גאונות יצירתית – מגרש משחקים חדש

בשבועות האחרונים, כשכל כך הרבה דברים שחוויתי בחיים נגמרים. מסתיימים. מתפוצצים ומתים. אני מתעסקת במה שאני קוראת לו “גאונות יצירתית”.

מקשיבה למוסיקה של אמנים פורצי דרך מבחינתי (למשל, המוסיקאי היוצר קותימן – וידאו בתגובות, והיכרות עם הגאונות שלו פה בהמשך).
לומדת לעבוד עם התשוקה בגוף, ועם האינטימיות הרגשית הפנימית, גם כשאין “סיפור” מאחורי זה. פשוט כלים שכבר קיימים בתוכי “בילד אין”, ואני משתמשת בהם בהצלחה רבה בתהליכים יצירתיים. פותחת באמצעותם את הזרם היצירתי. וכך גם בימים מאתגרים בטירוף, כשהכל מרגיש תקוע, איכשהו הדברים זזים.
.
בין היתר, אני כותבת מלא.. מתוך זרימה אינטואיטיבית. ממלאת מחברות על גבי מחברות ברעיונות צבעוניים. מציירת מפות חשיבה (תחום מטורף שפותח עולמות חדשים). “גורסת” ידע קיים ואמונות ישנות. מלמדת את עצמי לצאת מהקופסא, ולראות את כל מה שחשבתי שאני מוכנה לחתום עליו בדם ואהבה, מזווית חדשנית.

למשל.. אתמול יצרתי מבנה לתהליך יצירתי-התפתחותי, שממוספר לפי סדר מסויים מההתחלה ועד הסוף.. ואז הפכתי את סדרו – על ידי מספור השלבים מהסוף להתחלה. “וואו !” פתאום עולם חדש נגלה.

אלוהים כמה שזה מטריף אותי, להבין שהכל יכול להיות גם כמו שנדמה לי שאפשרי. וגם… הפוך מזה לחלוטין ! ועוד הרבה יותר מדהים ממה שהעליתי על דעתי.

כמובן שבתוך התהליך הזה מתעוררת בי ביקורת טבעית, כלפי צורות חיים, דרכי פעולה ו”אקסיומות” ישנות שחייתי על פיהן. הרבה רגש משתולל בפנים.

ולאט לאט אני מזהה בתוכי * סגנון חשיבה מהפכני * שתופס מקום, מבקש להזיז אותי ממקומי, ולשים אותי במטרה אמיתית.
אין לי עדיין מושג מה בדיוק קורה בה. רק שהיא מערערת לי את “השדה האנרגטי המקומי” ופותחת אותי “לעולם הרחב והרב מימדי”, שמעולם לא חוויתי. “וואו… מי זאת היוליה הזאת (או אולי שם אחר? 😉 מפלרטטת) שחיה ככה? היא נראית לי מאושרת! “

בינתיים, אחת הפנטזיות שמתעוררות בי (שכמובן שאקדיש לה פוסט אישי וראוי) זה *להתנסות בעבודה עם לופר*. אז אם יש מוסיקאי משוגע שקרא עד לכאן, יש מצב שיזרום לנו לעשות מפגש יצירה ומשחק ביחד

* ואפרופו מוסיקה – הבטחתי לספר לכם על קותימן. הוא אמן מוסיקאלי ישראלי מהפכני, שמלקט קטעי נגינה ואקפלות שירה שמפוזרות ברחבי הרשת. וממקסס אותם ליצירות מוסיקאליות מדהימות. פורץ דרך לחלוטין!
(מי בכלל היה מעלה בדעתו, לשוטט שעות על גבי ימים ברשת, ולהפוך קטעים עזובים ו”עלומי שם” לחלקי יצירות שהתפרסמו ברחבי העולם…)

