תגית: השראה

מה אם היינו מרשים לעצמנו לשחק בעסק שלנו כמו ילדים? לא לדעת. להעיז. לנסות. לשנות צורה. בלי לדעת ובלי לצפות גם..פשוט לאפשר לעצמנו מרחב של משחק ויצירה.

נכון שהחיים יכולים להיות כבדים ועמוסים לפעמים. ונכון שיש אחריות ופרנסה וכו’ וכו’.. העניין הוא שזה בדיוק מה שתוקע את רובנו.
התדר ההוויתי הזה שמוותר על הדבר שלשמו יצאנו לדרך –
הרצון לתת. לעשות משהו אינדיבידואלי שמרתק ומרגש אותנו.
הרצון להעיז להיות בזכות עצמנו – עצמאיים.
הלא הייתה שם תשוקה בתחילת הדרך? זרם אנרגיה לכיוון מסויים?
ואולי התעייפנו ממנו – אולי מאיך שאנחנו משווקים.
אולי מאיך שאנחנו עובדים עם לקוחות.
אולי משהו בגישה או בשיטה שלנו כבר לא תואם את מי שאנחנו באמת?

ומה אם היה לנו את כל המרחב.. את כל התעוזה.
לעלות על במה חדשה בחיינו.
להמציא את עצמנו מחדש. לתת לעצמנו שם אחר. זהות אחרת.
שהיא הכי הכי אני.
הכי אמיתית למי שאני (את או אתה) היום?
מה היא הייתה?
ומה אם כמו ילדים שבוכים ומשחקים. כועסים ומשחקים.
כואבים ומתבאסים.. אבל היי ! עדיין משחקים !!
מה אם היינו גם אנחנו לוקחים את החיים כמרחב ביטוי, יצירה ומשחק.
אינסופי. כזה שאין לו מטרה.

מה היה נולד שם? מה היה נברא?
האם בכלל נעיז להיכנס לאותו שדה משחקים שממנו אולי נצא אנשים חדשים?
כאלה שלא מזהים את עצמנו?
כאלה שכבר מזמן מחכים לנו שנגיד לעצמנו “כן !!”
אני יודעת שאני רוצה וצריכה כזאת במה.
ורוצה וצריכה כזה מרחב לעצמי.
וברגעים אלו ממש אני יוצרת אותו. לי ולחברים וחברות לדרך.
למה? כי בא לי.
מה ייצא לי מזה? אלוהים יודע/ת.
אבל אם זה מה שהלב שלי מבקש-ת.
I’M INN !

ומה אם היינו מרשים לעצמנו לשחק בעסק שלנו כמו ילדים? לא לדעת. להעיז. לנסות. לשנות צורה. בלי לדעת ובלי לצפות גם..פשוט לאפשר לעצמנו מרחב של משחק ויצירה.

נכון שהחיים יכולים להיות כבדים ועמוסים לפעמים. ונכון שיש אחריות ופרנסה וכו’ וכו’.. העניין הוא שזה בדיוק מה שתוקע את רובנו.
התדר ההוויתי הזה שמוותר על הדבר שלשמו יצאנו לדרך –
הרצון לתת. לעשות משהו אינדיבידואלי שמרתק ומרגש אותנו.
הרצון להעיז להיות בזכות עצמנו – עצמאיים.
הלא הייתה שם תשוקה בתחילת הדרך? זרם אנרגיה לכיוון מסויים?
ואולי התעייפנו ממנו – אולי מאיך שאנחנו משווקים.
אולי מאיך שאנחנו עובדים עם לקוחות.
אולי משהו בגישה או בשיטה שלנו כבר לא תואם את מי שאנחנו באמת?

ומה אם היה לנו את כל המרחב.. את כל התעוזה.
לעלות על במה חדשה בחיינו.
להמציא את עצמנו מחדש. לתת לעצמנו שם אחר. זהות אחרת.
שהיא הכי הכי אני.
הכי אמיתית למי שאני (את או אתה) היום?
מה היא הייתה?

ומה אם כמו ילדים שבוכים ומשחקים. כועסים ומשחקים.
כואבים ומתבאסים.. אבל היי ! עדיין משחקים !!
מה אם היינו גם אנחנו לוקחים את החיים כמרחב ביטוי, יצירה ומשחק.
אינסופי. כזה שאין לו מטרה.

מה היה נולד שם? מה היה נברא?
האם בכלל נעיז להיכנס לאותו שדה משחקים שממנו אולי נצא אנשים חדשים?
כאלה שלא מזהים את עצמנו?
כאלה שכבר מזמן מחכים לנו שנגיד לעצמנו “כן !!”

אני יודעת שאני רוצה וצריכה כזאת במה.
ורוצה וצריכה כזה מרחב לעצמי.
וברגעים אלו ממש אני יוצרת אותו. לי ולחברים וחברות לדרך.
למה? כי בא לי.
מה ייצא לי מזה? אלוהים יודע/ת.
אבל אם זה מה שהלב שלי מבקש-ת.
I’M INN !

מדי פעם אני מביאה לכאן תוכן מעורר השראה מעולם האמנות, היזמות והעסקים. כך הייתה עבורי הכתבה של חן ינוביץ מ- Start Israel – פורטל היזמות הישראלי.
בכתבה חמישה סטארטפיסטים מספרים על האתגרים שהיו להם בדרך, ומה איפשר להם להזניק את העסק להצלחה בינלאומית גדולה.
בחרתי לצטט כאן את דבריו של מיכה קאופמן, מייסד ומנכ”ל Fiverr, שמאוד התחברתי לכל מילה שלו.

