“קומי וצאי”! “קומי וסעי!” – מה זה היה, המסע המרתק הזה?

“קומי וצאי”! “קומי וסעי!”. ההדרכות שלי העבירו אותי שנים של חניכות מטורפות למדי, שהכינו אותי לתקופה הזאת ממש. מה שמכונה בימינו “תקופת הקורונה” הוא למעשה תחילתו של עידן חדש באנושות, שמתחיל במלחמת העולם השלישית. עכשיו. חצי שנה אל תוכה.. אני יכולה באמת לדבר. ולומר שמצבנו בישראל משקף את תפקידנו – תחילתו וסופו של הטירוף העולמי הזה. לחלוטין. אחת ולתמיד *יבוא דווקא מפה* ישר-אל. אני כותבת את זה וצמרמורות וגופי.
מתחילת 2016 הוציאה אותי האינטואיציה מהבית שגרתי בו בגבעתיים.. אל תוך מסע “נוודות” שנמשך שנים. למראית עין ברובו חוויתי עונג אקסטטי. התפתחתי בקצב שיא. עברתי ממקום למקום מתוך קריאה פנימית לזוז .. כרגע. מעכשיו לעכשיו למקום אחר. שערי שמים נפתחו עבורי כמו יד אלוהים בכבודה ובעצמה שהייתה נוגעת בי ומזיזה. מארגנת הכל כדי שיהיה לי הכי קל ונעים. ללמוד את מה שעומד לקרות. כרגע.
במלחמת העולם השלישית, שהינה מלחמת תודעה.. היננו נדרשים להיות הכי אמיתיים, עוצמתיים ונוכחים במרכז הפנימי שלנו. לפעול מתוך סמכות פנימית טבעית.
ותקשיבו טוב לזה – להתנהג מתוך חיבור כל כך אמיתי וחם, אינטימי אפילו.. אחד מול השני.
למה? כי התרת “החוזה השכלי” בעולם ששלט במשך עידנים החלה כרגע בקצב שיא.
אנחנו נהנים מהרגע הזה רק כשמסכימים לבלות ב”עכשיו”, במה שקורה, אפילו בתקופה המשוגעת הזאת.. כשקרובים, כשאוהבים, כשמרגישים.. וכן, גם כשמאוהבים. כשעושים אהבה..
זה הכל מתיר את החוזה עתיק היומין של שליטה תודעתית. שפעם שלטה עלינו באמת. בלי כלים להכיל את עוצמת הנשמה שלנו. בלי יכולת לעשות איתה.. כלום בעצם. והיום – יש לנו כלים. אנחנו יכולים לבחור אחרת.
בחיי שהיו חודשים שההדרכות לימדו אותי איך לפעול במצבים, שרוב האנשים סביבי לא יבינו על מה בכלל אני מדברת.. וואו.. אם אתחיל לפרוש את הידע העמוק שלמדתי פיסה אחרי פיסה. פיזית, רגשית ואנרגטית. ולאחר מכן גם מנטלית וקונקרטית.. על המערכות המנהלות את העולם הזה.
על החוזים הקרמתיים והנשמתיים שמכינים אותנו לעתיד.
על מערכת הכסף. על השליטה שלה במערכות יחסים ביקום כולו. ועל עוד מלא מלא דברים.. שבחוויה שלי עדיף שלא אפתח כאן כרגע. כי זה עלול לזרוע בהלה וחרדה, שזה הדבר האחרון שאני רוצה.
מה שבטוח – “האילומינטי”, “הסדר העולמי החדש”, כל סוגי הכפיה הפוטנציאליים באדמה האנושית פה.. זה רק קצה הקצה של הקרחון. וככה ממש “בקטנה” לעומת מקור הדברים.
באמת שאנחנו כולנו פה משחקים את החוזה הנשמתי בגופים האלה. משחקים משחק ותו לא. מאיפה זה מתחיל ולמה? זה הרבה יותר עמוק ומעניין. ולמעשה .. הדבר היחיד שמזיז פה עניינים. ופותר ה כ ל מהיסודות והשורשים.
היום אני מעדיפה לקרוא לזה “חיבור לבורא” “לאלה הגדולה”. ללב. לנשמה. לאהבה ולשמחה.
נכון לי כרגע לא להתעסק ב”דרמה החיצונית” שמתחוללת, כי החוזה הנשמתי שלי מאיר לי את הדרך לכיוונים אחרים.
