לזרוח אהבה מבעד לקליפות

לפעמים כל מה שבא לי זה ללבוש עלי חליפה.. שמסתירה אותי ממבטי עיניים חושקים. מאנרגיה חזקה שמורגשת בתוכי כשתשומת לב משמעותית מגיעה מבחוץ. כמו “מאיימת” לחטוף אותי אל תוך בועה שבה אני מרגישה זרה, בודדה, בלתי נגישה.

עד שגל ענק של אהבה מתעורר בגוף. ואני מרגישה כוחות עצומים שבאים אלי.. לשמור אותי פתוחה לאלפי רסיסי אור ששוטפים אותי.
לשמוט ממני כל תפקיד שבשמו סטיתי מדרכי. להעיר בי את אהבתי אלי, ולכל מה ומי שסובב אותי.

ואם לאור אינסוף קוראת לי האהבה.. בו אצעד עד שאמצא לו מסגרת או תדמית. תבנית או צורה מרכזית.
ואם לשמוט בגדיי היא מביאה אותי.. אז אלך בדרכה. עד שאבטח עד כדי כך. שלא יישאר לי דבר לעשות. מלבד לעמוד מול כל העולם כולו.
ולהאיר… הכל.

* תודה לניראל אהרוני על כישופי מצלמה.
ולכל כוחות הבריאה שהיו שם איתנו, להזכיר לי את המהות האמיצה שבי.. שתמיד ישנה.

 

כתיבה זורמת כנביעת תשוקה

עם כמה שאני מאסטרית של ביטוי, לפעמים מילים לא באות לי בקלות. כי אני זוהרת הכי גבוה והכי עוצמתי, גם (ואולי בעיקר) בלי מילים. בייחוד כשאין לי מה “לעורר באחרים” או מה להסביר. לפעמים כל מה שבא לי בעולם הזה, זה להניע אנרגיה מינית. אנרגיית חיים חגיגית, שאינה ניזונה מסיפורים, חישובים או מספרים. שמאפשרת לי להביע אהבה פתוחה ושמחת חיים.

השנה גיליתי עוד יותר.. עד כמה זה משמעותי. מאיזה עולם פנימי אני שרה. מדברת. כותבת. האם אני נמצאת ברוב המקרים בראש? בעננים? בתכניות או ביעדים? או נותנת לגוף שלי להניע אנרגיה מהותית. כזאת שיש לה חשיפה מיידית. שאין לה אג’נדה שמרחיקה, “מזיזה עניינים”, או מנסה להגיע לתוצאות או ליעדים.

ברוב המקרים, הטקסטים שהכי הדליקו אותי. שכתבתי בלי שום סיפור או סיבות מאחוריהם, היו אלה שנראו ומיגנטו אליהם הכי הרבה אנשים.

ברוב המקרים, את אלה ממש, כתבתי כשהייתי בתדר אורגזמי לחלוטין.
אין שם שום סיפוק בעצם “הפרסום” או “התוצאה” של אותן מילים.. אלא בעצם זה, שאני פשוט נהנית לשהות במרחב ההרמוניה הפנימי שבתוכי. ומשם.. להאיר אנשים.
ובו זמנית.. לבטא אותי כמו שאני.

מה מאפשר לחוות את התדר הזה לאורך שנים?
לחיות אותו ולחגוג אותו על בסיס יומי, מבלי לוותר על רגישות ופגיעות אמיתית?
מבלי להפוך להיות “מנטורית” שהופכת את זה לכלים ממריאים וזוהרים?
(אלא אם כן, זו בדיוק בחירת הנשמה שלי ושל האנשים שמתרחבים לצידי)
מה מאפשר פשוט לנוע את זה, ולנוח תוך כדי החיים?
ואיך אפשר להפוך את זה למקפצה לבסיס כלכלי? בלי לעשות מזה אגו גדול שמבקש הכרה, פרסום אינסופי, וחיים שאין בהם רגע להרים את העיניים ולראות את השמים והכוכבים?

