תגית: דחף יצירתי
שיתוף פעולה עם “הבריאה” – ככלי להשפיע באופן מיטיב
חיבור לדמויות הפנימיות
שעתיים אחרי.. עמדתי על המדרגות ותפסתי מרחב כמו שאני רוצה. לא בלב הזרקורים של המסיבה. ועם זאת, בעמדה שמשקיפה על המתרחש. עם מספיק ספייס לרקוד בלי הפרעה. מתוך ידיעה שכך אני מאירה היום במלואי. לא צריכה אף אחד ספציפי איתי, ועם זאת עומדת במעבר של הרבה אנרגיות ואנשים. רוקדת את אורי. מאירה את שמחתי מעצם התנועה.
המוסיקה מושלמת. טראנס שבטי כמו שאני אוהבת. ובא לי להמשיך כך שעות.. משחקת עם האנרגיה, מזיזה עולמות ומימדים. “על הדרך” מתחברת לבורא, מזמינה שינויים מבורכים לחיים. מוחקת תדרים ישנים. מאפסת תדריכים מהעבר שלא רלוונטיים לעצם היותי חוגגת את החיים. ושרה. גם אם בשניה זו בלב.. (בכל זאת, המוסיקה רועשת). אבל שרה ועוד איך.. את בחירת הנשמה שלי. בהודיה לבורא על כל הטוב שהוא מביא. בהודיה לשכינה שעוטפת אותי באהבה אינסופית, בכל המימדים. גם באתגרים.
ואני כל כך אוהבת. כל כך מלאה בתוכי. שרק מרגישה כמה הבאתי אותי לפה היום לרקוד, וגם להיות למען אחרים. כי כשאני רוקדת ומשחררת ממני אנרגיה מכווצת, כ ו ל ם סביבי נהנים מזה. כולם מקבלים. כולם מאירים ומוארים, גם אם לא בהכרח יודעים.
בשלב מסויים, בעודי בונה ויוצרת מרכבות אנרגטיות שעוטפות את כל החלל.. מייצרות מבנה גיאומטרי הרמוני מלא אהבה סביבי וסביב כל הרוקדים..
מופיע אל מולי בחור מקסים. מישהו שלא הכרתי.. “את מהממת” הוא אומר ומיישיר אלי מבט. “תודה שאת מהממת” הוא ממשיך..
ואני בהודיה, מניחה יד על הלב בענווה ומתרגשת מזה שהוא ראה, את מה שחוויתי והרגשתי באותם רגעים. מרוב אהבה ועוצמה של אנרגיה מענגת ומעגנת שזרמה דרכי.
מרוב תחושה שאני פה לאהוב ולפזר את האור שלי. אכן הרגשתי מהממת.
יש לא מעט דרכים לתת מחמאה. ולא מעט דרכים לקבל אותה. אני ראיתי שהוא זיהה משהו עמוק יותר מיופי חיצוני, או אישה יפה. ראיתי בי את אור הנשמה באותם רגעים. וכך הוא בא אלי מאותו מקום.. להזכיר לי שרואים.
איזה אושר זה בשבילי כאישה לקבל מחמאה ממקום תמים ופתוח. מלב אל לב. בלי אג’נדה או ציפיה מצד מי שהעניק אותה. ובלי פחד ממני לקבל אותה במלואה. ממש ככה.. לאשר למילים להיכנס לכל תא ותא ולשטוף אותי.
אז בפורים הזה.. לא התחפשתי. ולא עטיתי עלי מסיכה. רק הוצאתי איזה חלק בי שראה והרגיש משהו אמיתי. ואישר לי ולו להלך בלי ספקות עצמיים. בלי פחד מלא להיות לבד. או פחד מלהיות לבד מידי. שישעמם לי או שארגיש לא מחוברת. שיהיו עלי עיניים “מיותרות” ועוד ועוד..
במקום זה פשוט לקחתי את עצמי לבד. לרקוד. ואיזה עונג זה היה. שעות על גבי שעות לעוף עם המוסיקה. בשמלה אדומה ארוכה (שלא רואים בתמונה), פאה סגולה ועיניים נוצצות.
לחיי אומץ להיות חופש אינסופי ולהאיר אהבה. לא משנה מה.
כדי שמלוא האור הזה יימצא מקום להאיר באופן הכי מיטיב.. כדאי לאשר לו להיות פה במלואו. בלי לצמצם או לכווץ. כך הוא יידע לזהות וליצור לעצמו גם את המסגרת הנכונה, התואמת את מידותיו ומטרתו. שתמשיך לאשר אותו במלואו. בכל גודל, מרקם, צבע וצורה שירצה.
בימים כאלה משוגעים.. הדבר הכי מיטיב שאנחנו יכולים לעשות, זה לרשת את הלב שלנו עם עוד אנשים אוהבים ואהובים שמאירים. ולאחד כוחות.
