קטגוריה: עסקים ואינטימיות

הכאב הכי גדול שלנו בחיים הוא כאב הנפרדות. לא משנה באילו מילים או סיפורים נעטוף אותו. במה נתרץ אותו. אחרי הכל זה *ה*נושא. והאמת שרובנו מנסים להימנע מלהרגיש את אותו כאב. אני אישית ברחתי ממנו בעקביות במשך שנים, ובכך נמנעתי מלהניח שורשים עמוק בתוכי.

אך הגיע הרגע, שבו ההימנעות מההרגשה הזאת, הביאה איתה חווית חיים עוד יותר כואבת – של ביטול עצמי. מחיקת זהות אישית וייחודית. ניסיון להיות כמו כולם ו”להתאים ל…”. מה שכמובן פגע במערכות היחסים שלי. ביכולת ליצור כסף בדרך אותנטית. בביטוי עצמי אמיתי. ובחופש להאיר את העוצמה שלי החוצה במלואי.

הכאב האמיץ הזה, שבסך הכל מאותת לנו “שימי לב אהובה!” “שים לב יקר!” הוא אהבה טהורה. אהבה שמופיעה במפגש עם הסדקים הכי עדינים שבפנים. אלה שמובילים אותנו לאמת העמוקה של הלב שלנו. לאיחוד עם חלקיינו המודחקים שמהם ניתקנו בעבר. ושם ממש נמצאים השורשים האמיתיים שלנו.
אלה שעומדים בפני עצמם. איתנים לנגד כל סערה. אינם תלויים באף אחד אחר.

ושם.. בשורשים אלה ממש, מסתתרות המתנות הכי יצירתיות שלנו. קולנו הייחודי. היכולת להיות יחד בלי להתערבב. בלי לקחת אלינו “אמת” או תדרים חיצוניים בניגוד להרמוניה הפנימית.
ושם ממש.. מחכות לנו הפתעות מרהיבות. כאלה שאפילו לא יכולנו לדמיין.

תתארו לכם להעביר חיים שלמים בניסיון לרצות ולהתאים. לחיות חלקים שלנו, מעורבבים בחלקי מידע ושברירי תדרים של אחרים. לחיות כחלק מקהילה. או מעורבבים חזק בזוגיות שלנו. באמהות שלנו.
בתפקידים שאימצנו לחיקנו. או ב”שליחות” או ב”יעוד” שאיתם הזדהינו.

ולפתע לגלות שכל “האדמה” הזאת עומדת להתפורר. שהרבה מהמבנה שבנינו, מושתת על ערכים, צרכים או רצונות של אחרים. או מתאים למי שפעם חשבנו שהיינו.

ואז בזמן שהספינה מיתטלטלת במים, עולות השאלות…. אז מי אני באמת באמת?
מה “התפקיד” האמיתי שלי?
ומה לעזעזאל כולנו עושים פה בבריכת הערבוביה האנושית?

בשנים האחרונות צללתי וקפצתי ראש אל תוך החקירה הזאת.
בוקר אחד, עברתי באופן חד ומהיר מחיים לבד בעיר, רחוק מכולם. בתדר די מסוגר בתוך “עולמי הצר כעולם נמלה”. אל תוך “שדה קהילתי”.
בשנתיים וחצי האחרונות אני חיה בלי בית פיזי משלי.
בונה עוגן חזק ויציב בתוכי. ואפשר לומר, שמהבוקר עד הערב חוקרת – מה קורה לנו כבני אדם,
בכל רמה אפשרית מול הנושאים הבאים:

אובדן זהות ייחודית.
שתיקה בזמן שקול ענק מבקש להישמע.
בחירה להיות מעורבבים בזמן שה”לבדות” מבקשת מרחב חקירה אמיץ.
בחירה בהתבודדות ובנפרדות, בזמן מוכנות ליחד הרמוני. וליצירה משותפת אמיתית.
אימוץ זהות כוזבת וביטוי מתוכה, אל מול אמת אישית עוצמתית שגועשת בפנים.

