יוליה אור לב : הנאה ואהבה בעשיה – זה אפשרי ממש עכשיו

יש לי כל כך הרבה מה להגיד. כל כך הרבה קורה “עמוק מתחת”. בא לי לספר איך אני מזיזה מבנים מוצקים בחומר וכסף, עם אנרגיה של ג’וס והנאה.

איך, כמו לייזר, אני מכוונת כוונות מדויקות. ומבעירה את התשוקות שלי, ואת העונג בחיי, עם מוסיקה ושירה. וכמה שהשירה תומכת בי, ומהווה עוגן בחיי.

בא לי לספר איך שילוב בין קרקע – בהכי הכי עמוק ויציב שלה, לצד העמקה רגשית, אנרגטית ותודעתית.. בוראים יחד כוח, שלא ניתן לתאר במילים.
ושברוב המקרים, אני מרגישה אמון עמוק בעצמי, שאשתמש בו נכון.

יצא שבשנה האחרונה התעסקתי הרבה בענייני נדל”ן והשקעות. צללתי ללמידה שריתקה אותי, ברמה שלא האמנתי שיקרה. זה התחיל בזה, שבסך הכל, רציתי לברר כל מיני עניינים לעצמי… והפך למשחק.

בא לי לספר שאני כל כך מאושרת, שיצרתי לי בשנים שחלפו גבולות ברורים ויציבות כזאת.. שהעולם הפנימי שלי “מחזיק” עבורי את הידיעה, שאני עושה רק מה שנעים לי. ושאת הבחירות שלי אני עושה מתוך הסמכות הפנימית, ומתוך הקשבה לאינטואיציה שלי. ולא מתוך הראש.

הדבר המדהים הוא שמצאתי את עצמי, משחקת במשחק הזה לצד גברים, ומביאה פול ווליום עוצמה. אפילו לא קלטתי לפני, כמה זה כל כך מאתגר וכיף, בו זמנית.

מודה שלפעמים אני מרגישה כמו “מאלפת אריות”. יש בעולם הזה כל מיני סוגים של אנשים. לא כולם מתאימים לי, או אני להם. ויחד עם זאת, עם תעוזה, ידע ו”חוכמת רחוב”, כמו שיש לי מילדות … כל פעם מחדש אני מתפלאת: “וואו.. אשכרא, זה מה שאמרתי לו עכשיו??”. ו”הופ” עוד אמונה על מי שחשבתי שאני מתפרקת.

ואולי הכי מרגש אותי… זו ההשפעה שנוצרת בדרך. כל יום אני לומדת משהו חדש, ומלמדת בדרכי.

כשיוצאים לדרך מגלים עולמות חדשים. סקרנית לאן הדרך הזאת תוביל.

בינתיים האישה שאני יוצרת מג’יק. והגבר שאני לומד לאהוב וליהנות מכל האור הזה, ולהישאר איתי. אין ספק, שזוהי מערכת יחסים מורכבת 😄🤦‍♀️

הנהגה משותפת דרך שמחה ועונג

תתחברו לתענוג. זאת אולי ההזמנה הכי מלהיבה ומרגשת עבורי בחיים האלה. הזמנה שהיא בית, ומאפשרת לכל המהות שלי להשתתף בחווית החיים. בתוך התענוג יש מקום להכל…:
לבכי ולכאב. לשמחה ולשיתוף. להתכנסות וללבד. לחוויות מפוצצות ו”בומבסטיות”, כמו טיסה לחו”ל. או לחיות בלי בית 3 שנים בארץ, כמו שעשיתי. או “סתם” להזמין עוגת שוקולד מטורפת. לאכול אותה לאט.. ולהרגיש את הטעם בכל הגופים.

ככה אני חיה, וככה כותבת. אותי. את המשברים והשמחות. את הלבטים והכאבים. את האהבה העצומה שאני, בכל מיני מצבים. וככה נולד הבלוג הזה. מתוך התענוג שבשיתוף המסע שלי.
ומתוך הידע שמגיע דרכי לעולם, שאותו אני מלמדת מעבירה הלאה.

