הלוואי שהשנה ארשה לעצמי להזדקק, לבקש ולקבל עזרה. בלי מאמץ ולגמרי בלי שיקרה משהו דרמטי שיניע אותי לזה.
באושר רב, אני מכריזה על עצמי כזקוקה, לפעמים תלויה. מרשה לעצמי להרגיש תלותית ונידית בלי להדחיק רגשות, בלי לאחוז. ובלי להתבייש בחלקים האלה שבי.
שמחה שמתחילת השנה, כבר הספקתי לבקש ולקבל עזרה לפחות שלוש פעמים משלושה אנשים שונים. בעוצמה, בנוכחות ומתוך מוכנות לקבל. והרגשתי מחוברת למרכז העוצמה שלי תוך כדי. תודה שיש לי ובי תמיכה מדהימה מכל עבר. באשר אני. וכך קורה.
תגית: אמון
כלים שמחברים לתשוקת החיים ולביטוי בעסק – פלייליסט חדש ב-YouTube
בשבועות האחרונים צללתי אל תוך ערוץ הYouTube שלי, ופתחתי לצפיה כמה פנינים שלא חשפתי מעולם. סרטונים שמתעדים את מסע הביטוי והיצירה שעברתי במהלך השנה וחצי שאני במסע ברחבי הארץ.
בעיקר חקרתי דרכים לפתיחת הביטוי- בציור, בשירה וכתיבה. בתהליכי שיווק יצירתיים. בשני סרטונים אשכרא שרתי הזמנות מאולתרות ומגניבות לסדנאות שמעולם לא הוצאתי לאור (כי הן מלכתחילה נועדו למטרת לימוד שיווק וביטוי יצירתי).
תוך כדי, בעיקר חקרתי איך עובד השימוש באנרגיה המינית בביטוי ויצירה. איך באמצעות השירה האנרגטית שלי נפתחות חסימות בביטוי באופן מיידי ועוד… מצרפת לכם בתגובה הראשונה לינק לפלייליסט של שבעה סרטונים מגניבים ביותר. כך הוא נקרא, ולחיצה על הלינק הזה יובי אתכם היישר לשם:
תהליך ביטוי יצירתי – כלים שמחברים לתשוקת החיים ולביטוי בעסק.
(ואפשר גם לצפות ישירות כאן בלחיצה, אבל ממליצה בכל זאת דרך הלינק לYouTube כי כאן האיכות משום מה נמוכה. לעומת זאת, בפנים אפשר להעביר ל-HD. על כפתור פליי).
אשמח לשמוע איך חוויתם את החגיגה הזאת תיהנו!
מסכימה לכל הטוב שיש
האמת היא שרוב חיי לא הרגשתי ראויה לכל העונג והטוב הזה. שיש בי כאב כל כך גדול שעולה כשאני פוגשת את המדהימות של החיים שלי. שלפעמים מרוב שקשה לי להכיל, אני אוחזת או הודפת.
לאחרונה הכרזתי בפני הבריאה שאני ראויה. הסכמתי פיזית, רגשית ואנרגטית לכל השפע והטוב שיש. להכי גדול שלא דמיינתי או האמנתי אפילו שאפשרי עבורי. מאז שהתחלתי להכריז על כך ולהגיד תודה על דברים באמת גדולים, לפעמים אני בהלם. כמה אושר ועושר מגיע אלי רק מלהסכים לקבל את העזרה והתמיכה שאני צריכה. לרוב עוד לפני שהספקתי להביע כוונה או בקשה במילים.
פרקטית, אני עושה צעדים ופעולות כדי להגשים את אותם דברים שאליהם התכוונתי. אבל עמוק בבטן ובלב מרגישה ויודעת, שאני עומדת לקבל הרבה יותר ממה שציפיתי.. הרבה יותר מהר ממה שקיוויתי. במציאות חלק מזה כבר קורה ממש כך.
ובעיקר .. לא ממש איכפת לי מה יהיה. אני מקבלת כי יש לי הרבה מעצם היותי. והנוכחות של האנשים המדהימים שלצידי, שלקח לי שנתיים כמעט כדי לקלוט שהם אשכרא כאן.. שהטוב הזה אכן אמיתי. ממלאת את עולמי באהבה שכל החיים כל כך פחדתי ממנה. שרק ניסיתי לברוח ממנה. שאיך שהייתה מגיעה כל כך כעסתי.
אז רק מבקשת להתרחב ולהכיל. להזרים דרכי את כל הטוב והעונג הזה. כותבת את זה עם דמעות בעיניים. נכנעת לתשוקה, לאהבה. לכסף שזורם אלי. לאדמה שנבראת סביבי. למוסיקה ששרה את עצמה דרכי. מסכימה להיות אהובה גם כשקשה לי. גם כשזה מרגיש שאין לי עוד מקום להכיל.. גם כשבא לי לבעוט ולהרוס הכל, או לברוח. מתרחבת לאינסוף ואומרת כן לכל.
