הקשבה לגבולות הגוף – חוכמה אמיתית לחיים

פותחת את המקרר מוציאה גלידה. קולטת שאין התלהבות כמו בדרך ככל… (מתכוונת לאכול אותה בכל זאת). עוצרת רגע. “תגידי, בכנות, איזה חלק בך רוצה לאכול את הגלידה הזאת?” תשובה מהראש: “החלק הילדי, הפרוע, הזורם” (לא משוכנעת). “תגיד גוף, מה אתה *באמת* רוצה לאכול עכשיו?” פותחת את המקרר, מחזירה את הגלידה. מוציאה פירות כתומים. מתמלאת שמחה! 

ככה תמיד.. אני אוכלת מה שבא לי. כל מה ש*באמת* בא לי. ולא רק כי זה משהו מגניב. אז אין דיאטות בחיי ומעולם לא היו. ואם בתקופה מסויימת אכלתי בלי הקשבה ועליתי קצת במשקל, ברור לי שיש איזה רגש שתקוע לי בבטן שאוכל בלי לשים לב. איך שהוא מתפרק, הולך איתו גם השומן העודף.

פעם היה לי עוד חשק להיכנס לג’ינס של גיל 25. וואו כמה שהייתי רזה.
בשנים האחרונות.. כל כך אוהבת את הבטן והקימורים החדשים. חוגגת כל תוספת של שפע לחיים שלי. ומתענגת על הנשיות במיטבה.
לכל גיל וצורה יש מתנות ייחודיות לחלוטין.

באותה מידה, אגב, אני מקשיבה לרצון האמיתי שלי בכל נושא ותחום בחיים.
הקשבה כנה, מדייקת, עמוקה. כזו שבתוכה, לרוב, הדברים הם לא כמו שהם נראים ונשמעים על פני השטח.

ואז גם כשיש רצון נגדי לכמה חלקים בפנים, אני מקשיבה ונותנת לכולם מקום. בסופו של דבר, כל החלקים מתאחדים. מתאהבים. מתחברים.
ונהיה שלום פנימי בבית האוהב.

שבוע נפלא אהובימות

חירות

חופש יכול להיות זמני. חירות היא אמיתית. מבחינתי חירות היא להיות קשובה לרצון האמיתי שלי. גם אם לוקח לי שנים להגיע לליבה שבי. וללכת איתו ואיתי עד הסוף. כי כשאני קשובה אלי באותה צורה, אני קשובה לכל היקום כולו. לבריאה כולה. מרפאה בעצם היותי. מורת דרך רוחנית בעצם הליכתי בשביל לקטוף פרחים. יוצרת עולם חדש מעצם נשימתי הפשוטה.
אין לאן להגיע. ואין מה להשיג.

גם כשנדמה ששום דבר לא עובד כפי שחשבתי.. חירות מבחינתי היא להיות קשובה לכאוס המתחולל בתוכי וסביבי. ולשים לב שהכל הוא בעצם הרמוניה אמיתית. שאין דבר, ולו קטן, שזז מהתכנית האלוהית.

ומכאן להסכים לפקוח את העיניים ולראות, איך כל פרט הכי קטן,
מופלא ומשמח. או כואב ומבאס, משרת את מטרת חיי הגבוהה.
מאפשר לי ליצור זהב מכל לב כואב או בנין הרוס בתוכי וסביבי.
ולראות איך הכניעה מייצרת נהרות של שקט ושפע בעולמי.

זה לדעת לוותר על חתיכה של חופש רגעי, למען חירות נצחית, שבתוכה יש גם אור וגם חשיכה. גם עונג וגם כאב.
זה לדעת להתמסר … כי בא לי באמת. לא כי אני עושה טובה. ולא כדי להגיע לאנשהו.. לנצח הזה שקורה בתוכי.
הנצח הזה שהוא אני.

