תגית: ביטוי

אם תמיד חשת תסכול מהציפיה להתמקד בתחום עניין אחד ולפתח ממנו קריירה.

אם יש לך נטיה להעמיק ולחקור מגוון תחומי עניין או עיסוק. או אפילו להשתעמם מנושא אחרי שלמדת אותו על בוריו, והפכת למומחה בו.

ואם זה בדיוק הרגע שבו אתה נוטה למצוא לעצמך תחום עניין חדש ולהתמקד בו
…
כדאי לך לצפות בהרצאה הנפלאה הזאת, שעונה על שאלות מעניינות כמו :

מהן שלושת האיכויות המאפיינות אנשים בעלי פוטנציאלי הגשמה מרובים?

למה חשוב לחקור ולתת ביטוי למגוון תחומי הידע והענין שלך, גם אם נדמה שזה לא מוביל אותך להגשמת קריירה אחת ברורה?

מה הופך אנשים בעלי מגוון תחומי עניין רחב, ליזמים יצירתיים מהשורה הראשונה?

זאת ועוד… כאן:

יש רגע כזה שבו את מתעוררת בבוקר. ומבינה בעומקיי עומקייך שהגעת. שהשקט כבר כאן. שהתגשמות חלומותייך היא האהבה שאת. עמוק בתוכך.. בלי שום ציפיות, יעדים או מטרות, שנועדו לספק איזה צורך או רעב פנימי. כי הוא מוכל, מוגן ומוזן.
שאין יותר זמן לבזבז על מטרות משניות. או רצונות מתחלפים.
זה הרגע שבו את במנוחה פנימית כזאת, שאינה תלויה בדבר. במי שהיית או במי שתהפכי להיות. וזה הרגע שבו את נותנת לעצמך את הרשות להתפנק. לקבל. להתמלא מעצם היותך.

מה שרק גורם לך להרגיש יותר ראויה ואהובה.
ורק מאשר לך, שהדרך שבה הלכת עד היום, הייתה לך נכונה.
גם אם נדמה לך שחצית אוקיינוס ונשארת בלי כוחות.
גם אם שמעת אנשים אומרים לך שאת לא מדויקת או לא רואה. או לא יודעת.
גם אם את עצמך ביקרת אותך. וציפית ממך להיות אישה אחרת.
גדולה יותר. מוצלחת יותר. מרוויחה יותר.
בעלת ערך עצמי זה או אחר.
עם שאיפות או רצונות אלו או אחרים.

את הגעת. בזכותך.
בזכות מי שהיית.
בזכות כאבייך ופחדייך. בזכות זה שרעדת והתנגדת.
וצרחת את נשמתך.
וכאבת ושרת לאלוהים.
ופינית מקום לך.. לכל כולך לאהוב. ולהיות נאהבת.
ומשם נולד הכוח הכי גדול שבתוכך.
מאוחד עם כוחות הבריאה.
הפעם בלי בריחה.
בלי הסתרה. בלי נטישה.
ירדת מנכסייך כדי לקבל אהבה ואדמה.
רק שנכסייך רק עלו וגדלו.
שמרו להם עליך.
כדי שאת תהיי במנוחה כשהשפע שציפית ודמיינת וקיווית,
יגיע אחרת.

לעיתים בזבזת את עוצמתך הרגישה על מאמצי על.
לזכות בהכרה. בתחושת ערך עצמי וידיעה שאת ראויה.
לעיתים ברחת מקולותייך הפנימיים הפגועים,
שביקשו שתהיי אחרת.
לעיתים אטמת את אוזנייך כדי לא לשמוע את זעקת ליבך.

אבל שום דבר. אף אחד ואפילו לא את.
לא יכולים לעצור את גלי האהבה.
העונג היצירתי. והגל הגועש של הרגע הזה..
שבו את מתעוררת במיטתך,
גם אם היא זמנית.
ומרגישה ראויה לאהוב אותך כמו שאת.
משם נולדת פעימה של יצירה.
ומשם את משמיעה את ליבך ואת קולך.
בשירה. בנגינה. באמירה חסרת פשרה.
שם את את.
ואת אהובה כי נתת לעצמך את הרשות להיות ולהיראות.
ואין אדמה שתעמוד בצעדייך ולא תרעד.
ואין מי שיוכל להתעלם מקולך.
כשרק תעבור בך אותה האשמה שבה אחזת עד היום.
ואותה בושה שחסמה את תפילתך.
ותגידי הנה אני כאן.
הינני.
ושער אחד נסגר. ואחר נפתח.

יש רגע כזה שבו את מתעוררת בבוקר. ומבינה בעומקיי עומקייך שהגעת. שהשקט כבר כאן. שהתגשמות חלומותייך היא האהבה שאת. עמוק בתוכך.. בלי שום ציפיות, יעדים או מטרות, שנועדו לספק איזה צורך או רעב פנימי. כי הוא מוכל, מוגן ומוזן.

שאין יותר זמן לבזבז על מטרות משניות. או רצונות מתחלפים.
זה הרגע שבו את במנוחה פנימית כזאת, שאינה תלויה בדבר. במי שהיית או במי שתהפכי להיות. וזה הרגע שבו את נותנת לעצמך את הרשות להתפנק. לקבל. להתמלא מעצם היותך.

מה שרק גורם לך להרגיש יותר ראויה ואהובה.
ורק מאשר לך, שהדרך שבה הלכת עד היום, הייתה לך נכונה.

