני נותנת”.

זה פשוט כי… מעבר להיותי הילרית קוואנטית. ומעבר לידע ולניסיון החיים שיש בי ולי.
את רוב הדברים שעוברים דרכי,
אני לומדת בזמן אמת. יחד ולצד האנשים שהולכים איתי את אותה הדרך.

למדתי לאורך שנים שמה שהפנמתי וסיימתי את ההתפתחות שלי איתו,
מתחיל לעייף ולשעמם אותי. ואני מיד מפסיקה לעסוק בו באופן מכוון.

הוא פשוט הופך להיות חלק ממי שאני.
התדר שלי מהדהד אותו מבפנים. מתוכי. וכך אני ממשיכה לתת אותו.
שזה בעצם בכלל – לתת אותי. אפילו בלי מילים.

ודווקא אותם דברים מרתקים וחדשים.
אלו שבהם אני עדיין לא “מומחית” בעצמי..
אותם הכי מלהיב אותי לשדר החוצה.
להעביר הלאה בזמן אמת.

והיופי הוא שעצם היותי לומדת את אותו הנושא,
מאפשר לי להיות בענווה. בסקרנות. לשחק עם זה.
לא לתת משהו מקובע, סגור וחסר ערך אמיתי (כי הוא כבר ידע שמת).
אלא לתת משהו חי. מבעבע. גועש.
משהו שמדליק אותי כמו מאהב חדש ועסיסי.

משהו שאני עפה איתו למרחקים ולגבהים.

תוסיפו לזה את העובדה שההדרכה הצמודה והנאמנה שלי,
מעבירה לי תכנים וחומרים בלתי רגילים,
שלפעמים אני אומרת “וואו! לא היה לי מושג” ו “איזה מרגש!!!”
באמצע סדנה או סשן..

ותוסיפו לכל אלו את היותי יזמית יצירתית בנשמה.
שכל דבר שאני פוגשת בעולם הקיים,
אני שמה מעליו סימן שאלה ענק.
בדרך כלל כי בא לי לעשות אותו מענג יותר.
מדליק יותר. כיף יותר.

ותקבלו עסק חדש. כזה שלא קיים כמותו בעולם.
שהאמת.. אם הייתי מנסה כבר לדעת אותו,
או להוכיח שהוא עובד. מראש.
בלי יכולת לשחק אותו ביחד איתכם.
וככה לגלות מהו…

אז כנראה שהוא היה נשאר שם.
בעולם הפוטנציאלים הגבוהים והלא ממומשים. לעולם.
כי מי יודע אם זה בכלל עובד?
אני בעצמי הרי עדיין “לא הגעתי” לשום מקום.

אז מהיום והלאה אני משחררת את עצמי באופן מלא מעולם ההוכחות.
(והתוכחות  )
ומאפשרת ללב, לתשוקה ולהדרכה שלי להוביל אותי באופן מלא.

מכוונת את עצמי להיות יצירתית. לעשות אהבה.
ללמוד וליהנות.
להמשיך לחיות בסגנון החיים שמשרת את מטרתי,
שמשמח ואוהב עבורי.

ותוך כדי לקפוץ למים עם כמה אירועים או יצירות חדשות.
ולראות מה יקרה. לחיי המשחק.

מוזמנימות להצטרף

להיפתח לזרימה של כסף ושפע בקלות

Ask & You Shall Receive, It’s Never A Money Problem – Dr. Dain Heer

רובנו נוטים לחשוב על כסף וחומר דרך תפיסת התודעה שאליה הורגלנו.
בין היתר, מנהלים אותנו דפוסים של פחד הישרדותי. קושי לקבל ולהתרחב לשפע שאנחנו, ולמה שיש לנו לתת באמת.
כל אלה מגבילים את טווח האפשרויות שלנו ליצור ולקבל שפע של כסף מתוך קלות ושמחה.