מוסיפה קטע מדליק אחד להנאתכם. ו… ממשיכה “לעקוב” אחרי ההתפתחויות 😊

אהבה בגוון 2019

כל כך הרבה חלומות היו ועוד יהיו לי בחיים. נכון להיום.. רק אהבה. אהבה טהורה. בלי תוספות מיותרות. בלי דיבורים שמחברים אותי לנושאים מאוסים. בלי תנועה מתמדת כמו שהייתה. בלי רעש וצלצולים. רק אהבה. אהבה ששוטפת. מטהרת. מרפאה. משקיטה. מענגת. מחבקת. מחברת לחמלה. לאנושיות ולאלוהות כאחד.
.
רק אותה אני בוחרת בחירה מלאה. ובשבילה …אני מוכנה להתמסר ולנוח. להתמסר ולפרוץ החוצה בעוצמה. להלך ולדבר. לשמור על שתיקה. על החובות שהיו לי כתנאים ליצור, לחוות ולחלוק אותה, אני מוותרת.
את כל הרעיונות שהיו קשורים בי בחבלים של שיפוטיות ושליטה, אני משליכה.
.
את האהבה הזאת, שהיא מהותי היחידה, אני בוחרת השנה במעטפת של יצירה. של יצירתיות פורצת דרך. מרגישה אותה חזקה וחדשה באוויר.
ובשביל היצירה הזאת אני מוכנה לחגוג. לחוות ולא לדעת. לחוש ולהרגיש. להתענג ולהיות בשקט.

לרקוד בחיבור כזה גבוה, שאולי לכל האנושות אראה לעיתים כנטועה באדמה. עומדת ולא זזה. נושמת בלחישה.
רק שבפנים… האלוהות תהיה אש, רוח וסערה.

ובכל מימד של ראווה, יהיה גם מקום פגיע. פתוח ופנוי לקבל ולתת … טוהר, תום ושמחה של ילדה עשירה. ועוצמה אינסופית של בחירת נשמה עתיקה.

אני רואה אותה מתקרבת אלי ובולעת אותי. נכנסת אלי כנחשה פתלתלה. ואני אוהבת אותי ואותה בתוכי. מעל הכל.
ברוכה הבאה 2019. קחי אותי הבייתה.
עשי בי כרצון הנשמה.

מזמינה לחיי שותפיי ולשותפות יצירה, למשימת חיים חדשה.
מוכנה להיווצר מחדש בידיים של אבא שמים ואמא אדמה.
תודה על הנס והפלא, שהחזירו אותי בדיוק למקום שממנו בחרתי ללכת את החזון האמיתי שלי. תודה על החופש, על השמחה ועל החיבור לרצון האמיתי שחזר אלי בחזרה.. תודה ליצירתי המלאה.
ולמי שאיתי בחווית החיים המופלאה. תודה 

איך להבדיל בין פחד לאינטואיציה – סרטון הדרכה

מאחלת לנו שבוע חדש עם החלטות בריאות, תומכות ואוהבות. שמביאות אותנו לשקט פנימי עמוק, לשפע אינסופי ולזרימה מענגת במציאות. לכבוד זה צילמתי לנו סרטון הדרכה בנושא * איך להבחין בין פחד לאינטואיציה *

בעיניי, שאלת השאלות. נושא שאני לומדת לעומק מזה 14 שנה ומיישמת בהצלחה רבה,
ועדיין יש תמיד מה לחדד ולדייק 
בונוס – בסוף הוידאו מחכה לכם קטע שירה מהפנט ומחבר. באהבה 

חיים חדשים – התחלה חדשה

תודה על יום הולדת של ניסים, שהתחיל עצוב והסתיים בפליאה אינסופית. דרך סדרת אירועים סטייל “מה הסיכויים ש…….?!” שהמחישו לי עד כמה אני עטופה ואהובה. ומספיק שרק מבקשת, ובוחרת בכך דרך פעולה קטנה .. הכל מתהפך בשניה, ועוד הרבה מעבר למדהים שיכולתי לדמיין.

מזה כמה ימים אני מתהלכת עם השאלה “מה הכוונות שלי לשנה החדשה?” ומגלה שמצד אחד, יש לי שאיפות גדולות ורחוקות וחזון ענק לחיים. ויחד עם זאת, ביום יום אני חיה בתוך חלום קטן ומתוק. חלום שמתגשם ומתממש סביבי מיום ליום, בלי שאני צריכה לעשות הרבה.
חלום שמשקף *המון* דברים ואיכויות משמעותיות שביקשתי להגשים לאורך החיים.

את כולם יחד, אני יכולה לזהות כרגע כ”תשתית והוויה לחיים שתמיד דמיינתי את עצמי חיה, ולא ידעתי לבקש במילים”. בהודיה שפתאום כל כך הרבה מהם מתקיימים בו זמנית!

במציאות של השנים האחרונות, הרבה נתתי לזרימה להוביל אותי מדבר לדבר, ממטרה למטרה. בלי “להחזיק” שום דבר מוגדר. בדיעבד, התמקדתי בהרגשה ולא בתוצאה. למדתי גבולות והקשבה עמוקה ורדיקאלית. זיקקתי את *המהות האנרגטית* שממנה אני בוחרת לחיות את החיים. והבנתי מה חשוב לי באמת, ומה יכול ללכת.

