מחבר: yuliaorlev

מה אם היינו מרשים לעצמנו לשחק בעסק שלנו כמו ילדים? לא לדעת. להעיז. לנסות. לשנות צורה. בלי לדעת ובלי לצפות גם..פשוט לאפשר לעצמנו מרחב של משחק ויצירה.

נכון שהחיים יכולים להיות כבדים ועמוסים לפעמים. ונכון שיש אחריות ופרנסה וכו’ וכו’.. העניין הוא שזה בדיוק מה שתוקע את רובנו.
התדר ההוויתי הזה שמוותר על הדבר שלשמו יצאנו לדרך –
הרצון לתת. לעשות משהו אינדיבידואלי שמרתק ומרגש אותנו.
הרצון להעיז להיות בזכות עצמנו – עצמאיים.
הלא הייתה שם תשוקה בתחילת הדרך? זרם אנרגיה לכיוון מסויים?
ואולי התעייפנו ממנו – אולי מאיך שאנחנו משווקים.
אולי מאיך שאנחנו עובדים עם לקוחות.
אולי משהו בגישה או בשיטה שלנו כבר לא תואם את מי שאנחנו באמת?

ומה אם היה לנו את כל המרחב.. את כל התעוזה.
לעלות על במה חדשה בחיינו.
להמציא את עצמנו מחדש. לתת לעצמנו שם אחר. זהות אחרת.
שהיא הכי הכי אני.
הכי אמיתית למי שאני (את או אתה) היום?
מה היא הייתה?
ומה אם כמו ילדים שבוכים ומשחקים. כועסים ומשחקים.
כואבים ומתבאסים.. אבל היי ! עדיין משחקים !!
מה אם היינו גם אנחנו לוקחים את החיים כמרחב ביטוי, יצירה ומשחק.
אינסופי. כזה שאין לו מטרה.

מה היה נולד שם? מה היה נברא?
האם בכלל נעיז להיכנס לאותו שדה משחקים שממנו אולי נצא אנשים חדשים?
כאלה שלא מזהים את עצמנו?
כאלה שכבר מזמן מחכים לנו שנגיד לעצמנו “כן !!”
אני יודעת שאני רוצה וצריכה כזאת במה.
ורוצה וצריכה כזה מרחב לעצמי.
וברגעים אלו ממש אני יוצרת אותו. לי ולחברים וחברות לדרך.
למה? כי בא לי.
מה ייצא לי מזה? אלוהים יודע/ת.
אבל אם זה מה שהלב שלי מבקש-ת.
I’M INN !

תודעת המשחק והיצירה שאני נמצאת בה, היא לא במקרה. אני עושה יום יום פעולות פשוטות ופרקטיות כדי להיות בהוויה הזאת. לחגוג ולחיות אותה הלכה למעשה – בכל רגע ורגע בחיים. בעשיה. וגם בעסק.
אחד הדברים שמתאפשרים בזכות הנוכחות בתדר הזה, הוא אמון בעצמי ואהבה עצמית רחבה ועוטפת.
בוידאו שמצורף בתגובה הראשונה, אני מגלה מהן השאלות שאני שואלת את עצמי לפני שאני מקבלת החלטה אישית או עסקית. בכל בוקר. בכל יום לפני השינה. ולרוב הרבה מעבר לזה- בכל שעות היום. תיהנו !

אני רוצה להזמין אתכם להיות חלק מקהילה! שנים אני מדברת את זה. ואחרי שבימים האחרונים הרגשתי בודדה, הבנתי למה. זו לא רק הבדידות שלי.. זה הרצון לאחד. ליצור איזון בין הנקבי לזכרי שבתוכי. הרצון להתאחד עם האלוהות ולחיות באיחוד הזה בחומר. והרצון לאסוף סביבי אנשים שמרגישים כמוני, עוברים דברים כמוני וחיים את אותם ערכים כמוני. כדי שנוכל להשפיע וליצור ביחד. כדי לעשות שמח, כיף וטוב בעולם הזה.. אנחנו צריכים רשת רחבה. המפגש הראשון (בתדר של כיף, הנאה ויצירה!) מתקיים בפרדס חנה ביום שישי הבא (20/1). שלמו כמה שירגיש לכם!

