Just Play

ומה אם היינו מרשים לעצמנו לשחק בעסק שלנו כמו ילדים? לא לדעת. להעיז. לנסות. לשנות צורה. בלי לדעת ובלי לצפות גם..פשוט לאפשר לעצמנו מרחב של משחק ויצירה.

נכון שהחיים יכולים להיות כבדים ועמוסים לפעמים. ונכון שיש אחריות ופרנסה וכו’ וכו’.. העניין הוא שזה בדיוק מה שתוקע את רובנו.
התדר ההוויתי הזה שמוותר על הדבר שלשמו יצאנו לדרך –
הרצון לתת. לעשות משהו אינדיבידואלי שמרתק ומרגש אותנו.
הרצון להעיז להיות בזכות עצמנו – עצמאיים.
הלא הייתה שם תשוקה בתחילת הדרך? זרם אנרגיה לכיוון מסויים?
ואולי התעייפנו ממנו – אולי מאיך שאנחנו משווקים.
אולי מאיך שאנחנו עובדים עם לקוחות.
אולי משהו בגישה או בשיטה שלנו כבר לא תואם את מי שאנחנו באמת?

ומה אם היה לנו את כל המרחב.. את כל התעוזה.
לעלות על במה חדשה בחיינו.
להמציא את עצמנו מחדש. לתת לעצמנו שם אחר. זהות אחרת.
שהיא הכי הכי אני.
הכי אמיתית למי שאני (את או אתה) היום?
מה היא הייתה?

ומה אם כמו ילדים שבוכים ומשחקים. כועסים ומשחקים.
כואבים ומתבאסים.. אבל היי ! עדיין משחקים !!
מה אם היינו גם אנחנו לוקחים את החיים כמרחב ביטוי, יצירה ומשחק.
אינסופי. כזה שאין לו מטרה.

מה היה נולד שם? מה היה נברא?
האם בכלל נעיז להיכנס לאותו שדה משחקים שממנו אולי נצא אנשים חדשים?
כאלה שלא מזהים את עצמנו?
כאלה שכבר מזמן מחכים לנו שנגיד לעצמנו “כן !!”

אני יודעת שאני רוצה וצריכה כזאת במה.
ורוצה וצריכה כזה מרחב לעצמי.
וברגעים אלו ממש אני יוצרת אותו. לי ולחברים וחברות לדרך.
למה? כי בא לי.
מה ייצא לי מזה? אלוהים יודע/ת.
אבל אם זה מה שהלב שלי מבקש-ת.
I’M INN !

סוד ההצלחה שלי – יזמים מעוררי השראה

מדי פעם אני מביאה לכאן תוכן מעורר השראה מעולם האמנות, היזמות והעסקים. כך הייתה עבורי הכתבה של חן ינוביץ מ- Start Israel – פורטל היזמות הישראלי.
בכתבה חמישה סטארטפיסטים מספרים על האתגרים שהיו להם בדרך, ומה איפשר להם להזניק את העסק להצלחה בינלאומית גדולה.
בחרתי לצטט כאן את דבריו של מיכה קאופמן, מייסד ומנכ”ל Fiverr, שמאוד התחברתי לכל מילה שלו.

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ”ל Fiverr

ליזום ולעבוד מתוך תשוקה אמיתית

“יזמות היא דרך רצופת עליות ומורדות. רגעים של שפל (״הכל אבוד״) ושל התעלות (״שום דבר לא יכול לעצור אותנו״) יכולים להיות קיצוניים מאוד ויכולים להופיע באותו יום, מספר פעמים. זה המשחק וכדאי להיות מוכנים לשחק אותו. היזמים הטובים ביותר שפגשתי הם כאלה שאוהבים את המסע יותר מאשר את נקודת הסיום. אלה שמבינים שיזמות היא תהליך שבו הם והצוות שלהם צומחים ומתפתחים עם הרעיון, עם החברה. אלה שמבינים שאין במסע הזה קו סיום אמיתי ואוהבים את הדרך יותר מכל דבר אחר.

