תגית: חיי נוודות – התפתחות ויצירת עסק בתנועה

המפתח הכי חזק, עוצמתי ויצירתי לשפע זה כיף ! ככה פשוט כמו שזה נשמע. כיף מגוון. כיף שגורם לנו להרגיש “וואו!! בא לי עוד מזה..”. כיף שמחבר אותנו למי שאנחנו באמת. בפשטות שילדים נולדים איתה.

לפני יומיים, בעודי שוכבת על הנדנדה המגניבה הזאת בנווה צדק, אני שומעת בתוכי קול נחרץ ובטוח שאומר כך:
“כשאת מתענגת את בשירות! כן.. העונג האישי שלך, זה “האגואיסטי”.. זה שהוא כאילו אך ורק בשבילך. הוא משרת אנשים! תתמקדי בעצמך. במה שיהיה לך כיף. ותחגגי את זה. עופי על זה. עד כדי כך ש(כן)תדעי את נפשך מרוב עונג. ואז .. את משרתת יותר ויותר אנשים. בעצם היותך מי שאת באמת !”

הקול הזה.. חזק ויציב בתוכי בשנה האחרונה הרבה מעבר לאי פעם. בזכותו יצאתי למסע תענוגות (והתפתחות עוצמתית יש לציין). בזכותו אני כבר שמונה חודשים חיה בלי בית וכיף לי מעבר למה שאי פעם היה לי.
בזכותו אני נודדת אל מעמקי נפשי וגופי. מתחברת לאינטימיות שבי.
חוגגת את החיים בכל רגע. באמת בלי קלישאה, כאילו הוא אחרון !
כי מי יודע מתי נחגוג עוד.. אולי מחר נמות?

ואתם יודעים מה? מהרגע הראשון שיצאתי למסע הזה ביקשתי לשרת. לרצות לתת עוד ועוד.. ודבר ראשון קיבלתי הוראה (מההדרכה הפנימית שלי) – להתעסק אך ורק בעצמי וברצונות הכי פשוטים ואגואיסטיים שלי.

בחודשים האחרונים החיים שלי נראו כאילו יצאו מגן עדן. השראה. כיף. יצירה. מוסיקה ושירה. חברים אהובים. אינסוף נסיעות וטבע. חיים של חודש על הנחל. זולות בים. חופים פראיים. אהובים. התרחבות של הלב. וקסם אינסופי שזרם ולא הפסיק..

הרבה כאב רגשי עלה וצף אל מול כל העונג והאושר הזה. וקיבל תמיכה הכלה ומקום, ממני ומחברים אהובים. היו ימים שהרגשתי שהגוף הפיזי והאנרגטי שלי מתמוסס ומתחלף בגוף חדש. אכלתי שפע של אוכל טעים ובריא ורזיתי לא מעט.
גן עדן, כבר אמרתי ?

אממא .. חיים כאלה לא מאפשרים לי, נכון להיום, להכניס מספיק כסף. לא כי אין דרכים. אלא כי טרם יצרתי לזה תשתית מתאימה. כזאת שמרגשת אותי, ומאפשרת לי את החופש הכלכלי שאני זקוקה לו כדי להתקיים בנוחות ובזרימה טבעית בתוך החיים.

זה, יחד עם החורף שמראה את אותותיות,
בתוספת התחושה שבא לי רגע להיות במקום אחד ולנוח.. החזירו אותי חזרה לעסק.
להסתכל לאן אני הולכת עכשיו?
ממה בא לי להרוויח כסף עכשיו?
האם העסק הקיים בכלל עדיין רלוונטי?
האם העשיה שלי יכולה להמשיך להתקיים כשאני ..
שרה, יוצרת ועושה דברים שכיף לי ואני אוהבת,
ומקדישה לזה *הרבה זמן* כמו שבא לי כרגע?

יותר שאלות היו ויש לי מתשובות.
התחלתי להקשיב לזה כבר לפני שנה בערך..
ההבדל הוא שעכשיו.. איך נאמר?
לא יורדים בתדר מגן עדן אינסופי, רק כדי לחזור לאיזו עשיה ולהרוויח ממנה כסף.
לא. בעולם מתוקן פשוט לא עושים את זה !

והרי לאחרונה השלתי ממני כל כך הרבה – אמונות. רעיונות.
קבעונות על מי ומה אני צריכה או אמורה להיות. ומה באתי לעשות בעולם.

והבנתי שיש נתיב אחר לגמרי.. שונה. נתיב שאני עדיין לא רואה,
אלא מפלרטטת איתו בתחושות. הוא נתיב אנרגטי מאוד!
כשאני בנתיב הזה, כמות אנרגית החיים שזורמת בגופי ומענגת אותי בכל רגע
היא עצומה.
כרגע אני מרגישה רצון וצורך להתרחב, כדי להתאזן אל תוך הערוץ הזה.
באמת אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה.

דבר אחד ברור לי שעליו אני לא מתפשרת: תדר.
החגיגה הסוחפת והיצירתית שאני נמצאת בה הולכת להימשך!
להתעצם אפילו. מאוד.

וזו הכוונה שהצהרתי ליקום –
אני נהנית מהדרך כמו שלא נהניתי בחיים.
זה קל. טבעי ופשוט עבורי. זה כיף.
ואני מרוויחה מזה שפע של כסף.

חוזרת לאט לאט.. מקשיבה ומדייקת את הצעדים בדרך.
וכל הזמן מבחינה בשני דברים:

1. האם כיף לי עכשיו?
(אם לא, אז למה? ואיך אני יכולה לעשות שיהיה לי כיף?
מה לשנות? מה אני רוצה וצריכה?)

2. האם אני מחוברת לתדר העונג היצירתי ?
** כשאני מחוברת אליו נעים לי בגוף. אני חווה עונג שזורם בתוכי.
אני מתרגשת מהאוויר שאני נושמת. בא לי ליצור המון ואני מאוד יצירתית.
והעולם הוא קסם!

(ואם לא, איך אני מתחברת אליו בחזרה?)

מלאת סקרנות לגבי המשך המסע.
שיהיה בעונג!