לפעמים מה שאנחנו נותנים לו את כל הזמן שבעולם קורה בשניות, למרות שאיפשרנו לו חיים שלמים. ודווקא מה שמנסים להאיץ או לזרז נתקע לעוד שנים, עד שאנחנו מרפים.. הרפיה היא הזכות הטבעית שלנו לחיות חיים מאושרים, מעונגים ומלאים. בלי זכות לזמן של שקט ורוגע, אין מרחב ללב להתקלף ולהתגלות.
והלב.. יש לו זמן אינסופי משלו.
לפעמים לוקח לו דקה, אם הוא רק רואה שאנחנו מכבדים את הקצב האלוהי שלי.
ותוך כדי.. פשוט נושמים ונהנים.
האמת היא שלרוב גם מה שנראה לנו הכי מורכב בעולם,
הוא לרוב הדבר הכי פשוט שיש, כשחוזרים הבייתה.
לידיעה הפנימית. לאמון בעצמנו. ולהנאה מהפשטות של הדרך.
כל ילד וילדה יודעים.. מתי כיף לנו ונעים.
מתי הגוף מתרחב ומתי מתכווץ.
ואיזו זכות זאת לקחת רגע, רק כדי להיות כאן. ולהקשיב.
תודה רבה חיים שאתם משקפים לי בצורה כל כך ברורה,
מתי לפעול. ומתי להיות במנוחה.
מתי לבחור ומתי להרפות מכל צורך לעשות בחירה.
הכל נופל על מקומו ברגע הנכון.
בקצב פעימות הטבע.
גם העצים, הפרחים והעשבים בשדות, פורחים בקצב שלהם.
ואין הם מתכננים את הרגע שבו ייפול לקרקע העלה מהצמרות.
אין הם יודעים מתי הדבורה תנחת להאביק את הפרח,
לפזר בשדות זרעים חדשים.
ונראה לי שבכל זאת, הטבע פורח. רועד את עצמו.
מכחיד וצומח.
ואין באמת מה להתערב בקצב הטבעי שלו.
אלא אם כן, באמת אין לנו אמון בקצב החכם של החיים.
או ביכולת שלנו להקשיב לפעימות שלהם מבפנים.
כי בדיוק כמוהו,
גם הלב שלי וגם הלב שלך.. פשוט יודע.
המפתח הכי חזק, עוצמתי ויצירתי לשפע זה כיף ! ככה פשוט כמו שזה נשמע. כיף מגוון. כיף שגורם לנו להרגיש “וואו!! בא לי עוד מזה..”. כיף שמחבר אותנו למי שאנחנו באמת. בפשטות שילדים נולדים איתה.