בו זמנית, במציאות הנעימה והמסקרנת הזאת לא היה מקום לחלום ולהגשים חלומות אחרים. אולי גדולים יותר. ואולי פשוט כאלה שמשקפים את השלב הבא – “מבנים” ברורים ומוגדרים 😊
מבנים שתומכים ביצירה מהותית, מספקת ומשמחת שמבקשת לקרות דרכי, כבר הרבה שנים. ואני.. רק עכשיו מבשילה לקלוט מה היא ב א מ ת רוצה ומבקשת.

תחילת השנה הזאת הייתה חד משמעית במסר שלה: נדרש ממני להקשיב לרצון האמיץ והמהותי שלי, ולמקד את האנרגיה היצירתית העצומה שלי לכיוון ולמטרה.
למה? כי כדי למקסם את הניסים שכבר קורים בחיי, בתודעה של המימד החמישי והשישי, אל הרמה הבאה, נדרשים מבנים יציבים.

מה זה אומר בפועל? שמציאות מרהיבה, מרתקת, משמחת וקסומה, הרבה מעבר לזו שאליה אני רגילה, מבקשת לקרות סביבי.
היא מפילה לסתות בקסם שלה 😆 מאפשרת ביטוי של עוצמה מאוד חזקה. ונדרשת מנוחה פנימית מוחלטת בתוכה, שמתאפשרת אך ורק בתנאים ספציפיים.

אז אני מאחלת לעצמי (וגם למי מביניכם שמדויק לו או לה 🐝 ! ) השנה, להזין את האנרגיה הרגשית והיצירתית ישירות מרמת הנשמה שלי. ומתוך הקשבה בלתי מתפשרת *להעיז הרבה יותר*.
לפעול ולעשות בניגוד למה שאני “מכירה, ו”חושבת על עצמי”, בהתאמה למי שאני באמת.
ותוך כדי לבקש ! קונקרטי, ברור ומוגדר יותר – מה *בדיוק* אני רוצה.

לבקש *לא רק* את האנרגיה וההרגשה המדהימה של הדברים שבא לי עליהם. נכון שהיא זו שהכי חשובה. וש*אותה* ביקשתי להרגיש עמוק בפנים, יותר מכל דבר אחר. אלא שהיא כבר נחה עמוק וברור בבטן ובלב שלי. והגיע הזמן להתרחב ממנה אל הרמה הבאה.

אז כאן ועכשיו אני מסכימה להיפרד מהרעיונות הישנים שלי, ולהיפתח לחדש. ליצור בהתאמה מדויקת למי שאני היום, מסגרות משמחות להגשמה של פרויקטים יצירתיים מלהיבים. כאלה שנבחרו מתוך שלל הזדמנויות פתוחות, למטרה שמרחיבה את ליבי. לאפשר לאגו שלי להישמע לאהבה, שמובילה את הקצב ואת אופן ההגשמה.

לאפשר לקירבה שבחיי להתרחב. לאינטימיות לתמוך, ולמלא בחום ובמגע את הקרקוע ביצירה החדשה. ולעצמי להלך את הרצון המתממש הזה בענווה, ויחד עם זאת במלוא העוצמה. בלי פשרה.

שינוי קטן בפעולה – שינוי גדול בתוצאה

מספיק רגע אחד קטן.. שבו את אומרת לעצמך “כן”. רק כי משהו גורם לך לחיוך פנימי. להתרגשות. לשמחה של ילדה אהובה. וכל האנרגיה שלך יכולה לעבור ממצב של דכדוך, קושי וכובד… לתשוקה וחיבור ללב.
לא בהכרח צריך סדנאות בומבסטיות או חפירה בדפוסי ילדות כואבים.
לא בהכרח חייבים להגיע לשורש הניתוק. ולא בכל דבר צריך לטפל.

לפעמים… אפשר רק לקנות לעצמך משהו קטן כמו מחברת חדשה 😊 להיות כזאת “שטחית” ופשוטה. כזאת שפשוט בא לה, והיא עושה. והפלא ופלא.. כל המציאות ברגע אחד מתהפכת ממצב של כיווץ ומלחמה פנימית,
להשראה חדשה ליצירה ולעשיה.

אתמול, אחרי חצי יום כבד עם אנרגיה נמוכה, הסתובבתי בקניון בחיפוש אחרי מוצר שלא מצאתי, בהרגשה שכל העולם יושב לי על הגב. כל כך היה בא לי שזה ישתחרר.. לחזור לאנרגיה הגבוהה הרגילה. רק שהפעם אף אחד מהכלים אנרגטיים שהפעלתי לא הביא לתוצאה המצופה.

