תגית: אמון

אלוהים(מה) עזור לי לגדול מעבר למה שנדמה לי שאני מסוגלת. להתרחב לגודל האמיתי והאמיץ שלי. ככה שאולי אפילו לא אכיר את עצמי. ועדיין אשאר בתחושת אינטימיות וקרבה אלי. גם למי שהייתי פעם. וגם למי שאני עכשיו.

תעשה בי אהבה מספיק רחבה, נושמת, ועצומה, שבצעדי הגדילה האמיצים שלי, לא אפרד מאף חלק שלי. לא אדחוף אף כאב לצד. עשה שארגיש חשובה לעצמי. אהובה ממש. שרק אדע לתת לעצמי. ולבקש ולקבל אהבה ותמיכה כשצריכה.
שיהיה בי כל כך הרבה.. שאהיה כל כך שלמה.
שרק אוהב כל מי ומה שנקרה בדרכי כפי שאוהבת אותי.

ושהמנהיגות שבי תבוא מתוך היחודיות שלי. מהאחדות עם נשמתי. ויחד עם זאת, שאהיה וארגיש אחת עם כולם.
שאהבה היא זו שתאיר את הדרך. את הכיוון. ואת הביטחון שאני לא לבד.
(בבקשה רק לא לבד).

עשה שהפחד לא רק שלא יעצור אותי, אלא שאפילו יתמוך בי בדרכי.
שאזכור לשמור עלי כפנינה נדירה. שאהלך בעולם כיצירה. בידיעה שאני הדבר הכי יקר ערך עלי אדמות.

ושהסדקים בקליפה ששומרת עלי מוגנת שנפערו, שבתוכם אני מרגישה לא רצויה. לא ראויה. לא מעריכה את עצמי. ולא מוגנת.. מרגישה שאי אפשר לאהוב את מי שאני באמת עמוק בפנים.
תן לי יד בזמן שצלול אל תוכם. ואעשה בהם קרבה לעולמות האינסופיים שאני. ואחבק את כולם בסבלנות אין קץ.

ועשה בבקשה שכל מה שאני מאחלת לי,
שיגיע לכולם.
שרק נרבה אהבה בעולם.

סלח לי על הקשיחות והאטימות שלי איפה שאני עדיין לא רואה.
פקח את עיניי ועזור לי לראות את שנסתר ממני.
שטוף ממני, בידיעה שאינני צריכה.. את היהרות שבי. את האגו שנאבק ונלחם באהבה כאילו הייתה האויבת היחידה.
כי אם אין אותה בי… אז איך אזרח אותך?

עשה בי כלים ורצון אמיתי… לשרת אותך. שרק אמס ואשכח את עוצמתי שלי… ושתינתן לי סוף סוף עוצמתך.
ואברא איתה.

איבדתי כל משמעות. זה היה לפני כארבע שנים, כשהקליניקה שלי הייתה מלאה עד אפס מקום. בדיוק סיימתי להנחות סדנה תהליכית מדהימה, וכל מי שיצאה ממנה הייתה ב״וואו״. אבל אני.. הייתי עצובה. עצובה ומפוחדת. הבנתי שהצעד הבא זה ״לעלות על במה״. וכבר ראיתי את החזון והאירוע שהתהווה. אבל אי שם, לפני המון שנים, פגעו לי בגבול האישי. והלב והגוף שלי לא רצה.

הרגשתי חרדה. ידעתי שאם אני עושה עכשיו קפיצת גדילה, זו לא ״באמת מי שאני״ שאעמוד ואדבר וארקוד שם על הבמה. אלא חלקים מהדימוי העצמי הגבוה והנמוך שלי. הצורך שלי בתשומת לב והערכה. האגו הפצוע והכבוד העצמי שלי. וכן, גם המון נתינה.

עמוק בתוכי האהבה שבי ידעה, שהאישה-ילדה הזאת, לא בשלה להביא את עוצמתה האמיתית אל הבמה. לא באותה תקופה. מאותו רגע יצאתי למסע.

עד היום … הדבר שמפחיד אותי יותר מכל, זה לעמוד מולכם…: חשופה. פתוחה. פגיעה. במלוא העוצמה. לא מאחורי ״מסך הגנה״ כמו שלפעמים אני מרגישה. בייחוד כשנכנסת לתדר של ״מנחה״ או ״מורה״.
וואו כמה שהנעליים האלה לוחצות לי. לא משנה באיזו מידה. וזה בלי כל קשר לעובדה, שאני גאונה ומבריקה במה שאני עושה.
בימים מסויימים, ואפילו תקופות חיים ארוכות, בא לי להיות פשוט אישה. בלי אף נושא מיוחד לשיחה או אחריות כלפי קהילה.

