קטגוריה: עסקים ואינטימיות

אילו ידעתי באותם ימים בהם חיפשתי .. שאת האושר והשפע הכי אינטימי ואמיתי, אמצא דווקא עמוק בפנים. הייתי מרפה ונחה על אדמתי. שמאז ומעולם הייתה איתי.

ואילו ידעתי שאת השקט וההנאה הכי גדולה, אמצע לפעמים, בניגוד לכל הגיון, דווקא איפה שכואב לי.. הייתי משחררת שליטה בכל כך הרבה רגעי מאמץ ומאבק, מרשה לעצמי להילקח אל מהותי.

ובדרך .. הייתי זורחת. מאושרת. כי סוף סוף מצאתי את עצמי האמיצה והאמיתית. בלי שום צורך לגלות עוד עולמות. או לרעות בשדות זרים, בנסיונות למצוא את הציר שהוא אני.

ואילו הרגשתי עוד אז, לפני שנזכרתי.. כמה נחמה ושקט יש בדברים הכי פשוטים. הייתי מוותרת כבר אז על המרדף. על מיני היאחזויות. על נסיונות להיות מבריקה. יוצאת דופן. מדויקת במיוחד..
ובמקום לחיות במרדף אחרי הישגים, או אחרי אהבה דמיונית.. שאי שם מתישהו רחוק הופכת למציאותית..

הייתי אוספת את שבריי. את כל מה שבתמימותי האמנתי, שנראה כמו מיטב כיעורי. והופכת אותם לזהב טהור בעצם נוכחותי.

נרפית מעצם ההיזכרות. ההכרה בנוכחות אהבתי. שאין לה שום תנאים.
ושום צורך במילים יפות. כי נשמעת היא בצלילי נשימתי.

ובימים בהם הרגשתי כעוסה וכאובה.. והייתי אותה ילדה רעבה לאהבה. האמנתי שצריכה לקנות אותה בהמון נתינה. ריצוי והוכחה..

הייתי פושטת בזה הרגע את בגדי הנוצצים.
מוותרת על הקליפות שקנו לי אהבה מותנית. ומחזירה את הרכות ללב הרך הפתוח והאוהב.

ואז. רק אז.. כשדממה עמוקה ממלאת את עולמי. כששתיקה רכה הופכת לנביעת אהבה טבעית, שזזה ועוברת דרכי..

תשוקה עזה כאש של אלוהים, הייתה מרימה אותי ממקומי.

תשוקת האחדות עם נשמתי,
המייצרת בי יציבות יצירתית.
מראה לי מתנות מפתיעות וחדשות שלא הכרתי בי.

ומראה לעולם אותי.. בתמימותי ובעוצמתי.
המבקשת להתקרב. להיראות. ולהיות חלק..
מתוך ידיעת העצמי האמיתי.
.
.
חג שמח אהובי ואהובותיי.
מאחלת לנו לזכור בשנה החדשה, כמה כולנו מדהימים. מיוחדים. עוצמתיים ומלאי חיים.
וללכת את אותם חיים באחדות מלאה,
עם צירנו המרכזי שיודע.
אהבה לנו 😍

לאחרונה, מאז שחזרתי באופן רשמי לעשות סשנים עם אנשים, והכרזתי שאני חוזרת לתת שירות, שמתי לב למשהו מדהים ומפחיד כאחד. “חובת ההוכחה” שאותה בעקביות הסרתי מעל כתפיי, מאז שפרשתי מעשיה מסודרת לפני כשנתיים.. התגנבה חזרה למקומה המוכר, הידוע והמעייף (אותי). והמשקל המציק שלה הוריד לי את התשוקה בערך לאפס.

אז בשבועיים האחרונים התבוננתי בה. ושאלתי את עצמי.. מה אני בעצם מנסה להוכיח שעובד. לי? ללקוחות שלי? והבנתי שאלו דברים שאין סיכוי בעולם שאתן להם מענה. כי הם בכלל לא תחום האחריות שלי.
הם לא בתחום הידע שלי. הם לא בתחום המומחיות שלי.

Ask & You Shall Receive, It’s Never A Money Problem – Dr. Dain Heer

רובנו נוטים לחשוב על כסף וחומר דרך תפיסת התודעה שאליה הורגלנו.
בין היתר, מנהלים אותנו דפוסים של פחד הישרדותי. קושי לקבל ולהתרחב לשפע שאנחנו, ולמה שיש לנו לתת באמת.
כל אלה מגבילים את טווח האפשרויות שלנו ליצור ולקבל שפע של כסף מתוך קלות ושמחה.