אחרי מנוחה קלה על קפה ועוגיות, המשכתי בטיול, ונמשכתי באופן כמעט בלתי רצוני, לשלט “כתיבה ויצירה” בחנות הספרים. בשניה שהרמתי מהמדף את המחברת שקראה לי “הולכת עד הסוף” של ענת אדלר, הילדה הפנימית שלי התעוררה בשמחה. פרפרים התחילו להשתולל בבטן. ההתרגשות חזרה לגוף. וכבדרך קסם, האנרגיה הכבדה התחילה להישטף, עד שהפכה לקלות ולזרימה.

בעיצומו של גל ההתלהבות, הרמתי את הספר “הרעיון” של יובל אברמוביץ’ (מחבר “הרשימה”). ופתחתי היישר באמצע, בעמוד שעורר בי השראה לרעיון עסקי חדש. וגם העיר בי תשוקה לחזור לפרויקט שאני רוצה להגשים וזנחתי בשנה האחרונה.

בהתאמה לאנרגיה החדשה שהתעוררה, המוצר שחיפשתי ולא היה בנמצא, פתאום הרגיש לי פחות רלוונטי. מצאתי דרך טובה יותר למקסם את הכסף שלי לרכישת שני מוצרים אחרים במקומו. יחד הם עונים על מגוון צרכים ורצונות רחב יותר. מאפשרים לי לעבוד בצורה נוחה יותר. ובכך תומכים בפרויקטים החדשים שהתעוררו.

מפה לשם, יצאתי מהקניון עם שני ספרים מלהיבים, ומחברות חדשות שפותחות את ליבי. פעם הייתי אומרת לעצמי שזאת קניה ממש מיותרת (“גם ככה אני נוסעת הרבה. זה כבד. ואני ממילא בקושי קוראת עשרה עמודים בספר”).

לשמחתי כבר למדתי שלגוף שלי אני מקשיבה, לא לראש. שזרימת האנרגיה היא זו שבוחרת בשבילי, לא התקיעות המחשבתית.
בזכות זה יצאתי הבייתה עם חיוך ותשוקה חדשה.
מפנטזת את ימי ההשראה החדשים שלי. ואיך בא לי שתיראה “סביבת העבודה”.

בדיעבד, אפשר לראות ש”הרכישה המשמחת” שלי, למעשה הייתה התגשמות במציאות הפיזית של אותה אנרגיה שאליה ביקשתי להתחבר רגע לפני.

וזו תזכורת נפלאה למטפלים, למטופלים ולמעמיקים שבינינו .. קצב הדברים מהיר בטירוף. לעיתים קרובות מספיק לבחור ולבקש באופן נחוש מה אנחנו רוצים.
ומיד להרפות אל הקיים כמו שהוא, בלי לחפור. המציאות כבר תגיש לנו את הכלים לעשות את השינוי המתאים דרך פעולות חדשות בבוא העת. לפעמים זה יהיה עניין של שעה או עשר דקות.

החיים הם קסם מענג כשאנחנו זוכרים להתמקד במה שטוב לנו, וליהנות מהם גם בימים היותר מאתגרים. מבחירה, זו המציאות שלי.
וכך החיים מגישים לי עוד ועוד אפשרויות לטעום מהם. ללמוד דרך הנאה, ולהתפתח בטירוף מכל רגע ורגע.

** הפלא ופלא, כשהגעתי הבייתה נזכרתי שבאותו בוקר “במקרה” ערכתי סרטון וידאו קצר וקולע שלי, שבו הזכרתי לי ולכם את מה שמסתבר יישמתי כבר באותו הערב. שינוי קטן בפעולה – שינוי גדול בתוצאה. מוזמנים ומוזמנות לצפות בו, ולהביא את הקסם הזה לחייכם ☺️ באהבה

ההחלטה להגשים את הייעוד שלך כבר מתקיימת! עכשיו בוא ליהנות

בוקר טוב עולם. אין דבר כזה אדם שלא חי את הייעוד שלו ! מה?? אני אחזור על זה רגע. א י ן אדם שחי כאן על פני כדור הארץ, ולא מגשים את הייעוד שלשמו הוא הגיע הנה, בכל רגע נתון. הייעוד של כולנו ז ה ה לחלוטין – להעביר דרכנו אנרגית חיים. להיות צינור מוליך אנרגיה שמחבר בין רוח לחומר. מה שאומר שאם אתה נושם. ואם את מתעוררת כל בוקר, אתם בהחלט מגשימים את “הייעוד” 
מה לעומת זאת יש, ו*זה* מה שכואב לנו ממש …? ה מ ו ן אנשים שלא נהנים. שמרגישים לא מסופקים בחיים האלה.

