פרספקטיבת הזמן האוהב

אילו ידעתי באותם ימים בהם חיפשתי .. שאת האושר והשפע הכי אינטימי ואמיתי, אמצא דווקא עמוק בפנים. הייתי מרפה ונחה על אדמתי. שמאז ומעולם הייתה איתי.

ואילו ידעתי שאת השקט וההנאה הכי גדולה, אמצע לפעמים, בניגוד לכל הגיון, דווקא איפה שכואב לי.. הייתי משחררת שליטה בכל כך הרבה רגעי מאמץ ומאבק, מרשה לעצמי להילקח אל מהותי.

ובדרך .. הייתי זורחת. מאושרת. כי סוף סוף מצאתי את עצמי האמיצה והאמיתית. בלי שום צורך לגלות עוד עולמות. או לרעות בשדות זרים, בנסיונות למצוא את הציר שהוא אני.

ואילו הרגשתי עוד אז, לפני שנזכרתי.. כמה נחמה ושקט יש בדברים הכי פשוטים. הייתי מוותרת כבר אז על המרדף. על מיני היאחזויות. על נסיונות להיות מבריקה. יוצאת דופן. מדויקת במיוחד..
ובמקום לחיות במרדף אחרי הישגים, או אחרי אהבה דמיונית.. שאי שם מתישהו רחוק הופכת למציאותית..

הייתי אוספת את שבריי. את כל מה שבתמימותי האמנתי, שנראה כמו מיטב כיעורי. והופכת אותם לזהב טהור בעצם נוכחותי.

נרפית מעצם ההיזכרות. ההכרה בנוכחות אהבתי. שאין לה שום תנאים.
ושום צורך במילים יפות. כי נשמעת היא בצלילי נשימתי.

ובימים בהם הרגשתי כעוסה וכאובה.. והייתי אותה ילדה רעבה לאהבה. האמנתי שצריכה לקנות אותה בהמון נתינה. ריצוי והוכחה..

הייתי פושטת בזה הרגע את בגדי הנוצצים.
מוותרת על הקליפות שקנו לי אהבה מותנית. ומחזירה את הרכות ללב הרך הפתוח והאוהב.

ואז. רק אז.. כשדממה עמוקה ממלאת את עולמי. כששתיקה רכה הופכת לנביעת אהבה טבעית, שזזה ועוברת דרכי..

תשוקה עזה כאש של אלוהים, הייתה מרימה אותי ממקומי.

תשוקת האחדות עם נשמתי,
המייצרת בי יציבות יצירתית.
מראה לי מתנות מפתיעות וחדשות שלא הכרתי בי.

ומראה לעולם אותי.. בתמימותי ובעוצמתי.
המבקשת להתקרב. להיראות. ולהיות חלק..
מתוך ידיעת העצמי האמיתי.
.
.
חג שמח אהובי ואהובותיי.
מאחלת לנו לזכור בשנה החדשה, כמה כולנו מדהימים. מיוחדים. עוצמתיים ומלאי חיים.
וללכת את אותם חיים באחדות מלאה,
עם צירנו המרכזי שיודע.
אהבה לנו 😍

ממגבלה משתקת ליצירתיות גאונית

כשלמד בבית הספר לאמנות, פיתח פיל האנסן רעד בלתי נשלט בידו, שמנע ממנו ליצור בטכניקת הנקודות שכה אהב. בתקופה הראשונה, המגבלה שיתקה אותו וגרמה לו לעזוב את חלום חייו, להיות אמן.
אחרי שנים עגומות ונטולות יצירה, יום אחד הוא פשוט לא היה מסוגל יותר.
זה היה הרגע בו דחף פנימי חזק, בתוספת עצה אחת מצוינת, החזירו אותו ליצור ממקום חדש.