קהילה אמיתית
יום הולדתי מתקרב (בשבת הקרובה) ומחשבות רבות מציפות אותי לאחרונה, יחד עם רגשות כואבים ומעוררים. יותר מתמיד מרגישה שייכת רק לעצמי. מאושרת ומעונגת מזה מצד אחד. ויחד עם זאת, יותר מאי פעם רוצה קרבה.
אני מוקפת באנשים מדהימים. ויש בי היזכרות של קרבה לקהילה, שתואמת לתדר הספציפי שלי ולדרך הייחודית שלי.. למה שאני מחוברת אליו בחיים שלי, אחד לאחד.
לא רואה את זה בשום מקום סביבי, בדיוק איך שאני מדמיינת את זה. וברור לי שכזה ממש רק אני יכולה ליצור סביבי. אבל לא מוצאת לזה אנרגיה רגשית בתוכי…. נראה לי גדול עלי עכשיו להחזיק מרחב קהילתי עם עוד אנשים. כזה שאני מובילה.
ויחד עם זאת, אני כמהה להיתמך. להישען. לחלוק את מי שאני ואת השפע שלי.
איך אני עושה את זה בלי לקרוס מרוב עשיה ושיחות סביב זה, ואנרגיות רבות שמתערבבות בשלי? אין לי מושג.
ועדיין, ברור לי שאני לא מוכנה להתפשר על ה״בדיוק״ שלי. מעדיפה כבר להמשיך בלי מבנה קהילה ״מאורגן ומסודר״, אלא להמשיך לפגוש על אם הדרך אנשים שאני אוהבת, כמו היום.
בו זמנית (ובסנכרון מדהים) יש לי קריאה לבית ולשקט. לנסיעה ארוכה לחול. ליצירה של הכנסה פאסיבית בתוך השקט הזה. ולהנאה שמעצימה את כל הכיף שאני חווה בחיים שלי כבר עכשיו.
חווה ממש חזק איך נושרות ממני תפיסות ואמונות שהייתי מזוהה איתן רוב החיים. רעיונות שפעם דיברתי בשוטף מרגישים לי חסרי טעם ומשעממים. ורק ברור לי שבא לי אחר.
והוא ישנו בי .. עמוק בתוכי. רק שעדיין לא למדתי לסנכרן אותו למילים.
אז בין המילים שאני אומרת, למה שברור לי בגופי ובליבי יש פער ברור. מכאן והלאה אתן לבריאה להוביל אותי.. יותר באיפשור. יותר בעוצמה ובהרפיה כאחד.
והלוואי שכל מה שאני לא יודעת, או לא רואה את עצמי עושה כרגע.. ייברא וייווצר עבורי ודרכי בתוך אותה הרפיה.
הכוונה היחידה שאני מביעה לתקופה הקרובה היא שאני מאפשרת לאהבה ולהנאה להוביל אותי בדרך, בלי לדעת… ומכאן והלאה הכל כבר נעשה.
תודה לכם וליקום על התמיכה האינסופית והאוהבת בדרכי.
אני נפתחת לאהבה. לתשוקה ולמיניות מספקת ומשמחת. לחופש אנרגטי, פיזי ורגשי. לביטחון פנימי וחומרי. ולשפע כלכלי. מודה על האיפשור והקבלה המסונכרנת שלי, ועל כל האיכויות האלה שיש לי גם לחלוק בשפע עם אחרים.
עם כל מה שאני חווה ומרגישה. וגם אם לפעמים נדמה לי שאני לבד, ושזה לא כך,
אני אהובה.
תודה על כל מי שאיתי ועל מה שיש לי..
איזה כיף לי. וכך קורה.
איך עזבתי חיים שלמים ויצאתי למסע בעקבות קריאת הלב? סיפור החזרת האמון והתשוקה שלי בעולם
אחרי שנה וחצי של מסע מרתק ומשנה חיים, שבו חייתי שנה וחצי בלי בית קבוע. שחררתי את העשיה שהייתה, טיילתי בארץ והתחלתי לשיר.
אני חולקת בסרטון כנה וחשוף, את הסיפור שעומד מאחוריו.
מה הביא אותי לצאת למסע בעקבות האמון בתשוקה וברצון הלב הטבעי?
איך הסתדרתי במשך שנה וחצי בלי בית משלי?
ומה איפשר לי ללכת אל הלא נודע בנחישות ובביטחון מלא?
אחרי שנה וחצי של מסע מרתק ומשנה חיים, שבו חייתי שנה וחצי בלי בית קבוע. שחררתי את העשיה שהייתה, טיילתי בארץ והתחלתי לשיר. אני חולקת בסרטון כנה וחשוף, את הסיפור שעומד מאחוריו. מה הביא אותי לצאת למסע בעקבות האמון בתשוקה וברצון הלב הטבעי? איך הסתדרתי במשך שנה וחצי בלי בית משלי? ומה איפשר לי ללכת אל הלא נודע בנחישות ובביטחון מלא? יוליה אור לב
Posted by Yulia Or Lev on Sunday, November 5, 2017
למה העסק שלי לא הרוויח כסף כמעט שנתיים ? ואיך זה שהייתי מאושרת מתמיד דווקא אז ?