אני מאחלת לעצמי לקבל, להכיל ולהסכים לאפשרות לגלות את זה השנה.
הפעם לא רק בעולמי הפנימי.. (לפעמים זה קצת יותר מדי בשבילי לעשות לבד).
אלא ביחד. במרחב הכי הרמוני, אנושי ואלוהי בו זמנית.

לחוות את המסתורין הגדול. את אי הידיעה של הכלים האנרגטיים העצומים האלה. ללמוד לפעול מתוכם בענווה. בלי טלטלה.
אלא באדמה יצירתית יציבה.
ובכך לאפשר לאהבה לגדול, ולהתעצם בעולמי ובעולמם של האמיצים שהולכים יחד איתי.
ורוקדים את בחירת הנשמה.

הדרכה שהיא עונג

השנה נשברה בי האמונה האחרונה שאני “לא ראויה”. שאני “לא רצויה” כמו שאני. שאני “לא נאהבת” נטו בזכות האהבה שבי, לעומת.. בזכות משהו שאני חייבת לעשות או לתת. אני כותבת את זה.. ובו זמנית מרימה גבה: “איך זה שהמילים האלה נכתבות דרכי, דווקא בתקופה שהאמונות האלה מרימות ראש וכביכול עולות קומה?”. עד ש… אני צופה במה שקרה השנה, שגרם לי מצד אחד ליהשאר קצת “בצד של מרכז העניינים”. ומצד שני- החלטית ונחושה, לחיות את החיים שלי *כמו שאני רוצה*.

השנה אמרתי “לא” יותר פעמים ממה שאני יכולה לספור. עד רמה רדיקאלית וחסרת הגיון לחלוטין. הבנתי סופית למה.. ומה היה השנה שדרש את ה”לא” הנחרץ שלי כל כך הרבה. כל כך ברור ונחוש. עם או בלי מילים… רק בחודשים האחרונים.

תחת הכותרת הבומבסטית הזאת.. עומדות המילים – שליטה תודעתית.
בחירה חופשית ו… אהבה.

אהבה שאין לה גבולות. והיא תחצה קילומטרים ומיילים כדי להקשיב לרצונה. במקום להתכופף למשמע פיתויים, שבין היתר מבטיחים אושר ועושר. ערימות של כסף והכרה. ושליטה. בעודה כמלה בניסיון לעמוד בסטנדרטים. וב”תפקידים”, שבזמן אמת, כמעט ואי אפשר להבין שהם מתקיימים.. כשכל זה קורה כתוצאה מתזוזה קטנה ולא מדויקת, מ*ה*תפקיד האמיתי, שהוא התגלמות הרצון הנשמתי.

כמעט ואין אפשרות לזהות אותו, אלא אם כן ההקשבה פנימה עומדת ראשונה לפני כולם – כל הקולות “המרעישים” הפנימיים והחיצוניים. הקשבה, גם רדיקאלית אם צריך, לאינטואיציה ולקול הפנימי, לרוב יגלו לנו מהו בדיוק האיזון הנכון לנו. מה הלב שלנו מבקש שיתקיים סביבנו כתנאים חיצוניים להגשמתו. ומהי הבחירה האמיתית, לעומת הפחד הכי גדול, שמבקש להזיז אותנו מהצלחה כלכלית, שקשורה באותו רצון.

כל הסחרחרה של ה”פיתויים” שחוויתי, הגיעו לחיי בעיצומה של תקופת חופש וסיפוק, שבה חייתי בשלווה עדינה ובשלמות עם מהותי. בתנועה די אינטנסיבית שביקשה ממני להתמסר לרצוני, במקום לאפשר חזרה לאורח החיים שחייתי בעבר, בדירה בעיר. אורח חיים מנותק יותר מאנשים ודי בודד. ו ה ר ב ה פחות מלהיב ומרגש מזה שחגגתי מעל שנה, מהרגע שהעברתי את הדירה למחסן, והשכרתי אותה.