ומרתק לא פחות – איך כל אלה באים לידי ביטוי בשדה העסקי והשיווקי? בעולם הטיפול והמנטורינג.
איך החרדה מעוצמתנו האמיתית, מונעת מאיתנו להרוויח כסף בדרכנו הייחודית.
וגורמת לנו להיגרר לשדה המצער של למידה מ”אלה שכבר עשו את זה”. וניסיון “לחקות הצלחות של אחרים”.

במקביל, זכיתי ואני זוכה לטעום מהאור, העונג והשפע העצום,
שנגלה אלי בתוך חיבור אנושי מעצים ותומך. אלוהים כמה שזה מרווה את צמאוני !
לחיות בתוך יצירה משותפת. בתוך שדה השפעה שיש בו אחדות ושמחה מהותית.

חקירת חיי שנוגעת בשורשים של גבולות. של ביטוי התשוקה והמיניות שלנו.
של עשיה, יצירה וביטוי הנובעים מתוך אחדות עם רצוננו הנשמתי. זינקה בזמן הזה למימדים אחרים !

אני חייבת להודות, שתוך כדי הדרך גיליתי עולמות פסיכיים לחלוטין, שאינם נראים או מורגשים לעין “לא מלומדת”. שמטרתם המרכזית, היא לנתק אותנו מאור האחדות. להסיטנו מהתכנית הגבוהה. ולהשתמש בעוצמות ובכוחות שעליהם אנחנו “מוותרים”, בין אם במודע, לבין אם לא במודע.
למטרות צדדיות שאינן רלוונטיות לנו. לפעמים למטרות זדוניות.
הכלים להשאיר אותנו מפוחדים, מבודדים. בנזקקות ובהתבודדות. בתודעת חוסר – כלכלית, רגשית ומינית. הם אינסופיים.

היופי הוא, שלא משנה מה, יש כוחות אור עצומים בידינו. ובחירה מהותית להלך ולחיות את עוצמתנו.
את הייחודיות שלנו. את התכנית הגבוהה שלנו. ולהיות יחד !! ביצירה משותפת והרמונית. באהבה.

לאורך השנתיים וחצי האלה, קרסו וגם קורסים מגדלים רבים שבניתי בחיי.
ונגליתי המהות האמיתית – מבנה בלתי ניתן לתלישה, להזזה או להריסה.
שאינו מושתת על אף גורם חיצוני –

שורש נשמתי. קרקוע מהותי ש”הוא” אני.

וכמה שזה מרגש אותי.. לגלות כלים נדירים שמתהווים בתוכי. רבים מהם עוברים דרך קולי ושירתי. אחרים דרך כתיבה וצילום סרטונים.
שמאפשרים לי להעביר את כל השפע האינסופי הזה לאנשים! לכם אהובים.
תודה על הזכות לתת ולקבל כל כך הרבה כוח ואור. לחוות עונג עוצמתי, מעצם החזרה הבייתה אלי.

להיות השראה מהלכת. עם או בלי מילים. בשקט או בעוצמה שמרעידה את עולמי.
לאפשר לאקסטזה הזאת לרקוד בתוכי. לחלוק את עושר עולמי.

מה יאפשר לי להגדיל את הנביעה שאני החוצה ופנימה בעונג אמיתי?
תודה שזה קורה עכשיו. בעוצמה. תודה על התמיכה שמגיעה אלי ומראה לי את דרכי. את דרכנו יחד!
וכך קורה.

הסרטון הזה הוא מבחינתי בגדר מאסט. לכל מי שאי פעם נתקל באתגר, קושי או כאוס רגשי, שצף במהלך עשיה או תהליך יציאה לאור. שקשור אליה באופן ישיר, או למשהו שקורה בחיינו האישיים בו זמנית.
מצב שיכול להכניס למאמץ או למתח גדול. ואפילו להוציא אותנו מרצף של עשיה או מתפקוד.
אני נותנת פה שישה כלים סופר אפקטיביים ועוצמתיים, שמעניקים בסיס יציב. תומכים בנו להיות נוכחים ומנהיגים בחיינו, בחמלה, באהבה ובקבלה עצמית. ויחד עם זאת, לשמור על עשיה רציפה, עוצמתית ומשפיעה בו זמנית. באהבה ! 