אין עלינו כשאנחנו יחד. לא משנה איזו שטות חדשה מנסים להמציא מסביב. פורים שמח.
אז … למה התחפשתם השנה?
שימו לי תמונות בתגובות. אני סקרנית 😉
התמסרות לחיים דרך מוסיקה
אחת החוויות המאתגרות בשבילי בחיים זה להרגיש תלויה. שאני לא יכולה לבד. מדהים איך דרך המוסיקה אני לומדת להיות ביחד אחרת. בלי לספר על זה סיפורים. בלי לפחד שאני צריכה מישהו. או שילכו ממני, כמו שיכולה להרגיש בתחומים אחרים.
צחוק הגורל הוא ש … קיבלתי כישרון כתיבה אדיר בחיים האלה. אני מתקשרת מוסיקה ברמה שיורדים אלי שירים שלמים עם מילים, יחד עם מנגינות יפיפיות .. שהלוואי ויכולתי להכניס אתכם לראש שלי וללחוץ פליי. מוצאת את עצמי הולכת ברחוב, ושומעת 20 כלי נגינה שונים, עם צלילים מרהיבים שיכולים בקלות למלא תזמורת. יודעת איזה צליל מגיע מתי ומאיזה כיוון בחלל. כל זאת מבלי להכיר את רוב כלי הנגינה שמפיקים את הצלילים.
וכאן נכנס צחוק הגורל .. עוד אחד מהדברים שהכי מאתגרים אותי בחיים זה ללמוד מבנים. לרוב אני משועממת באופן טוטאלי מכל הקשור בלימודי טכניקה. עד רמה ששום דבר עד היום לא הצליח לגרום לי לרצות ללמוד לנגן. כדי שאולי סוף סוף אהיה עצמאית בכתיבת והלחנת השירים שלי מ”א” עד “ת”. בלי להיות מתוסכלת בפעם המאה מכמות השירים שנשארים מוקלטים בטלפון שלי, כי אני לא מנגנת אותם רגע אחרי 🙃
לבסוף, במציאות.. דרך המוסיקה אני לומדת לתעל את התנועה היצירתית הייחודית שלי.. שנובעת מהאורגזמיות בגוף. עולה דרכי מתוך העומק הכי אינטימי ופנימי, וזורמת דרך הגרון אל העולם. לאט לאט אני לומדת להשלים עם הפרא הזה שאני, ולתעל אותו נכון. מבינה שאולי לא יהיה מצב שאי פעם אהיה “מסודרת”. ושאין לי מושג איך בדיוק התנועה הזאת תתגשם.
ולמרות זאת, מזה זמן מה קרא לי הלב לקנות יוקליילי. אולי.. מי יודע.. יום אחד אדע גם לנגן, ואבטא את עצמי בעוד כמה רבדים. הקסם הגדול בשבילי, זה שהוא הגיע כמתנה מאבא, מוסיקאי בעצמו. שהתעקש שאקנה אחד שווה ביותר.
אז חיפשתי חודשיים.. והנה נפגשנו.
בינתיים.. אני מאוהבת. מאתלרת ומגלה שזה נעים, קל ומסקרן. מעניין לאן עוד זה ירצה ללכת.
מאחלת לנו לנגן את מנגינת הנשמה בעוצמה ראויה 😊
התנערי (בואי כלה) – טקס קולי חיבור למקור – יוליה אור לב
אתמול הגעתי לטבילת לילה במעיין. להשיל ממני את המיותר. ליהנות לבד מאור הירח והכוכבים. בקדושת המים עשיתי עם עצמי טקס – חיבור למקור ההזנה הישיר מאור הבורא(ת). הרגשתי איך האחדות נכנסת בי. מאירה אותי. מרימה אותי להיות כל מי ומה שנועדתי להיות בחיים. אחרי ששכבתי על הגב במים וצפיתי בפליאה ובהודיה בכוכבים, שרתי את אחד השירים האהובים עלי. שיר שתמיד נוגע בי עמוק עמוק: התנערי (בואי כלה). בתוספת סיומת טקסית משלי, וצלילים שמעבירים אליכם את התדר הזה עד הבית.
למרות שחושך מוחלט, ובסרטון לא רואים כלום.. כן שומעים את צלילי הצרצרים והמים הזורמים. ומרגישים את התדר המרגיע, המחבר והפותח שעבר דרכי. אותו בא לי לחלוק איתכם.
השפעה מתוך עוצמה טבעית
אני רואה אותך. רואה אותך מהלכת עם תאבון בלתי פוסק, לטרוף את החיים האלה ולא להשאיר ביס אחד בצד. רואה את הפגיעות העצומה שבך, ואת הבקשה לחופש. שאיש לא ייגע לך ברצון הכי קדוש. הכי טהור.
את צודקת. את מחזיקה אוצר בידיים. שרק מעטים בעולם הזה יודעים איך להפוך לממלכה כמו שאת חווית.