במקום לתת לרעד ביד לעצור אותו, הוא החליט לאמץ אותו ולהשתמש בו.
“התסכלות על מגבלות כמקור ליצירתיות שינתה את מסלול חיי” אומר האנסן בהרצאה.
סיכוי גבוה שהתוצאה תגרום לך להישאר בפה פעור.

אני באופן אישי כל כך מאמינה בלהפוך מגבלות ואתגרים ליתרונות. ליצירות. להשראה לאחרים.
וחיה ככה בעצמי.
מתרגשת לחלוק איתך את הסרטון הזה, שכמות העוצמה והשראה שבו בלתי ניתנת לתיאור במילים.

להיפתח לזרימה של כסף ושפע בקלות

Ask & You Shall Receive, It’s Never A Money Problem – Dr. Dain Heer

רובנו נוטים לחשוב על כסף וחומר דרך תפיסת התודעה שאליה הורגלנו.
בין היתר, מנהלים אותנו דפוסים של פחד הישרדותי. קושי לקבל ולהתרחב לשפע שאנחנו, ולמה שיש לנו לתת באמת.
כל אלה מגבילים את טווח האפשרויות שלנו ליצור ולקבל שפע של כסף מתוך קלות ושמחה.

בפועל במקום ליהנות ולבטא את מי שאנחנו באמת, אנחנו נוטים לרצות את הסביבה. לנתק את עצמנו ממקורות השפע הטבעיים שניתנו לנו על ידי הבריאה. ומנתבים את עצמנו לעיתים קרובות למאמץ, קושי ואפילו סבל כדי להרוויח כסף.

אחת השיטות המדהימות שאליהן נחשפתי, Access Consciousness פותחת בפנינו מרחב אחר לגמרי של אפשרויות. שכוללת תפיסת תודעה צלולה ומתקדמת ביותר. ניקויים אנרגטיים של רגשות, תחושות ותדרים כבדים ודחוסים, וחיבור ישיר לשפע של הבורא. בכל תחומי החיים, וגם בכסף.

השידור הזה שאני חולקת איתכם כאן, היה הראשון שאליו נחשפתי בנושא כסף.
ואני יכולה להעיד שהוא פתח עבורי מרחב אחר לגמרי של אפשרויות בעשיה כבר יום אחרי ההאזנה.

שימור לב שלאורך השידור מתבצעים “ניקויים אנרגטיים” בשיטת אקסס. אז רק שלא תתבלבלו ולא תבינו במה מדובר:
המשפט המוזר הזה “Right and Wrong, Good and Bad, POC and POD, All 9, Shorts, Boys and Beyonds” הוא משפט מקודד שמוחק ומבטל השפעה של חוזים, נדרים שבועות ואמונות מגבילים. כשדיין משתמש בו בשידור, זה מה שבפועל קורה.
תיהנו ותרגישו את הקלילות :

לנהל את העסק כדרך הטבע – כנות

רועי בן יוסף, מפתח שיטת “כנות – בהורות ובעסקים”. מלמד בעלי עסקי לשווק את העסק בכנות.
מחבר הספר “כנות – להרוויח ממי שאני” שיצא לאור החודש בהוצאת פראג.
איש שאני אישית מאוד אוהבת ומעריכה את העבודה, הנתינה והשליחות המדהימה שלו.
כתב לפני מספר ימים פוסט, שמאוד נגע בי,  על ניהול העסק שלו.
בכל יום אנחנו יוצרים “בעולם החדש” דרכים חדשות לפעול בעשיה ובעסקים.
רועי מיישם דרך שמבחינתי היא פשוט שלמות. ניהול כדרך הטבע.

“מאז ש”כנות” הלכה וגדלה, הפכנו מאדם אחד בודד לצוות. ואת עבודת הצוות הזו אני ממש מרגיש עכשיו, כשאני פה ביוון נופש עם משפחתי, וכנות עדיין ממשיכה לעבוד כמו בשגרה. מה שמביא אותי להבין, שניהול המערכת הזו מתבצע בדרך שמתאימה ונכונה לי.

