תגית: טבע

אתם רואים סביבכם אנשים פורצי דרך שיוצרים אימפריות. מנטורים שעושים כסף ומספרים לכם “איך גם אתם יכולים”. חברות ענק מגלגלות מיליונים. ואנשי עסקים שעפים על עצמם. אולי יש רגעים בהם אתם מתייאשים לחשוב, שלחלום שלכם אין הזדמנות בעולם כל כך קדחני, ממהר ודחוס. ומתכווצים לעיניי העושר והשפע שמוצג לנגד עינייכם.. בידיעה שעל הערכים שלכם, אתם לא מתפשרים. שבדרכים המונחות לפניכן עם סדר פעולות 1. 2. 3… של “אלו שעושים את זה”, אתן לא הולכות לפעול. וטוב שכך.

כי מי מכם ומכן שנע מעוצמתו הטבעית, לרוב יודע אחרת. אף אחד עדיין לא סלל את אותה הדרך. ורוב הסיכויים שאיש גם לא יעשה זאת לכבודכם. היחודיות שלכם פועמת באופן חד פעמי לחלוטין. איש לא יודע את ה”איך” שלכם. גם אם הוא “עשה את זה בעצמו”. להוליך אתכם בנתיב שבו הנשמה שלכם מובילה, רק אתם יכולים.

החוכמה הזאת לרוב נסתרת. הרעש החיצוני עלול לערער אותה. והמנוחה בשקט הפנימי האמיתי.. מאירה ומעירה אותה מהמימדים הרוחניים לארציים.

בדרך .. לרוב מוצגות בפניכם הזדמנויות רבות. דרכי פעולה אינסופיות. חלקן מפתות. חלק דורשות מכם “לפרוץ את המחסום”. לזנק מהר מהר למען מטרות ברורות.. לעיתים עוד לפני שהעוגן שבפנים יציב. מה שגורם לאגו להתערבב בבחירות הכי עדינות. ולהזיז אתכן מנתיב ארצי אמיתי.

בזמן שאתם על “הגל שלכם”, גם אם בחוץ זה נראה יותר כמו נסיעה על רכבת הרים בלונה פארק.. הנשמה שלכם מאירה, פורחת ופורצת את כל המגבלות הרגילות. רק מעצם זה שאתם חיים את בחירתכם.
אף אחד לא רואה, מריח וטועם את החזון שלכן כמוכן! אף אחד לא יודע איך ליצור אותו כי איש לא עשה זאת לפניכן. זה חדשני לחלוטין !

וזה שאתם נאמנים לעצמכם ולדרך שלכם.. לא משנה מה קורה בחוץ, ואיך נראות הנסיבות שמסביב.. זוהי ההוכחה החיה לכמה שאתם ראויים!
ראויים להגשמה מהירה ומלאה. גם אם ברגע הבא היא תהיה לשבת מתחת לעץ ולהרהר לגבי הצעדים הבאים.
ראויים להרגיש מלאות תוך כדי הנתיב. ראויות לשחק, ליהנות ולהתגלגל מצד לצד במיטה. ראויות לעשות אהבה. לקחת לעצמכן כמה זמן שצריך.

בלי להשוות את עצמכן לאלו שעושים הכל כאן ועכשיו ומהר. עובדים סביב השעון ולא נהנים או נחים. או מזמן שכחו מה זאת שלווה פנימית עמוקה כמו שיש בתוככן.

כי אתם עשויים מחומר גלם אחר. כי אתן מביאות תדרים חדשים ומזוככים יותר לכדור הארץ. כי בדרך הישנה והקדחנית אין אפשרות להביא את החלום והחזון שלכם לידי מעשה. מקסימום לוותר ולהתפשר על חלקים ממנו.

אתם ראויים לעוף על הצלחה ועל עשיה. באותה דרך שאף אחד לפניכם עדיין לא הכיר !
ראויים להיות עשירים. לחיות בנוחות וליהנות מרווחה אמיתית. גם אם בדרך תתבלבלו עוד עשרות אלפי פעמים.