אני רוצה אותך. רוצה אותך אור כמו שאת. פה ממש. מבולגנת. עם שיער פרוע. מחשבה לא מסודרת ו”חיים מתוכנתים” בצד.
רואה אותך.. נכס יקר ערך לעולם. רואה אותך.. מעתה והלאה עולה ומשתרשת. תופסת את מקומך אל מול עולם שרואה אותך כמוני.
ואני רוצה לגלות לך למה. למה לא “להישאר בצד”, גם אם נדמה לך שאין מקום בעולם המטורף הזה, למישהי שלא מתפשרת על התדר שלה.
שהולכת דרך שרק אמיצות כמוך יודעות. וגם אם לפעמים נדמה שנשארת לבד. שאולי אין עוד אחת כמוך. שאף אחד לא יודע איך לתמוך בפרץ האנרגיה הנדיר שלך.. בלי להוליך אותך הפוך ממך, בדרך לא דרך, עד שהממלכה שלך נגמרת.
אני רוצה להראות לך שיש אימפריה שראית, שיצרת ובנית. כל כך עמוק עמוק, בבית הפנימי שלך, שאף אחד לא יודע. אולי .. כי את לא נותנת להם לראות. ואולי, כי כדי להראות את העושר והשפע האינסופי שלך, את ראויה לקבל את העולם כולו.. מונח על שתי כפות ידייך הבוטחות.
ככה ממש.. את ראויה.
אני רואה את הדמעות שלך זולגות.. ונהר של הזדמנויות עולות ממעמקי המעיין הפנימי של גופך וליבך. כל מה שהחזיק אותך בצד עלה בלהבות. נגמר.
ואת לא מאמינה.. כי כבר למדת שתמיד כשאת רואה סוף או התחלה.. מגיע עוד מכשול. עוד סלע גדול שמשאיר אותך על הגדה.
הפעם אהבה גדולה מחכה לך מעבר לפינה. רק סובבי את הראש, והסכימי לראות.. כמה עונג יש בחופש שאת מאפשרת. כשבעצם היותך את מסכימה להיראות ולהיות.
בלי לתכנת. בלי לשנות. בלי לנסות לגדול מעבר למימדים העצומים שאת כבר. כמו שאהבה ביקשה ממך.. פשוט להיות את.
הערב נפתח עבורך ערוץ אנרגיה שבתוכו את זזה מבלי להתנצל. בלי לפחד לעשות טעויות. בלי היכנס לנעליים לא שלך, שלחצו לך על כל הכפתורים, ומנעו ממך לדלג צעדי ילדה מאושרת.
בלי “תדמית מסחרית”. או פוזה מיותרת של “מורה רוחנית”. בלי “כוחות” קיצוניים מוגזמים. או זעקות שבר של עוד דרמה אופנתית. בלי כל המסביב שמכניס אותך למערבולות. מוציא אותך סחוטה מתלמידים או תלמידות, או צמאה למחיאות כפיים סוערות. פשוט.. כי די.
כמה אפשר להחיות את אותן “הוראות”? שכתובות במיוחד לאלה שפוחדות לשבת בנחת רגל על רגל, ופשוט לשהות.
העולם הזה מוגש לאותה אחת בתוכך, שאין לה צורך לחשוף שדיים כדי לקבל תשומת לב או למגנט עיניים. את רואה אהבה בצורה מאוד ברורה, בכל מה שילדה פרועה כמוך בחרה.
אותה ילדה שהופכת לאלה סקסית, ג’וסית, חופשיה. לאישה שנתנה את רצונה לאנרגית רצון ברורה.
שאף אחד ואף אחת, לא משנה כמה ניסו.. ואווו כמה ניסו, לא הצליחו להזיז אותה מעצמה. מעוצמתה. מבחירתה. מידיעתה.
אותה אחת *זו את* בכל תא ותא, את ראויה לממלכה שחתומה על שמך באור שכינה. לאלוהות שתומכת בך בעונג ובעוצמה. וכך קרה.
לכי.. והאירי כל מה שליבך זורע. השקי את המים הקדושים בהשתקפות דמותך. את אחת ויחידה. אותה אחת לה כל היקום כולו, כל הבריאה חיכתה.
את אהובה.. גם כשנדמה לך שאת ריקה. זה רק כי אלוהים מחכה למלא אותך באהבה בכמות ובעוצמה, שמעולם לא למדת לתת לה לנוח. ככה פשוט.
תני לה למלא אותך. בלי מאמץ או ניסיון לפירוטכניקה מורכבת. התכנית האלוהית טמונה בכל תא ותא בגופך. ראי אותה מתעוררת.
היא יודעת לאן ואיך להניע ולהוליך אותך.. כך שתהיי מאושרת, החל מהרגע הראשון. כך שכל היקום כולו יהיה איתך בכל תנועה ונשימה.
ריקדי אהובה. ונוחי כשאת עייפה, תוך כדי תנועה על אם הדרך.