כשביקשו ממני לתת עצה אחת ליזמים ניסיתי לחשוב מהי העצה החשובה מכל. יש הרבה דברים חשובים מאוד במסע המורכב הזה: האנשים שתבחרו לעשות אתכם את המסע, התרבות שתייצרו בחברה, האסטרטגיה שתתגבש,  הדרך שבה תיצרו ערך עבור הלקוחות, המשקיעים שתבחרו כשותפים, היכולת שלכם לקחת סיכונים ועוד. אבל יותר מכל אלה חשובה התשוקה שלכם לעשות את מה שאתם עושים. החיים קצרים מידי מכדי לעשות 20 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע משהו שאין לכם תשוקה אליו, והתהליך היזמי קשה מדי כדי שתוכלו להתמודד עם רכבת ההרים הנפשית שמגיעה איתו אם אתם עושים משהו שלא מרגש אתכם. לכן, העצה שלי היא: בחרו היטב!”

פייבר היא זירת מסחר מקוון הגדולה בעולם לשירותים מקצועיים וקריאטיביים, המאפשרת למשתמשים למכור את היכולות והכישרונות השונים שלהם כמוצרים עבור משתמשים אחרים מרחביי העולם. פייבר מעסיקה כ-300 עובדים. משרדיה ממוקמים בתל אביב, ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, מיאמי ושיקאגו. פייבר גייסה כ-110 מיליון דולר עד היום.

הנה קישור לכתבה המלאה :
http://www.startisrael.co.il/article/1333

התחלה חדשה

משהו מדהים קורה לי. אני חיה את החיים כמו שמאז ומעולם רציתי, ומרגישה שזוהי רק ההתחלה של ההתחלה של המדהים הזה! ומה שגורם לי להיות בהוויה הזאת, זה שאני זוכרת לשחק. בכל דבר שאני עושה.
ולאט לאט אני מתחילה להרגיש שבא לי לחבר את הזרימה היצירתית האינטואיטיבית הזאת, גם למפגשים עם אנשים. בייחוד נשים.
ואם פעם חוויתי את מה שאני עושה כ”ייעוצי” או “טיפולי” היום בא לי רק לשחק ביחד עם אנשים. לאפשר להם מרחב ליצירה, ביטוי ובמה.

ולהוריד לקרקע, לחומר, את הביטוי היצירתי הכי מרגש, משמח ומשחרר שלהם מעל במה – במה עסקית. במה יצירתית. במה של שירה. במה שבה אנשים מביעים את סיפור החיים ואת המסר הייחודי שלהם בצורה יצירתית.

וכבר כותבת ועובדת על חומרים שיבהירו קצת יותר… ובימים הקרובים זה יהיה מוכן. רק לא יכולה להתאפק.

מדהים איך כל מה שעשיתי עד היום הכין את הקרקע ליצירה הכי מחוברת ומרגשת שיש.
שיש בה מקום להההכל – לשמחה ולכאב. לעונג ולתשוקה וגם לבאסה ולאיכסה. מקום לאנרגית חיים מענגת ולדחיסות מעצבנת.
רק שהההההכל הופך לחומר יצירה.
לחומר שיווקי. לחומר שמתוכו נוצר מופע. נוצרת הצגה.
נוצרת אמירה ייחודית.
ומתוך זה .. כל מה שיש בנו זה כלי לריפוי. וכלי לביטוי.

ומתוך זה כבר לא נשאר במה לטפל. או במה להתעסק.
הכל זה שפע.

ומתוך כל הדבר הזה, במקביל, אני באה לידי ביטוי בשירה וביצירה כמו שבחיים לא העזתי. ובחיים לא דמיינתי ולא חלמתי.

מרגישה שהחלק הכי מרגש של החיים רק התחיל.
והוא יכלול קהל. אחרת יהיה לי נורא משעמם עם כל הביטוי המתפרץ הזה.

אז אם משהו מזה מסקרן אתכם..
תדעו שמעכשיו אני עושה מפגשי יצירה וביטוי אישיים בפרדס חנה כרכור.
מתוך התדר והדרך שלמדתי וחייתי בשנה האחרונה, ובכלל.
ובקרוב אני מגיעה עם זה גם לתל אביב. ויהיה כיף !!

