ביטוי יצירתי – חיבור לחיים

הימים האחרונים היו לי לא פשוטים.. מלא כאב עלה בי והאדמה רעדה. ויחד עם זאת, המשכתי לשיר, לצייר וליצור. אני ממש מרגישה שבפשטות של הביטוי והיצירה יש מתנה כל כך גדולה. אתמול הלכתי ברחובות תל אביב ושרתי לי בקולי קולות. אפילו צילמתי סרטון מההליכה (שאין לי אומץ לפרסם כרגע.. ).

והיום התעוררתי עם שכמה תפוסה לאללה.. ליום שבו תכננתי לצלם סרטוני וידאו לסדנאות, אבל לא הייתי מסוגלת. אז לקחתי את התוף, ועפתי בסשן עוצמתי של ריפוי קולי ושירה שמיד שחרר את הכאב, חיבר אותי לעצמי ועשה אותי שמחה.
את שני הסרטונים הראשונים צילמתי בקלות.

את השיווק של הסדנה השלישית כבר שרתי באילתור במקום לדבר
וכשהחלטתי בכל זאת להוסיף גם סרטון עם מילים, יצאה ממני עוצמה של נמרה בג’ונגל. לא להאמין שהייתי מפורקת רגשית וכואבת רק רגע לפני.

זוהי בדיוק מתנת הביטוי היצירתי. החופש אנחנו מקבלים בלעוף על ציורים אינטואיטביים, שירה וביטוי יצירתי תיאטרלי.. הוא אינסופי.
ואז את אותו חופש אפשר לקחת לכל מקום. לכל ביטוי ויצירה. גם לביטוי ולשיווק בעסק. שכבר הופך להיות קליל, כיפי ויצירתי בפני עצמו.
מבשלת לנו סדנאות מדליקות.
Stay Tuned

לשחק בעסק

מה אם היינו מרשים לעצמנו לשחק בעסק שלנו כמו ילדים? לא לדעת. להעיז. לנסות. לשנות צורה. בלי לדעת ובלי לצפות גם..פשוט לאפשר לעצמנו מרחב של משחק ויצירה.

נכון שהחיים יכולים להיות כבדים ועמוסים לפעמים. ונכון שיש אחריות ופרנסה וכו’ וכו’.. העניין הוא שזה בדיוק מה שתוקע את רובנו.
התדר ההוויתי הזה שמוותר על הדבר שלשמו יצאנו לדרך –
הרצון לתת. לעשות משהו אינדיבידואלי שמרתק ומרגש אותנו.
הרצון להעיז להיות בזכות עצמנו – עצמאיים.
הלא הייתה שם תשוקה בתחילת הדרך? זרם אנרגיה לכיוון מסויים?
ואולי התעייפנו ממנו – אולי מאיך שאנחנו משווקים.
אולי מאיך שאנחנו עובדים עם לקוחות.
אולי משהו בגישה או בשיטה שלנו כבר לא תואם את מי שאנחנו באמת?

ומה אם היה לנו את כל המרחב.. את כל התעוזה.
לעלות על במה חדשה בחיינו.
להמציא את עצמנו מחדש. לתת לעצמנו שם אחר. זהות אחרת.
שהיא הכי הכי אני.
הכי אמיתית למי שאני (את או אתה) היום?
מה היא הייתה?
ומה אם כמו ילדים שבוכים ומשחקים. כועסים ומשחקים.
כואבים ומתבאסים.. אבל היי ! עדיין משחקים !!
מה אם היינו גם אנחנו לוקחים את החיים כמרחב ביטוי, יצירה ומשחק.
אינסופי. כזה שאין לו מטרה.

מה היה נולד שם? מה היה נברא?
האם בכלל נעיז להיכנס לאותו שדה משחקים שממנו אולי נצא אנשים חדשים?
כאלה שלא מזהים את עצמנו?
כאלה שכבר מזמן מחכים לנו שנגיד לעצמנו “כן !!”
אני יודעת שאני רוצה וצריכה כזאת במה.
ורוצה וצריכה כזה מרחב לעצמי.
וברגעים אלו ממש אני יוצרת אותו. לי ולחברים וחברות לדרך.
למה? כי בא לי.
מה ייצא לי מזה? אלוהים יודע/ת.
אבל אם זה מה שהלב שלי מבקש-ת.
I’M INN !

לפעול בעסק מתוך אהבה עצמית – כלים פרקטיים

תודעת המשחק והיצירה שאני נמצאת בה, היא לא במקרה. אני עושה יום יום פעולות פשוטות ופרקטיות כדי להיות בהוויה הזאת. לחגוג ולחיות אותה הלכה למעשה – בכל רגע ורגע בחיים. בעשיה. וגם בעסק.
אחד הדברים שמתאפשרים בזכות הנוכחות בתדר הזה, הוא אמון בעצמי ואהבה עצמית רחבה ועוטפת.
בוידאו שמצורף בתגובה הראשונה, אני מגלה מהן השאלות שאני שואלת את עצמי לפני שאני מקבלת החלטה אישית או עסקית. בכל בוקר. בכל יום לפני השינה. ולרוב הרבה מעבר לזה- בכל שעות היום. תיהנו !

איך ליצור אנרגיה לעשיה מתוך כיף והנאה ?

