לפני משהו כמו שנה וקצת, איבדתי כל עניין במה שפעם קראתי לו “זוגיות”. היה ברור לי שהתוכנה מחוקה. שאין אפשרות לשחזר אותה. שאת הטעם של פעם, או כל דבר שדומה לו, לא ניתן להחזיר אלי לרמת תאבון. עד כדי כך, שהעדפתי לא לאכול. לא כי נמנעתי. פשוט כי הנשמה שלי מנהלת את המשחק. והיא יודעת מה היא רוצה. חיבור כל כך עמוק וגבוה בתודעת אחדות, עם נשמה קרובה ותואמת. עד שכל דבר אחר, מרגיש לי כמו בזבוז אנרגיה יקרה מפז, שמהותית להתפתחות שלי. את מסע הזוגיות האמיתית אני עושה בתוכי – בין הגבר לאישה. בין הזכרי לנקבי שבי. לכן גם אין תחושה שגבר חסר או איננו. התחושה היא של מלאות מהותית.
רוב הזמן אני מלאה בתחושת ראויות. של בחירה במלכות שמים ואדמה. ומכאן… ברור שברגע המדויק ביותר, כשכל חלקיי – הנשמתיים הרגשיים התודעתיים והפיזיים, יהיו מוכנים להכיל את החיבור השורשי הזה כאן ועכשיו.. הנשמה התואמת והתומכת את מסע המלאות הזה, תופיע אל מולי. לא כולם מבינים את משמעות הבחירה הזאת. היא לא בשליטתי.
היא בחירה בהתפתחות מסויימת, שמבקשת **בי אותי** הרבה מעבר (או לפני) כל דבר חיצוני. כך נחווית התפתחות מתוך חיבור לעצמי העליון ביום יום. אין פשרות. אין אפשרות להתפשר ** זה לא קיים במנעד האופציות ** וזה כך במימדים ובתחומים השונים בחיים. לא רק בהקשר הזוגי.
עם בחירת הנשמה אפשר רק להתווכח. אלא שהיא כבר קיימת, ואין מה להילחם איתה. רק לבחור בה ולהתאהב בה. כל דבר אחר הוא ניסיון ללכת בנתיבי אגו מפותלים. מבחירה, אין בזה אנרגיה. כלומר, נתיב כזה לא ייתמך על ידי התכנית האלוהית, ולא יקבל מימון אנרגטי למימוש במציאות הפיזית. מכאן אפשר ללמוד שזהו נתיב חסום מלכתחילה, שכל מי שמנסה ללכת בו מגיע למבוי סתום. באם הגענו לנקודה כזאת, מוטב לנער את אבק הדרכים, ולבחור בדרך אחרת **איזה כיף שאפשר לבחור מחדש בכל רגע ** הללויה!!
* הפוסט הזה נכתב בעקבות מסר כל כך יפה שחלקה שרוני כהן, על מהות הזוגיות ומערכות היחסים בעידן החדש. ממליצה לכם לקרוא אותו, להבנה מעמיקה יותר של הנושא הזה.
