תגית: חיבור ללב ולרצון

תזכורת והבהרה חשובה: לכל מי שמרגיש או מרגישה צורך או רצון בוער, להשפיע בגדול יותר באמצעות ה”שליחות”. דחיפות להגדיל את העשיה. להיות משמעותי בחיים של רבים וכו… ההשפעה הכי משמעותית שלנו היא א נ ר ג ט י ת. מי שמשפיע הכי הרבה בעולם שלנו, מייצר שינוי מהותי, פריצות דרך גדולות, ותנועה חדשה .. אלה *לא* אנשים שעושים הרבה, אלא *אנשים מאושרים !* כאלה שרוטטים שמחה ועונג. כאלה שנהנים ביום יום. שחיים בשלמות ובשלווה עם רצונם המתגשם.

אין בהכרח קשר בין כמות האנשים שאנחנו מדברים אליהם, מלמדים אותם או מטפלים בהם. בין העשיה שאנחנו מייצרים. או הרמה שבה החיים שלנו מלאים ב”רעש וצלצולים”, למידת ההשפעה החיובית שלנו החוצה. אין.

סיכוי גבוה שבין חברי הפייסבוק שלי, יש אנשים שבאמצעות הנוכחות האמיצה, האמיתית והעוצמתית שלהם בעולם… משפיעים פי מיליון ממנהיגים כמו טוני רובינס.

אחרי קיץ שהיה כל כולו מעיין, וגם קצת נהר ואגם, נפתחה עונת הים 😊 מה לעשות, בימים רגילים כשאתם שוחים במי הים התיכון, אני מתבשלת בתוכו מחום 😂 היום בצהריים הגעתי אליו מפורקת, אחרי כמה ימים אינטנסיביים. בבקשה אחת – שטוף ממני ה כ ל! תוציא אותי חדשה. בבקשה בעדינות. נכנסתי למים הנעימים, והסתובבתי אליו עם הגב. שישברו עליו הגלים. שינשרו כל שברונותיי. שיתאחה ליבי.

עם כל מהלומה שלו נשארתי נוכחת, אוהבת ומתמסרת. בכל פעם הרגשתי קצת יותר טוב. יותר חלשה בהתנגדות. יותר חיה בהתרחבות.
בשלב מסויים הרגשתי שהגב שלי, הכתפיים והשכמות כבר סבבה, אבל הראש והלסת עדיין תפוסים. ביקשתי ממנו – בבקשה עוד. גם את החלק הגבוה שלי אני רוצה לפתוח.

לא עברו דקות, וגלים גבוהים יותר התחילו לכסות אותי מכף רגל עד ראש. רק הוא ואלוהים יודעים, איך הגאון הזה דאג שאף לא טיפה מלוחה אחת תיכנס לי לעיניים הכמעט פקוחות שלי.
כמה אוהב הוא שזוכר את הבקשה שלי לעדינות. שונאת שנכנסים לי מים מלוחים לעיניים.

לקח לי שנים לסמוך ככה על הרגע. לסמוך שאני לא צריכה לדעת. שאני זורמת את החיים עכשיו. ושאין שום צורך לשחזר אף יצירה, כי אינסוף כאלה נולדות עבורי ודרכי ברגע האמת. ככה אני גם חיה את חיי ויוצרת הכל. והכי מושלם בעיניי .. זה ביחד.

עם ניראל אני חווה חיבור אקסטטי מיוחד במוסיקה. אתמול במערה בים עברה דרכנו היצירה החד פעמית והספונטנית הזאת. וביום חמישי הקרוב, יש לי זכות להצטרף אליו לקטע אחד מתוך ההופעה המהפטנת שלו בעין הוד. יחד עם נגנים וירטואוזים נוספים. אין מילים לתאר את הכישרון שלו. מוזמנים ומוזמנות להגיע ולהתענג על כל צליל.

בתקופה האחרונה אני חווה גלים של השראה ותשוקה. עניין מחודש במגוון תחומים שמושכים וממגנטים אותי. אל מול אובדן עניין ושעמום טוטאלי, מכל מה שחייתי וחוויתי בשנים האחרונות. כולל תודעה. מחשבות. רעיונות ואמונות. בחירות ותחומי עניין ועיסוק. לפעמים זה מרגיש כאילו בא לי לפרוש מ”החיים שלי”, ולהתחיל חדשים, איפשהו בזמן ובמקום אחר.

היום במעיין ישבתי והרגשתי את הריקנות הזאת. הרפיתי אל תוכה ממש. הסכמתי להיות משועממת לחלוטין. חסרת עניין בכל מה שאני רואה ושומעת סביבי. פשוט הסכמתי להכיר בעובדה, שאני לא מתחברת יותר למי שהייתי. ולא לתודעה הקולקטיבית שמהדהדת סביבי, שנדמה שנשארה אותו הדבר. בעוד אני כאילו חזרתי מטיול ארוך בחו”ל לאותו הדבר ממש.