אבל בעיקר… ו**שימו לב לזה** בעיקר כי במשך שנה וחצי לפחות, בעוד ההדרכות מלמדות אותי, דרך חוויה ולימוד ספציפי, את הידע הכי מסובך, מורכב ופסיכי עלי אדמות..
שבעצם משחרר את כל המערכת הזאת משליטה ..
חזרתי ושאלתי אותם שוב ושוב ושוב. והתעקשתי לקבל תשובה – איך לכל הרוחות אני מנגישה *את זה* ממש לאנשים שרוצים להישאר מחוברים, מאושרים ושפויים?
ושוב ושוב הם חזרו ואמרו – אינטימיות. קרבת לב. להקשיב לגוף הפיזי. לעומק שבפנים. לעונג ולתשוקה שמובילים.
לפשטות – לטבע. לילדים צוחקים. לטבול בים ובמעיינות. לשחק עם חיות. לשתול צמחים. להתרחב לחיבור לחושים.. בכל דרך אפשרית.
“איך זה קשור??” חזרתי והתעקשתי לקבל תשובה. “איך זה יכול לפתור את השליטה בעולם??
את השליטה במערכות הכלכליות? את ההתקפות האלחושיות על השדה האנרגטי?
איך לכל הרוחות זה יפתור ל”אנשים פשוטים” את התסבוכת של הרדמת החושים הפנימיים, ושיבוש בפעולת הDNA?”
“איך מחזירים באמצעות הפשטות הזאת מוחות ימניים ושמאליים שלא מתקשרים ביניהם, כי הבן אדם מחובר למפקדת חלל בפלנטה אחרת, ומתנהג כמו רובוט? (היום רואים את זה בכל מקום!)
איך?! איך אתם מדברים איתי על פשטות שכזאת? מה אתם חיים בסרט? 🙂
רגע אחד אתם שולחים אותי לפלנטות מחוץ לגלקסיה, ללמוד איך חוצנים משבשים תדרים בכדור הארץ, ופוגעים במערכות יחסים זוגיות? ביכולת של האדם להתפרנס? בריפוי רגשי?
ורגע אחרי המדע הבדיוני הזה .. אתם מספרים לי על פרחים ופרפרים?? בחייאת!!” פייר.. ? הייתי עצבנית עליהם 😄
“בבוא העת את תדעי” הסבירו לי. “יום יבוא ואת תביני, שהצעד הראשון בהחזרת הסמכות הפנימית שלנו אלינו.. הבייתה.. דורש להתחבר לפשטות. ברגע הזה.
ושבסופו של יום.. לא משנה מה נעשה וכמה נעבוד עם אנשים.. רק לאנשים שחיים *פה*. אפשר לעזור ולאזן את המערכת למצב המיטיב שלה. ואין כרגע בן אנוש.. אפילו לא אחד בכדור הזה, שנמצא *כאן* במלואו. זוהי עוצמה ענקית להכיל. תתאמנו בקטנות.
מי שמחובר ככה לפשטות.. הרבה יותר קשה, אם בכלל אפשרי, להזיז אותו מרצונו. מתשוקתו. מידיעתו. מהסמכות הנשמתית האלוהית שלו”.
אז חברים.. קטונתי. גם אחרי 14 שנים של עבודה אקטיבית מוצלחת בחיי הפרטיים ועם אנשים, אני עוד לומדת. כל הזמן מתפתחת ומתרחבת. כל הזמן מיישמת ומעבירה את השפע הזה שמלמדים אותי הלאה. כל הזמן משכללת את הכלים האנרגטיים שלי ואת הידע הפרקטי הזה.
מה שבטוח – אין כרגע “רשות” לאף אחד מאיתנו, להתנתק מהמהות שלנו כדי להתעסק בדבר מה חיצוני. רק להתאחד עם העוצמה שלנו עוד ועוד .. וממנה להשפיע. איך יודעים שאנחנו ב”מקום שלנו”? מרגישים. יודעים בפנים. הלב יודע. כי הוא מרגיש במקום.
אני מודה ומברכת לחיות על האדמה הזאת כרגע, ולדעת שאנחנו חלק משינוי עולמי אמיתי, יסודי ובר קיימא. שמתרחש מרגע זה והלאה.
ומודה ומברכת על השלבים בתכנית הגדולה שמתקיימים ומתגשמים בחיינו. שוב ושוב בהוכרת תודה על הלב ועל הפשטות שאני לומדת. ושאחרי הכל .. הדברים החשובים – פשוטים באמת 💛 גמר חתימה טובה לנו. ושנעבור את התקופה הזאת בדרך מלהיבה ומרגשת. כמה שיותר. אוהבת מלא 🌷

