השנה נשברה בי האמונה האחרונה שאני “לא ראויה”. שאני “לא רצויה” כמו שאני. שאני “לא נאהבת” נטו בזכות האהבה שבי, לעומת.. בזכות משהו שאני חייבת לעשות או לתת. אני כותבת את זה.. ובו זמנית מרימה גבה: “איך זה שהמילים האלה נכתבות דרכי, דווקא בתקופה שהאמונות האלה מרימות ראש וכביכול עולות קומה?”. עד ש… אני צופה במה שקרה השנה, שגרם לי מצד אחד ליהשאר קצת “בצד של מרכז העניינים”. ומצד שני- החלטית ונחושה, לחיות את החיים שלי *כמו שאני רוצה*.
השנה אמרתי “לא” יותר פעמים ממה שאני יכולה לספור. עד רמה רדיקאלית וחסרת הגיון לחלוטין. הבנתי סופית למה.. ומה היה השנה שדרש את ה”לא” הנחרץ שלי כל כך הרבה. כל כך ברור ונחוש. עם או בלי מילים… רק בחודשים האחרונים.
תחת הכותרת הבומבסטית הזאת.. עומדות המילים – שליטה תודעתית.
בחירה חופשית ו… אהבה.
אהבה שאין לה גבולות. והיא תחצה קילומטרים ומיילים כדי להקשיב לרצונה. במקום להתכופף למשמע פיתויים, שבין היתר מבטיחים אושר ועושר. ערימות של כסף והכרה. ושליטה. בעודה כמלה בניסיון לעמוד בסטנדרטים. וב”תפקידים”, שבזמן אמת, כמעט ואי אפשר להבין שהם מתקיימים.. כשכל זה קורה כתוצאה מתזוזה קטנה ולא מדויקת, מ*ה*תפקיד האמיתי, שהוא התגלמות הרצון הנשמתי.
כמעט ואין אפשרות לזהות אותו, אלא אם כן ההקשבה פנימה עומדת ראשונה לפני כולם – כל הקולות “המרעישים” הפנימיים והחיצוניים. הקשבה, גם רדיקאלית אם צריך, לאינטואיציה ולקול הפנימי, לרוב יגלו לנו מהו בדיוק האיזון הנכון לנו. מה הלב שלנו מבקש שיתקיים סביבנו כתנאים חיצוניים להגשמתו. ומהי הבחירה האמיתית, לעומת הפחד הכי גדול, שמבקש להזיז אותנו מהצלחה כלכלית, שקשורה באותו רצון.
כל הסחרחרה של ה”פיתויים” שחוויתי, הגיעו לחיי בעיצומה של תקופת חופש וסיפוק, שבה חייתי בשלווה עדינה ובשלמות עם מהותי. בתנועה די אינטנסיבית שביקשה ממני להתמסר לרצוני, במקום לאפשר חזרה לאורח החיים שחייתי בעבר, בדירה בעיר. אורח חיים מנותק יותר מאנשים ודי בודד. ו ה ר ב ה פחות מלהיב ומרגש מזה שחגגתי מעל שנה, מהרגע שהעברתי את הדירה למחסן, והשכרתי אותה.
באותה התקופה, שבה הרווחתי שכר דירה במקום לשלם אותו, יצרתי המון, וזכיתי לחוות חיים של שיתוף פעולה ויחד אמיתי..
הגיעו אלי, בין היתר, “הצעות עסקיות” לא רלוונטיות. הזמנות לשיתופי פעולה “פרקטיים” שהסתיימו בהתרוקנות אנרגטית. והדרכות אנרגטיות עצומות מימדים, שהעבירו אלי תכניות עסקיות. ושלחו אלי שותפים פונטציאליים לממש איתם את אותם הרווחים.
עד ש… נפגשתי עם האמת העמוקה ביותר שלי. וביקשתי שהשפע והרווחה הכלכלית שאני מבקשת, יבואו מבחירת הלב והנשמה.
שהכסף יזרום אלי כנביעה, שתאפשר לגוף שלי להתרווח ולהרגיש שמחה, התרחבות והנהגה מבחירה.
ביקשתי לעשות אהבה עם אלוהים ולקבל על זה כסף.
להתמסר לאורגזמה קוסמית ולהרוויח ממנה כ ל מה שהנשמה שלי ביקשה. לא רק “שורה תחתונה” בחשבון הבנק וקהילה עצומה.
אלא גם… רמה אחת מעל כל מה שלמדתי עד עכשיו..:
איך להיות אישה מתפנקת. עשירה ומאושרת. מתוך בחירת הנשמה?
בתדריכים של התדר המילולי, הקרוב ביותר לאהבה שאני מכירה.
ובהדרכה אנרגטית שגורמת לי לרצות ממנה עוד ועוד ועוד..
הדרכה שהיא עונג.
אנחנו עדיין בסנכרון.. ההדרכה הזאת ואני. הוזמנתי במהלכה להביא אותי כמו שאני. ולי … יש רק ניסיון. בעוד כרגע אני נמצאת ב”מגרש אי הידיעה של הגדולים”.
התבקשתי להסמיך אנשים ללכת את הדרך הזאת יחד איתי, בצורה לא שגרתית. מה שמסתבר אני עושה באופן טבעי כבר 13 שנים.. ובהחלט להמשיך להניע אנרגיה.. בתוך חיים שמניעים אותי לפעולה. ומעלים לי בבוקר חיוך על הפנים. בזמן שאני איתי – באהבה. בחמלה ובתמיכה עצומה.
סקרנית ממש.. מי השותפים והשותפות שילכו את הדרך הזאת יחד איתי…? 
מה שבטוח… כבר מעניין.
לפעמים כל מה שבא לי זה ללבוש עלי חליפה.. שמסתירה אותי ממבטי עיניים חושקים. מאנרגיה חזקה שמורגשת בתוכי כשתשומת לב משמעותית מגיעה מבחוץ. כמו “מאיימת” לחטוף אותי אל תוך בועה שבה אני מרגישה זרה, בודדה, בלתי נגישה.