חג שמח אהובים.
שיחבר את כולנו לאהבה עמוקה,
גם אם קשה לנו עם מה שקורה. וגם אם אנחנו חוגגים.
המציאות היא עונג. המציאות היא אהבה.
אם אנחנו רק מוכנים להרפות אל תוכה.
וליהנות ממה שיש כמו שזה. ויחד עם זאת, להתחבר אל העוצמה הכי טבעית שלנו, ולהדהד איתה ואותה החוצה.
בלי להסתתר ובלי להתבייש.

החירות האמיתית היא מי שאנחנו באמת.
לא הסיפורים המפחידים או הכואבים שהראש שלנו מספר.
מאחלת לכולנו לחוש ולהרגיש את מהותנו עמוק בפנים.
ולדעת אותה, הרבה מעבר למילים.

גילוי עצמי … בדרך לחופש כלכלי

זכיתי בחיים האלה. הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין. זכיתי לדעת מי אני באמת. להרגיש את זה בעומקי ליבי וגופי. לחוות חיבור ישיר לנשמה שלי. ולדעת לתרגם את השפה הכי יצירתית ואמורפית שלי לקרקע. למעשה אהבה עם החלומות שלי. עם החיים יום יום. עם עסק אינטרנטי מרטיט ומרגש שאני כבר שנתיים עובדת עליו. וסוף סוף רואה מה נוצר שם מאי ידיעה מוחלטת. ואני מרגישה קריאה ברורה להתחיל להעביר הלאה את המתנות האלה שוב.

בשנתיים האלה התרכזתי רק בעצמי. ובעצם ניקיתי את השולחן מכל הפרעה, שמנעה ממני לחיות את החזון הכי מרגש שיכולתי לדמיין במציאות. עכשיו אני רואה שגם בעסק המתהווה.
מה שאיפשר לי, בזמנו, לקחת פסק זמן, זה אמון מאוד מאוד גדול בעצמי ובדרכי.

לא ידעתי לאן אני הולכת כשיצאתי אל המסע הזה. בלי בית קבוע ויציב. בלי רכב. בלי הכנסה שמאפשרת לי לעבור לדירה.
בלי ביטחון או וודאות מה יהיה מחר. או על מה אני בכלל “עובדת”. אבל בבטן הייתה בי הידיעה שאני עושה נכון. היום אני רואה.

המיקוד המרכזי שלי במסע הזה התחיל בליהנות, וליצור לעצמי חיים מלאי השראה. חיים שמונעים מתוך חיבור בין חזון הנשמה שלי. למציאות היום יומית – איפה אני נמצאת ועם מי. איך אני חיה.
ומה אני עושה כדי לאפשר את המימון של המציאות הזאת גם ברמה החומרית.

כשרוח וחומר הם אחד, הגוף רוטט. העונג האנרגטי שחוויתי במסע הזה הוא אינסופי. אושר מעצם היותי. החיבור העוצמתי הזה התאפשר, בעיקר דרך השיטה האנרגטית שנולדה דרכי בשנים אלה.
היא מועברת דרכי באמצעות שירה אקסטטית. מאפשרת לי, ולאנשים שחווים, להתחבר למי שאנחנו באמת, ולבטא את המהות שלנו החוצה בשלמות. רבים שחווים את השירה בלייב, משתפים על תחושת אחדות. אהבה. שייכות ובית.

אחרי תקופה של חיים בתנועה, של חווית יחד, שקט פנימי ושירה.. הבנתי שאין סיכוי שאני חוזרת לחיות חיים “רגילים”. אני מרגישה שחופש בשבילי הוא מאסט. ושאני מחוייבת לזה במאה אחוז. שמאוד מתאים לי להמשיך לנוע, ולטייל בארץ או בעולם כאוות נפשי.
ולהיות אמא נוכחת, מאושרת וזמינה לילדים שאלד בבוא העת.