ליזום ולעבוד מתוך תשוקה אמיתית

“יזמות היא דרך רצופת עליות ומורדות. רגעים של שפל (״הכל אבוד״) ושל התעלות (״שום דבר לא יכול לעצור אותנו״) יכולים להיות קיצוניים מאוד ויכולים להופיע באותו יום, מספר פעמים. זה המשחק וכדאי להיות מוכנים לשחק אותו. היזמים הטובים ביותר שפגשתי הם כאלה שאוהבים את המסע יותר מאשר את נקודת הסיום. אלה שמבינים שיזמות היא תהליך שבו הם והצוות שלהם צומחים ומתפתחים עם הרעיון, עם החברה. אלה שמבינים שאין במסע הזה קו סיום אמיתי ואוהבים את הדרך יותר מכל דבר אחר.

כשביקשו ממני לתת עצה אחת ליזמים ניסיתי לחשוב מהי העצה החשובה מכל. יש הרבה דברים חשובים מאוד במסע המורכב הזה: האנשים שתבחרו לעשות אתכם את המסע, התרבות שתייצרו בחברה, האסטרטגיה שתתגבש,  הדרך שבה תיצרו ערך עבור הלקוחות, המשקיעים שתבחרו כשותפים, היכולת שלכם לקחת סיכונים ועוד. אבל יותר מכל אלה חשובה התשוקה שלכם לעשות את מה שאתם עושים. החיים קצרים מידי מכדי לעשות 20 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע משהו שאין לכם תשוקה אליו, והתהליך היזמי קשה מדי כדי שתוכלו להתמודד עם רכבת ההרים הנפשית שמגיעה איתו אם אתם עושים משהו שלא מרגש אתכם. לכן, העצה שלי היא: בחרו היטב!”

פייבר היא זירת מסחר מקוון הגדולה בעולם לשירותים מקצועיים וקריאטיביים, המאפשרת למשתמשים למכור את היכולות והכישרונות השונים שלהם כמוצרים עבור משתמשים אחרים מרחביי העולם. פייבר מעסיקה כ-300 עובדים. משרדיה ממוקמים בתל אביב, ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, מיאמי ושיקאגו. פייבר גייסה כ-110 מיליון דולר עד היום.

הנה קישור לכתבה המלאה :
http://www.startisrael.co.il/article/1333

משהו מדהים קורה לי. אני חיה את החיים כמו שמאז ומעולם רציתי, ומרגישה שזוהי רק ההתחלה של ההתחלה של המדהים הזה! ומה שגורם לי להיות בהוויה הזאת, זה שאני זוכרת לשחק. בכל דבר שאני עושה.
ולאט לאט אני מתחילה להרגיש שבא לי לחבר את הזרימה היצירתית האינטואיטיבית הזאת, גם למפגשים עם אנשים. בייחוד נשים.
ואם פעם חוויתי את מה שאני עושה כ”ייעוצי” או “טיפולי” היום בא לי רק לשחק ביחד עם אנשים. לאפשר להם מרחב ליצירה, ביטוי ובמה.

ולהוריד לקרקע, לחומר, את הביטוי היצירתי הכי מרגש, משמח ומשחרר שלהם מעל במה – במה עסקית. במה יצירתית. במה של שירה. במה שבה אנשים מביעים את סיפור החיים ואת המסר הייחודי שלהם בצורה יצירתית.

וכבר כותבת ועובדת על חומרים שיבהירו קצת יותר… ובימים הקרובים זה יהיה מוכן. רק לא יכולה להתאפק.

מדהים איך כל מה שעשיתי עד היום הכין את הקרקע ליצירה הכי מחוברת ומרגשת שיש.
שיש בה מקום להההכל – לשמחה ולכאב. לעונג ולתשוקה וגם לבאסה ולאיכסה. מקום לאנרגית חיים מענגת ולדחיסות מעצבנת.
רק שהההההכל הופך לחומר יצירה.
לחומר שיווקי. לחומר שמתוכו נוצר מופע. נוצרת הצגה.
נוצרת אמירה ייחודית.
ומתוך זה .. כל מה שיש בנו זה כלי לריפוי. וכלי לביטוי.

ומתוך זה כבר לא נשאר במה לטפל. או במה להתעסק.
הכל זה שפע.

ומתוך כל הדבר הזה, במקביל, אני באה לידי ביטוי בשירה וביצירה כמו שבחיים לא העזתי. ובחיים לא דמיינתי ולא חלמתי.

מרגישה שהחלק הכי מרגש של החיים רק התחיל.
והוא יכלול קהל. אחרת יהיה לי נורא משעמם עם כל הביטוי המתפרץ הזה.

אז אם משהו מזה מסקרן אתכם..
תדעו שמעכשיו אני עושה מפגשי יצירה וביטוי אישיים בפרדס חנה כרכור.
מתוך התדר והדרך שלמדתי וחייתי בשנה האחרונה, ובכלל.
ובקרוב אני מגיעה עם זה גם לתל אביב. ויהיה כיף !!

אני יודעת שזה עדיין נשמע מאוד כללי.
מבטיחה לכם חומר ברור ומסודר יותר בימים הקרובים.

רק תדעו שיש בי ובכם את מה שכבר צריך כדי לדעת למה,
מה נכון לנו ומתי.
איך יודעים ? דגדוגים בבטן.
משהו בלב אומר “כן!! זה מעניין אותי. זה מסקרן אותי”
אז אם משהו כזה קורה לכם עכשיו שאתם קוראים את המילים האלה,
דברו איתי דרך הצור קשר.
אהבה