מחבר: <span>yuliaorlev</span>

חיבור לאנרגיית חיים – יוליה אור לב

להזמנת סשנים קבוצתיים צרו איתי קשר דרך צור הקשר באתר

יצירתיות פורצת דרך – יוליה אור לב

יוליה אור לב - על זרימה ותכנון בעשיה מה שאתם רואים פה בתמונה זה מרק כתום, אולי הכי טעים שאכלתי מזה שנים. בישלתי אותו אתמול בפרץ יצירתיות ספונטנית, האופיינית לי כשאני עובדת ויוצרת מתוך תשוקה והשראה של הרגע, עם מינימום תכנון ומקסימום עניין.

אלה הרגעים בהם אני מחוברת לתשוקה הנישמתית שלי, שמקודדת לי בדי.אן.איי, וכך דברים נוצרים בלי מאמץ.

המרק בכלל התחיל בזה שבישלתי תירס טרי, ומשום מה מילאתי סיר גדול במלא מים. הייתי צריכה אולי חצי מכמות המים הזאת, אבל הסכמתי לסמוך על האינטואיציה ועל “החוש השישי”. הוא זה שממונה על יצירות מופלאות בבית.

כשהתירס היה מוכן הבנתי שזו הזדמנות להשתמש במים שבהם הוא בושל למרק (זה מקפיץ טעם של מרקים לרמה אחרת!).

התחלתי לאלתר ולחפש מה יש בבית. נמצאו רכיבים למרק שהרגיש לי יאמי. אבל כרגיל.. ידעתי מאיפה אני מתחילה אותו. לא היה לי שמץ של מושג מה יהיה הסוף, ואפילו לא רעיון מה המטרה הסופית המדויקת.

הוצאתי גמבה, בטטות, שום ובצל, ג’ינג’ר וחופן עדשים צהובות. זרקתי פנימה גם חתיכה מהתירס שנותר. וכשהיה מוכן טחנתי את רוב הרכיבים בבלנדר, הוספתי תבלינים ובישלתי עוד בתוספת קרם קוקוס. “יאמי” כבר אמרתי..?

עכשיו אני יושבת ואוספת רעיונות לפרויקטים יצירתיים שלפני שנים רציתי להגשים וניסיתי לתכנן אותם. “בהצלחה” מה שנקרא. אופן הפעולה שלי הוא לרוב דומה למרק הזה. זה דורש אמון גבוה ברמות על, שאז מסתבר עוד לא היה לי. היום נראה לי שדווקא יש הרבה יותר.

בו זמנית, בינתיים נהייתי הרבה יותר מאורגנת, בשלה ומוכנה. ובא לי לתת לכמה דברים הזדמנות נוספת

המרק הזה הזכיר לי שיש דברים שנוצרים מתוך מצב הוויה של נוכחות מלאה, שאינה מתיימרת להגיע לתוצאה ספציפית. היא משחקת !

ובתוך המשחק נוצר הכל.

מצד אחד, בעולם שלנו זה טירוף לפעול ככה.

מצד שני, רוב הדברים הכי טובים שאי פעם קרו לי, נבעו ממצב תודעה כזה.

מאז ומתמיד הייתי אשת הבשורה לעבודה מתוך הובלה של אנרגיה נקבית זורמת, גועשת ומבעבעת. ככה פרצתי את רוב המגבלות שאיתן התמודדתי בחיים.

ובשנים האחרונות, מאז שאני לומדת את התנועה המשלימה – אנרגיה זכרית חזקה, חדה וחודרת.

כזאת שיודעת לאן היא הולכת ומתכוונת להגיע.. אני פוגשת אתגרים חדשים, ומברכת מאוד על הלמידה הזאת.

בהודיה גדולה על החיבורים שנוצרים, ועל מה שאשכרא יוצא לפועל.

מזכירה לכולנו – בייחוד בתקופה המורכבת הזאת, שמאתגרת את רובנו עד הקצה.

באשר אתם עושים, זכרו גם ליהנות ולשחק.

זה שומר על אהבה, העזה, אמון ושפיות.

ונותן מלא מלא כוח להמשיך קדימה.

אוהבת אתכם

(והולכת לאכול מרק)

כוח על מפתיע – מה שנעים לך הוא עוגן

עם כל מה שקורה כרגע, כולנו זקוקים לעוגנים גדולים וקטנים כאחד, שיעזרו לנו לשמור על אנרגיה גבוהה, ויאפשרו לנו להעביר את התקופה הזאת בדרך כמה שיותר נעימה ומהנה. מה שעושה לנו נעים מחזק אותנו !