וכמו בכל תנועה חדשה אצלי, גם כאן, סללתי לעצמי את הדרך שהתאימה בדיוק לי, ואולי תתאים גם לכם. הניהול של כנות מתנהל בדרך מיוחדת ובא לי לשתף אתכם בה:
בכנות, כל אחד מהצוות עושה רק את מה שהוא אוהב לעשות, ושאין לו שום מאמץ שם (וזה איכשהו תמיד מסתדר).
בכנות, אנחנו מבינים שאף אחד לא חייב לאף אחד כלום, ומול כל מה שמישהו עושה, אנחנו נמצאים בהודייה. לא באים בטענות לאף אחד על כלום.
בכנות, במקום לנהל שיחה על מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ומי עשה מה וכמה, מדברים תמיד על מה שנמצא מתחת לפני השטח: על רגשות, וצרכים, ועל מערכת היחסים שלנו. ואז, במקום להתווכח על מועד פרסום הקמפיין, למשל, אומרים: “אני מרגיש שאני צריך שיראו אותי”. ואחרי זה הקמפיין מתפרסם, וזה תמיד הכי מדוייק.
בכנות יש ניהול רוחבי. אין מישהו שיודע יותר, או שמחליט. לרגשות ולצרכים של כולם יש מקום, כל הזמן.

בכנות, כל אלו קורים. והעסק? העסק מתנהל מעצמו.

כנות – ניהול שהוא מערכת יחסים
____________________________________________________________

לאתר של רועי בן יוסף
http://www.kenut.co.il/

לקהילת כנות – קבוצת Honestly Marketing בפייסבוק 

ממליצה בחום להתחבר לרועי בפייסבוק
הוא כותב פוסטים מדהימים !!

איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)? שיטות ניהול ומנהיגות מהעתיד

כל מילה של האיש הזה – השראה ששווה זהב ! 

ריקרדו סמלר, בחור ברזילאי קיבל מאבא שלו בירושה חברה למנועים ימיים. הוא ראה שהעובדים שלו לא שמחים ועושים את העבודה בחוסר חשק. הוא החליט לבדוק האם זה יכול להיות אחרת, לא רק עבור החברה אלא גם עבור העובד. הוא שינה חוקים ותקנים של החברה, והעמיד מודלים חדשים. התוצאה הייתה שינוי מקצה לקצה של אופן העבודה- מארגון היררכי לארגון שעובד באופן הרבה יותר שיתופי. הוא בנה מודל של עבודה בקבוצות אוטונומיות, בהן כל צוות הוא יחידת רווח שלוקחת את ההחלטות שלה בעצמה.

העובדים אחראים על הכל, על מה הם עובדים, עם מי, ואפילו כמה הם מרווחים. הם קיבלו הכשרה לרכישת כלים לפיתוח יצירתיות ויצאו לדרך. התוצאות היו מדהימות. החברה גדלה לאלפי עובדים, מחזור רווח של מעל מיליארד דולר בשנה, וזה הפך למקום המבוקש ביותר לעבוד בברזיל לפי סקר שנעשה לפני כמה שנים. אנשים כמעט ולא עוזבים את המקום עבודה. הוא נותן לאנשים לבחור באיזה שעות הם עובדים ועל מה וכמה הם מרוויחים. הוא נותן לכל עובד את כל המידע כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר, והכל נעשה בדיאלוג בתוך קבוצת הפרויקט.

מקור לטקסט:
http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-252677

על הקשבה ויצירת שפע בחווית חיים אורגזמית

לכל אחד ואחת מאיתנו יש נתיב חיים של אור ועונג. נתיב שכל כך קל לזהות כשאנחנו מתחברים להדרכה הפנימית שלנו, ומקשיבים לזרימת האנרגיה בגוף. למה שמשמח, מלהיב ומרגש אותנו.
בלי לדעת .. איפה שהקול הפנימי פשוט אומר “וואו !!”.
שם מחכה לנו דרך של שמחה, עונג ושפע. זה בכלל לא משנה מה השיקולים ומה הקולות הפנימיים שלנו אומרים. מה חשבון הבנק אומר.
ומה החשיבה שלנו חופרת לנו.