מהפייסבוק הפרטי שלי – פניה לקהילה להתייעצות ושיתוף :
אז… מפלרטטת איתכם פה לרגע. בחודש האחרון שיתפתי כאן את הלב שלי כמעט כל יום. אני עדיין לא מגובשת לגבי “הנושא” שבא לי לתת לו את מירב הפוקוס בתקופה הקרובה. כן מרגישה אותו ממש חזק בגוף. את התדר. את גל העונג שנובע ממני ורוצה לתת. לחלוק. לשתף.

והאמת שמדגדג לי להתחיל לעשות אירועים. ה ר ב ה זמן לא היה בא לי, ובפשטות.. הקשבתי ולא עשיתי. עכשיו מרגישה את הנביעה שרוצה לחלוק… ואווו עולם ומלואו. אז בא לי לשאול אתכם לרגע – ואשמח לשמוע כל מי שמרגיש או מרגישה לשתף אותי..:
.
* מה בא לכן כנשים, לקבל ממני במרחבים של “רק אנחנו” בלי גברים?

* מה בא לכם, גברים ונשים, לחוות וללמוד במרחבים משותפים שלנו?

* האם בא לכם שזה יהיה פרקטי ומלמד? או חוויתי לחלוטין
(כשאת התוכן, בכל נושא שנמצא לנכון להתמקד בו, אפשר להעביר אונליין).

כמובן שאעשה בסוף את מה שהלב שלי בוחר.
שאחזיר את הלב שלי אליכם גם בפיזי, כשהוא שלם, שמח ומוכן להאיר *אותי* ולא את מה שמצפים ממני.

ובכל זאת.. אני שואלת, כי כן חשוב לי ובא לי לשמור את חיבור הזה זורם,
ביני לביניכם.

** אני יודעת שלא כל כך ברור “מה אני נותנת”
“מה אני עושה” או “מי אני” **

זה בכוונה. “מאחורי הקלעים” שאתם לא רואים, מתחבא תדר מסודר תחת כותרות ונושאים ברורים. כלים עוצמתיים מצולמים של 1. 2. 3. וכו..

אז למה אני בוחרת ככה להיות מסתורית ולזרום?
אפילו במחיר של לא להיות מובנת?

למה אני בוחרת להוציא החוצה את ה”כאוס” שנובע ברגע,
ולא לתחום אותו תחת נושא ולהגיד ש”בחודש הקרוב אני עושה X”?

כי “עולמי החיצוני” גם העסקי, נברא מבפנים, מתוכי.
ואין לי אנרגיה מיותרת להוציא על שיטות וכלים,
שלא ממש ממש ממש ממש בא לי להעביר הלאה בתשוקה מתוקה,
מחר בבוקר.

אז כל הכלים האלה יחכו שאני איהנה ואחגוג אותם החוצה,
ואז אתם תקבלו פי מיליון ממי שאני באמת.
באמון אמיתי. כמו שאני.

אז…

אין לי הגדרות. או הסברים. רק שאלה פשוטה,
ממה שאתם חוויתם עד כה.
מכל מה שקראתם. ממי שמכיר או מכירה אותי.
ממשהו הכי הזוי שעולה לכם ברגע.

מה בא לכם לחוות במרחבים משותפים בינינו?

תודה גדולה לעונים. זה ממש משמח אותי שבפעם הראשונה בחיים,
קיבלתי השראה לשאול כזאת שאלה  הללויה.

ולפעמים כל מה שהלב שלי מבקש, זה לנוח מבפנים. השירה שלי היא הבית שמתוכו מגיע אלי עונג ושקט אמיתי. תדר הרמוני שנובע מתוך אחדות. מחבר בין המימדים הגבוהים ביותר, שכל הקיים בהם זו אהבה אינסופית, לגבולות הגוף הפיזי. מצרפת לכם קטע קצר – שטיפה אנרגטית שמחברת לעולמות האלה מבפנים. רצוי להאזין עם אוזניות או רמקולים איכותיים. באהבה 

התעוררתי הבוקר עצובה. עם פחד מכל העוצמה שמבקשת לפרוץ ממני.
אני די רגילה שהיא לוקחת אותי לקצה של כוח כל כך גדול. שבזמן הזה החלק הזכרי שלי משתלט, ואז פשוט קשה לי להיות בקרבה.