המטרה שלי היא ליצור אירועים עוקבים, בערך אחת לשבועיים, שבהם אני מעבירה את הדרך שבה אני הולכת, שעד היום הרגשתי בה די לבד.
ולאפשר במה במרחב גם לכם. במה להציג את עצמכם.
ליצור ולעוף על עצמכם. ולהביע את מי שאתם.

אני רוצה להזמין אתכם ליצור ולשחק ביחד !
אני רוצה ללמוד וללמד יחד .. איך מתחברים הנושאים הכי רציניים –
כמו חיבור לחומר ולכסף. עסקים ועשיה. הגשמת מטרות.

לעולם יצירתי, משחקי וגועש של כיף, ביטוי עצמי והנאה.
אני רוצה להפוך את השיווק לנביעה של אורגזמה קוסמית.
אני רוצה להוריד דרכי את הידע הכי פרקטי ומעשי שיש,
שמזמין את כל אלה להתקרקע.

וזה קורה לאט לאט.
אני נפעמת מהסרוב הנחרץ שלי לוותר על תודעת המשחק והעונג שבה אני חיה כבר שנה וחצי לפחות,
עכשיו שאני חוזרת לעולם העשיה,
אחרי תקופה ארוכה של הרפיה.

רוב האנשים שאני מכירה (וכך היה גם אצלי במשך שנים)
עושים הפרדה ברורה בין הגשמת עשיה ועסקים,
לבין חגיגה כיף ועונג.
את זה (במקרה הטוב מאוד) עושים בזמן הפנוי.

אני מכריזה כאן על מהפכה.
** שני העולמות האלה, הם א ח ד ! **
זה אנחנו פה בעולם ההזוי הזה.. איך לומר,
קצת התבלבלנו

מפגש הקהילה הראשון ב20/1 יום שישי בבוקר יהיה:
** במה יצירתית מדליקה ליוצרים יזמים ובעלי עסק **

מידע על המפגש והזמנה להירשם,
כאמור בתשלום לפי הרגשתכם,
בבלוג החדש שלי.
לינק מצורף בתגובה הראשונה.
המפגש פתוח (סוף סוף!!) גם לגברים וגם לנשים
(אנחת רווחה  )

ומה אם היינו מרשים לעצמנו לשחק בעסק שלנו כמו ילדים? לא לדעת. להעיז. לנסות. לשנות צורה. בלי לדעת ובלי לצפות גם..פשוט לאפשר לעצמנו מרחב של משחק ויצירה.

נכון שהחיים יכולים להיות כבדים ועמוסים לפעמים. ונכון שיש אחריות ופרנסה וכו’ וכו’.. העניין הוא שזה בדיוק מה שתוקע את רובנו.
התדר ההוויתי הזה שמוותר על הדבר שלשמו יצאנו לדרך –
הרצון לתת. לעשות משהו אינדיבידואלי שמרתק ומרגש אותנו.
הרצון להעיז להיות בזכות עצמנו – עצמאיים.
הלא הייתה שם תשוקה בתחילת הדרך? זרם אנרגיה לכיוון מסויים?
ואולי התעייפנו ממנו – אולי מאיך שאנחנו משווקים.
אולי מאיך שאנחנו עובדים עם לקוחות.
אולי משהו בגישה או בשיטה שלנו כבר לא תואם את מי שאנחנו באמת?

ומה אם היה לנו את כל המרחב.. את כל התעוזה.
לעלות על במה חדשה בחיינו.
להמציא את עצמנו מחדש. לתת לעצמנו שם אחר. זהות אחרת.
שהיא הכי הכי אני.
הכי אמיתית למי שאני (את או אתה) היום?
מה היא הייתה?