גם אם נדמה לך שחצית אוקיינוס ונשארת בלי כוחות.
גם אם שמעת אנשים אומרים לך שאת לא מדויקת או לא רואה. או לא יודעת.
גם אם את עצמך ביקרת אותך. וציפית ממך להיות אישה אחרת.

גדולה יותר. מוצלחת יותר. מרוויחה יותר.
בעלת ערך עצמי זה או אחר.
עם שאיפות או רצונות אלו או אחרים.

את הגעת. בזכותך.
בזכות מי שהיית.
בזכות כאבייך ופחדייך. בזכות זה שרעדת והתנגדת.
וצרחת את נשמתך.
וכאבת ושרת לאלוהים.

ופינית מקום לך.. לכל כולך לאהוב. ולהיות נאהבת.
ומשם נולד הכוח הכי גדול שבתוכך.
מאוחד עם כוחות הבריאה.

הפעם בלי בריחה.
בלי הסתרה. בלי נטישה.

ירדת מנכסייך כדי לקבל אהבה ואדמה.
רק שנכסייך רק עלו וגדלו.
שמרו להם עליך.
כדי שאת תהיי במנוחה כשהשפע שציפית ודמיינת וקיווית,
יגיע אחרת.

לעיתים בזבזת את עוצמתך הרגישה על מאמצי על.
לזכות בהכרה. בתחושת ערך עצמי וידיעה שאת ראויה.

לעיתים ברחת מקולותייך הפנימיים הפגועים,
שביקשו שתהיי אחרת.

לעיתים אטמת את אוזנייך כדי לא לשמוע את זעקת ליבך.

אבל שום דבר. אף אחד ואפילו לא את.
לא יכולים לעצור את גלי האהבה.
העונג היצירתי. והגל הגועש של הרגע הזה..
שבו את מתעוררת במיטתך,
גם אם היא זמנית.

ומרגישה ראויה לאהוב אותך כמו שאת.

משם נולדת פעימה של יצירה.
ומשם את משמיעה את ליבך ואת קולך.

בשירה. בנגינה. באמירה חסרת פשרה.

שם את את.
ואת אהובה כי נתת לעצמך את הרשות להיות ולהיראות.
ואין אדמה שתעמוד בצעדייך ולא תרעד.

ואין מי שיוכל להתעלם מקולך.
כשרק תעבור בך אותה האשמה שבה אחזת עד היום.
ואותה בושה שחסמה את תפילתך.

ותגידי הנה אני כאן.
הינני.

ושער אחד נסגר. ואחר נפתח.

כשלמד בבית הספר לאמנות, פיתח פיל האנסן רעד בלתי נשלט בידו, שמנע ממנו ליצור בטכניקת הנקודות שכה אהב. בתקופה הראשונה, המגבלה שיתקה אותו וגרמה לו לעזוב את חלום חייו, להיות אמן.
אחרי שנים עגומות ונטולות יצירה, יום אחד הוא פשוט לא היה מסוגל יותר.
זה היה הרגע בו דחף פנימי חזק, בתוספת עצה אחת מצוינת, החזירו אותו ליצור ממקום חדש.

במקום לתת לרעד ביד לעצור אותו, הוא החליט לאמץ אותו ולהשתמש בו.
“התסכלות על מגבלות כמקור ליצירתיות שינתה את מסלול חיי” אומר האנסן בהרצאה.
סיכוי גבוה שהתוצאה תגרום לך להישאר בפה פעור.

אני באופן אישי כל כך מאמינה בלהפוך מגבלות ואתגרים ליתרונות. ליצירות. להשראה לאחרים.
וחיה ככה בעצמי.
מתרגשת לחלוק איתך את הסרטון הזה, שכמות העוצמה והשראה שבו בלתי ניתנת לתיאור במילים.

מודה שמאוד קשה לגרום לי לשבת לקרוא ספר. החיים, העולם הפנימי והאינטרנט, לרוב מספקים לי את כל האינפוט שאני יכולה ורוצה להכיל. הספר הזה, לעומת זאת, גורם לי בנשימה אחת, לעיתים עצורה, לצלול לתוך עולם מרתק שלרוב לא מדברים אותו.

עצב. תדהמה. התרגשות ושמחה. קיפאון. תשוקה. כעס. חוסר אונים.. כל אלה עוברים בי הערב, ואני רק בהתחלה. שנים אני אומרת שהמפתח לכל נמצא במיניות שלנו. והנה סוף סוף, אישה אמיצה אחת, תמר מור סלע המלכה (!), מוציאה לאור סיפורים חשופים של 23 נשים שמדברות על הכל. הכי פתוח שאפשר.
גברים ונשים רוצו לקנות ולקרוא. לא סתם הוא מככב כבר 15 שבועות, מאז שיצא לאור, ברשימת רבי המכר.

לפני כמה חודשים קיבלתי מסר שיעבור דרכי בקרוב תדר, שייקח את כל מה שאני עושה. את כל מה שאי פעם למדתי. ויהפוך אותו לעוצמה כל כך חזקה, שאני לא אצטרך להגיד עוד מילה. שהכל יעבור דרך הפחד הכי גדול שלי להתמסר ולהיות מי שאני באמת.
התדר הזה הגיע באחד הימים.. חיבר אותי לתחושה ולידיעה שמגיע לי לחגוג ולחוות עונג אינסופי. כמו שאני. והפעם בתוספת מילים בשפתנו, שכל אחד ואחת יכולים להבין 
ממליצה להאזין עם אוזניות או רמקולים איכותיים ולצלול לתדרים.