מאז ומעולם הכתיבה מזכירה לי מי אני ומאיפה באתי. החל מיולי 2016, החלטתי שאת החפירה והחקירה במסע המשוגע הזה שעשיתי, אני חולקת איתכם, ואיתי של עוד כמה שנים. שזה, למעשה, היום. אני רוצה להזמין אתכם להצטרף איתי לדרך.

תכלס – מי פה מרשה לעצמו באמת לחיות בחופש אמיתי..? ולא, אני לא מתכוונת ללחיות בטבע או ליסוע הרבה. אלא לזרוח את המהות שלנו במלואה.

רק מי שחווה, ולו פעם אחת בחיים, חוויה ותחושה עמוקה של בית, יודע מה זה שקט אמיתי. ספייט אנד טיים שבהם הכל מלא, שלם ושקט מעצם הקיום עצמו. ואז אפשר גם להתרחב. לקבל עוד ועוד מהחיים. ולתת עוד ועוד החוצה. בבלוג הזה, הנשמה והתשוקה שלי מדברת אליכם בכל שורה, וקוראת לכם הבייתה בחזרה. אני מזמינה אתכם להיכנס. ולגלול אחורה. ולצאת איתי למסע.

ברוכים הבאים למשפחה אוהבת, עוטפת ומחבקת של אנשים שיודעים ללכת את הרצון הפנימי העמוק, בכל צעד וצעד בחיים. מאחלת לנו מסע נעים, מרפא ומרתק.
ובעיקר – הנאה ושמחה מהדרך.
.

** הוידאו צולם כשברקע מוסיקת היפ הופ, שהוחלפה בגלל זכויות יוצרים.
ריקוד זה אחד השערים הנשמתיים שלי.
אני עפה על העוצמה שלי כשהגוף שלי מתעגן דרך עונג.
כששער האהבה העמוקה ושער העונג שבי מאוחדים, אני חווה את האמת שלי ברורה.
תודה על הזכות להשפיע מתוך המקום הזה ! ויהי אור

להתחבר לעשיה ולביטוי דרך חושניות עמוקה

ריקדי את התשוקה שלך 

אחד הדברים שתמיד גורמים לי אושר עמוק שאינו תלוי בדבר, זאת חוויה של להיות נוכחת לגמרי בתוך הגוף שלי. להתחבר לנשיות ולחושניות שלי. להרגיש בעומק את המיניות שלי פועמת מבפנים. ולזוז. לזוז מתוך תחושה וחוויה שאין עולם מסביבי. מלבד המוסיקה.

או המקצב הפנימי שאני שומעת באותו רגע. ולא בהכרח שעוד מישהו חוץ ממני שומע את אותו האחד.
אתמול בהופעה מדהימה שהייתי בה, נזכרתי.. כמה התחושה הזאת של להיות כל כך נוכחת. כל כך מחוברת. כל כך פועמת את מקצב החיים בתוכי… כמה היא ממלאת. מספקת. מאפשרת חופש ביטוי. ביטחון. יציבות. תחושת אינטימיות ביני לביני. אהבה עצמית עמוקה.
.
כמה הנשיות והעונג שהגוף הזה יודע להכיל ולאפשר בתוכו הוא מקודש.
הידיים. הרגליים. הבטן. הצוואר. הכתפיים. האגן וכפות הרגליים שנוגעות באדמה. הפה שמתמלא באוויר ונושף אותו החוצה. השדיים. העיניים שלפעמים פקוחות ולפעמים עצומות.
הם … וכל האחרים. כולם איברים של עונג.
כל חלק וחלק בגוף הזה יודעת להעביר דרכו רטט של עונג.
פעימה אינסופית של חיים וחיות.
אותה פעימה שאיתה אנחנו …..