Just Play

ומה אם היינו מרשים לעצמנו לשחק בעסק שלנו כמו ילדים? לא לדעת. להעיז. לנסות. לשנות צורה. בלי לדעת ובלי לצפות גם..פשוט לאפשר לעצמנו מרחב של משחק ויצירה.

נכון שהחיים יכולים להיות כבדים ועמוסים לפעמים. ונכון שיש אחריות ופרנסה וכו’ וכו’.. העניין הוא שזה בדיוק מה שתוקע את רובנו.
התדר ההוויתי הזה שמוותר על הדבר שלשמו יצאנו לדרך –
הרצון לתת. לעשות משהו אינדיבידואלי שמרתק ומרגש אותנו.
הרצון להעיז להיות בזכות עצמנו – עצמאיים.
הלא הייתה שם תשוקה בתחילת הדרך? זרם אנרגיה לכיוון מסויים?
ואולי התעייפנו ממנו – אולי מאיך שאנחנו משווקים.
אולי מאיך שאנחנו עובדים עם לקוחות.
אולי משהו בגישה או בשיטה שלנו כבר לא תואם את מי שאנחנו באמת?

ומה אם היה לנו את כל המרחב.. את כל התעוזה.
לעלות על במה חדשה בחיינו.
להמציא את עצמנו מחדש. לתת לעצמנו שם אחר. זהות אחרת.
שהיא הכי הכי אני.
הכי אמיתית למי שאני (את או אתה) היום?
מה היא הייתה?

ומה אם כמו ילדים שבוכים ומשחקים. כועסים ומשחקים.
כואבים ומתבאסים.. אבל היי ! עדיין משחקים !!
מה אם היינו גם אנחנו לוקחים את החיים כמרחב ביטוי, יצירה ומשחק.
אינסופי. כזה שאין לו מטרה.

מה היה נולד שם? מה היה נברא?
האם בכלל נעיז להיכנס לאותו שדה משחקים שממנו אולי נצא אנשים חדשים?
כאלה שלא מזהים את עצמנו?
כאלה שכבר מזמן מחכים לנו שנגיד לעצמנו “כן !!”

אני יודעת שאני רוצה וצריכה כזאת במה.
ורוצה וצריכה כזה מרחב לעצמי.
וברגעים אלו ממש אני יוצרת אותו. לי ולחברים וחברות לדרך.
למה? כי בא לי.
מה ייצא לי מזה? אלוהים יודע/ת.
אבל אם זה מה שהלב שלי מבקש-ת.
I’M INN !

סוד ההצלחה שלי – יזמים מעוררי השראה

מדי פעם אני מביאה לכאן תוכן מעורר השראה מעולם האמנות, היזמות והעסקים. כך הייתה עבורי הכתבה של חן ינוביץ מ- Start Israel – פורטל היזמות הישראלי.
בכתבה חמישה סטארטפיסטים מספרים על האתגרים שהיו להם בדרך, ומה איפשר להם להזניק את העסק להצלחה בינלאומית גדולה.
בחרתי לצטט כאן את דבריו של מיכה קאופמן, מייסד ומנכ”ל Fiverr, שמאוד התחברתי לכל מילה שלו.

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ”ל Fiverr

ליזום ולעבוד מתוך תשוקה אמיתית

“יזמות היא דרך רצופת עליות ומורדות. רגעים של שפל (״הכל אבוד״) ושל התעלות (״שום דבר לא יכול לעצור אותנו״) יכולים להיות קיצוניים מאוד ויכולים להופיע באותו יום, מספר פעמים. זה המשחק וכדאי להיות מוכנים לשחק אותו. היזמים הטובים ביותר שפגשתי הם כאלה שאוהבים את המסע יותר מאשר את נקודת הסיום. אלה שמבינים שיזמות היא תהליך שבו הם והצוות שלהם צומחים ומתפתחים עם הרעיון, עם החברה. אלה שמבינים שאין במסע הזה קו סיום אמיתי ואוהבים את הדרך יותר מכל דבר אחר.

כשביקשו ממני לתת עצה אחת ליזמים ניסיתי לחשוב מהי העצה החשובה מכל. יש הרבה דברים חשובים מאוד במסע המורכב הזה: האנשים שתבחרו לעשות אתכם את המסע, התרבות שתייצרו בחברה, האסטרטגיה שתתגבש,  הדרך שבה תיצרו ערך עבור הלקוחות, המשקיעים שתבחרו כשותפים, היכולת שלכם לקחת סיכונים ועוד. אבל יותר מכל אלה חשובה התשוקה שלכם לעשות את מה שאתם עושים. החיים קצרים מידי מכדי לעשות 20 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע משהו שאין לכם תשוקה אליו, והתהליך היזמי קשה מדי כדי שתוכלו להתמודד עם רכבת ההרים הנפשית שמגיעה איתו אם אתם עושים משהו שלא מרגש אתכם. לכן, העצה שלי היא: בחרו היטב!”

פייבר היא זירת מסחר מקוון הגדולה בעולם לשירותים מקצועיים וקריאטיביים, המאפשרת למשתמשים למכור את היכולות והכישרונות השונים שלהם כמוצרים עבור משתמשים אחרים מרחביי העולם. פייבר מעסיקה כ-300 עובדים. משרדיה ממוקמים בתל אביב, ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, מיאמי ושיקאגו. פייבר גייסה כ-110 מיליון דולר עד היום.

הנה קישור לכתבה המלאה :
http://www.startisrael.co.il/article/1333