בפועל במקום ליהנות ולבטא את מי שאנחנו באמת, אנחנו נוטים לרצות את הסביבה. לנתק את עצמנו ממקורות השפע הטבעיים שניתנו לנו על ידי הבריאה. ומנתבים את עצמנו לעיתים קרובות למאמץ, קושי ואפילו סבל כדי להרוויח כסף.

אחת השיטות המדהימות שאליהן נחשפתי, Access Consciousness פותחת בפנינו מרחב אחר לגמרי של אפשרויות. שכוללת תפיסת תודעה צלולה ומתקדמת ביותר. ניקויים אנרגטיים של רגשות, תחושות ותדרים כבדים ודחוסים, וחיבור ישיר לשפע של הבורא. בכל תחומי החיים, וגם בכסף.

השידור הזה שאני חולקת איתכם כאן, היה הראשון שאליו נחשפתי בנושא כסף.
ואני יכולה להעיד שהוא פתח עבורי מרחב אחר לגמרי של אפשרויות בעשיה כבר יום אחרי ההאזנה.

שימור לב שלאורך השידור מתבצעים “ניקויים אנרגטיים” בשיטת אקסס. אז רק שלא תתבלבלו ולא תבינו במה מדובר:
המשפט המוזר הזה “Right and Wrong, Good and Bad, POC and POD, All 9, Shorts, Boys and Beyonds” הוא משפט מקודד שמוחק ומבטל השפעה של חוזים, נדרים שבועות ואמונות מגבילים. כשדיין משתמש בו בשידור, זה מה שבפועל קורה.
תיהנו ותרגישו את הקלילות :

לנהל את העסק כדרך הטבע – כנות

רועי בן יוסף, מפתח שיטת “כנות – בהורות ובעסקים”. מלמד בעלי עסקי לשווק את העסק בכנות.
מחבר הספר “כנות – להרוויח ממי שאני” שיצא לאור החודש בהוצאת פראג.
איש שאני אישית מאוד אוהבת ומעריכה את העבודה, הנתינה והשליחות המדהימה שלו.
כתב לפני מספר ימים פוסט, שמאוד נגע בי,  על ניהול העסק שלו.
בכל יום אנחנו יוצרים “בעולם החדש” דרכים חדשות לפעול בעשיה ובעסקים.
רועי מיישם דרך שמבחינתי היא פשוט שלמות. ניהול כדרך הטבע.

“מאז ש”כנות” הלכה וגדלה, הפכנו מאדם אחד בודד לצוות. ואת עבודת הצוות הזו אני ממש מרגיש עכשיו, כשאני פה ביוון נופש עם משפחתי, וכנות עדיין ממשיכה לעבוד כמו בשגרה. מה שמביא אותי להבין, שניהול המערכת הזו מתבצע בדרך שמתאימה ונכונה לי.

וכמו בכל תנועה חדשה אצלי, גם כאן, סללתי לעצמי את הדרך שהתאימה בדיוק לי, ואולי תתאים גם לכם. הניהול של כנות מתנהל בדרך מיוחדת ובא לי לשתף אתכם בה:
בכנות, כל אחד מהצוות עושה רק את מה שהוא אוהב לעשות, ושאין לו שום מאמץ שם (וזה איכשהו תמיד מסתדר).
בכנות, אנחנו מבינים שאף אחד לא חייב לאף אחד כלום, ומול כל מה שמישהו עושה, אנחנו נמצאים בהודייה. לא באים בטענות לאף אחד על כלום.
בכנות, במקום לנהל שיחה על מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ומי עשה מה וכמה, מדברים תמיד על מה שנמצא מתחת לפני השטח: על רגשות, וצרכים, ועל מערכת היחסים שלנו. ואז, במקום להתווכח על מועד פרסום הקמפיין, למשל, אומרים: “אני מרגיש שאני צריך שיראו אותי”. ואחרי זה הקמפיין מתפרסם, וזה תמיד הכי מדוייק.
בכנות יש ניהול רוחבי. אין מישהו שיודע יותר, או שמחליט. לרגשות ולצרכים של כולם יש מקום, כל הזמן.