בפועל במקום ליהנות ולבטא את מי שאנחנו באמת, אנחנו נוטים לרצות את הסביבה. לנתק את עצמנו ממקורות השפע הטבעיים שניתנו לנו על ידי הבריאה. ומנתבים את עצמנו לעיתים קרובות למאמץ, קושי ואפילו סבל כדי להרוויח כסף.

אחת השיטות המדהימות שאליהן נחשפתי, Access Consciousness פותחת בפנינו מרחב אחר לגמרי של אפשרויות. שכוללת תפיסת תודעה צלולה ומתקדמת ביותר. ניקויים אנרגטיים של רגשות, תחושות ותדרים כבדים ודחוסים, וחיבור ישיר לשפע של הבורא. בכל תחומי החיים, וגם בכסף.

השידור הזה שאני חולקת איתכם כאן, היה הראשון שאליו נחשפתי בנושא כסף.
ואני יכולה להעיד שהוא פתח עבורי מרחב אחר לגמרי של אפשרויות בעשיה כבר יום אחרי ההאזנה.

שימור לב שלאורך השידור מתבצעים “ניקויים אנרגטיים” בשיטת אקסס. אז רק שלא תתבלבלו ולא תבינו במה מדובר:
המשפט המוזר הזה “Right and Wrong, Good and Bad, POC and POD, All 9, Shorts, Boys and Beyonds” הוא משפט מקודד שמוחק ומבטל השפעה של חוזים, נדרים שבועות ואמונות מגבילים. כשדיין משתמש בו בשידור, זה מה שבפועל קורה.
תיהנו ותרגישו את הקלילות :

רועי בן יוסף, מפתח שיטת “כנות – בהורות ובעסקים”. מלמד בעלי עסקי לשווק את העסק בכנות.
מחבר הספר “כנות – להרוויח ממי שאני” שיצא לאור החודש בהוצאת פראג.
איש שאני אישית מאוד אוהבת ומעריכה את העבודה, הנתינה והשליחות המדהימה שלו.
כתב לפני מספר ימים פוסט, שמאוד נגע בי,  על ניהול העסק שלו.
בכל יום אנחנו יוצרים “בעולם החדש” דרכים חדשות לפעול בעשיה ובעסקים.
רועי מיישם דרך שמבחינתי היא פשוט שלמות. ניהול כדרך הטבע.

“מאז ש”כנות” הלכה וגדלה, הפכנו מאדם אחד בודד לצוות. ואת עבודת הצוות הזו אני ממש מרגיש עכשיו, כשאני פה ביוון נופש עם משפחתי, וכנות עדיין ממשיכה לעבוד כמו בשגרה. מה שמביא אותי להבין, שניהול המערכת הזו מתבצע בדרך שמתאימה ונכונה לי.

וכמו בכל תנועה חדשה אצלי, גם כאן, סללתי לעצמי את הדרך שהתאימה בדיוק לי, ואולי תתאים גם לכם. הניהול של כנות מתנהל בדרך מיוחדת ובא לי לשתף אתכם בה:
בכנות, כל אחד מהצוות עושה רק את מה שהוא אוהב לעשות, ושאין לו שום מאמץ שם (וזה איכשהו תמיד מסתדר).
בכנות, אנחנו מבינים שאף אחד לא חייב לאף אחד כלום, ומול כל מה שמישהו עושה, אנחנו נמצאים בהודייה. לא באים בטענות לאף אחד על כלום.
בכנות, במקום לנהל שיחה על מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ומי עשה מה וכמה, מדברים תמיד על מה שנמצא מתחת לפני השטח: על רגשות, וצרכים, ועל מערכת היחסים שלנו. ואז, במקום להתווכח על מועד פרסום הקמפיין, למשל, אומרים: “אני מרגיש שאני צריך שיראו אותי”. ואחרי זה הקמפיין מתפרסם, וזה תמיד הכי מדוייק.
בכנות יש ניהול רוחבי. אין מישהו שיודע יותר, או שמחליט. לרגשות ולצרכים של כולם יש מקום, כל הזמן.