התמסרות לחיים דרך מוסיקה

יוליה אור לב - חיבור קולי

יוליה אור לב - חיבור קולי
יוליה אור לב – חיבור קולי

אחת החוויות המאתגרות בשבילי בחיים זה להרגיש תלויה. שאני לא יכולה לבד. מדהים איך דרך המוסיקה אני לומדת להיות ביחד אחרת. בלי לספר על זה סיפורים. בלי לפחד שאני צריכה מישהו. או שילכו ממני, כמו שיכולה להרגיש בתחומים אחרים.

צחוק הגורל הוא ש … קיבלתי כישרון כתיבה אדיר בחיים האלה. אני מתקשרת מוסיקה ברמה שיורדים אלי שירים שלמים עם מילים, יחד עם מנגינות יפיפיות .. שהלוואי ויכולתי להכניס אתכם לראש שלי וללחוץ פליי. מוצאת את עצמי הולכת ברחוב, ושומעת 20 כלי נגינה שונים, עם צלילים מרהיבים שיכולים בקלות למלא תזמורת. יודעת איזה צליל מגיע מתי ומאיזה כיוון בחלל. כל זאת מבלי להכיר את רוב כלי הנגינה שמפיקים את הצלילים.

וכאן נכנס צחוק הגורל .. עוד אחד מהדברים שהכי מאתגרים אותי בחיים זה ללמוד מבנים. לרוב אני משועממת באופן טוטאלי מכל הקשור בלימודי טכניקה. עד רמה ששום דבר עד היום לא הצליח לגרום לי לרצות ללמוד לנגן. כדי שאולי סוף סוף אהיה עצמאית בכתיבת והלחנת השירים שלי מ”א” עד “ת”. בלי להיות מתוסכלת בפעם המאה מכמות השירים שנשארים מוקלטים בטלפון שלי, כי אני לא מנגנת אותם רגע אחרי 🙃

לבסוף, במציאות.. דרך המוסיקה אני לומדת לתעל את התנועה היצירתית הייחודית שלי.. שנובעת מהאורגזמיות בגוף. עולה דרכי מתוך העומק הכי אינטימי ופנימי, וזורמת דרך הגרון אל העולם. לאט לאט אני לומדת להשלים עם הפרא הזה שאני, ולתעל אותו נכון. מבינה שאולי לא יהיה מצב שאי פעם אהיה “מסודרת”. ושאין לי מושג איך בדיוק התנועה הזאת תתגשם.

ולמרות זאת, מזה זמן מה קרא לי הלב לקנות יוקליילי. אולי.. מי יודע.. יום אחד אדע גם לנגן, ואבטא את עצמי בעוד כמה רבדים. הקסם הגדול בשבילי, זה שהוא הגיע כמתנה מאבא, מוסיקאי בעצמו. שהתעקש שאקנה אחד שווה ביותר.
אז חיפשתי חודשיים.. והנה נפגשנו.
בינתיים.. אני מאוהבת. מאתלרת ומגלה שזה נעים, קל ומסקרן. מעניין לאן עוד זה ירצה ללכת.
מאחלת לנו לנגן את מנגינת הנשמה בעוצמה ראויה 😊

“בורא כל שישנו, מלא את עיניי באור אינסוף, שאראה בבהירות, בדיוק ובפשטות את החסד, האהבה והשפע הגדול שבכל. השפיע עלי לראות דרך נקודת מבטך החומלת והאוהבת. התגלם אלי ודרכי כעונג ואהבה אינסופית. שאדע להיות כך בעולם, ולהלך את ההשראה שאתה דרך כל צעדיי. ברא דרכי כזכר ונקבה מאוחדים לאחד. השמע את קולך דרך קולי, תנועתי, נשימתי, הוויתי.. תודה. ויהי אור”