בכנות, כל אלו קורים. והעסק? העסק מתנהל מעצמו.

כנות – ניהול שהוא מערכת יחסים
____________________________________________________________

לאתר של רועי בן יוסף
http://www.kenut.co.il/

לקהילת כנות – קבוצת Honestly Marketing בפייסבוק 

ממליצה בחום להתחבר לרועי בפייסבוק
הוא כותב פוסטים מדהימים !!

ערות – נשים מדברות מיניות

מודה שמאוד קשה לגרום לי לשבת לקרוא ספר. החיים, העולם הפנימי והאינטרנט, לרוב מספקים לי את כל האינפוט שאני יכולה ורוצה להכיל. הספר הזה, לעומת זאת, גורם לי בנשימה אחת, לעיתים עצורה, לצלול לתוך עולם מרתק שלרוב לא מדברים אותו.

עצב. תדהמה. התרגשות ושמחה. קיפאון. תשוקה. כעס. חוסר אונים.. כל אלה עוברים בי הערב, ואני רק בהתחלה. שנים אני אומרת שהמפתח לכל נמצא במיניות שלנו. והנה סוף סוף, אישה אמיצה אחת, תמר מור סלע המלכה (!), מוציאה לאור סיפורים חשופים של 23 נשים שמדברות על הכל. הכי פתוח שאפשר.
גברים ונשים רוצו לקנות ולקרוא. לא סתם הוא מככב כבר 15 שבועות, מאז שיצא לאור, ברשימת רבי המכר.

אמון – להיות בהתמסרות בדרך

אני חייבת להודות שבחיים שלי לא הייתי כל כך מחוברת, נוכחת, יציבה ובטוחה בעצמי. כל כך שלמה עם מי שאני ומי שהייתי בעבר.

ובעת ובעונה אחת הכי מבולבלת שאי פעם הייתי. חסרת כיוון ברור, לא יודעת, אפילו לא בערך, מה הולך לקרות עוד רגע. הכל מבחינתי אפשרי ופתוח, ברמה הכי קיצונית שאי פעם חוויתי. ולמרות שעומדות בפניי כמה מטרות מאוד ברורות, כולל אופציה לארבעה עסקים שונים.. אני מוכנה לוותר על הכל, אם זה מה שהלב שלי יבקש.

ואני יודעת שזוהי הנקודה הכי עמוקה ואמיצה לקפוץ ממנה אל תוך החיים. בין אם זו זוגיות חדשה. עסק חדש. קהילה חדשה. או אפילו מדינה חדשה.

אני נמצאת בנקודה הזאת כי זימנתי אותה. כי בכל ליבי התפללתי וביקשתי אותה. להיות בהתמסרות כל כך מלאה, ששום דבר לא יעמוד ביני לבין מטרת חיי.. שככל שאני הולכת בדרך יותר, אני נוכחת לדעת שהיא האהבה עצמה.
שלא חייבת ללבוש בכל פעם את אותה צורה.

ואני מוכנה להרחיב את האהבה שבי עד כדי כך.. שכבר לא אדע. וגם לא יהיה לי איכפת.
כי המים האלה הם המים הכי נעימים ומתוקים שיש. ואין בהם דבר מלבד בחירה בנוכחות מלאה, והתמסרות לתשוקה הכי עמוקה. שהיא הקריאה ״אני ראויה״ הנובעת ממעמקי הנשמה.

מבקשת מהיקום כולו כוחות. סבלנות. ואת היכולת והמוכנות לבקש עזרה כשצריכה.
אמן.

על הקשבה ויצירת שפע בחווית חיים אורגזמית

לכל אחד ואחת מאיתנו יש נתיב חיים של אור ועונג. נתיב שכל כך קל לזהות כשאנחנו מתחברים להדרכה הפנימית שלנו, ומקשיבים לזרימת האנרגיה בגוף. למה שמשמח, מלהיב ומרגש אותנו.
בלי לדעת .. איפה שהקול הפנימי פשוט אומר “וואו !!”.
שם מחכה לנו דרך של שמחה, עונג ושפע. זה בכלל לא משנה מה השיקולים ומה הקולות הפנימיים שלנו אומרים. מה חשבון הבנק אומר.
ומה החשיבה שלנו חופרת לנו.