המשך כאן :

להיות מי שאני

 

להתעטף ברכות … לא משנה מה קורה בחוץ

זה הזמן.. למלא את הימים בהמון רכות ואהבה. כמו לתת “קונטרה” למציאות הסוחפת שבחוץ. זה ה-זמן לאפשר לאמון להיכנס עמוק עמוק.. דרך הדי.אן.איי לכל תא ותא. להתארגן לידיעה ברורה: “אני בטוחה ומוגנת בידי הבריאה האוהבת”.
זה הזמן להתעטף בשמיכות החורף הכי רכות ונעימות, להרפות אל התחושה שהגוף נהנה מכל שניה של הקיום.
להתענג על כל רגע שנברא. לנשום במלאות ולשאוף החוצה את כל המיותר.

תודה על הזכות להיות מלאה באור מעגן ומענג בכל רגע ורגע. ועל היכולת לשדר אותו בכלים ברורים ואסופים, באהבה 🌷

** בתמונה – אני. קופצת למיטה שמכוסה בדבר הכי נעים ורך שאי פעם נגעתי בו.
מכוסה בעוד אחת מאותו הסגנון.
תודה ללב על הבחירה במה שהגוף שלי ב א מ ת אוהב 😍
ותודה לבריאה שממנת לי את זה

שינויים גדולים בצעדים קטנים – לפעול יום יום למען עתיד טוב יותר

תמיד זה בא ברגעים לא הכי צפויים עבורי.. אבל הרגיש לי נכון לשתף. מגיל 3 בערך אני עובדת ברמה הכי עמוקה דרך הדי.אן.אי שלי, בשיתוף פעולה מלא עם מה שקורה בעולם. במיוחד בהקשר לתקופה הנוכחית. עברתי חיים די משוגעים עם הדבר הזה, שמתגלה לעיניי ומקבל צורה בכל מקום כרגע. עם השנים, למדתי להנכיח את העבודה עם החוזה הנשמתי הרחב הזה דרך הנאה ועונג. למרות שמורכב הדבר.. כפי שאנחנו רואים.

בקרוב בעולמנו צפויים מהפכים מאוד רחבים. כשחלק ממה שאני רואה ומרגישה עמוק בפנים, זה שיפסקו בבת אחת – באופן מאוד מפתיע, חוזי הזנה של סבל.
ואיתם בהדרגה יתפוגגו – איומי החיסונים. החובה לעטות מסיכות. ובכלל כל ה”סימפטומים” האלה שהמציאו אנשים חולי שליטה. שמזינה אותם תודעה רחבה מיקומים אחרים. מתודעות זרות שברובן אינן אנושיות.
ובעיקר.. תהיה התעוררות בלתי ניתנת לתפיסה כרגע של בני אדם, בכדור הזה. בעולם כולו. בצורה שאף אחד מאיתנו, גם לא אני, לא יכולים בכלל לתפוס בשלב הנוכחי.

אחד הדברים שיתעוררו זה מגנטים מאוד עמוקים ועוצמתיים בגופים של אנשים, שמושכים אותנו לסביבה הכי נכונה לרצון הנשמה שלנו. מגנטים עוצמתיים שימשכו אלינו אנשים שיש לנו איתם הסכמים לעבור מימד. ולחוות חיים בתודעה חמה וחיה!

כזו שמפיצה לעולם מידעים פרקטיים, קונקרטיים, של איך ליצור מערכות חדשות כאן בעולם זה בכל התחומים?