אני יודעת שזה עדיין נשמע מאוד כללי.
מבטיחה לכם חומר ברור ומסודר יותר בימים הקרובים.

רק תדעו שיש בי ובכם את מה שכבר צריך כדי לדעת למה,
מה נכון לנו ומתי.
איך יודעים ? דגדוגים בבטן.
משהו בלב אומר “כן!! זה מעניין אותי. זה מסקרן אותי”
אז אם משהו כזה קורה לכם עכשיו שאתם קוראים את המילים האלה,
דברו איתי דרך הצור קשר.
אהבה

“בחירה משוגעת” – הילד או הילדה הפנימית שבך יודעים הכי טוב מה לעשות ולאן ללכת

כנראה שעשיתי את הבחירה הכי משוגעת. הכי לא מקובלת בעולם הטיפולי-רוחני-מודע. כנראה שאני גם ממש “מתאבדת” על הבחירה הזאת.. בחרתי לאפשר לילדה הפנימית שלי להוביל. גם לפגועה. גם לזו חסרת האמון. לזו שאף פעם לא האמנתי בה. לזו שתמיד הובילה אותי לבורות. למקומות כואבים. ככה לפחות האמנתי. ואתם יודעים מה? זו הבחירה הכי חכמה וגאונית שעשיתי בחיים שלי.

כי הילדה הזאת בתוכי.. המקומות הכואבים האלה, הם הלב שלי. הם הרצון הילדי הכי טהור בפנים. ואין שם אשמה, כמו שתמיד חשבתי.
יש שם אמת. אמת מטלטלת. פשוטה.
מחרישת אוזניים ומזעיקת אורות וחסדים מהבריאה כולה.

אין שם באמת תחושה שאני לא רצויה או לא ראויה כמו שפעם חשבתי.
יש שם בקשה להקשבה עדינה ועמוקה.
וככל שאני מקשיבה.. אני מגלה בי כל כך הרבה קרבה לעצמי.
כל כך הרבה אהבה. כל כך הרבה אמון מלא בחיים ובעצמי.

שלא הייתי מגלה לעולם, אילולא הייתי מקשיבה לחלק הזה בי.
ומאפשרת לה-לי להוביל אותי.

כמעט כל מה ששמעתי כעצות חכמות. גם ממני וגם מאחרים,
ניסו לדלג על הילדה הזאת בתוכי.
כל הידע הכי גבוה, שדחף אותי לאנשהו.
שניסה לגרום לי לעזוב דפוסי התנהגות. לתת אמון.
ללכת מעבר לפחדים.

כמעט כולם פספסו אותי. את המקום הכי עמוק בפנים שממילא בוחר.
שממילא הולך לאנשהו בהליכה נחושה ובטוחה.
ואם הוא בדרך לתהום עמוקה עכשיו.
ממילא ידרשו כוחות אלוהיים כדי להניע אותי ממנו.

אז במקום להילחם בחרתי בי. ככה כמו שאני.
מפורקת. בלי לדעת לאן אני הולכת או מה אני עושה בכלל.
החלטתי להאמין שאני יודעת מה אני עושה.
שיש בי חוכמה אדירה ועמוקה. שבוחרת בי תמיד.

ולאט לאט מתוך האהבה הזאת,
נגלה בי המקום הכי טבעי. זה שבוחר בהכי טוב בעבורי.
זה שנמנע מללכת דוך אל תוך עוד תהום רגשית.
זה שבוחר במערכת היחסים הכי תואמת עבורי.
זה שבוחר לתת אמון באנשים.
זה שיודע .. שהיציאה שלי לאור העולם היא אהבה.
שאני מוגנת ובטוחה.