החגיגה הקיומית היא זכות בסיסית שלנו. נועדנו לרטוט את החיים האלה באקסטזה. כל כך הרבה קולות מופיעים שיכולים בקלות להוריד אותנו מהדרך היציבה שלנו למטרה מענגת, שסופה להעניק לנו עוד ועוד מאותו כיף ורוגע,
בכל צורת ביטוי.

רק שלא למדנו לסמוך ולהתמסר.
בייחוד כשמדובר בהחלטות מהותיות בעולם החומר, רובנו בוחרים מהראש.
עושים את מה שצריך. את מה שנכון. את מה שכדאי.
למה? כי ככה לימדו (או אולי יותר נכון לומר “אילפו”) אותנו.

לחיים יש גל ענק של אנרגיה שאפשר פשוט לרכב עליו.
בלי מאמץ. בלי סזיפיות. בלי דרמה.
הכל קורה כאילו מעצמו. ללא מאמץ.

כשהבחירה נעשית ממקום שלם בפנים ל”אני האמיתי”,
נוצרים בתוכנו ברגע גבולות ברורים. חיבור למי שאנחנו באמת.
וידיעה שאנחנו במקום הנכון.

איך יודעים? כל הגוף רוטט ומשפריץ אורות.
מתי נכנס הספק / חוסר האמונה..? כשאנחנו מפחדים, ושוכחים שפחד
הוא לא זה שבוחר עבורנו. הוא רק מורה הדרך.

עם השנים למדתי שאיפה שאני לא קשובה לעצמי, לאינטואיציה שלי,
לזרימת האנרגיה הטבעית בגופי, שם אני לעיתים מתערבבת עם האחר.
שמה לעצמי גבולות לא טבעיים.
מנתבת החלטות מהתודעה שבתוכה הייתי פעם – כשלא סמכתי ולא דייקתי את מי שאני.

חייתי כך לא מעט זמן מחיי – בספקות. בתחושה שאני צריכה ללכת אחרי מישהו שיודע, שיוביל אותי לאיזו מטרה. שהמתנה נמצאת אי שם בחוץ.
שמי שאיתי יודע, ככל הנראה, יותר טוב ממני.
גם אם הוא למד במקביל ממני ודרכי.
ושם.. נסגרו עבורי הרבה דלתות, שיכלו להיפתח כל כך בקלות.

מזל.. שגם אחרי שלמדתי לחיות את האמת שלי,
מדי פעם החיים מראים לי, איזו חווית חיים שונה הייתה יכולה להיות לי,
אילולא בחרתי בנתיב הרוגע, הקסם והכיף.
בינינו… שום דבר אחר לא משנה.

אם הלב נפתח חזק. והאהבה מנתבת את התשוקה הפנימית במעלה הגוף.
אם הגוף נטען בשפע של אנרגיית חיים בכל רגע.
משהו שם ככל הנראה פשוט נכון.
כי שם ממש נוצרת בנו עוד ועוד אנרגיה להגשמה, ליצירה ולביטוי עצמי פשוט, פתוח וזוהר.. בלי מאמץ.

מן הסתם ששם נמצא גם הכסף –
ביטוי מקורקע של יצירה ואנרגית חיים אינסופית.

כל מה שנשאר לנו,
זה רק להעיז וללכת עד הסוף עם הכיוון הכי חוגג ויצירתי שלנו.
איפה שאנחנו נטענים בהכי הרבה אנרגיה במינימום מאמץ.
זה מה שבסופו של דבר, מביא אותנו למים הכי נעימים וחמימים,
שאליהם הנשמה שלנו הובילה מלכתחילה.

איזה כיף לחגוג ולחיות את החיים !