ממש עוצמתי זה עומד להיות. וחלקנו כבר חווים ומרגישים את מה שעומד לבוא באופן לא מודע. לא סתם רבים מאיתנו סיימו קריירות. עסקים רבים נסגרו. רבים נוכחים בבית עם המשפחות שלהם. יש לכל האנשים האלה ידע נשמתי הרמוני ועמוק, שירצה לספר אחרת.
איך חיים פה ככה – שלכולנו יהיה טוב?
אני חייבת לציין שבהרבה מקרים, השראה שקשורה “בדיבור על העתיד” נחווית בתוכי כ”ידע מיותר”. מתוך מקום של “מה זה רלוונטי מה הולך להיות? הרי גם אף אחד.. גם לא המתקשר הכי מנוסה, לא יודע מה בדיוק יהיה בעתיד”. נחיה ונראה.
וזה הכל נכון. אף אחד לא יודע.
וזה הכי נכון ואמיתי בעיניי לחוות ולחיות ברגע הזה.
בו זמנית, מגיעים אלי מידעים מאוד משמעותיים שעוזרים מהרגע הזה.. מהצעד הזה שבו מורידים את הרגליים מהמיטה בכל בוקר. להתכוונן אחרת, ולחיות אחרת כדי ליצור מציאות מאושרת *לעכשיו*. וגם כזאת שמרשתת את האנשים הנכונים *להשראה חדשה*
לחיות בתדר שהולך *לכיוון מסויים*. חיים בדרך שמאפשרת שינוי מהותי ובר קיימא במציאות כולה. ומראה דרך אחרת שיוצרת הווה וגם עתיד טוב יותר.
לפעמים כדי לראות מה להוביל ולאן.. מראים לי הבזקים של מציאויות שמתגלות בי. שמתקיימות ברגע זה ממש ביקום. של אור כל כך גדול. והמון הרמוניה והטבה, גם בכל המתרחש כרגע.
אפשר לדבר על זה הרבה, אבל האמת היא ש”עתיד” זה דבר פלואידי. כי הוא משתנה בכל חלקיק שניה בהתאמה לבחירות שאנחנו עושים כרגע.
ולכן בעיניי, כל כך משמעותי לבחור בכל שניה. כי יש לנו חירות מלאה לעשות את זה.
בו זמנית, בכל רגע נתון, פתוחות עבורנו אפשרויות לטייל בין יקומים ומימדים שונים. בין מציאויות שונות. וככל שעובר הזמן .. להיות גם מאסטרים של דילוג בין מציאות למציאות. מתוך אותו תדר שקט ועמוק. ובו זמנית.. יודע להרעיד כשצריך.
רובנו מכירים לפחות חלקיק מזה בתוכנו. זהו ידע נשמתי קדום של נשמות רבות כאן בכדור. שרוצה להתגשם כרגע במציאות היומיומית.
אין לזה שום דבר גרנדיוזי שנדרש.. אלא בחירה עמוקה ללכת בנתיב הנשמתי שלנו. וזה בעצמו.. וואו. כל כך הרבה.
לדעת להסתנכרן עם ה”עצמי” שלנו, ולחיות יחד.. בלי להתבלבל בין הנתיב שלנו, לדרך של אחרים. ועם זאת ליצור משהו גדול מאיתנו כצוות. כשותפים לדרך.. זוהי הדרך היחידה שאני מכירה ליצור בעולם הזה איפוס טוטאלי של כל הכאוס המיותר.

ולאשר למשהו אחר להיכנס.

עולם שבו אנחנו בוראים במודע.. יוצרים במודע. ועם זאת יודעים להרפות ולשחרר שליטה, כדי לתת לאהבה להיכנס.
לאפשר לעונג עליון מהבורא להעביר דרכנו החוצה.
לאפשר לחיים להוביל דרך הלא נודע. ויחד עם זאת, להישאר בפוקוס.

וואו.. כמה למידה מרתקת, בכל כך הרבה תחומי חיים.

העולם הזה, הנוכחי מתפרק. מתנפץ לרסיסים. הכל נראה לעין. יש כל כך הרבה אפשרויות לפעול כרגע כדי לתמוך בשינוי המתהווה.
תודה שזכיתי לחיות פה כרגע. ולהיות חלק מהמימד הזה שבורא ורואה – כמה טוב עוד אפשרי לנו. על אף, למרות וגם בזכות הכל.. תודה שזה קורה כבר מעכשיו. בכל רגע ורגע.
שיהיה לנו שבוע אוהב ומחבק. תודה שגם אתם פה 🧡