ואם כבר חיבקתם מספיק עצים. ישבתם ודאגתם. חיכיתם לתנאים יותר תואמים. נסעתם וחזרתם, ו”סטיתם” שנים מהנתיב.. אם משהו אומר לכם שעכשיו זה הזמן. ומספר לכם מדוע, לאן ואיך.
אז אתם רצויים וראויים! ממש כמו שאתם לעוף על החזון האמיתי שלכם.

ראויים לזקוף את הזין, לחבר אותו ללב וללכת לזיין את העולם ואת החיים.

ואתן .. שמרגישות כל נים עדין של המציאות הזאת עמוק בתוככן.. וזה לפעמים אינטנסיבי ברמה שבא לכן לכבות את העולם ולרדת מהרכבת.
מותר לכן לשנות נקודת מבט. וליהנות מהעוצמה הזאת.

כי במקום שזה יהיה כואב ו”יותר מדי”.. זה יכול להיות אורגזמה.
אפשר וכדאי להפוך את המציאות הזאת למחרמנת לחלוטין. לפני שאתן עושות פעולות .. שאלו את עצמכן ** האם בא לי לעשות ככה אהבה? **

אם כן, במקום להתלבט בקשו מאלוהים שיעשה לכן רטוב בין הרגליים. ועופו על ההצלחה שלכן טעונות בהון תועפות של אנרגיית חיים.

אם לא.. בחייאת, התאימו את התנאים, לסביבה ולאווירה שתהיה מזמינה.
אתן ראויות להרגיש את העולם כולו מזמין אתכן ליצירה, בדרך שפותחת אתכן לעומקים שלכן. לא מריצה אתכן מצד לצד כאילו רודף אחריכן נמר. ז ה ל א מחרמן !

איפה שאת עושה אהבה במלואך, היצירה שלך תהיה שלמה. גם אם מושא אהבתך באותו הרגע היא הרוח הנושבת על פניך. העט במחברת. או הלפטופ שעל ברכייך.

תזכרי שהניתוקים שאת אולי חווה בנתיב. או ההיסגרות שלך את מול העולם. זה כי מעשה אהבה הוא פראי וגם עדין. עם אינספור כיוונונים, בקשות וצרכים. וכמו שבמעשה אהבה יש בקשה להקשיב ולתת אמון. להרגיש ביטחון לשחרר כל רסן, ובו זמנית לשים גבול אמיתי. כך גם בנתיב היצירתי.

ככה ממש נוצרת מנהיגות אמיתית. שעליה אולי עדיין לא חלמו במציאות ההפכפכה של כדור הארץ. ובהתאמה למימדי העוצמה שאנחנו יוצרים ויוצרות כאן.. כדאי ממש לזכור להיות מלאי חלמה וסבלניים.

אני מניחה את המילים האלה כאן, לחיי בחירה משותפת תואמת ותומכת.
בנתיב שמח, שלם ומאוחד עם הלב האמיתי לכולנו. ויהיה אור ! ❤️

“הבית שלך תמיד נמצא איפה שאת נמצאת. גם אם נדמה לך שאת צריכה לברוח רחוק רחוק ממך.. לעולם תמצאי בית באשר הינך.
לעולם, לא משנה מה, בסוף תתעוררי בבוקר. ותגלי שהרבה.. אינסוף אהבה מובילה אותך לליבך. שהמון המון תמיכה עוטפת אותך. גם אם נדמה לך שאינך קרובה לקבל את כל מה שהלב שלך ביקש. מושא בקשתך תמיד כאן איתך. עמוק בתוכך.

לעולם.. לעולם דעי שאת רצויה וראויה כפי שאת.
לא משנה מה בליבך. ולעולם… לעולם תתעוררי ליום חדש, ואם רק תרשי ליקום כולו להרים אותך שמחה ומאושרת גם הבוקר,
באותה ההסכמה תאירי את יומך. לא משנה מה.
לא משנה איפה ועם מי את נמצאת.

וגם אם אחריות כבדה הייתה רגילה להיות תלויה על גופך ועל ליבך.
אחריות שאינה באמת שלך.. כל בוקר את רשאית, וכדאי לך(!) לפתוח את דלת הבית, להניח אותה על המפתן.. ולאשר למי שהיא שלו,
לבוא לקחת אותה ממך.