ראיתי איך הנשמה שלי שיודעת את זה, קראה לי ליצור בשנתיים האלה תכנית ליצירת חופש כלכלי דרך הכנסה פאסיבית. ולנקוט בצעדים פרקטיים כמעט יומיומיים, כדי לאפשר לזה לקרות בבוא העת. הלכתי אל הלא נודע ובטחתי. היום אני רואה איך כל מה שעשיתי בשנים האלה, הכין את הקרקע.

את שלב המימוש בא לי מאוד לעשות ביחד איתכם. תכניות אינטרנטיות מוכנות עדיין אין. מי שמכיר אותי יודע כמה אני אדם יסודי, ועד שלא הפכתי מכל קצוות התבל, את מה שאני מוסרת החוצה, זה לא ייצא. (תיכף…) ובינתיים:

* יש לי תשוקה להתחיל שוב **מפגשים טלפוניים**. נדבר על הנושאים האלה, או על כל דבר אחר שבוער בכם. עם דגש על חיבור לכיף ולהנאה בחיים ובעשיה. וחיבור לעוצמה שלכם, דרך השירה שאני שרה.

* בא לי מאוד **להרצות** על הנושאים הקרובים לליבי. וזה כולל את המסע שעליו שיתפתי פה על קצה הקרחון – של אמון ואמונה בדרך שלנו, ובמי שאנחנו באמת. על חיבור לתשוקה, ועל הכוח שלה לשנות חיים ולהגשים מטרות. ועוד.. ערב מהפנט הכולל שירה אנרגטית – שזה חלק משנה חיים! ואפשרות לחלק יצירתי חוויתי.

מוזמנימות להזמין אותי אליכם ולארגן ערב כזה ביחד.
ולכתוב בפרטי לגבי מפגשים טלפוניים – יש מקום ל5 בשבוע הבא.

הגשמת חלומות

חלקנו לא מעיזים לבקש. לא מעיזים לחלום בגדול. לא מעיזים להתפרע. להשתגע בבקשות שלנו כאילו החיים הם לונה פארק ענק. גן שעשועים אינסופי. כזה שאפשר לבקש ולקבל בו כל דבר. הבעיה, בעיניי, מתחילה כשמביעים בקשה, כוונת לב. ואם היא לא מתגשמת מייד, אז מתייאשים.
אז נכון שאנחנו חיים בעידן אינסטנט, ושהקצב גבוה.. ויחד עם זאת, בהסתכלות על המציאות.. כל דבר שיש בחיי כיום, התחלתי לייצר בכוונות, ובמעשים קטנים ויומיומיים בערך בגיל 22, לפני 13 שנים (!).

והאמת … שזה בכלל לא משנה מה יש לי. מה שמשנה זה מי הפכתי להיות אחרי כל אותן שנים. ואיך אני מרגישה בתוכי.
כשהחיים שלי משקפים אקסטזה קיומית. וגם כששום דבר לא הולך כפי שקיוויתי.
כן, יש ימים שאני מתעוררת בבוקר עם מועקה בלב. השאלה איך אתייחס אליה. והאם אתן לה לנהל אותי ואת חיי או לא.

לי זה ברור ! אני בוחרת בי. באהבה שלי לעצמי.
אז אם כואב לי אני מחבקת ואוהבת. ויחד עם זאת, אני מחוייבת במשך שנים! לאותה דרך. לאותה חקירה ולמידה. לאותה יצירה, שאת חלקה הקטן אתם רואים, ונהנים ממנה בשנים האחרונות. בזמן שרובה נוצר ומתהווה לאורך שנים מאחורי הקלעים.
מכין את הכלים שלי לתת ולקבל הרבה יותר.