ומעל הכל.. המקום הזה בי, שהנחתי לו פשוט להיות..
בוחר בביטוי. בוחר ביצירה. בוחר בנתינה ובקבלה.
פשוט.. כי הנחתי את הנשק הכבד.
כי אף אחד בתוכי כבר לא נלחם בי.
ומתוך חוסר השלמות הזאת בתוך ים של שלמות.
אני רואה כמה אור עולה מתוכי. כמה פתאום אני הכי אני.
הכי פשוטה וברורה לעצמי.
והכי ביצירה שאי פעם הייתי.

כי לא צריך הרבה. באמת.
רק דף ועט. רק מרחב לבטא ולהביע בו את קולי.
רק אישור מלא ושלם..
להיות מי שאני.

להשתחרר מכאב דרך ביטוי יצירתי – מה התשוקה שלך מבקשת ליצור עכשיו?

  • לפעמים דווקא בתקופות שהטוב והחסד הכי גדול מופיע. דווקא כשהאור הכי חזק זורח.. הוא שוטף החוצה כל כך הרבה כאב. מאיר את כל הפחדים. את טראומות העבר. את החשוך ביותר בלב ובנפש.

וזה בדיוק הרגע להרים את הראש למעלה גבוה. ולבקש אהבה אינסופית ותמיכה מהבריאה.
וזה בדיוק הזמן להסתכל ישר אל תוך הפחדים המשתקים, ולפתוח את הלב עוד קצת.
זה בדיוק הזמן להסתכל אל הנתיב המדהים המאיר מלפנים,
להניח את הרגליים על האדמה. וככה עם כל הגשם והבוץ והקור.. להמשיך ללכת.
להתמסר. להגיד כן!
כן לאהבה. כן לאושר. כן לכל הטוב הזה, והרבה מעבר!

ומעל הכל ..זה הזמן ללכת מעבר לעצמנו. לזכור למה אנחנו כאן.
לשם מה הגענו לעבור את הנתיב הזה.
ובמעמקי הכאב.. עם הדמעות הזולגות על הפנים.
להיזכר בכל הדברים שעושים לנו טוב ונעים בלב ובנפש.
בכל הדברים שרצינו לבטא ועדיין לא עשינו.
ביצירה שמבקשת לנבוע.
באמנות שמבקשת את המכחול של האמן או האמנית שבפנים.
במילים שרוצות להיכתב.
בקול שמבקש לשיר ולהישמע במרחב.
בחגיגה היצירתית שיכולה למלא את החיים שלנו.
ממש עכשיו. בלב הבוץ.
להתחיל ללכת פנימה .. אל הים העמוק,
שמתוכו הכאב הכי גדול שלנו והפחד הכי משתק שלנו,
הופכים לאור גדול לעולם.

אני עושה את זה מגיל 14 בערך. כבר 20 שנה.
זה הציל לי את החיים. החזיר לי את השפיות שלרגעים לא הייתה.
ריפא אותי מטראומות. חיבר אותי לערך עצמי אינסופי.
לאהבה וקבלה עצמית.
והזכיר לי כמה כיף יכול להיות בחיים האלה.
כן, גם כשכואב.

** מה היצירה שמבקשת לנבוע מתוכך עכשיו? **

אולי זה משהו קטן ממש.. כמו לקחת טושים צבעוניים ולצייר במחברת.
ואולי זה הזמן לכתוב פרק בספר שהתחלת?
אולי דווקא לשים מוסיקה ולשיר עם המנגינה מילים שנובעות מהלב.

מה שזה לא יהיה.. פנו לעצמכם זמן ליצירה.
יצירה = יצר יה
זו דרכו של אלוהים להתבטא דרכנו.
וזה הדבר הכי חשוב. באמת!

הכיף והעונג האישי שלך משרת אנשים !

יצירת שפעהמפתח הכי חזק, עוצמתי ויצירתי לשפע זה כיף ! ככה פשוט כמו שזה נשמע. כיף מגוון. כיף שגורם לנו להרגיש “וואו!! בא לי עוד מזה..”. כיף שמחבר אותנו למי שאנחנו באמת. בפשטות שילדים נולדים איתה.

