תגית: יצירה אמנותית אינטואיטיבית
שינויים גדולים בצעדים קטנים – לפעול יום יום למען עתיד טוב יותר
תמיד זה בא ברגעים לא הכי צפויים עבורי.. אבל הרגיש לי נכון לשתף. מגיל 3 בערך אני עובדת ברמה הכי עמוקה דרך הדי.אן.אי שלי, בשיתוף פעולה מלא עם מה שקורה בעולם. במיוחד בהקשר לתקופה הנוכחית. עברתי חיים די משוגעים עם הדבר הזה, שמתגלה לעיניי ומקבל צורה בכל מקום כרגע. עם השנים, למדתי להנכיח את העבודה עם החוזה הנשמתי הרחב הזה דרך הנאה ועונג. למרות שמורכב הדבר.. כפי שאנחנו רואים.
אחד הדברים שיתעוררו זה מגנטים מאוד עמוקים ועוצמתיים בגופים של אנשים, שמושכים אותנו לסביבה הכי נכונה לרצון הנשמה שלנו. מגנטים עוצמתיים שימשכו אלינו אנשים שיש לנו איתם הסכמים לעבור מימד. ולחוות חיים בתודעה חמה וחיה!
כזו שמפיצה לעולם מידעים פרקטיים, קונקרטיים, של איך ליצור מערכות חדשות כאן בעולם זה בכל התחומים?
איך חיים פה ככה – שלכולנו יהיה טוב?
וזה הכל נכון. אף אחד לא יודע.
וזה הכי נכון ואמיתי בעיניי לחוות ולחיות ברגע הזה.
לחיות בתדר שהולך *לכיוון מסויים*. חיים בדרך שמאפשרת שינוי מהותי ובר קיימא במציאות כולה. ומראה דרך אחרת שיוצרת הווה וגם עתיד טוב יותר.
ולכן בעיניי, כל כך משמעותי לבחור בכל שניה. כי יש לנו חירות מלאה לעשות את זה.
רובנו מכירים לפחות חלקיק מזה בתוכנו. זהו ידע נשמתי קדום של נשמות רבות כאן בכדור. שרוצה להתגשם כרגע במציאות היומיומית.
ולאשר למשהו אחר להיכנס.
וואו.. כמה למידה מרתקת, בכל כך הרבה תחומי חיים.
יוליה אור לב: שירת כוהנות מהמקדשים – שירה אנרגטית
אחרי חודשיים של שקט יחסי, אתמול הרגיש לי להפעיל את מצלמת הוידאו ולשיר. אין לי מושג מה בדיוק קרה במרחב הזה .. רק שבשבריר שניה הבית התמלא באהבה. חוויתי חוויה עוצמתית ומרפאה. שבעיצומה חלק מהלב שלי ששנים חיכיתי לו, חזר אלי בחזרה. ראיתי אותו מונח במקומו בהתרגשות גדולה.
שירת כוהנות עתיקה היישר מהמקדשים, בדרך אליכם לשנת 2019 (זמן ומקום הוא רק אשליה 😉). מוזמנים ומוזמנות להפעיל רמקולים, לעצום עיניים ולהתכוונן לקבלת עזרה, ריפוי וכוונה מהתדר המפואר הזה.
כולנו מפוטרים לאלתר – בעולם החדש משפיעים בעונג
תזכורת והבהרה חשובה: לכל מי שמרגיש או מרגישה צורך או רצון בוער, להשפיע בגדול יותר באמצעות ה”שליחות”. דחיפות להגדיל את העשיה. להיות משמעותי בחיים של רבים וכו… ההשפעה הכי משמעותית שלנו היא א נ ר ג ט י ת. מי שמשפיע הכי הרבה בעולם שלנו, מייצר שינוי מהותי, פריצות דרך גדולות, ותנועה חדשה .. אלה *לא* אנשים שעושים הרבה, אלא *אנשים מאושרים !* כאלה שרוטטים שמחה ועונג. כאלה שנהנים ביום יום. שחיים בשלמות ובשלווה עם רצונם המתגשם.
אין בהכרח קשר בין כמות האנשים שאנחנו מדברים אליהם, מלמדים אותם או מטפלים בהם. בין העשיה שאנחנו מייצרים. או הרמה שבה החיים שלנו מלאים ב”רעש וצלצולים”, למידת ההשפעה החיובית שלנו החוצה. אין.