באותה התקופה, שבה הרווחתי שכר דירה במקום לשלם אותו, יצרתי המון, וזכיתי לחוות חיים של שיתוף פעולה ויחד אמיתי..
הגיעו אלי, בין היתר, “הצעות עסקיות” לא רלוונטיות. הזמנות לשיתופי פעולה “פרקטיים” שהסתיימו בהתרוקנות אנרגטית. והדרכות אנרגטיות עצומות מימדים, שהעבירו אלי תכניות עסקיות. ושלחו אלי שותפים פונטציאליים לממש איתם את אותם הרווחים.

עד ש… נפגשתי עם האמת העמוקה ביותר שלי. וביקשתי שהשפע והרווחה הכלכלית שאני מבקשת, יבואו מבחירת הלב והנשמה.
שהכסף יזרום אלי כנביעה, שתאפשר לגוף שלי להתרווח ולהרגיש שמחה, התרחבות והנהגה מבחירה.
ביקשתי לעשות אהבה עם אלוהים ולקבל על זה כסף.
להתמסר לאורגזמה קוסמית ולהרוויח ממנה כ ל מה שהנשמה שלי ביקשה. לא רק “שורה תחתונה” בחשבון הבנק וקהילה עצומה.

אלא גם… רמה אחת מעל כל מה שלמדתי עד עכשיו..:

איך להיות אישה מתפנקת. עשירה ומאושרת. מתוך בחירת הנשמה?
בתדריכים של התדר המילולי, הקרוב ביותר לאהבה שאני מכירה.
ובהדרכה אנרגטית שגורמת לי לרצות ממנה עוד ועוד ועוד..
הדרכה שהיא עונג.

אנחנו עדיין בסנכרון.. ההדרכה הזאת ואני. הוזמנתי במהלכה להביא אותי כמו שאני. ולי … יש רק ניסיון. בעוד כרגע אני נמצאת ב”מגרש אי הידיעה של הגדולים”.
התבקשתי להסמיך אנשים ללכת את הדרך הזאת יחד איתי, בצורה לא שגרתית. מה שמסתבר אני עושה באופן טבעי כבר 13 שנים.. ובהחלט להמשיך להניע אנרגיה.. בתוך חיים שמניעים אותי לפעולה. ומעלים לי בבוקר חיוך על הפנים. בזמן שאני איתי – באהבה. בחמלה ובתמיכה עצומה.

סקרנית ממש.. מי השותפים והשותפות שילכו את הדרך הזאת יחד איתי…? 
מה שבטוח… כבר מעניין.

המהפכה החדשה – אושר

2019. הדבר הכי רדיקאלי. מטלטל. חוצה עולמות. מהפכני ומשנה עולם שאנחנו יכולים לעשות… זה להיות מאושרים. להיות שמחים מעל הכל.
ללכת בעולם הזה בתדר של מלכים ומלכות. מלכות שמים ואדמה, שהיא רצון הנשמה.

הדברים הכי מופלאים שעליהם אנחנו חולמים, מחכים רק לנו שנבחר אותנו. כל מה שאנחנו מבקשים בעומק ליבנו, מבקש אותנו.

אין לנו מה לעשות, מלבד להביע כוונה לגלות – באילו דרכים מלהיבות.. האהבה הכי גדולה, האושר הכי גדול, והשפע הכי אמיץ ואמיתי שלנו, מבקשים להתגלות אלינו ולהתגשם דרכינו בחיים, ממש עכשיו…?
לבחור בזה בנחישות. ולהתהלך על האדמה בידיעה שזה כבר קרה.

מי את .. ומי אתה, שמרגישים ככה כבר עכשיו?
איך נראה מחר בבוקר? הסופש? תחילת שבוע הבא?
מהי הפעולה הראשונה שנעשתה (או לא נעשתה) בחיים כאלה?