אם רק יכולתי לסכם את כמות השעות שהשקעתי בדרך הזאת… בעצים ששתלתי לאורך החיים. בזמן השקיה ידנית. זריעת הזרעים הקטנים. בחירת הדשן המתאים. יצירת מערכת השקיה אוטומטית.
בבחירת הפרחים עם הצבעים המושלמים לגן היפה שלי. בסוג הדשא הרך ביותר……….
סביר להניח שלא הייתי מבינה מתי ישנתי בשנים האלה

יום יום. בוקר בוקר. בקושי. באתגר. בשמחה הכי גדולה. בג’וי ובעונג.
יש לנו תמיד בחירה !
איפה להשקיע את הזמן ואת האנרגיה שלנו. במי ובמה להתמקד.
מה לשים בראש סדר העדיפויות.

לא מעט אני עוצרת לשאול את עצמי :
* איפה הייתי עכשיו אילו נשארו לי יום או יומיים לחיות?
* נניח שאין לי יותר תפקידים. ואני מוכנה בשלמות ובשקט לעזוב את העולם הזה, מה בכל זאת הייתי מתבאסת שלא הספקתי לעשות או לחוות?
* אילו הייתי יכולה לקבל *הכל* מה היה הדבר הראשון, והכי משמעותי שהייתי מבקשת? מעל הכל.

ואחרי שאני מקבלת מתוכי תשובות… אם צריך לשנות או לכוונן את החיים בהתאם, אני עושה את השינויים הנדרשים. יום יום. בוקר בוקר. פעולות קטנות שמגבות את הבקשות האמיתיות שלי.

אני מציעה לכם מכל הלב – קחו את השאלות האלה ועופו איתן. רחוק וגבוה ככל האפשר. האמינו לי… זה משתלם !
כשאנחנו לא עוצרים לשאול.. לפעמים החיים דוחפים אותנו למקומות שאנחנו לא באמת רוצים ללכת אליהם. גם אם נדמה שכן.

“הגשמת חלומות” זה לא משהו שנמצא אי שם רחוק. מתישהו בהמשך הדרך. את החלום האמיתי אנחנו חיים ממש עכשיו.

אז מה יאפשר לחלום שלך להיות כזה, שאתה מתעורר בבוקר ואומר “וואו”. אני נרגש להתעורר ליום הזה! איזה כיף שאני חי!
(יתכן מאוד שתגלה שבסך הכל בא לך לשתות שייק מפנק כל בוקר )

המלצה חמה על ספר: היזמים החדשים – FreshBiz

היום אני רוצה לשתף איתכם משהו שמרטיט לי את הלב. משהו אחר. הורדתי במתנה את שלושת הפרקים הראשונים, בספר של רונן גפני ושמחה, שותפו ב- FreshBiz – “היזמים החדשים” [פאוזה. זה לא מה שאתם חושבים. לא “ספר עסקי”. תיכף תבינו].
כבר בהקדמה נעתקה נשימתי. בחיי.. הספר הזה הוא עלי ועליך !
אז דבר ראשון אני רוצה לחלוק איתך את האפשרות לקבל את המתנה הזאת גם. שלושה פרקים ראשונים בחינם. ודבר שני.. קבלו ציטוט:

“היזמים החדשים הם האנשים שמשנים את חוקי המִשחק הישן. ניתן למצוא אותם משחקים מִשחקים שונים על פני כל הקשת האנושית: הם בעלי עסקים, מנהלים, עורכי דין, אבות ואימהות, מאהבים, מחנכים, אמנים ומרפאים.
יזמות כבר לא שייכת רק לעולם העסקים.
יזמות היא מצב תודעה חדש”

למי שלא מכיר, Ronen Gafni הוא יזם יצירתי מבנימינה, שפיתח את משחק FreshBiz שאני כבר שנים “חופרת” עליו. ועשה איתו מהפכה בארץ, ובעוד מעל ל30 מדינות בעולם, בדרך משוגעת לחלוטין. רק אגיד שאני מאוהבת במשחק הזה. הוא איפשר לי לעשות שינויים מרחיקי לכת בעסק ובחיים.