אני רוצה לתת… באמת מכל הלב. אבל לא ״כלים״ או אינפורמציה ריקה.
הבית של הנשמה שלי.. זו אהבה. זה ל ה י ו ת העונג שאני על הבמה.
זו אותה תשוקה בלתי מתפשרת. תדר כל כך גבוה .. שבחוויה שלי האנושות כולה כל כך צריכה. זו חוויה טהורה.
והיא לא סופגת טוב הרבה מילים. אין לה הדהוד עם רעיונות או תפיסות תודעה.
היא כל כך פראית וטהורה.
שאם רק ממלאים ביותר מדי מילים,
העונג שלה נכבה.

הלוואי והייתה לי תשובה. איזה פתרון קסם או בחירה ברורה. איך להמשיך מכאן הלאה. מהו הדבר שהחיבור בינו, ביני לביניכם ייצור ״כן״ גדול לכולנו.
אז רק נושמת ללב. ממתינה. יוצרת בתוכי את אותה יצירה. ומצפה לרגע שהיא תהיה מוכנה לפגוש את העולם.
ולהזמין אתכם לפגוש אותי ואותה.

אם רק הייתם מבקשים ממני .. אומרים לי בקול .. את מה שהלב שלכם (ושלי) מבקש. במפגש בינינו ובכלל… אולי הייתי שומעת את הבחירה האמיתית הקיימת בתוכי קצת יותר טוב.
בינתיים, נמשיך להיפגש כאן על קירות העולם הוירטואלי.
בתקווה שבקרוב נצא מהקופסה הזאת,
והקסם יראה את אורו במלוא העוצמה.

שדה של אנשים עייפים. כולם מבקשים לנוח. להתענג באהבת הבריאה. כולם עובדים קשה. רצים לאנשהו במקום להתעורר. הלוואי ונשמיע את קולנו כך, שנזכור שה”תפקידים” שלקחנו עלינו, הם בעצם נדרים חוזים ושבועות ישנים.
שאין לנו שום “שירות” או “תפקיד” שמצופה מאיתנו. שאנחנו לא עובדים פה בשביל אף אחד. שלא נועדנו למען משהו “גדול מאיתנו”. כי אנחנו אהבה. ואהבה היא המרכז של העולם.
ועל כן, כאהבה המהלכת כאן.. אין לנו מה “לתת”. אין לנו במה “לעזור” לאחרים. אלא אם כן התשוקה שלנו קוראת לנו לזה. ובטח שלא לסחוב על כתפינו העייפות את האנושות כולה.

אהובים, התעוררו לעונג המחכה לנו בכל פינה. השנה 2018. עדכננו תוכנה. חלקנו עדיין לא יודע מה היא זו החדשה.
אבל אין יותר צורך בקושי, בדרמה או במאמץ, כדי להניע אנרגיה בעשיה.
לא נשאר לנו מה לעשות או לאן להגיע. היינו פה עשרות עידנים וגלגולים וסיימנו את עבודתנו הקשה.
הגיע הזמן לנוח אל תוך האדמה שבתוכנו. ליהנות. לחוות. ולטעום את עונג הבריאה.

מותר להרפות. מותר לנוח. מותר להתגלגל כל הדרך בהשתוקקות כלפי המשחק הבא. העשיה החדשה שלנו היא ללמוד וללמד איך ליהנות מהחיים האלה. את זה רובנו לא יודעים.
הגיע הזמן ליצור שדה שרק יעיר אותנו להיזכר שאין לאן לדחוף או סיבה להתאמץ.
אנחנו עשויים מההגשמה של דרכנו הגבוהה.
למי מכם שעדיין עובד…: אתם מפוטרים !
עכשיו תפגשו את מה שבאמת בא לכם לתת. את מה שבא לכם לעשות. את מי שבא לכם להיות.
את מי שאתם באמת !

אחרי חקירה ארוכה ועמוקה, אני מלמדת כאן איך לומר “כן!” מוחלט לעצמנו ולרצון האמיתי שלנו. איך להגדיר מטרות מתוך הקשבה עמוקה פנימה. מטרות שיעוררו את הרצון והתשוקה שלנו. במקום לכבול אותנו בעשיה מאומצת, מה שלפעמים קורה כשרצים להשיג יעד.