בינינו מסתובבים אנשים גאונים. מוכשרים. פורצי דרך. מרתקים. מלאי השראה. אנשים שיש בידיהם כוחות על. אנשים שהלב שלהם מרפא רק מלהיות בסביבתם. שאף אחד לא יודע את זה עליהם. אולי אפילו לא הם עצמם. או מעטים ממש, למרות שבאמת… בא להם לזרוח כשמש חיה ביום בהיר.
לפעמים הם מוותרים. ולפעמים מחפשים להגשים את “הייעוד” או “השליחות” שלהם, במקום … להתמקד בהנאה. במה שמדליק אותם ועושה להם שמחה.

התוצאה היא שבינינו מסתובבים אנשים מתוסכלים שחיים בפחד, בספק ובחוסר אמונה. שמתמכרים ל”שליחות” כבדה שהם לא באמת אוהבים. או עובדים בעבודה שלוקחת מהם אנרגיה במקום להיות מזינה.

אנשים שעוסקים ב”שליחות עם משמעות”, שהתגלתה אחרי שנים של ציפיה, ייאוש וחיפושים קדחניים. כשלמרבה האירוניה, בעוד זמן מה אותה אחת עתידה להפיל אותם לקרשים. להשאירם בחובות – פיזיים, אנרגטיים וכלכליים, כי בתהליך ההגשמה הם שכחו לאהוב את עצמם, ולהקשיב לצורכיהם ולרצונם.

ובעיקר … מסתובבים בינינו אנשים שמכורים לסטרס ולכאב. שמאמינים שהבחירה שלהם חייבת להיות דומה לזו של האנשים בסביבתם. שמעבירים את שנותיהם היפות בלרצות אחרים. בין אם את “אנשי המיינסטרים”, או את חברי ה”קהילה הרוחנית” שאליה הם שייכים, המדקלמת סיסמאות של “אור ואהבה”.

כמה מאיתנו מתביישים בפער הגדול הזה, שלפעמים נפער מתחת לרגליינו באמצע החיים?
אצלי הבושה הזאת עלתה לא מעט פעמים לאורך השנים. עד ששמטתי הכל. עד שוויתרתי על הכובד המשקל והרצינות היתרה ב”מסע ההגשמה”. ופשוט הזכרתי לעצמי מה אני ב א מ ת באמת רוצה.
(וממשיכה, כמובן, להזכיר כל כמה שעות, כי כל כך קל לשכוח אותי במרדף הבא).

כמה מאיתנו מתביישים בילדים המתוקים שבפנים, שרק מבקשים ליהנות מהחיים בפשטות..?
למרות שבקשה להנאה זוהי גאונות לשמה! הוכחה חיה לכך שלמרות הרעש החזק שמסביב, אנחנו ערים, נוכחים ומחוברים.

מתחת לכל הקולות, השאיפות והמגננות, יש בתוכנו עולם שלם של התמסרות ואהבה. עולם פתוח, ולעיתים קרובות פשוט הרבה מעבר למה שעד היום נגלה.

עולם שכולו השראה. שמה שיש בו טעים לנו ונעים. ממגנט אותנו ועושה לנו “וואוו” פנימי שאינו תלוי בדבר. זה הדבר הזה שאם נשמע את הצליל שלו ממרחקים. או נרגיש את הניחוח שלו מתקרב ובא..
מייד נשכח איפה היינו לפני רגע, ונרוץ לשחק בו. כן, דווקא בו, על פני כל הדברים ה”חשובים” יותר.

זהו זה יקיריי. שם…נמצא הדבר הזה.. שאין לו שום משמעות,
מלבד זה שהוא מאפשר לנו להזרים דרכנו עוד עונג. יותר אנרגית חיים.
יותר תשוקה. יותר השראה חיה.

ועל הדרך ממש…
להוות יותר השפעה חיובית על העולם. יותר הנאה ותרומה גם לאחרים.

את מה שבאמת חשוב, כבר עשיתם. בחרתם להגיע לכאן ולהיות אתם.
בזאת הנקודה, כל תפקיד אשלייתי שהיה להם על הכתפיים ירד.
הסרט השתנה. מעתה והלאה תפקידכם וייעודכם היחיד … הוא אהבה.