סיכוי גבוה שבין חברי הפייסבוק שלי, יש אנשים שבאמצעות הנוכחות האמיצה, האמיתית והעוצמתית שלהם בעולם… משפיעים פי מיליון ממנהיגים כמו טוני רובינס.
נראה לכם הזוי, שאתם שיושבים עכשיו בשדות, מטיילים בחו”ל, או שרים לחבר או לחברה אחת בבית, משפיעים על העולם לפחות כמו ההוא שעומד מול קהל מעל במות ענק? אני מבינה לגמרי. זה כי אנחנו חיים בהתניה חברתית מטורפת, על מה זה אומר להשפיע ו”להגשים את הייעוד”.
האמת היא שאם אתם באמת שלמים עם איפה שאתם נמצאים. נהנים שם. ובוחרים במה שאתם עושים בלב שלם, אפילו כשלמראית עין זה “בקטן”.
אתם משפיעים פי כמה וכמה, מאותו אחד שחי את הקהל הגדול. עובד סביב השעון, מקבל אינסוף מחמאות, אבל משהו בסופו של יום חסר. או לא לגמרי יושב שלם.
למה? כי אם אותו אחד פועל מתוך התניה תרבותית, והפך את עורו ואת חייו כדי להגיע לאן שהגיע, למרות שהנשמה שלו בכלל קראה לו למקום אחר.. אז זו האנרגיה שהוא מגדיל בעולם: של מרדף. ריצוי. שקר כלשהו במסכה נוצצת.
לעומת מי שחי במלאות ובשלמות, שמשדר לעולם אנרגיה של רווחה, של רגיעה. של שלמות ושל שמחה *בכל רגע נתון*.
כמובן שאם הקריאה העמוקה שלכם היא לעשות בומים גדולים, רעש וצלצולים, ואתם מרגישים התרחבות והתרגשות אל מולה, נפלא!! עופו על זה בענק.
לעומת זאת, אם השקט שממלא אתכם חשוב לכם יותר ברמת המהות. אז זוהי הנתינה הכי גדולה שלכם לאנושות בזה הרגע. וגם זה נתון לשינוי.
תודה לאלה הגיעה התקופה שהשיט הרוח’ני מתחיל להתפורר לרסיסים. יחד עם הרדיפה הקולקטיבית, חסרת הפרופורציה, אחרי הכרה, הצלחה וכסף.
שימו לב איפה אתם נמצאים, ולאן אתם באמת ב א מ ת רוצים ללכת?
בהנחה שכל ההשפעה שבעולם כבר קרתה.
שכל החובות שלכם נגמרו. שלא נשאר לכם מה לעשות פה.
ולא, אף אחד לא באמת “צריך” אתכם.
במציאות שבה אתם חופשיים לחלוטין… מה הייתם עושים?
לאן הייתם הולכים?
מי אתם ואיך הייתם חיים בתסריט שכזה?
ברוכים הבאים לעולם החדש שכבר כאן. כולנו מפוטרים מתפקידינו הישנים. אין יותר מה להשיג, לאן להגיע או במה לטפל. כל הריפוי כבר קרה. המרדף אחרי ההגשמה יושב מפהק לו משעמום באיזו פינה.
סוף סוף אפשר פשוט … לחיות. איזה כיף לנו 😊 כמה עונג 😍
“זימון” לעומת התנגדות – איך לעוף על הגשמת התשוקה *האמיתית* בחיים ?
“תעשי רשימת מפורטת. ותזמני ב ד י ו ק את מה שאת רוצה. תדייקי בפרטים הקטנים. תהיי הכי ברורה לעצמך וזה יגיע…” לאחרונה שמעתי הרבה משפטים מהסוג הזה. ובתור מאסטרית של “זימונים”, ממש בא לי להגיב..: כ ל מה שקיבלתי וחוויתי בשלושת השנים האחרונות, לא היה נכנס ל”רשימת הזימונים” שלי, גם לא בדמיון הכי פרוע, כי לא ידעתי שזה קיים !! כי זה מדהים יותר ממה שיכולתי לזמן או לבקש ! אז *לא* צריך לעשות רשימות! מה שמגיע אלינו מגיב ל א נ ר ג י ה שלנו. לא למה שהראש שלנו ממציא. אלוהימ-ה הרבה יותר יצירתי-ת מהראש החושב שלנו. בואו ניתן לו-ה הזדמנות להפתיע.
