שנים רבות מחיי עסקתי וחקרתי ברבדים עמוקים את עולם העונג. בנוסף לחקירה האישית שלי, במשך חמש שנים יצרתי מרחבים לנשים בנושא של חיבור לנשיות ולתשוקה. ופיתחתי גישה שלמה שמחברת בין עולם העונג והתשוקה לעשיה בעסקים. הדבר המדהים שקרה, זה שבדיוק כשהגישה הייתה מוכנה לצאת לעולם בענק, נאלמתי דום. הרגשתי שמשהו חסר לי, או שאני עדיין לא מוכנה לצאת עם הדבר הבומבסטי הזה החוצה.
אתמול באירוע של רועי בן יוסף “נכנס יוצא”, הבנתי כמה התמרה קרתה מאז. אחרי שנים של שיחות ושיווק בנושא, הבנתי שאני הרבה יותר גדולה מנושא אחד. ולמעשה … שהייתי משועבדת אליו.
שיותר מאשר תמך בי לשוחח עליו וללמד אותו, פשוט היה בא לי להיות אותו בשקט. רועם. אבל שקט.
וכך קרה.. שלפני כשלוש שנים עזבתי את העשיה המסודרת עם נשים. את “עולם העסקים”. את כל החשיבה הקווית הזאת, שאמרה שאני צריכה להיות, להלך ולייצג נושא ספיציפי. להביא גישה ייחודית. “להיות פורצת דרך בתחומי” ועוד מטעמים. שבכנות, כבר היה בא לי להקיא מהם 
אווווווו שם העונג הגדול התחיל. למעשה קלטתי שבמשך שנים קבעתי לעצמי כללים מסודרים, שהיו מאוגדים בתיאוריות בריאות של “איך הדברים אמורים להיות או להיראות”. ובאיזו דרך אני אמורה ללכת.
מי אמר “בידול עסקי” ולא קיבל?
ואני …. סוסת פרא ! לא יכולה, לא רוצה ולא אמורה ללכת בתלם.
לא ללמוד צעדים של אחרים. לא לחכות דברים שכבר ראיתי. ולא לתכנן את ה”גישה”. הפגישה שלי עם “המציאות”. או עם החיים.
אלוהים אדירים כמה אושר הגיע לחיים שלי מאז! ברגע שרק העזתי לצאת מהקווים. ולפרק את כל מה שבניתי עליו חומות במשך שנים.
לאחרונה הנושא הזה חוזר אלי ומחפש אותי. מכמה כיוונים חד משמעיים.
כאילו אלוהים אומר לי “ההלו… התעוררי. מבקשים אותך פה…”
ואני… מתעלמת באלגנטיות. עם זיק של ניצוץ מתעורר.
האמת… בנעוריי הייתי רגילה לעורר פרובוקציות ולמשוך תשומת לב עם המיניות שלי. כשהתבגרתי, פתאום תפסתי את עצמי עושה את אותו הדבר בשדה העסקי. זה לא עבד לטובתי. ואז לאט לאט, ביקשתי לשבור את התדמית הזאת של “להיות אישה מינית ופראית”.
אני אכן כזאת.. אבל גם יש בי חלקים אחרים. ולא בא לי לחסוך ממני ומכם גם אותם. ואתמול, באירוע שבו רועי דיבר על הנושא הזה, הבנתי סופית… אני לא צריכה לצעוק את מה שאני.
לא להתאמץ להתחבר לאנשהו. לא לטפל בשום נושא.
לא להפגיש איתו אף אחד. לא להדגיש אותו בכל משפט שני בעבודה שלי. ולא לעשות ממנו כזה עניין.. הרי הוא פשוט כבר כאן.
כן הייתי מאוד שמחה לחלוק מרחבים שמאפשרים לי להיות כל מי ומה שאני. בגודל האמיתי שלי. עם שותפי ושותפות יצירה לדרך, שמרגישים חופשיים להיות הם עצמם גם.
והיו בטוחים.. שאיפה שאני במלוא עוצמתי. יש שם טונות של אנרגיה מינית, חוויה וחגיגה ** ועם זאת, היא לא חייבת להיות מדוברת **
למען האמת, ברגע שמתחילים לדבר על זה, האנרגיה שלי יורדת.
או במילים אחרות… שתקו ואל תפריעו לי ליהנות
אני יודעת ומרגישה בבטן שמתהווה בתוכי משהו חדש שעוד לא נראה.
שלא נעשה ולא נחווה. וברור לי.. שאיכשהו זה יהיה אתכם.
עד אז… בואו פשוט נהיה. ונהנה מכל נשימה הכי פשוטה.
כי עונג נמצא בכל רגע ובכל מה שנברא 
היא כל כך הרבה יותר גדולה “ממני”, האישה שמבקשת לעבור דרכי. כל כך הרבה משמעות והשראה יש בה. כל כך הרבה עוצמה וריפוי.