ברגע אחד הסכמתי להכיר בכך, שהרעיונות והתפיסות שפעם הייתי מוכנה לחרוט על אבן לעולמי עד, מרגישים לי כמו שעבוד רוח’ני תלוש וחסר משמעות.

ישבתי על האדמה. רוח עדינה וחמימה מלטפת את פניי. נשמתי את תחושת המיצוי הטוטאלית הזאת. והרפיתי אל תוך הגוף. בכניעה אל תוך חוויה, שיכולה להיות גם ממש מפחידה.

אלא שלהפתעתי, תוך דקות ספורות התחלתי לחוש את הגוף שלי מתעורר, ומתחיל לרטוט בתדר אחר. ברגע אחד צפיתי במטרות נושרות. במחשבות על מי אני, ומה יהיה עם החיים שלי עוד רגע, מתחלפות באושר פנימי נוכח ושקט.

בידיעה שאין לי צורך בשום התרגשות חיצונית. ושתודה ללב, אני גם לא חייבת להשתתף במשחק שמתחולל סביבי. ושממש אפשר לחוות את האנרגיה המזוקקת הזאת, וממנה ליצור צעד צעד משחק אחר.

ונזכרתי. נזכרתי באותה השניה בשביל מה אני חיה. מה שאינו מסופר בשום ספר. אינו כתוב בתכנית מסודרת. לא במאמץ למצוא איזה “קושי”, להתגבר עליו בדרך מבריקה, ולחלוק את “הדרך שלי” עם אחרים. לא באיזו הגשמה גרנדיוזית. או “חוויה משנה חיים”.

אלא ממש בשביל זה – להוליך את החוויה המזוקקת הזאת דרכי.
להיות העונג האנרגטי הזה במציאות. בעולם הפיזי. להדהד את הלב האוהב הזה אל מול העולם. במגוון דרכים וצורות יצירתיות.

לפעמים ממש ככה- בלי מילים או הגדרות. ולפעמים בתוך מסגרות אנושיות חופשיות. שיכולות להיות בנאליות לחלוטין. ובאותה המידה חדשניות ולא מובנות, עד שכל מי ששומע מרים גבה, או מעקם פנים.

אין מבחינתי שום דבר ש”מרפא” אותי יותר. זוהי חוויה שבתוכה אין במה להתעסק. פשוט להיות עונג.

אני כל כך שמחה ומתרגשת על שיתופי הפעולה המדהימים שנרקמים ומתקיימים בחיים שלי מיום ליום. רוב חיי הרגשתי לבד, וחלמתי שיהיה לי שבט של אנשים סביבי, שיחד אנחנו מהווים את מי שאנחנו באמת. מבטאים את עוצמתנו האמיתית. חוגגים את השליחות שלנו יחד.
בימים אלו לא עובר יום, בלי לפחות שיחת טלפון אחת, עם אישה או גבר אמיתיים, עוצמתיים, מרתקים. כל אחד ואחת בדרכו ובדרכה.
לרוב זה גם מפגש פיזי. שיחה. חיבור לב. חיבוק. ושיתוף – בכלים שלנו. בחוכמה. בידע וביצירה שלנו.

אני מרגישה מיליונרית רק מההבנה של כמה משאבים הייתי צריכה להשקיע, כדי לקבל כל כך הרבה שפע חדשני, ייחודי ויצירתי, אילו הייתי יושבת כל היום בבית. מנסה לעשות דברים לבד. ובעיקר – אילו הייתי מנסה להתאים את עצמי למסגרות ישנות שכבר מזמן קיימות. במקום ליצור לעצמי מודל חיים ועסק, שמאפשרים לי לחיות מוקפת בכל השפע הזה בזמן אמת, על בסיס יומי.

בהודיה על כל אחד ואחת מכם ומכן. ומזמינה כעת ליצור דרכי את המסגרת החדשנית והמדויקת ביותר, שלשם שינוי, רק מרחיבה את היכולת שלי לעוף, לתת ולקבל. ולהביע את כל כולי – ביציבות. תוך כדי תנועה רב מימדית. ארצית ובינלאומית. פיזית ואנרגטית. שמרגישה ונחווית כמשחק אינסופי של החיים.

איזה עושר ואושר יש לנו מעצם היותנו, כשאנחנו חיים את החיים בהשתוקקות ובהתרגשות אינסופית.
מזמינה להמשיך ולהרחיב את רשת השפע, גם לאנשים שאולי מעולם לא דיברתי איתם. כאלה שמעולם לא דמיינתי שהחיבור בינינו יהיה מיידי, קוסמי, ומדויק להפליא. חיים – אתם מוזמנים להפתיע אותי לטובה    תודה !!!