שליטה מול זרימה – ללכת עם ה”כן” שלך עד הסוף

לחיות במשך שנים בתנועת “נוודות”, בלי בית קבוע.. ולעבור ממקום למקום באופן אינטנסיבי, עם רגישות שיא כמו שלי .. חידד ושיכלל לי את החיבור לחושים באופן פסיכי.
לאורך כארבע שנים, לא היה מקום שאליו נכנסתי, בין אם פיזי וממשי, לבין אם “מרחב צלילה” אנרגטי.. שלא ידעתי באופן עמוק מה נכון לי לעשות שם כרגע. לאן “מותר” ולאן “אסור” לי ללכת. לפי הקשבה לשדה האישי שלי. לתשוקה הפנימית. לידיעה של המרכז שלי. שם נמצאות כל התשובות שרק רציתי.
היום.. על אף ולמרות האירועים המטלטלים בארץ ובעולם, אני נהנית מהפירות. ופועלת בהתאמה לכל מה שלמדתי – מתוך חיבור אמיתי לעצמי. ולחיים הפועמים – עמוק בפנים.
במשך ארבע שנים מחיי גלשתי על “פיקים” גבוהים של ריגושים. במעברים רבים. בלי הרבה שליטה על המתרחש. עם המון חוסר וודאות. ויחד עם זאת, עם ה מ ו ן  ב ח י ר ה ופעולה תמידית מתוך עוצמה.
בזמן הזה למדתי לסמוך על עצמי באופן טוטאלי. חד משמעי. ובלתי מתפשר.. שגם אם אני נכנסת מתוך ידיעה פנימית, למה שלמישהו אחר נראה כמו “להבות”, אני אהיה בסדר.
באותה המידה, מרחב שעבור אחרים נחווה כרגוע ופסטורלי, עבורי יכול היה להרגיש עמוק בפנים כ”להבות”.
הסיבה הפשוטה היא שבראשון, הנראה למישהו אחר כ”לא הגיוני להיות פה בכלל! ולמה את נכנסת?” .. עבורי היו שם סודות, מטרות ומתנות מרתקים. ומעצם זה הלהיב אותי, והרגיש לי נכון להישאר.
בו זמנית.. יתכן וה”פרחים פרפרים והרמוניה”, פשוט לא היו המקום עבורי להיות בו באותו זמן. מה שבאופן טבעי, לא תאם את מידותיי. ולא את מעשה האהבה האמיתי שלי עם החיים.
ללכת “דוך אל תוך מטרות”.. יכול להיות באותה המידה מרחב שמעורר שאלות:
לאן לפנות? לאן ללכת? מה נכון לי כרגע?
אז האמת היא.. שהגוף והלב יודעים יופי.
אלה אנחנו שביטלנו במשך שנים רבות את העוצמה הפנימית. ושכחנו איך להקשיב לבערה הפנימית ! לצליל ה”וואו!!”.
לאור היופי. ואפילו למשיכה הבלתי מוסברת לכל מיני מקומות, שברור לנו עמוק בפנים ש”מקומנו פה!”.
עכשיו.. ברגע ששומעים קריאה פנימית, אפשר להתחיל להתווכח עם זה. והרבה פעמים כך גם אני עשיתי במסע שלי. ואפשר פשוט … ללכת למה שהנשמה שלנו מבקשת. נקודה. סוף פסוק.
איך יודעים? יודעים.
יודעים.. כמו שיודעים שציפור שרה בבוקר והשמש זורחת. ככה יודעים משיכה פלאית בלתי מוסברת לתחום מסויים. לאדם שהלב שלנו מפרפר איתו. למקום אחר. או .. להישארות הכי שקטה ושלווה ברגע הזה, בעוד העולם כולו מתבלגן. ודווקא פה.. למצוא אהבה עוצמתית לחיים.
הנקודה החשובה היא – ל ס מ ו ך במאה אחוז על החושים שלנו. אנחנו גאונים! חכמים. יוצרים עוצמתיים. חמים ואוהבים במסע של חלימה משותפת שמתגשמת פה. במימד האנושי. וואו! כמה מדהים.
וואו .. איזה אתגר הנשמות של כולנו בחרו לחיות כאן עכשיו ברגע הזה!
מבחינתי… כל “סגר” חיצוני הוא מימד של בחירה שנכנסתי אליו. כדי למצוא בו אמונה ואמת.
אז לפעמים אבחר “לזרום” עם המציאות הקיימת, ולקיים הנחיות קיצוניות שאינן תואמות את האמונה שלי.
ולפעמים, “באלגנטיות” אמשיך לחיות במסגרת המציאות האפשרית.. ממש כרצוני. ממש כבחירתי. ממש מתוך התשוקה והסמכות הפנימית שלי. כן, גם עכשיו.
לשחק בין האבנים. לדלג בין הלהבות. לעוף על חזון חיים חדש. להחיות את האמת שלי עוד ועוד עם שותפים לדרך, שמתאימים לי בול !!
וגם מיליוני אנשים .. לא יעצרו אותי ואותנו.
אתם יודעים למה? כי ענווה נמצאת בהקשבה. בחוסר ידיעה. ו*בהתמסרות לתשוקה ברגע הזה*. וברגע שאיני נאבקת בדבר. ואיני פועלת במלחמה או בהתנגדות.
אלא מתוך השראה והשפעה.. אז כל היקום כולו אוהב דרכי. חוגג דרכי. עושה דרכי אהבה. עושה לי נעיייים.

