“מי אני? ומה אני *באמת* עושה בעולם הזה?” חלק ראשון

נעים להכיר. אני יוליה אור לב, ובא לי פתאום לשתף קצת על מה שאני בפנים, ברמה הכי עמוקה. כבת אדם שהגיעה לעולם הזה, ולרוב מתקשה לספר לאנשים “מי אני ומה אני עושה?” במשפט או בפסקה. בעיקר כשבא לי לדבר את עיקר הדברים. תיכף תבינו שיש לזה סיבה ממש טובה.

לפני שהגעתי לעולם הזה, הבטחתי לעצמי מספר הבטחות משמעותיות.
ביניהן לחיות במאה אחוז חיבור, איזון ואחדות בין המימדים הארציים הגשמיים לבין הנשמתיים הרוחניים.
לחוות חווית חיים שמאפשרת שיתוף פעולה מלא בין הרך, העגול והמכיל (נקבי). לחד, הממוקד והפורץ קדימה בעוצמה (זכרי).

בחרתי שכל פעולה והגשמה שלי, יבואו לידי ביטוי מתוך ערוץ אנרגיה רב מימדי.
כזה שמאפשר מבט בלתי מתפשר על הרצון, המגיע מהמימדים הכי גבוהים. ואת התרגום המדויק שלו לשפה האנושית המוכרת.
גם אם בדרך צריך להמציא את כל השפה מחדש. ולהפוך את כדור הארץ מעגול לשטוח וחזרה.

פעולות שנובעות מחיבור כזה, הן ביטוי והתגשמות של אהבה מרחיבת לב, שמאירה כל תא ותא בגוף. עד לרמה של עונג אורגזמי מעצם הקיום והעשיה עצמה, בלי כל קשר לתוצאה.

הבטחתי לעצמי גם שהפעם אני עושה את זה יחד עם שותפים ליצירה. בחרתי להלך על כדור הארץ בהרגשה שמעולם לא הייתה לי פה לפני כן – הידיעה שאני שייכת.

מאז שנולדתי חקרתי את העולמות והנושאים האלה בארבע זירות שונות:
מערכות יחסים.
עולם השיווק והעסקים.
יצירה וביטוי חופשי אמנותי.
ומיניות.

מאז שזיהיתי מה בעצם אני עושה כאן בעולם, קלטתי שבלי קשר למסגרת הקונקרטית *אני מתעסקת בגאונות*.
זה מה שאני יודעת ואוהבת לעשות. וזה מה שאני ממש ממש טובה בו.
להלך גאונות רב מימדית מענגת בכדור הארץ, בכל עשיה, תנועה ונשימה.

אני יודעת לעשות את ה”כאילו בלתי אפשרי”. את מה שכמעט אף אחד אחר לא רואה.. אני מזהה גם ממרחק של מדינה אחרת אם צריך.
לרוב גם יודעת לפרק אותו לגורמים. להסביר ולהרכיב מחדש בצורה מיטיבה. ולהמחיש עד לפרטי הפרטים הכי קטנים, מסועפים וארציים.
בלי להזכיר ולו פרט מיותר אחד קטן.

ככל שיש פחות מילים מיותרות במרחב שלי, ככה אני יותר מאושרת, שמחה ומעונגת. ההשפעה האמיתית שלי בכל נושא שמולו אני מתפתחת, עוברת גם בלי מילים. בלי עשיה. בלי הסברים. רק מעצם היותי במרחב דברים ואנשים משתנים במגוון תחומים.

בחלקם אני “לא מבינה” שום דבר.
בחלקם התרומה שלי היא יצירתית, יזמית או עסקית – ייחודית.
בתחומים אלו, במובן הרחב אני רואה את הדברים בעיניים של “מציאות מתוקנת”, של שלמות ואחדות. ויחד עם זאת, יודעת להגיש פתרונות מפתיעים וקונקרטיים לאתגרים סבוכים.