אני מעבירה כאן כלים. תודעה שמאפשרת לבחור בעוצמה האמיתית שלנו. ומספרת דרך הסיפור האישי שלי, איך בלי לשים לב זזתי ממטרת חיי הגבוהה. רק כדי לחזור לעשיה כי “הייתי צריכה כסף”. מה שלאט לאט התחיל לסגור את ערוץ האהבה והעונג שבו שחייתי מעל שנה.
מעניין להתבונן ב”תזוזה” הזאת, שהתחילה ברגע שחזרתי לכתוב ולצלם תוכן לעסק. בצורת מחשבה שמניעה את רוב בעלי העסקים והאנשים בעולם. באמצעות הסיפור, אני מדגימה *מה לא* לעשות ואיך כן לפעול לטובתנו בעשיה ובחיים. מתוך אמון ואמונה במי שאנחנו באמת!

מאחלת למי שחווה דיסהרמוניה כלשהי בחיים לצפות בסרטון הזה. תיהנו

יש משהו שאני חייב להוציא החוצה – אנשים, אל תלכו עיוור אחרי ההדרכות הגבוהות שלכם ! לא כל מסר שאתם מקבלים. ולא כל “יישות” או “מדריך” שבא לדבר איתכם, או ללמד אתכם משהו משמעותי ובעל ערך, עם שלל הבטחות נוצצות. שווה את הסחרחרה שזה יכול לקחת אתכם אליה בחיים. כי חלק מההדרכות האלה מחפשות “שליחים”. וגם מוצאות. חלקן נהדרות לכם ולכן, ומחוברות לאמת שלכם. חלקן ממש לא רלוונטיות !!
במשך שנים, אני רואה סביבי בעיקר מטפלים ומורים רוחניים, שמתחברים לאנרגיה חיצונית להם. ומאבדים את התשוקות והרצונות שלהם. חבל!!

למען האמת חלק מהמטפלים שעושים שירות, כבר ממש לא נהנים מזה בכלל. זה כמו גיוס ל”צבא”. שימו לב אם מה שהתנדבתם אליו קורא לכם. מעורר בכם השראה. משמח או מסקרן אתכם.

שימו גבולות ברורים !! **כן, מותר לכם להגיד לא גם להדרכות גבוהות**
מי שבסופו של דבר יודע מה הכי הכי טוב לכם זה אתם !
הגוף הפיזי שלכם. רמת האנרגיה שלכם. הגל של התדר שאתם נעים אל תוכו ועליו. וכמה זה מרגיש הרמוני עם מהותכם.

יש הבדל ניכר (!) בין לתקשר את העצמי הגבוה שלכם. ללדבר עם הדרכות חיצוניות. זה על אותו תקן כמו לפגוש חבר שאוהבים ולהתייעץ איתו. או להיכנס איתו כשותף לעסק 24/7.
לא כל דבר מתאים ונכון לכם לקחת.

תדעו לכם שאחד הנתקים הגדולים קורים בקהילות. כשאנשים מתחברים לקבוצה תודעתית מסויימת. מתחברים לאמירה ולהדרכות הגבוהות שלה, ומתחילים להתאים את מסלול חייהם לאותה “הדרכה”. שהיא בכלל לפעמים בניגוד לצו הלב שלהם !! אבל בזמן אמת לא שמים לב.

זה נושא שאני חוקרת כבר שנים. ואני יכולה רק לומר שכגודל המתנות שמקבלים מהדרכה מדויקת ונכונה לנו. כך יכול להיות גודל הנזק והניתוק ממי שאנחנו באמון אמיתי, כשמתחברים להדרכות לא רלוונטיות.

אנשים מהלכים בעולם מנותקים. חסרי תשוקה וחסרי שקט בגלל זה.
שלא נדבר על כסף שלא מגיע בזרימה, כי האדם מנותק ממסלול חייו.
או כסף שמגיע בכמויות, אבל האדם חי בדיסהרמוניה מוחלטת.
אני חופרת וחוקרת בנושא הזה כבר כמה שנים כלמידה.

וזה מטלטל לראות.. כמה אנשים בחרו ב”תפקיד” רק כי הייתה חסרה להם משמעות בחיים, או כסף בחשבון הבנק.
תקשיבו לעצמכם !! לבטן וללב שלכם. לגוף הפיזי שלכם יש ידע גבוה יותר מכל דבר אחר. ואם אתם משלבים הקשבה אמיתית,
אמיצה ועמוקה ** לעצמכם ** אז ההדרכות שתקבלו יהיו בהתאם.

כאלה שמנחות ומחברות אתכם אל נתיב חיים זורח וזוהר שטבעי למי שאתם. אלוהים אדירים, בבקשה שימו לב למה שאתם חווים ומרגישים.
ואל תוותרו על רצונכם !
מוגש באהבה ממני לכם