וגם אם נדמה לך שבלי זה את לא יכולה או לא יודעת לנשום..
תאמרי לעצמך שזה רק להיום. רק להיום את חופשיה.
רק להיום, צאי לדרך שלך, ועשי בדיוק את מה ש*את* רוצה.
וגם אם נדמה לך שאין יותר בחירה, כי בחרת בכל מה שיודע ליבך עד היום..

אז למדי אותו דבר אחר. כי אם זו כמיהתך ובקשתך באמת,
אז יש לה ולך מקום לחיים אחרים.
חיים מלאים המשקפים אותך החדשה.
חיים בהם רגלייך וליבך רוקדים את רצונך
על פני האדמה”.

* אחרי שלוש שנים בלי בית חיצוני אחד שהיה “שלי”. בנוודות פנימה והחוצה. בבחירה מלאה ושלמה בעצמי, כמו שאני.. יום יום. שעה שעה. בכל מצב רוח או מצב צבירה. באינסוף נסיעות בדרכים או במנוחה..
You can take my word for that.
כל מילה כאן היא ידיעה של הנשמה.

* צילום: מגשים החלומות Shmuel Yeshurun

כשאהבה עומדת במרכז, כל הבחירות הופכות להיות פשוטות יותר. כשאהבה מובילה את הדרך.. עומדת כעמוד זורח וזוהר, שמאחד הכל.. האדמה נושמת לכבודך, ומאירה מעצם היותך. כשאהבה עושה.. הכל עטוף במנוחה לכבודך. כשאהבה מזינה, מזמינה, מחברת לנתינה ולקבלה..

הנשמה שלך יודעת, זוכרת ומזכירה לך בעדינות, את תפקידך במערך ההזדמנויות הפתוחות בפנייך. יודעת וזוכרת כמה כסף לבקש על כל פרויקט. כמה אנרגיה להשקיע באיזו פעולה. מי שותפי הדרך המתאימים לך. מתי זמנם להופיע. ומתי זמנם ללכת.

כשאהבה בוחרת ובוטחת בעצם היותה.. אין הרבה מה לעשות, מלבד להקשיב ולפעול את האנרגיה שהיא מניעה מבפנים..:
גל ענק של אהבה. אורגזמה .. שהיא האישור והרשות מהנשמה להשפיע. להופיע. להראות או להשמיע את קולך.

עכשיו זה זמן טוב לעצור לרגע, ולענות על כמה מהשאלות האלה:

* מה מרחיב את ליבי באהבה?
* איזו בחירה פותחת את הגוף שלי להיות עונג?
* מה מאפשר לי להינמס בשדה הפוטנציאלים, ולאפשר לכל מה שאי פעם
חלמתי להגיע עד אלי?
* מה מעסיק אותי שעות, בלי שאני יכולה לפספס ולו דקה מהדבר הזה?
* מה גורם לי להרגיש שאני הכי חשובה?
נאהבת. מכובדת. מחובקת על ידי האמונה..?
* מה מפתח אותי מתוך השראה?
* מה היצירתיות הטבעית שלי בוחרת לעשות?
* אילו הייתי ילד או ילדה, מה היה הדבר הראשון שהייתי מתנפלת עליו
בהתלהבות היום בערב? או מחר בבוקר?
* מה מעורר את ליבי להעניק? אפילו בלי תמורה. רק כי זה כיף.
* מה הכי כיף לי בעולם לקבל כ”אור חוזר”. כאנרגיה שאני גם מעבירה דרכי
וגם מוזנת ממנה חזרה?
* מה הדבר שאם מישהו היה מציע לי, הייתי מוכנה לשלם עליו זמן. אנרגיה.
שפע של כסף. ועדיין להרגיש מלאה בכל הטוב שיש בעולם?
כי זה כ ל כך שווה לי את ההשקעה.

האמת היא שהקשבה כזאת, היא אמנות מתפתחת.
שתקשורת יומיומית לשותפה המהפנטת הזאת, היא ייצר אלוהי טהור ומזוכך, שרובנו מפחדים לפתח בו אמון אמיתי.