לקריאת החלק השני …:
ה”אחריות הקולקטיבית” שלי מסתכמת בלהיות מאושרת. כן, ככה זה עובד. ככל שטוב לי יותר, כל מי ומה שסביבי משגשג וזורח. אנשים מושפעים מהשדה שלי באופן עוצמתי מאוד…
להמשך לחצו כאן

אחדות בלב הנפרדות

“בלב הנפרדות את תמצאי את האחדות הכי גדולה”. זה מה ששמעתי בתוכי שוב ושוב ושוב במהלך השנה האחרונה. ואני שכל כך התגעגעתי ליחד ולאחדות, ועד שכבר היה לי כל כך הרבה יחד מאז שעזבתי את הבית במרכז, לא קיבלתי את זה. לא הסכמתי לשמוע את המשפט הזה שעלה בי שוב ושוב. חיפשתי לחזור שוב לנקודת האחדות, כשבעצם, הלב המפוחד שלי פספס וטעה. ורק עכשיו, שלא במפתיע בתשעה באב, אני מחזירה לעצמי שוב את הזכות ואת הרשות –

לפחד לאהוב עד כדי כך. לפחד לראות מה מפריד ביני לבין העולם האינסופי הזה שכבה, כשאהבתי אהבה עזה כאש המוות והחיים. ומי שאהבתי, שהיה יקר לי אז יותר מחיי שלי, הלך. פוגשת שוב את נקודת החורבן בליבי. בבית הפנימי שלי. מחבקת אותי בתוך הדמעות.. ורואה את השביל הבייתה, נפתח ונסלל בחזרה.

מסע חיי – חופש כלכלי לצד חיים של הנאה ואהבה

בחיי עשיתי כמה קפיצות אמונה מאוד גדולות. כולן נבעו מתוך מחנק פנימי גדול ובקשה לחופש. כמובן שחופש אמיתי נמצא תמיד אך ורק בפנים, ועדיין.. כשהייתי שכירה, ביום יום סבלתי. מצאתי את עצמי כותבת ויוצרת בלילות. עד שקפצתי למים ופתחתי עסק. משנה לשנה של סיפוק עצום, ליווי עוצמתי של נשים וסדנאות מעוררות השפעה. אחרי חמש שנים הרגשתי שנגמרו לי הכוחות. הייתי צריכה אותי. אינטימיות עם אנשים. וחיים יותר פשוטים. הקשבתי לעצמי.

בצעד נועז השכרתי את הדירה במרכז. את הדברים הכנסתי למחסן. מאז כמעט שנתיים וחצי אני חיה חיים שבחיים לא דמיינתי. בלי בית פיזי. בלי לשלם שכר דירה. עם המון תשוקה, יצירה וצילומים תוך כדי הדרך. בוידאו הזה, הראשון מתוך סדרה חדשה, אני חולקת את ההשראה שלי – לכל מי שמבקש לעשות שינוי. לחיות חופשי יותר. ולעסוק במה שהלב מבקש תוך כדי הדרך. תיהנו 

מעבר

השנה האישית הנוכחית שלי, שנה 7, מוגדרת “שנת שמיטה”. היא מתאפיינת במנוחה והתכנסות פנימה, בחשבון נפש ובחישוב מסלול מחדש. לא שאני צריכה הזמנה מיוחדת, פשוט כי אישרתי לעצמי להיות מה שאני, ולעשות מה שאני רוצה. ויחד עם זאת, השנה גיליתי שאני לא *בדיוק* עושה כל מה שאני *באמת* רוצה. והמפתח טמון דווקא בריצוי במערכות היחסים, ולא באיזה עניין שקשור ב”עשיה”. השנה גייסתי “צוות” מפואר, שמטרתו המרכזית הייתה להזיז אותי מתכנית החיים הגבוהה והמופלאה שלי.

מסתבר שנורא מפחיד אותי להישאר “לבד בצמרת”. ודווקא הרגשתי וחוויתי ועוד איך את גובה הצמרות שלי. בשלב מסויים קלטתי שאני עוד רגע מאבדת כמה קשרים קרובים, רק כי אני עומדת להיות כל כך שונה ואחרת… עד שבסוף ויתרתי על רצוני האישי.

אז… מחר במפגש היזמות אצל Hadas Wiseman המופלאה שבו אני מתארחת, כמנחה, יוצרת, עושה קסמים ומשוגעת סדרתית 

אני מוותרת על שפיטה. ועל שמיטת התכניות הכי גדולות שלי.
על קהילות שהחזקתי בתודעה כ”לקוחות רלוונטיות” למרות שלא היו כאלה.
על מערכות יחסים מצמצמות, מקטינות ומשתיקות.
על פעילויות מיוחדות אך מיותרות ל”תפקידי” האמיתי – להיות מי שאני וליהנות.