לפני כשנתיים וחצי, אחרי אירוע שהיה נקודת מפנה משמעותית בחיים, קלטתי שמה שמרפא אותי באמת באמת, זה להפסיק להתעסק בבעיות.
בדברים שצריך לשנות או לרפא. ופשוט לעשות כיף. מאותו רגע התחלתי לשנות את חיי מקצה לקצה.. ואחד הדברים שקרו בעקבות זה,
זה שהייתי חייבת להפסיק להתעסק גם בבעיות של אחרים ואחרות.
אמאמא .. זה היה “ה”מקצוע שלי. בסיס הפרנסה שלי דאז.
שלרגעים קפצה והרקיעה שחקים. ואז היו חודשים שבאמת, ברוך הלב, חייתי ממנה בשפע, עם סדנאות וקליניקה מלאה.
והיו חודשים שזה היה נמאס עלי. מרד פנימי של הילדה שבי שאומרת ״די״. זה היה מציף אותי. משעבד אותי לכמויות אינסופיות (לפעמים ימים שלמים) של שיחות על טראומות, אתגרים ותסכול של אנשים. ומשאיר אותי בקונפליקט אינסופי:
מצד אחד, ממש אהבתי ללוות נשים ! זה ריגש אותי עד דמעות ומילא אותי בסיפוק אדיר. מצד שני, היה לי ברור שאני לא יכולה להכיל את זה בכמויות גדולות..
.
לאורך השנים דאגתי לאזן את הגלים הגדולים של המון עשיה, בתקופות ארוכות של שקט.. לפעמים מבחירה. ולפעמים היקום, הרחום והאוהב, היה עוזר לי בזה בכך שפשוט לא היו מגיעים אנשים.
אני זוכרת את התקופות האלה כמייאשות. מזרזות הלקאה עצמית. מלאות בסיפורים על כך ש”שיווק זה קשה”. ש”שום דבר שאני עושה לא עובד”. ודרמה שלמה של כעס ותסכול. בזמן שיכולתי לשכב להנאתי על חוף הים. או לרקוד במסיבה.
אחרי כמה שנים של גלים עקביים כאלה, הבנתי שלמרות היותי
שליחה נלהבת ומאסטרית בתחומי.. ולמרות התוצאות המפעימות, הן באיכות והן במהירות שחוות רוב הנשים שמגיעות אלי (לרוב קפיצות קוואנטיות תוך מפגש אחד או שניים. כאלה שמשאירות את שתינו בפה פעור).
ואולי דווקא בגלל זה… אני מחוייבת קודם כל לעצמי ! לאושר, לשמחה ולחגיגה הפרטית בחיים שלי.
זה היה לא קל בכלל, ולרגעים אפילו הרגשתי שנכשלתי, יחד עם זאת, הבנתי שאת הפרק הזה בחיי אני חייבת לשחרר. וסגרתי אנרגטית את העסק שלי.
.
מפחיד? אמיץ? אולי… מבחינתי לא הייתה אופציה אחרת.
כי לאורך חמשת השנים ההן, ליוויתי נשים ואת עצמי להתחבר לנשיות ולתשוקה. לחיות במציאות את החזון שהנשמה שלנו בחרה לממש.
ליהנות בעשיה. לפעול בעסק ולהשמיע את קולנו מתוך רצון אמיתי ושמחה.
אז באיזה קטע הזוי, אני עצמי אמורה להתפשר על הדברים האלה ממש?
אם יש דבר אחד שאני מאמינה בו, זה שלפני הכל אני מהלכת וחיה את מה שעובר דרכי לעולם. וכך היה.
יחד עם העסק, קמתי והלכתי מחיים שלמים שלא תאמו את האמת שלי.
עזבתי את הדירה במרכז הארץ, בידיעה שאני משחררת הכל, ויוצאת אל הלא נודע. בלי בית משלי. בלי סאבלט זמני. בלי רכב. רק אני וכמה תיקים.
פחדתי. התרגשתי. נכנעתי ויצאתי למסע אל המופלא.
מסע העונג של חיי, שהפגיש אותי עם אינספור אתגרים.
ובו זמנית עם ההנאה הכי גדולה שידעתי מימיי.
פשוט כי אהבתי את עצמי יותר מאי פעם. ונתתי לעצמי רשות מלאה.
להרגיש, לחוות ולחיות ! איך כמה ואיפה שבא לי.
בשפה פשוטה – חגגתי ! ובו זמנית .. בעודי נחה, חיה בטבע, שרה להנאתי. יוצרת ומציירת. רוקדת ועושה אהבה .. חקרתי ועודני חוקרת וחוגגת הזדמנויות להרוויח כסף מזווית חדשה.
To Be Continued …