כמה פעמים במסע חיי סטיתי מדרכי המוחשית.. זו שעושה אותי הכי מאושרת. ניחוחה.
מוצפת באורות וחסדים של שקט ושפע אינסופי.

בכל אותן פעמים.. שמתי אותי בצד. ואיזשהו ייצר חיצוני לי במקום ראשון.
כמובן שהתוצאה הייתה – מאמץ. פחד. מתח. לחץ.
עוצמה חסרת איזון. עודף משימות אל מול הבחירה לחיות בנחת.
או חוסר מעש אל מול הבחירה והבקשה לפעול במרץ, ובמלוא הקצב הראוי.

בכל יום שעובר, אני מתמסרת עוד ועוד ללפתח את שדה האמון והאמונה.
עד כדי כך… שהאהבה בכבודה ובליבה מלמדת אותי.
במה לבחור. כך שהאור העמוק והענוג ביותר יוביל אותי בכל החלטה.
שהשפע יזרום מרמת הנשמה בחופש אנרגטי אמיתי.

ושאני אשאר במרכז פתוח ואוהב תוך כדי הדרך. לא משנה במה אני עוסקת.
ממש כמו שאני עושה אהבה עם אהוב ליבי.
כך.. האנרגיה הזאת מלמדת אותי לחיות, לפעול ולבחור בדרכי.

וכשאני אוהבת אותי ככה..
אז כל העולם כולו אוהב אותי ובוחר בי.
והרמוניה מתפשטת בחיי –
בין אם זה זמן של ישיבה על שפת הנחל.
לבין אם הליכה מהירה בעיר סואנת. או נסיעה בכביש מהיר.

אני האחדות שבי. וכל העולם כולו רוקד ומתענג איתי.
וכך קורה.

אחרי שלוש שנים בלי בית פיזי משלי. בלי לשלם שקל על מגורים. בוידאו הזה אני מספרת על אתגרי המסע שחוויתי. על ההנאות מהדרך. על ההחלטות שהביאו אותי לצעד הקיצוני והמופרע הזה, שבחיים לא חשבתי שאעשה.
איך הסתדרתי עם כסף, ומה השאיפה שלי בחזרה לחיים חדשים?
איך שחרור המסגרות איפשר לי לגלות עוצמות אדירות. אמונה בלתי מתפשרת. ובית אמיתי.. כזה שתמיד הולך איתי באשר אני.

מקווה ומאמינה שבקרוב ייצא לי לחשוף יותר.. קרוב יותר. עמוק יותר. ואינטימי יותר. להביא את הלב שלי.. בהרצאה על הגילויים מהתדר החוויתי והיצירתי שגיליתי בתוכי. ועל העוצמה שמתאפשרת כשמשחררים שליטה ומרפים אל החיים באהבה.

מאי 2018. אמצע הלילה בכינרת. התכנסות ה-Cosmic Lovers. אחרי התחממות לצד המדורה, אני מרגישה שחייבת לטבול במים. אבל קררר. כל כך קר… עומדת עירומה על שפת האגם. עושה צעדים ראשונים פנימה. נכנסת עד המותניים .. ומרגישה שפשוט לא יכולה להמשיך. קופאת. אבל חייבת.. חייבת לטבול! ואז קולטת שלבד אין סיכוי שאעשה את זה. אבל לילה.. כולם ישנים. מי שלא.. בסדנאות.
באותו רגע רואה, את עצמי בעיניי רוחי הופכת לתמנון עם שמונה ידיים.

כלומר עוד שש ידיים, כולן פרושות לצדדים נוספות לי.
ואני.. מרימה את העיניים לשמיים שחורים זרועי כוכבים, ובכל כוחי מבקשת עזרה. בלי לדעת מאין היא תגיע ואיך.

תוך דקה מרגישה יד (אנרגטית, אבל הייתה מ א ו ד מוחשית באותו רגע) תופסת יד אחת שלי מכיוון אחד. יד שניה מתווספת אליה מכיוון אחר.
פתאום ברור לי שאני לא לבד.. נושמת לרגע לרווחה. אבל עדיין לא מצליחה לזוז. עומדת קפואה במקום. רועדת מקור.