החגיגה הקיומית היא זכות בסיסית שלנו. נועדנו לרטוט את החיים האלה באקסטזה. כל כך הרבה קולות מופיעים שיכולים בקלות להוריד אותנו מהדרך היציבה שלנו למטרה מענגת, שסופה להעניק לנו עוד ועוד מאותו כיף ורוגע,
בכל צורת ביטוי.

רק שלא למדנו לסמוך ולהתמסר.
בייחוד כשמדובר בהחלטות מהותיות בעולם החומר, רובנו בוחרים מהראש.
עושים את מה שצריך. את מה שנכון. את מה שכדאי.
למה? כי ככה לימדו (או אולי יותר נכון לומר “אילפו”) אותנו.

לחיים יש גל ענק של אנרגיה שאפשר פשוט לרכב עליו.
בלי מאמץ. בלי סזיפיות. בלי דרמה.
הכל קורה כאילו מעצמו. ללא מאמץ.

כשהבחירה נעשית ממקום שלם בפנים ל”אני האמיתי”,
נוצרים בתוכנו ברגע גבולות ברורים. חיבור למי שאנחנו באמת.
וידיעה שאנחנו במקום הנכון.

איך יודעים? כל הגוף רוטט ומשפריץ אורות.
מתי נכנס הספק / חוסר האמונה..? כשאנחנו מפחדים, ושוכחים שפחד
הוא לא זה שבוחר עבורנו. הוא רק מורה הדרך.

עם השנים למדתי שאיפה שאני לא קשובה לעצמי, לאינטואיציה שלי,
לזרימת האנרגיה הטבעית בגופי, שם אני לעיתים מתערבבת עם האחר.
שמה לעצמי גבולות לא טבעיים.
מנתבת החלטות מהתודעה שבתוכה הייתי פעם – כשלא סמכתי ולא דייקתי את מי שאני.

חייתי כך לא מעט זמן מחיי – בספקות. בתחושה שאני צריכה ללכת אחרי מישהו שיודע, שיוביל אותי לאיזו מטרה. שהמתנה נמצאת אי שם בחוץ.
שמי שאיתי יודע, ככל הנראה, יותר טוב ממני.
גם אם הוא למד במקביל ממני ודרכי.
ושם.. נסגרו עבורי הרבה דלתות, שיכלו להיפתח כל כך בקלות.

מזל.. שגם אחרי שלמדתי לחיות את האמת שלי,
מדי פעם החיים מראים לי, איזו חווית חיים שונה הייתה יכולה להיות לי,
אילולא בחרתי בנתיב הרוגע, הקסם והכיף.
בינינו… שום דבר אחר לא משנה.

אם הלב נפתח חזק. והאהבה מנתבת את התשוקה הפנימית במעלה הגוף.
אם הגוף נטען בשפע של אנרגיית חיים בכל רגע.
משהו שם ככל הנראה פשוט נכון.
כי שם ממש נוצרת בנו עוד ועוד אנרגיה להגשמה, ליצירה ולביטוי עצמי פשוט, פתוח וזוהר.. בלי מאמץ.

מן הסתם ששם נמצא גם הכסף –
ביטוי מקורקע של יצירה ואנרגית חיים אינסופית.

כל מה שנשאר לנו,
זה רק להעיז וללכת עד הסוף עם הכיוון הכי חוגג ויצירתי שלנו.
איפה שאנחנו נטענים בהכי הרבה אנרגיה במינימום מאמץ.
זה מה שבסופו של דבר, מביא אותנו למים הכי נעימים וחמימים,
שאליהם הנשמה שלנו הובילה מלכתחילה.

איזה כיף לחגוג ולחיות את החיים !