אני מרפה לגמרי מכל מה שהיה נדמה לי כאמיתי למי שאני. והתגלה כבורות ומהמורות בדרך.
ולעומת זאת, מאמצת לליבי ולנשיותי את החיים הכי סקסיים, שובבים, מספקים ומשמחים. שיאפשרו ליזמות וליצירה שבי להיווצר דרכי,
בלי טיפת קושי או כובד. בלי אחריות מיותרת.
ובלי התעסקות באף אחד אחר.
גם אם נדמה לי שאם אנטוש אותו לבד, הוא ימות (הוא לא!)

עד כה.. כל דבר אחר התגלה כלא עובד לי. ומצחיק שהדפוס החמוד הזה בכלל הצליח לנהל אותי.. אני קוראת לו “לעזור לאחרים”, כמפתח לאשכרא לתת להם משהו שהם באמת באמת צריכים.

אחרי שנות ניסיון מרובות, אני יכולה להעיד שהתפקיד ה”חשוב” והיבש הזה לא מתלבש יפה על מידותיי. בסוף יוצא שאני לבושה בגדי מעצבים יוקרתיים, בארבע מידות גדולות ממני,
ונראית ומרגישה כמו מישהי שהעלו אותה על המוקד בשנת 2018.
רק שבמקום להישרף באש,
היא בכלל אמורה להלך על מסלול דוגמנות על עקבים לא נוחים.
ולהסתנוור מאור מצלמות, כשבכלל בא לה לשבת על חוף הים.

במה, לעומת זאת, אני ממש טובה?

בלהיות השראה. להביא למרחבים שאני יוצרת תדר עוצמתי ומטורף.
שאיך שאני נכנסת לחדר, כל מי ומה שנמצא במרחב משתנה. הדברים שהתקדמנו לכיוונם מתחילים להתגשם מעצמם.

כל זה, בעודי עדיין יושבת בעיניים פקוחות או עצומות ונחה את מנוחתי 
מה שנקרא, מלאכתם של נהנים נעשית בידי אחרים
(מי אמר “בריאה” ולא קיבל?  )

אז “יום יזמות” הוא מרחב יצירה חופשי ופתוח, כפי שהבנתי עד כה.
וכאורחת נאמנה, אני אומרת לכם מראש, שיש סיכוי שנמצא את עצמנו בסוף היום בחוף הים. איפה שהיוזמות הכי מהממות נולדות.

אז ** תביאו בבקשה בגד ים ** במידה הנכונה 

ובואו מחר למפגש יזמות בקיבוץ החותרים.

תודה ללב הרגע הזה הגיע ואפשר פשוט לנוח מבפנים.
וליהנות בזמן שהכל פשוט קיים וקורה מסביב.

שישה כלים עוצמתיים לנוכחות חמלה ואהבה עצמית – איך לשמור על רצף עשיה בזמן אתגר?

הסרטון הזה הוא מבחינתי בגדר מאסט. לכל מי שאי פעם נתקל באתגר, קושי או כאוס רגשי, שצף במהלך עשיה או תהליך יציאה לאור. שקשור אליה באופן ישיר, או למשהו שקורה בחיינו האישיים בו זמנית.
מצב שיכול להכניס למאמץ או למתח גדול. ואפילו להוציא אותנו מרצף של עשיה או מתפקוד.
אני נותנת פה שישה כלים סופר אפקטיביים ועוצמתיים, שמעניקים בסיס יציב. תומכים בנו להיות נוכחים ומנהיגים בחיינו, בחמלה, באהבה ובקבלה עצמית. ויחד עם זאת, לשמור על עשיה רציפה, עוצמתית ומשפיעה בו זמנית. באהבה ! 

יוליה אור לב: שירה אנרגטית – חיבור לתדר של אחדות ואהבה אינסופית

ולפעמים כל מה שהלב שלי מבקש, זה לנוח מבפנים. השירה שלי היא הבית שמתוכו מגיע אלי עונג ושקט אמיתי. תדר הרמוני שנובע מתוך אחדות. מחבר בין המימדים הגבוהים ביותר, שכל הקיים בהם זו אהבה אינסופית, לגבולות הגוף הפיזי. מצרפת לכם קטע קצר – שטיפה אנרגטית שמחברת לעולמות האלה מבפנים. רצוי להאזין עם אוזניות או רמקולים איכותיים. באהבה