“עוד… אני צריכה עוד” אומרת ספק בהיסוס (האם יש משהו בעולם, שיכול להכניס אותי למים קפואים עכשיו..?)
ספק באמונה (כבר היו לי נצחונות גדולים מזה בחיים 😉 ) .

באותו רגע, יד שלישית לוקחת עוד זרוע של התמנון שאני (אם קיבלתי כל כך הרבה ידיים, כנראה שהרבה מלאכה לפניי 😊).
כאן אני כבר מתחילה, בצעדים מהוססים, לזוז קדימה לכיוון המים. אבל שוב קופאת במקום די מהר.

אבל אז.. מגיעה היד הרביעית.

ואני יכולה להישבע שברגע אחד אני מתמלאת בכוחות נפש עצומים. מפסיקה להרגיש את הקור לחלוטין (!)
ובתנועה מהירה צוללת פנימה גוף מלא.

כל המתח והדחיסות שהייתה בי מתפוגגת. טובעת. נשארת במים.
ואני…

מבינה שזה השיעור של החיים שלי.

מצד אחד ילדה שגידלה את עצמה.
חופשיה אינסופית, אך עם פחד כל כך גדול להלך בעולם הזה.
ויחד עם זאת, עם שירות כל כך עמוק. והתמסרות טוטאלית לדרך בלתי נתפסת.
דרך שאין בה פשרות לא משנה מה

(בחיי שניסיתי לוותר כמה וכמה פעמים בחיים, כל פעם.. מופיע איזה תמנון. נמר. חבר. אש פנימית מתלקחת. או משהו מסתורי אחר, שמזכיר לי מי אני. מאין באתי. ולמה לכל הרוחות אין לי דרך חזרה. גם אם נדמה לי שיש לי איזו בחירה פה בעולם הזה, מלבד לבחור בעצמי, או להישאר לבד- בודדה ונטושה, בלעדיי).

אז אותה ילדה. אישה. אלה.
מבקשת בית באדמה.. בלי פשרה. עם אהובים ואהובות,
שלא רק ארבע ידיים אוכל לקבל מהם.
אלא גם 1245 אם צריך.
וגם כמה מאות. אלפים. או מיליונים.

כי כ כ ה אני אוהבת, וזאת מידת ההתמסרות שאני רוצה בחזרה.
אין פשרה. אין. כי קולה של האהבה מדבר בי.

ועכשיו רק נשאר לי לקבל אומץ.
את שאריתו שהשארתי במים האלה באותה התקופה.
כי מאז קיבלתי עזרה.. חצי כוח כזה.
כמה שהעזתי לבקש והסכמתי לקבל.

ובאמת שרק עם ארבע ידיים שמחזיקות אותי, לפחות..
אני יכולה לעשות את מה שבאתי לעשות בעולם הזה באמת.
ככה לפחות אני מרגישה בזה הרגע.

אז אלוהימ(ה). אני מזמינה מעצמי ומהיקום כולו,
את האומץ לקבל, לבקש. להתמסר. להיכנע ולהסכים.
לכל מה שזה. ולכמה מי ומה שנועדו ללכת איתי באותו הרגע.
באותה הדרך.

גם אם נדמה לי שזה מופרך. הזוי. לא אפשרי. לא הגיוני.
הפוך ממה שהראש שלי מספר לי.
וכל ורסיה אחרת של “ניסים גלויים” בתוך החיים.
באהבה. ברכות. בהינמסות טבעית אל תוך ידיה של האהבה.
בעונג. וברגישות.
ויחד עם זאת, במלוא העוצמה שהנשמה שלי מבקשת בכל רגע.
את כל השאר.. באמת שכבר מיציתי, תודה.

ואתם פה.. עדים איתי. וכך קורה. מיד.

* התמונה מההתכנסות (בשעות היום, לפני שהפכתי לתמנון 😉 )
צולמה בסדנה מדהימה של צילום בעירום, שכישפו שני המהממים האלה.
תודה 🧚‍♀️
Radhika Gaya Gilad Heller