לפני יומיים, בעודי שוכבת על הנדנדה המגניבה הזאת בנווה צדק, אני שומעת בתוכי קול נחרץ ובטוח שאומר כך:
“כשאת מתענגת את בשירות! כן.. העונג האישי שלך, זה “האגואיסטי”.. זה שהוא כאילו אך ורק בשבילך. הוא משרת אנשים! תתמקדי בעצמך. במה שיהיה לך כיף. ותחגגי את זה. עופי על זה. עד כדי כך ש(כן)תדעי את נפשך מרוב עונג. ואז .. את משרתת יותר ויותר אנשים. בעצם היותך מי שאת באמת !”

הקול הזה.. חזק ויציב בתוכי בשנה האחרונה הרבה מעבר לאי פעם. בזכותו יצאתי למסע תענוגות (והתפתחות עוצמתית יש לציין). בזכותו אני כבר שמונה חודשים חיה בלי בית וכיף לי מעבר למה שאי פעם היה לי.
בזכותו אני נודדת אל מעמקי נפשי וגופי. מתחברת לאינטימיות שבי.
חוגגת את החיים בכל רגע. באמת בלי קלישאה, כאילו הוא אחרון !
כי מי יודע מתי נחגוג עוד.. אולי מחר נמות?

ואתם יודעים מה? מהרגע הראשון שיצאתי למסע הזה ביקשתי לשרת. לרצות לתת עוד ועוד.. ודבר ראשון קיבלתי הוראה (מההדרכה הפנימית שלי) – להתעסק אך ורק בעצמי וברצונות הכי פשוטים ואגואיסטיים שלי.

רק בשלב האחרון שלו, שזה עכשיו.. רגע לפני שיש לי בית ומסע יצירתי חזק ועמוק בעשיה חדשה..
רק עכשיו אני נשלחת בחזרה לשרת בעוצמה. מתוך מקום מחובר באמת.. לזה ששום דבר לא משנה.. מלבד זה שיהיה *לי* טוב.
שיהיה לי כיף. וזה מה שפותח שערי שמים.. כדי לתת לי עוד ועוד ועוד..
כדי שאני עצמי אוכל לשרת הרבה יותר אנשים.
באופן יציב ולאורך זמן.

אז אם אתם בשירות למען אחרים. ואם בא לכם לתת הרבה.
שימו את העונג, התשוקה והיצירה שלכם במקום ראשון..
ומשם…
אין גבולות גם בשמים.

אני האמת.. מיום יום שמחה יותר. נהנית יותר. נפתחת ומקבלת יותר ויותר.
וכן, על אף ולמרות הכאב שעוד מחליש בי את הרצון לנתינה,
כי כל כך נפגעתי בעבר כשנפתחתי כל כך הרבה וכל כך חזק לאהבה..

כן, יש בי יותר ויותר ויותר רצון לנתינה אינסופית.
כי מה לי ולנתינה .. אם לא להיות פשוט מי שאני. ולתת את עצמי עד הסוף.
שזה אומר פשוט להתמסר עוד ועוד לחגיגה ולעונג.
למה שמשמח ופותח אותי.. ולחלוק את זה עם אנשים.
בצורה אגואיסטית ביותר.
שמשרתת ומענגת ומשמחת.. גם אותם.

תנו לעצמכם להיות מי שאתם באמת !
תחגגו !
וכל העולם ירוויח

___________________________________________________________
** הבלוג הזה הוא בלוג יצירתי חדש, שבו אני מתעדת את המסע הזה שאני עושה בזמן האחרון. שבו יש גם תוכן והשראה לבעלי עסקים, יוצרים, יזמים ואמנים. אנשים שרוצים לשרת את העולם בנתינה ואהבה.. דרך כיף, ביטוי ויצירה. דרך עונג רגשי, יצירתי ומיני.

מטרתו ליצור קהילה שעוסקת וסובבת סביב הנושאים האלה. לחלוק השראה מרחבי הארץ והעולם. ולתת במה וביטוי גם לכם – לתוכן וליצירות שלכם. מוזמנימות להירשם לעדכונים בתיבה בפינה השמאלית העליונה.