איזה בגד נלבש היום? מה נאכל לארוחת בוקר?
איך החיים שלנו ייראו בדברים הכי גדולים וקטנים כאחד, בידיעה שזאת המציאות שאותה אנחנו חיים כבר עכשיו?

ואם זה כבר קיים…
תמיד אפשר ללכת עוד יותר לעומק. ולשאול –
מה הדבר העוצמתי הבא שמבקש להתגלות אלי,
שמעלה אותי אל הרמה הבאה – של ההגשמה? של השפע? של האושר?
להתמלא בתדר הזה.. ולחוות אותו בכל תא ותא.

ובין אם הוא לוקח פנימה עמוק עמוק, לחשיכה שמפוגגת את האשליה שעד עכשיו מנעה מזה לקרות. או לאורות ההחלטה. כל מה שנשאר לנו לעשות זה להודות, לאהוב. ופשוט לחגוג את החוויה.
הפעולה, ההשראה וההשפעה, תמיד מגיעה החל מהרגע שבו קיבלנו החלטה. ונחושים בדרכנו לפתוח את המטרה באותו תדר גבוה.

ניסים מובטחים מרצון הנשמה.
אהבה ❤️

נדל”ן כסף וכיף

אחד החלומות שתמיד היו לי, וכנראה גם תמיד פחדתי מהם, זה לחיות במרחב של אהבה ושפע כלכלי עם האנשים שהכי קרובים לליבי. קהילה יצירתית, תוססת ומטרתית. שעושה את הדברים אחרת – מתוך כיף, שמחה, תשוקה ויצירתיות פורצת מגבלות. בתדר גבוה וחוויתי.

לשמחתי בשנתיים וחצי האחרונות, מאז שעזבתי את הבית במרכז והסתובבתי בארץ .. היה לי המון זמן פנוי ללמוד, ליצור, ולהתעסק במה שאני אוהבת. בין אינסוף שירה, ציור, כתיבה וצילום סרטונים.. התחלתי לחקור וללמוד גם את שוק הנדל”ן וההכנסה הפאסיבית.

בינתיים חברים אהובים שלי, ממגוון תחומי עיסוק ועניין, גילו גם הם מתנות מופלאות שלהם. התפתחו וגדלו. ואני … מצד אחד קצת עצובה, שחלקית איבדתי עניין במה שעסקתי בו בעבר על בסיס יומי. מה שמייצר פער מסויים בינינו. וחלק אחר .. מרגיש שיצירה חדשה בהתהוות. ויודע שכל תחומי העניין המגוונים, יאפשרו לי להחזיר את החזון למסלולו בבוא העת.

אז בינתיים בא לי לחלוק מהשפע שמגיע אלי ודרכי.
כמו למשל… שיש כרגע הזדמנויות השקעה מדהימות בנדל”ן ביוון.
מדינה קרובה אלינו, שלא מזמן עברה פשיטת רגל. עליית המחירים כבר התחילה באופן עקבי, מה שמעיד על יציאה ממשבר. ועדיין אפשר לקנות דירה מעולה להשכרה באזור איכותי באתונה. במחירים מצחיקים. עם ניהול של צוות מדהים שיש שם. תשואה גבוהה על שכר דירה, והכפלת השקעה תוך מספר שנים.

במוצאי שבת שעברה השתתפתי בכנס של חגי פלד, שהוא אחד היזמים הראשונים שנכנסו ליוון. וכיום יש לו צוות קבוע שעובד שם עם עשרות (אולי מאות?) משקיעים ישראלים בקהילה. סיכוי גבוה שאתם מכירים לפחות אחד מהם. אם זה מסקרן אתכם, ממליצה ליצור איתו קשר. או לעקוב אחריו בפייסבוק ולהכיר את העשיה.

