הכאב הכי גדול שלנו בחיים הוא כאב הנפרדות. לא משנה באילו מילים או סיפורים נעטוף אותו. במה נתרץ אותו. אחרי הכל זה *ה*נושא. והאמת שרובנו מנסים להימנע מלהרגיש את אותו כאב. אני אישית ברחתי ממנו בעקביות במשך שנים, ובכך נמנעתי מלהניח שורשים עמוק בתוכי.
אך הגיע הרגע, שבו ההימנעות מההרגשה הזאת, הביאה איתה חווית חיים עוד יותר כואבת – של ביטול עצמי. מחיקת זהות אישית וייחודית. ניסיון להיות כמו כולם ו”להתאים ל…”. מה שכמובן פגע במערכות היחסים שלי. ביכולת ליצור כסף בדרך אותנטית. בביטוי עצמי אמיתי. ובחופש להאיר את העוצמה שלי החוצה במלואי.
הכאב האמיץ הזה, שבסך הכל מאותת לנו “שימי לב אהובה!” “שים לב יקר!” הוא אהבה טהורה. אהבה שמופיעה במפגש עם הסדקים הכי עדינים שבפנים. אלה שמובילים אותנו לאמת העמוקה של הלב שלנו. לאיחוד עם חלקיינו המודחקים שמהם ניתקנו בעבר. ושם ממש נמצאים השורשים האמיתיים שלנו.
אלה שעומדים בפני עצמם. איתנים לנגד כל סערה. אינם תלויים באף אחד אחר.
ושם.. בשורשים אלה ממש, מסתתרות המתנות הכי יצירתיות שלנו. קולנו הייחודי. היכולת להיות יחד בלי להתערבב. בלי לקחת אלינו “אמת” או תדרים חיצוניים בניגוד להרמוניה הפנימית.
ושם ממש.. מחכות לנו הפתעות מרהיבות. כאלה שאפילו לא יכולנו לדמיין.
תתארו לכם להעביר חיים שלמים בניסיון לרצות ולהתאים. לחיות חלקים שלנו, מעורבבים בחלקי מידע ושברירי תדרים של אחרים. לחיות כחלק מקהילה. או מעורבבים חזק בזוגיות שלנו. באמהות שלנו.
בתפקידים שאימצנו לחיקנו. או ב”שליחות” או ב”יעוד” שאיתם הזדהינו.
ולפתע לגלות שכל “האדמה” הזאת עומדת להתפורר. שהרבה מהמבנה שבנינו, מושתת על ערכים, צרכים או רצונות של אחרים. או מתאים למי שפעם חשבנו שהיינו.
ואז בזמן שהספינה מיתטלטלת במים, עולות השאלות…. אז מי אני באמת באמת?
מה “התפקיד” האמיתי שלי?
ומה לעזעזאל כולנו עושים פה בבריכת הערבוביה האנושית?
בשנים האחרונות צללתי וקפצתי ראש אל תוך החקירה הזאת.
בוקר אחד, עברתי באופן חד ומהיר מחיים לבד בעיר, רחוק מכולם. בתדר די מסוגר בתוך “עולמי הצר כעולם נמלה”. אל תוך “שדה קהילתי”.
בשנתיים וחצי האחרונות אני חיה בלי בית פיזי משלי.
בונה עוגן חזק ויציב בתוכי. ואפשר לומר, שמהבוקר עד הערב חוקרת – מה קורה לנו כבני אדם,
בכל רמה אפשרית מול הנושאים הבאים:
אובדן זהות ייחודית.
שתיקה בזמן שקול ענק מבקש להישמע.
בחירה להיות מעורבבים בזמן שה”לבדות” מבקשת מרחב חקירה אמיץ.
בחירה בהתבודדות ובנפרדות, בזמן מוכנות ליחד הרמוני. וליצירה משותפת אמיתית.
אימוץ זהות כוזבת וביטוי מתוכה, אל מול אמת אישית עוצמתית שגועשת בפנים.
ומרתק לא פחות – איך כל אלה באים לידי ביטוי בשדה העסקי והשיווקי? בעולם הטיפול והמנטורינג.
איך החרדה מעוצמתנו האמיתית, מונעת מאיתנו להרוויח כסף בדרכנו הייחודית.
וגורמת לנו להיגרר לשדה המצער של למידה מ”אלה שכבר עשו את זה”. וניסיון “לחקות הצלחות של אחרים”.
במקביל, זכיתי ואני זוכה לטעום מהאור, העונג והשפע העצום,
שנגלה אלי בתוך חיבור אנושי מעצים ותומך. אלוהים כמה שזה מרווה את צמאוני !
לחיות בתוך יצירה משותפת. בתוך שדה השפעה שיש בו אחדות ושמחה מהותית.
חקירת חיי שנוגעת בשורשים של גבולות. של ביטוי התשוקה והמיניות שלנו.
של עשיה, יצירה וביטוי הנובעים מתוך אחדות עם רצוננו הנשמתי. זינקה בזמן הזה למימדים אחרים !
אני חייבת להודות, שתוך כדי הדרך גיליתי עולמות פסיכיים לחלוטין, שאינם נראים או מורגשים לעין “לא מלומדת”. שמטרתם המרכזית, היא לנתק אותנו מאור האחדות. להסיטנו מהתכנית הגבוהה. ולהשתמש בעוצמות ובכוחות שעליהם אנחנו “מוותרים”, בין אם במודע, לבין אם לא במודע.
למטרות צדדיות שאינן רלוונטיות לנו. לפעמים למטרות זדוניות.
הכלים להשאיר אותנו מפוחדים, מבודדים. בנזקקות ובהתבודדות. בתודעת חוסר – כלכלית, רגשית ומינית. הם אינסופיים.
היופי הוא, שלא משנה מה, יש כוחות אור עצומים בידינו. ובחירה מהותית להלך ולחיות את עוצמתנו.
את הייחודיות שלנו. את התכנית הגבוהה שלנו. ולהיות יחד !! ביצירה משותפת והרמונית. באהבה.
לאורך השנתיים וחצי האלה, קרסו וגם קורסים מגדלים רבים שבניתי בחיי.
ונגליתי המהות האמיתית – מבנה בלתי ניתן לתלישה, להזזה או להריסה.
שאינו מושתת על אף גורם חיצוני –
שורש נשמתי. קרקוע מהותי ש”הוא” אני.
וכמה שזה מרגש אותי.. לגלות כלים נדירים שמתהווים בתוכי. רבים מהם עוברים דרך קולי ושירתי. אחרים דרך כתיבה וצילום סרטונים.
שמאפשרים לי להעביר את כל השפע האינסופי הזה לאנשים! לכם אהובים.
תודה על הזכות לתת ולקבל כל כך הרבה כוח ואור. לחוות עונג עוצמתי, מעצם החזרה הבייתה אלי.
להיות השראה מהלכת. עם או בלי מילים. בשקט או בעוצמה שמרעידה את עולמי.
לאפשר לאקסטזה הזאת לרקוד בתוכי. לחלוק את עושר עולמי.
מה יאפשר לי להגדיל את הנביעה שאני החוצה ופנימה בעונג אמיתי?
תודה שזה קורה עכשיו. בעוצמה. תודה על התמיכה שמגיעה אלי ומראה לי את דרכי. את דרכנו יחד!
וכך קורה.