שדה של אנשים עייפים. כולם מבקשים לנוח. להתענג באהבת הבריאה. כולם עובדים קשה. רצים לאנשהו במקום להתעורר. הלוואי ונשמיע את קולנו כך, שנזכור שה”תפקידים” שלקחנו עלינו, הם בעצם נדרים חוזים ושבועות ישנים.
שאין לנו שום “שירות” או “תפקיד” שמצופה מאיתנו. שאנחנו לא עובדים פה בשביל אף אחד. שלא נועדנו למען משהו “גדול מאיתנו”. כי אנחנו אהבה. ואהבה היא המרכז של העולם.
ועל כן, כאהבה המהלכת כאן.. אין לנו מה “לתת”. אין לנו במה “לעזור” לאחרים. אלא אם כן התשוקה שלנו קוראת לנו לזה. ובטח שלא לסחוב על כתפינו העייפות את האנושות כולה.
אהובים, התעוררו לעונג המחכה לנו בכל פינה. השנה 2018. עדכננו תוכנה. חלקנו עדיין לא יודע מה היא זו החדשה.
אבל אין יותר צורך בקושי, בדרמה או במאמץ, כדי להניע אנרגיה בעשיה.
לא נשאר לנו מה לעשות או לאן להגיע. היינו פה עשרות עידנים וגלגולים וסיימנו את עבודתנו הקשה.
הגיע הזמן לנוח אל תוך האדמה שבתוכנו. ליהנות. לחוות. ולטעום את עונג הבריאה.
מותר להרפות. מותר לנוח. מותר להתגלגל כל הדרך בהשתוקקות כלפי המשחק הבא. העשיה החדשה שלנו היא ללמוד וללמד איך ליהנות מהחיים האלה. את זה רובנו לא יודעים.
הגיע הזמן ליצור שדה שרק יעיר אותנו להיזכר שאין לאן לדחוף או סיבה להתאמץ.
אנחנו עשויים מההגשמה של דרכנו הגבוהה.
למי מכם שעדיין עובד…: אתם מפוטרים !
עכשיו תפגשו את מה שבאמת בא לכם לתת. את מה שבא לכם לעשות. את מי שבא לכם להיות.
את מי שאתם באמת !