יש בפי מילים שיכולות לטלטל עולמות של רוב האנשים שנמצאים סביבי. אמיתות ודברים שאני רואה שאפשר לעשות אחרת (חלקם ממש בקלות), שלפעמים מרגיש לי שאני תמיד מקדימה את זמני ב10 שנים
(מה שבאמת לא מופרך, כי דברים שדיברתי וחזונות שראיתי לפני 10 שנים, מתממשים בעולם הרחב ובעולמי האישי ממש בזה הרגע).

ואני מאפשרת לי לבכות את הפחד מלהישאר לבד. ולהיות כל כך שונה ורדיקאלית, שכל מה שאני אתעסק בו זה להדוף התנגדויות. כי לפעמים מה שאני אומרת (מודה שלא מדברת את זה כמעט) הוא בלתי נתפס. ושבמקום לחגוג, לחוות וליהנות, שזוהי דרכי האישית. האגו הגדול שלי ירצה “לתפוס את הבמה”.

ובמקביל, אני יודעת שיכולה לשבת על כיסא המלכה. להמשיך לשיר. להוביל בשקט בשקט. ולוותר על חלקים כל כך גדולים מהרב מימדיות שלי.
מהחיבור הרוחני שלי, לעולמות ומימדים שמביאים חדשנות. פריצות דרך גדולות. חיבור בין עולמות כביכול לא קשורים.
ידע חי שעדיין לא נשמע על פני האדמה.
וכאב גדול עוד יותר עולה בי.

חוסר שייכות. כאילו, אני בכלל בכוכב הלא נכון, או מה..?

אבל עמוק בפנים אני מרגישה כל כך שייכת… לעולמות ומימדים של עונג והרמוניה אינסופית. ליציבות יצירתית.
לידע חדשני של ריפוי שעובר כל כך בקלות, שלרוב האנשים נשמע הזוי.
לאמון אמיתי בבחירות שמגיעות מהמקור – מקול הנשמה.
להנהגה שמדברת את החיבור והאיחוד הטנטרי והאקסטטי בין הנקבי לזכרי.
לאנרגיה חדשה שאין בה את הקושי, הכאב והכבדות שאנחנו רגילים לחוות על פני האדמה.

ואני מבינה… שזה.. בדיוק זה. מה שנשמע לרוב האנשים כל כך הזוי.
וגם כל כך כואב לפעמים להסתכל במראה שאני מביאה.
זו ב ד י ו ק המתנה הכי גדולה שלי.
ששם בדיוק ההנהגה החדשה שלי.
ואין לי מושג איך זה יתגשם.
ולאילו מיכלים ארציים אמצא לנכון לצקת את האושר הזה בתקופה הקרובה.

אני רק יודעת. וזה ברור לי… שאני מתכוונת לדבר את קול העונג הכי גדול.
ומי ששם.. מהדהד עם הגל הזה ועם התדר הזה, שהלוואי ויזרום דרכי בכוונה מלאה..
אז הוא או היא ישתרשו דרך התדר הזה יחד איתי.

ומי שלא… אני מוכנה להוציא החוצה דרך, גישה, שמאפשרת לכמה שיותר אנשים שזה מרגיש להם נכון ומדויק,
להגיע ולהתחבר לערוץ הזה דרכי.

והלוואי שרק אזכור שאת ההנהגה הזאת אי אפשר לעשות דרך מאמץ.
ולא דרך מלחמה בכל מה שסותר אותה.

שהיא אנרגיה עצומה שמבקשת לעבור דרכי.
והלוואי שאאפשר לה לזרום.
ואניח לה להתחבר עם הקיים בעולמי.

שאוכל לראות כל לב, כל נשמה ולזכור את האחדות הקיימת בי.
ותוך כדי שאני מהלכת את דרכי באהבה,
שתמיד אהיה איתי

יש משהו שאני מאוד רוצה לבקש. פעם ראשונה בחיים, ואחת ולתמיד לא מתוך תודעת קורבן, מה שהיה דפוס חיים שלי כשאני נעזרת או מבקשת. וגם לא מתוך תחושה של חוסר אונים, מה שפעם ליווה את הבקשה של להיות זקוקה. אלא פשוט ככה כמו שזה. כי זו אהבה מבחינתי עכשיו.