גאונות יצירתית – מגרש משחקים חדש

בשבועות האחרונים, כשכל כך הרבה דברים שחוויתי בחיים נגמרים. מסתיימים. מתפוצצים ומתים. אני מתעסקת במה שאני קוראת לו “גאונות יצירתית”.

מקשיבה למוסיקה של אמנים פורצי דרך מבחינתי (למשל, המוסיקאי היוצר קותימן – וידאו בתגובות, והיכרות עם הגאונות שלו פה בהמשך).
לומדת לעבוד עם התשוקה בגוף, ועם האינטימיות הרגשית הפנימית, גם כשאין “סיפור” מאחורי זה. פשוט כלים שכבר קיימים בתוכי “בילד אין”, ואני משתמשת בהם בהצלחה רבה בתהליכים יצירתיים. פותחת באמצעותם את הזרם היצירתי. וכך גם בימים מאתגרים בטירוף, כשהכל מרגיש תקוע, איכשהו הדברים זזים.
.
בין היתר, אני כותבת מלא.. מתוך זרימה אינטואיטיבית. ממלאת מחברות על גבי מחברות ברעיונות צבעוניים. מציירת מפות חשיבה (תחום מטורף שפותח עולמות חדשים). “גורסת” ידע קיים ואמונות ישנות. מלמדת את עצמי לצאת מהקופסא, ולראות את כל מה שחשבתי שאני מוכנה לחתום עליו בדם ואהבה, מזווית חדשנית.

למשל.. אתמול יצרתי מבנה לתהליך יצירתי-התפתחותי, שממוספר לפי סדר מסויים מההתחלה ועד הסוף.. ואז הפכתי את סדרו – על ידי מספור השלבים מהסוף להתחלה. “וואו !” פתאום עולם חדש נגלה.

אלוהים כמה שזה מטריף אותי, להבין שהכל יכול להיות גם כמו שנדמה לי שאפשרי. וגם… הפוך מזה לחלוטין ! ועוד הרבה יותר מדהים ממה שהעליתי על דעתי.

כמובן שבתוך התהליך הזה מתעוררת בי ביקורת טבעית, כלפי צורות חיים, דרכי פעולה ו”אקסיומות” ישנות שחייתי על פיהן. הרבה רגש משתולל בפנים.

ולאט לאט אני מזהה בתוכי * סגנון חשיבה מהפכני * שתופס מקום, מבקש להזיז אותי ממקומי, ולשים אותי במטרה אמיתית.
אין לי עדיין מושג מה בדיוק קורה בה. רק שהיא מערערת לי את “השדה האנרגטי המקומי” ופותחת אותי “לעולם הרחב והרב מימדי”, שמעולם לא חוויתי. “וואו… מי זאת היוליה הזאת (או אולי שם אחר? 😉 מפלרטטת) שחיה ככה? היא נראית לי מאושרת! “

בינתיים, אחת הפנטזיות שמתעוררות בי (שכמובן שאקדיש לה פוסט אישי וראוי) זה *להתנסות בעבודה עם לופר*. אז אם יש מוסיקאי משוגע שקרא עד לכאן, יש מצב שיזרום לנו לעשות מפגש יצירה ומשחק ביחד

* ואפרופו מוסיקה – הבטחתי לספר לכם על קותימן. הוא אמן מוסיקאלי ישראלי מהפכני, שמלקט קטעי נגינה ואקפלות שירה שמפוזרות ברחבי הרשת. וממקסס אותם ליצירות מוסיקאליות מדהימות. פורץ דרך לחלוטין!
(מי בכלל היה מעלה בדעתו, לשוטט שעות על גבי ימים ברשת, ולהפוך קטעים עזובים ו”עלומי שם” לחלקי יצירות שהתפרסמו ברחבי העולם…)

מוסיפה קטע מדליק אחד להנאתכם. ו… ממשיכה “לעקוב” אחרי ההתפתחויות 😊