וככל שנהיה מחוזקים יותר כך נוכל להיות יותר בשירות, ליצור יותר ולשמור על רוטינה יחסית זורמת, למרות התהפוכות מסביב. לכן זה כל כך חשוב.

שמתי לב שמתחילת התקופה הקשוחה הזאת, באופן טבעי אימצתי לי הרגל קטן ואפילו “שטחי”, שמשמח אותי ומזכיר לי לחייך.

האמת היא שהופתעתי מההקפדה הפתאומית שלי עליו, ובו זמנית, זיהיתי שהוא מחזק את תחושת העוצמה והביטחון העצמי שלי. זה בטח הדבר האחרון שאתם מתארים לעצמכם.

בסרטון אני מספרת לכם על זה, ומציעה גם לכם לזהות מהו הדבר הזה אצלכם..?

אם בא לכם, ספרו לי בתגובות כדי לתת השראה גם לאחרים.

מתפללת יחד איתכם לימים טובים ובטוחים. ולשובם של כל האהובים והאהובות שלנו הבייתה.

לתת אמון באינטואיציה ובסמכות הפנימית: ניקוי שדה אנרגטי מהשפעות שליליות מהמדיה – יוליה אור לב

אהובים ואהובות, אני רוצה להזכיר לנו כמה זה חשוב להימנע מלאפשר למדיה לעשות עלינו מניפולציות. מסחטה רגשית מתחוללת בימים אלו סביב כל נושא החטופים, שישובו בעזרת השם. אנשים מקבלים מידעים שגויים, יורים אותם החוצה, מנהלים דיונים ארוכים. שימו לב – ממה מסיחים את דעתנו? מה יכול היה לקרות בזמן הזה שבו השתתפנו באותם דיונים/צפינו בסרטונים? ומה בעצם מתרחש “מאחורי הקלעים” בזמן שאנחנו לא שמים לב?

הלוחמה הפסיכולוגית במדיה זה לא דבר חדש. זה אמנם מדהים וחשוב להיות מעורבים, ובעיניי אף אחד לא יכול (ולא אמור) להישאר אדיש למה שקורה כרגע. אך האם להיות כבויים ותקועים במסכים זוהי הדרך *להשפיע* לטובה?

האם שאיבה אנרגטית ורגשית מכם ומכן, זה מה שמיטיב עם החטופים? האם זה מזרז את חזרתם?

שימו לב שזהו מהלך מכוון לגרום לאנשים ב”עורף” להיות שאובים למדיה, מופעלים רגשית ומדוכאים. מהלך שמנוהל על ידי גורמים שיודעים היטב מה הם עושים. אנשים שאובים למסכים הם אנשים חלשים יותר. חסרי כוחות השפעה (למרות אינסוף ויכוחים ברשת שעושים אשליה שכן). ומנוהלים על ידי יצרים הישרדותיים .

בוידאו הזה יש תהליך אנרגטי קצר שמחזק את החיבור לאינטימיות הפנימית, ומנטרל שאיבה אנרגטית – ממסכים ומגורמים חיצוניים שאינם מיטיבים.

מוזמנים להשתמש בו כדי לפנות השפעה של כל מה ש”חטף” לכם את תשומת הלב בימים אלה. ולהעביר את הסרטון הזה הלאה למי שצריך.

שולחת את אהבתי לכל אחד ואחת מאיתנו, למשפחות החטופים, לשבים מעזה, לחיילינו ולכל מי שכואב או מאותגר כרגע.

שיבואו עלינו ימים טובים.

בפתיחת הסטודיו המכושף של חן זיו – יוליה אור לב

ממש מדי פעם (כי זה עדיין מאוד נדיר בעולם שלנו) פוגשים משהו כל כך אמיתי וחי, שכל הגוף רוטט באור.

חן זיו מפסלת יצירות מרהיבות בחימר ובברונזה, ומעבירה טקסים וסדנאות.

אני צופה בה ברשת בין התמונות והמילים כבר כמה שנים, ואתמול סוף סוף הגעתי לפתיחת הסטודיו שלה. “המאורה” היא קוראת לו.

בעולם הקדום היינו צריכים לזחול בנקיקים באדמה כדי לעבור תהליכים כאלה. והגאונה הזאת הביאה ללב הרצליה את חיות היצירה, עם התדרים אולי הכי מווברטים שתמצאו על פני כדור הארץ בשנת 2023.