אני רוצה להמשיך לתמוך באנשים שסביבי. כפי שאני עושה כל הזמן. הרבה רק מעצם הנוכחות והתדר העוצמתי והמרפא שאני מביאה למרחב, בכוונה מלאה להיטיב. והפעם.. יש בי כוונה להרחיב את ההשפעה וגם את הקבלה שבצידה. ואני מבקשת תמיכה בפרנסה שלי. בשפע הרווחי שלי. בהכנסה הכלכלית שלי, שתבוא בשפע אמיתי וענקי.

אני יודעת שאני מוכנה. ולאט לאט מרגישה יותר ויותר ראויה. להיות ככה סתם.. פשוט אהובה. להבין כמה הנתינה שלי רחבה, גם בלי מילים. רק מעצם היותי קורים ניסים לאנשים. בדקתי את זה היטב, בתשומת לב מלאה לנושא – מה קורה כשאני רק נמצאת עם האדם במה שהוא עובר בלי לדבר אפילו. ויחד עם זאת, מביאה לו כוונה של ריפוי, חיבור, מימוש ותשוקה שנפתחת בחייו.
ראיתי את זה קורה בלי סוף. ברמה שהשאירה אותי פעורת פה.

ועכשיו, אחרי הפוגה של כשנתיים, אני מרגישה קריאה לחזור בקרוב ליצור מרחבים. מרחבים פיזיים שאפיץ דרכם אור יותר קונקרטי ומוגדר. או פשוט באווירה ספציפית, שההשראה שלי והשיטה שלי מביאים אותי אליה.
עם צורת מחשבה ייחודית שהתפתחה לאורך שנים.

וגם – מרחבים וירטואליים. מוצרים אינטרנטיים. מדוברים. קוליים. ועוד…

אני בכוונה כותבת את זה עוד לפני שיש לי משהו קונקרטי להזמין אליו מחר בבוקר. כי אני פשוט מרגישה שזה הטיימינג לכתוב את הבקשה הפשוטה הזאת.

אני אמנם מפנה אותה אליכם, שמקבלים ממני. שקוראים אותי. שנהנים ממני, באופן מאוד הדדי מצידי 
אבל למעשה, אני מפנה אותה ליקום כולו. לקול הפנימי שלי. לאנרגיה הארצית שלי שמוכנה לפרוץ מחסומים וחוסרים של שנים.
בתדר של שמחה, וחוויה אינטימית ואמיתית, עם כל מי שאני.

זוהי תקופה מאוד עוצמתית של אינטגרציה מבחינתי. וכל חוויה שאני חווה כרגע מורגשת לי מצד אחד, כמו שלי האישית. מצד שני, אני מראה והשראה.
כל צעד שלי מבחינתי כשאני מראה אותי, שווה הון תועפות.

ואני מתכוונת מעכשיו והלאה, לקרב אלי את כל מה שהלב והנשמה שלי ביקשו ממני כתמיכה לנושא. מתפללת למראות רכות ואוהבות.
לפרוץ את המגבלות שאומרות שמראות כאלה חייבות להיות קשות. ושאינטימיות עם אנשים, בייחוד כזאת שקשורה לכסף ולמנהיגות, מובילה אותי להיות קורבן.
אני לא! ויחד עם זאת, עד כה היה בי גם חלק כזה.. שאיך שאני זוקפת קומה,
מיד מנסה להוריד אותי. אני מודעת לכוחות החבלה האלה שבי.

ושיהיה ברור – שאני עומדת להשתמש בכל המשאבים שלי- הרוחניים, הפיזיים, הכלכליים הרגשיים והאנרגטיים. כמו גם בקבוצת האנשים המדהימים שעובדת ויוצרת לצידי, כדי ללמוד וללמד חוויה אחרת.
חוייה של רווחה. של שליחות מתוך שמחה. של הרבה יחד, אחרי ששנים שמתי עלי כזאת הגנה גדולה, בגלל כל מה שכתבתי קודם.