אז איך זה קרה שחייתי בדיוק את מה שביקשתי, מבלי שידעתי לבקש? כי “ביקשתי” את זה עם כל כוחי. עם ההוויה שלי. עם התשוקה שלי. עם השאיפה שלי להתמסר כמה שיותר למדהים שיש פה כבר כרגע. כי הייתי בפליאה. בהודיה. בהתרגשות והתלהבות כמו ילדה מפגרת מכל דבר קטן שקרה. כי הלכתי עם ה א נ ר ג י ה שלי. לא בחרתי מהראש. וגם כשניסיתי את זה, זה ל א ה ל ך. בחורף האחרון קיבלתי אחד לאחד *כל* מה שביקשתי, פרטי פרטים, וזה הגיע עם האנרגיה “הלא נכונה”. עם קושי. עם מאמץ. עם מאבק. בדיוק כמו שהרגשתי כשביקשתי את רוב הדברים שהגיעו.
הגוף הרגשי, הפיזי והאנרגטי שלנו “מייצרים מציאות” בכל רגע. נכון שכולם חלקיקים מהתודעה שאנחנו. רק שהשכל החושב, א י נ ו יודע לאן התכנית הגבוהה שלנו לוקחת אותנו. התאים בגוף כן יודעים. האינטואיציה וההרגשה הטובה יודעת. התחושה של ה”לא” וה”כן” הבריאים שלנו מרגישה את זה. כשאנחנו באחדות עם הנשמה שלנו והצינור פתוח, “אין זמן” להתעסק בלבקש. מה שנכון ונועד לנו *כבר כאן*. ה”עבודה” שלנו היא לעלות על גל האנרגיה של מה שאנחנו רוצים, ולחיות את ההרגשה הזאת בכל רגע.
אז למה לכל הרוחות אנחנו מזמנים ומנסים להקשות על המציאות, ולנהל לעצמנו את העולם?
הרי ברור שהרבה מהזימונים הכתובים שלנו יתגשמו. וברור שהרבה מהם הכי לא רלוונטיים לנו ולא יקרו בחיים, כי המצאנו אותם מאיזה חוסר אשלייתי שלא קיים. אז איך “מייצרים” וחיים את מה שאנחנו רוצים יום יום שעה שעה? מהדהדים את התדר שלו בזמן הווה. חווים את ההרגשה של “יש לי את זה” כבר כרגע. גם אם בפועל “זה” איננו. מה תכלס איכפת לך אם יש או אין לך משהו, אם ההרגשה הטובה שלו כבר איתך?? (מזל טוב! הגעת ליעד
)
ואם כבר… אז בשביל מה כל ה”רשימות”? למה להגביל את האפשרויות למשהו שאולי בכלל לא נועד להתקיים?
הרי לא בהכרח נראה את הדבר ה*באמת* מדהים הבא אלינו לטובה, אם לא כתבנו אותו בWish List לפני שלוש שנים או שעות. בעוד המוח שלנו זוכר ומחפש אותו בקדחנות. “יודע” לאן הוא מכוון. בשביל יש פאקינג פרחים יפים. מאחוריו גן נסתר. ו…אופס. כמעט פספסת את נסיכת חלומותיך שישבה על ספסל וחיכתה לך, בזמן שחיפשת להיכנס בדלת צהובה.
עכשיו אני רגע מסייגת את עצמי: לפעמים, כשאנחנו בוחרים מתוך ידיעה אמיתית, עמוקה, חוויתית, אז יכול להיות דווקא מאוד תומך ותורם לפרט בקשות. בעוד לרוב, יש עוד כל כך הרבה יותר מדהים ממה שכבר חווינו !
אז בואו נשחרר קצת את רשימת ה”אני יודע/ת בדיוק איך אני רוצה שהמציאות שלי תיראה”. ונתחיל לסמוך על זרימת האנרגיה בגוף. על אורגזמת החיים שנכבית או נפתחת בעוצמה. על האפשרויות שנראות לנו לא הגיוניות, אבל ה”ווואוווו!!!” שם ברור ומושך. ה”וואו” הזה בהחלט יודע. מי שלפעמים קטני אמונה, אלה אנחנו. אז יאללה. סוף אוגוסט. חם בחוץ.
אפשר, רצוי ומומלץ לקפוץ למים קרירים ולאפשר לחיים להפתיע.
והכי חשוב – שהלב שלנו מתרחב ונהנה מהדרך ![]()
לסיכום – להתמקד ב”איך אני רוצה להרגיש?” לחוש את זה בגוף ולהרגיש את ההרגשה הזאת *ברגע ההווה*. זה ייצר לכם וואחד אחלה “מציאות” שבעולם
באהבה