ועכשיו גם הבנתי למה. קלטתי כמה קווי דמיון הזויים לחלוטין יש בין סיפור החיים שלי, וצורת המחשבה שלי לבין אלו של רונן. כנראה שההשראה פועמת בצורה דומה באנשים שמכוונים ליצור שינוי אמיתי. בשפע כלכלי. ובכיף.

אז אני אחכה לספר שלי שכבר רכשתי לפני חודשים, בזמן ההשקה.
ואתם … לכו תורידו את הפרקים האלה! מחכים לכם טונות של השראה. תודעה חדשה. סיפורים מרתקים מהחיים האמיתיים בארץ ובעולם.
בין היתר, על איך עושים כסף, ומשפיעים על אינספור אנשים, עם הרעיונות המשוגעים שלנו.

כנסו לכאן ותיהנו: http://upvir.al/ref/s6697111

עריכה -לקריאת ההמלצה החמה שלי על הספר (נכתבה במרץ 2019) כנסו לכאן

חיבור לנשיות: יש מקום לנשיות ולמיניות שלך על במה

חולקת להנאתך את אחת ההופעות המטריפות שראיתי מעל במה:

(* הפוסט נכתב במקור לנשים ומנוסח בלשון נקבה, אך רלוונטי גם לגברים)

ועכשיו אני רוצה לשאול אותך, איזה רגש עולה בך כשאת צופה בוידאו הזה?
האם את מתמלאת בהשראה?
האם מתעורר בך כעס או זעם?
אולי עולה בך פחד או ביקורת? קנאה?
או שאת פשוט רואה בה אישה חושנית, סקסית ומהפנטת?

אשתף שעבורי ההופעה הזאת היא אחת ממקורות ההשראה שמלווים אותי מאז שצפיתי בה לראשונה.
מעבר לקול המהפנט שלה,
היא פשוט מבטאת את הסקסיות שלה בלי חשבון. בטבעיות.
בחופש מוחלט. ושימי לב, כמה חום ואינטימיות היא יוצרת עם הקהל

אנחנו חיים בתרבות שבה מצד אחד ביטוי הפגנתי של מיניות מעורר הרבה ביקורת
(זונה, מזמינה וכו..).
ומצד שני מעודדת נשים להפגין מיניות כדרך לקבל חום ואהבה, ערך עצמי ותשומת לב.

במציאות נשים שמחוברות לנשיות ולמיניות שלהן מבפנים. בעוצמה, ומבטאות אותה החוצה
“בלי לדפוק חשבון” זוכות במקרים רבים לתגובות שיפוטיות.
כי זה לא מקובל שאישה תפגין כל כך הרבה עוצמה.
זה נתפס כמאיים על אנשים.
ומעורר בנו כבני אדם פחדים קיומיים הישרדותיים.

בעיניי בנקודה הזאת בדיוק נמצא הריפוי שלנו.
ביכולת להביע ולבטא בלי להתעסק באף אחד מבחוץ.
לבטא מה וכמה שמרגיש ונכון לנו.
אבל לא מתוך ניסיון להשיג באמצעות זה ערך או תשומת לב
(מה שבאמת יכול להביא הרבה פעמים לתגובות לא רצויות)
אלא מתוך נוכחות וחיבור פנימה.

הסקסיות והנשיות שלנו הם כוח גדול שיש בנו.
וזכותנו להביע ולבטא אותו כחלק בלתי נפרד ממי שאנחנו באמת.
בלי פחד.
כי הביטחון נמצא עמוק בתוכנו כבר עכשיו.
וכשאנחנו מחוברות למקורות העוצמה הפנימיים שלנו,
אין סכנה בלהביע ולבטא את כל מי ומה שאנחנו בעולם ועל הבמה.

איך להרגיש את הביטחון שלך מבפנים כשאת מופיעה מול קהל ועל הבמה..?
על זה בדיוק אני יוצרת סדנה.
פרטים בהמשך.