אני מוכנה להוביל את אותה הגנה לנוח על האדמה. כי היא לא אישית שלי. ואני סיימתי את תפקידי בלשאת אותה על ליבי ועל גבי. רגשותיי הכואבים, החל מהרגע הזה מתפטרים מלהיות כלי לריפוי של מישהו כחובה. כמו גם אני, מתפטרת מתפקידי לשאת את הכאב של העולם עלי, כדי ללוות וללמד ממנו.

אני יודעת ומכירה שיש חוויה אחרת.
ואני מוכנה אליה. ואני מוכנה להרוויח ממנה שפע של כסף. הון תועפות אם הנשמה שלי בחרה. וכאישה עשירה – בחוויות. באהבה. בעונג. בהנאה.
אני מוכנה גם להיות עשירה בכסף. ולהשפיע פי מיליון. ולהגיע לכל לב בעולם שמבקש את האהבה, העזרה והנחמה שיש בי לתת,
בזמן שאני במנוחה.

אלוהים יודעת לאן זה יילך. ואיך זה יתמגנט לדרכי. אני רק מובילה את העונג והאור שבי, ומרחיבה אותי ממני והלאה לעוד אנשים.
ושכל השאר יישאר בידיים של ההשראה הרגעית. עייפתי מלצעוד באיזו דרך מתוכננת מראש. או לדעת בדיוק “מי אני” ו”מה אני עושה”. ואפילו- מה בדיוק יקרה במרחבים שאני מובילה בהם.

ככל שאני מנתקת את ליבי כדי שהראש שלי יידע את אלה,
אני מוצאת את עצמי עסוקה בי.
ואין לי כבר אנרגיה אלי בצורה הזאת. עייפתי ממלחמות. ממטרות ויעדים ברורים, שמכניסים אותי לקופסאות קטנות מדי לאנרגיה העוצמתית של מי שאני, כשאני באמון אמיתי.

כאן ועכשיו, אני מסכימה ללא ייאומן. לזה שהמוח שלי יהיה בשוק לנגד עיניו.
לזה שהגוף הפיזי שלי יתענג מרוב אנרגיה שנוצרת בי פתאום, בלי ששמתי לב איך זה קרה.
נמאס לי לפתח טכניקה ולשים לב לכל צעד ושעל שלי, כדי ש”אוכל יום אחד להעביר את זה הלאה” (כן, זה מה שעשיתי רוב השנה האחרונה, וזה חסם אותי ממש).
אני מוכנה פשוט להיות עונג ואהבה. ומבחינתי, אם מישהו יקבל מזה השראה, אני את שלי עשיתי.
גם ככה, כבר עשיתי את שלי בחיים האלה, מספיק לעשרה גלגולים.

אז במעמד זה, כמו שפיטרתי אתכם לפני כמה ימים, היום אני מפטרת גם אותי. הנה: “יוליה, את מפוטרת ! נוחי. ותני לי להוביל” (באהבה, אלוהים).

אז הנה הבקשה הקונקרטית שלי מכם – ביום שאני אפרסם אירועים, אני רואה אתכם נרשמים בלי שאני עושה הרבה. כי אני בוחרת לנוח תוך כדי.

עוד דבר שאני מבקשת, זה שתתנו בי אמון, גם כשאני לא יודעת בדיוק למה אני מזמינה אתכם. אולי אני לעולם לא אדע. ואולי זה יתגלה לי איפשהו באמצע הדרך.

כי אני יודעת שהראש שלי לא מוביל. ולא אמור להוביל. כי זה חוסם את מימד הקסם שמאפיין את המרחבים שאני יוצרת – וקסם אהובים, אי אפשר להכניס למסגרת של מילים.
קסם קורה כשמאמינים. אני רק מוכנה ללכת את הצעדים הראשונים,
ולהאמין יחד איתכם. ולתת אנרגיה עוצמתית. לתת אמת. ולהלך את דרכי בהשפעה הולכת וגדלה. מעצם היותי השראה בדרכי.

תודה שקראתם עד לכאן. ואם משהו מזה מדבר אליכם, אז קחו את זה גם לדרככם. אני אוהבת אתכם ומתרגשת מהשבט הנדיר שנברא סביבי. תודה