אני בוכה בו זמנית לפעמים, מזה שלאנשים יקרים מאוד קשה. ועושה הכל כמיטב יכולתי, בהתאמה לסמכות הנשמתית שלי, כדי להיטיב.

ויחד עם זאת, רק נאמנות אישית, טוטאלית ובלתי מתפשרת לבוראת שאני. לבוראת שבתוכי… ובשיתוף פעולה מלא ואוהב.. עם הבריות. נוצר משהו אחר שאני לא יכולה לצפות. וגם לא ללכת נגדו.
זוהי אהבה. ככה היא מובילה. ככה היא מבקשת, פורצת. רוצה !!! מי יגיד לה “לא” לאהבה שמקשיבה ומגשימה את רצונה??
אני מזמינה אותנו בסיטואציה המורכבת הזאת.. *לפתח כלי עוצמתי של הקשבה עמוקה*. עדינה. חמה ואוהבת.
יהירה? לא! יודעת? מאוד!
מאוד מאוד נחושה. מאוד מאוד מזוקקת. הקשבה כזאת שמוכנה לעצור, לנשום ולשהות.
הקשבה ששמה את האוזן על הלב. גם כשקשה. הקשבה שבלתי ניתן לחסום אותה או לעצור אותה.
כי היא ממשיכה ללכת את דרך הבורא. לא משנה מה קורה.
היא .. לוחשת בעדינות הנשמה. לפעמים צריך ממש “לדומם מנועים” ולהרפות לגמרי. ולפעמים.. ברחבת הריקודים. גם אם כרגע זה באמצע הסלון עם המשפחה 🙂 כל מה שרוצה להתגלות שם.. רועם בקול גדול !
בואו הבייתה. יש כאן נביעה של עוצמה.
לפעמים היא מוסתרת בשכבות שלא שלנו.. של אשמה עתיקה. פחד מבריאה של כל האור הגדול הזה פה. או כל מיני חלקים נסתרים אחרים.
בואו הבייתה! כי זה המקום היחיד שבו יש אותנו באמת.
לסמוך על העצמי. על הסמכות הפנימית.. ולפעול מתוכה, בלי פשרה .. זהו צו השעה.
את יודעת “מה”. אתה.. יודע “איך”. בואו סוף סוף נניח את קול הספקות בצד. ונרשה לעצמנו .. מרגע זה והלאה בחיינו – הכל!
תכלס, מי יודע אם נהיה פה מחר?
אולי זה היום האחרון שלנו ביקום הזה בתוך גוף?
לפעמים רק בשביל השאלה הזאת שווה לעצור ולשהות – אילו היה זה היום האחרון שלי בעולם.. היום. מה הייתי מעיזה לעשות? מי הייתי עכשיו? כאן. היום. בחיים האלה?
מהאיכויות והמעשים האלה.. בואו נמשיך לפעול ❤