ומה אם כמו ילדים שבוכים ומשחקים. כועסים ומשחקים.
כואבים ומתבאסים.. אבל היי ! עדיין משחקים !!
מה אם היינו גם אנחנו לוקחים את החיים כמרחב ביטוי, יצירה ומשחק.
אינסופי. כזה שאין לו מטרה.

מה היה נולד שם? מה היה נברא?
האם בכלל נעיז להיכנס לאותו שדה משחקים שממנו אולי נצא אנשים חדשים?
כאלה שלא מזהים את עצמנו?
כאלה שכבר מזמן מחכים לנו שנגיד לעצמנו “כן !!”

אני יודעת שאני רוצה וצריכה כזאת במה.
ורוצה וצריכה כזה מרחב לעצמי.
וברגעים אלו ממש אני יוצרת אותו. לי ולחברים וחברות לדרך.
למה? כי בא לי.
מה ייצא לי מזה? אלוהים יודע/ת.
אבל אם זה מה שהלב שלי מבקש-ת.
I’M INN !

מדי פעם אני מביאה לכאן תוכן מעורר השראה מעולם האמנות, היזמות והעסקים. כך הייתה עבורי הכתבה של חן ינוביץ מ- Start Israel – פורטל היזמות הישראלי.
בכתבה חמישה סטארטפיסטים מספרים על האתגרים שהיו להם בדרך, ומה איפשר להם להזניק את העסק להצלחה בינלאומית גדולה.
בחרתי לצטט כאן את דבריו של מיכה קאופמן, מייסד ומנכ”ל Fiverr, שמאוד התחברתי לכל מילה שלו.

ליזום ולעבוד מתוך תשוקה אמיתית

“יזמות היא דרך רצופת עליות ומורדות. רגעים של שפל (״הכל אבוד״) ושל התעלות (״שום דבר לא יכול לעצור אותנו״) יכולים להיות קיצוניים מאוד ויכולים להופיע באותו יום, מספר פעמים. זה המשחק וכדאי להיות מוכנים לשחק אותו. היזמים הטובים ביותר שפגשתי הם כאלה שאוהבים את המסע יותר מאשר את נקודת הסיום. אלה שמבינים שיזמות היא תהליך שבו הם והצוות שלהם צומחים ומתפתחים עם הרעיון, עם החברה. אלה שמבינים שאין במסע הזה קו סיום אמיתי ואוהבים את הדרך יותר מכל דבר אחר.

כשביקשו ממני לתת עצה אחת ליזמים ניסיתי לחשוב מהי העצה החשובה מכל. יש הרבה דברים חשובים מאוד במסע המורכב הזה: האנשים שתבחרו לעשות אתכם את המסע, התרבות שתייצרו בחברה, האסטרטגיה שתתגבש,  הדרך שבה תיצרו ערך עבור הלקוחות, המשקיעים שתבחרו כשותפים, היכולת שלכם לקחת סיכונים ועוד. אבל יותר מכל אלה חשובה התשוקה שלכם לעשות את מה שאתם עושים. החיים קצרים מידי מכדי לעשות 20 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע משהו שאין לכם תשוקה אליו, והתהליך היזמי קשה מדי כדי שתוכלו להתמודד עם רכבת ההרים הנפשית שמגיעה איתו אם אתם עושים משהו שלא מרגש אתכם. לכן, העצה שלי היא: בחרו היטב!”

פייבר היא זירת מסחר מקוון הגדולה בעולם לשירותים מקצועיים וקריאטיביים, המאפשרת למשתמשים למכור את היכולות והכישרונות השונים שלהם כמוצרים עבור משתמשים אחרים מרחביי העולם. פייבר מעסיקה כ-300 עובדים. משרדיה ממוקמים בתל אביב, ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, מיאמי ושיקאגו. פייבר גייסה כ-110 מיליון דולר עד היום.

הנה קישור לכתבה המלאה :
http://www.startisrael.co.il/article/1333