השראה לחיות חופש בחיי היום יום – יוליה אור לב

מה מאפשר לך להרגיש חופשיה כאישה בעולם הזה? מה גורם לך להאיר את עוצמתך כגבר באופן חופשי? כולנו חיים בעולם מלא בהתניות, כללים וחוקים. כשבמקום העמוק אנחנו רוצים לזרוח, בלי המגבלות שאימצנו אל תוכנו באופן לא טבעי. מהסביבה, מהחברה ומהקרובים אלינו.

הקשבה למה שמבקש להתבטא דרכי כרגע, ואיפשור מלא של כל החלקים האלה בתוכי, מאפשר לי לחוות ולהגשים חופש גדול יותר בחיי בכל המובנים. הוידאו הזה צולם ברגע קסום שכזה. בעירום (מצונזר פייסבוקית 😉) בחוף פראי, עם חברתי האהובה שירה. בקולות צחוק, שירה וריקוד. אושר טהור. תיהנו מהשראה לשבוע חדש.

התנערי (בואי כלה) – טקס קולי חיבור למקור – יוליה אור לב

אתמול הגעתי לטבילת לילה במעיין. להשיל ממני את המיותר. ליהנות לבד מאור הירח והכוכבים. בקדושת המים עשיתי עם עצמי טקס – חיבור למקור ההזנה הישיר מאור הבורא(ת). הרגשתי איך האחדות נכנסת בי. מאירה אותי. מרימה אותי להיות כל מי ומה שנועדתי להיות בחיים. אחרי ששכבתי על הגב במים וצפיתי בפליאה ובהודיה בכוכבים, שרתי את אחד השירים האהובים עלי. שיר שתמיד נוגע בי עמוק עמוק: התנערי (בואי כלה). בתוספת סיומת טקסית משלי, וצלילים שמעבירים אליכם את התדר הזה עד הבית.

למרות שחושך מוחלט, ובסרטון לא רואים כלום.. כן שומעים את צלילי הצרצרים והמים הזורמים. ומרגישים את התדר המרגיע, המחבר והפותח שעבר דרכי. אותו בא לי לחלוק איתכם.

“הכל כתוב והרשות נתונה”

אמצע הלילה.. צמרמורת עוברת בגופי. פותחת מילים שנכתבו לפני שנים. בתחילת המסע שלי. בתחילת הדפוסים והשדים שעולים. בעיצומן של זעקות שבר וקריעת ים סוף לפחות. וקולטת ש ה כ ל ה כ ל (!) היה כתוב בליבי ובשיריי, שחור על גבי לבן, כבר אז, לפני 15 שנים.

כתובה שם ההזמנה לשיר בקול גדול. ההזמנה להופיע מול קהל. הבחירה לעטוף ולאהוב “ללא מילים”. הבחירה לחיות את חיי כחוויה יצירתית. לנוח ולהתענג על החיים. הקריאה המובהקת לרפא את הנשיות והגבריות בעולם. והבחירה לגלם אלוהות מזוקקת בחיים האלה .. לאחד בין בני אדם. בין שמים לאדמה.

קוראת עשרות שירים, לרגע כלא מאמינה. כמה התכנית האלוהית גאונית. כמה שהכל כבר מוכן. מחכה. כל כך הרבה שנים.. לרגע שגם אני אהיה מוכנה לאורות כל כך גדולים. לקהילה אמיתית שעוטפת אותי מכל הכיוונים. לילדים ולמשפחה שיאזנו “פיצוצים” גדולים של אורות.. שרק כלים המוכנים להישאר שלמים, יקבלו בעונג ובאהבה. שרק אדמה חזקה ויציבה, יכולה לתת להם בסיס אמיתי.

מדהים שלא משנה לאיזה כיוון החיים “כמעט” לוקחים אותי.. תמיד בסוף אני חוזרת הבייתה אלי. הלוואי שרק אמצא בליבי את המוכנות להאיר את כל האור הזה מול העולם. לחבר את כל חלקיי ליצירה אחת שלמה.

ברור לי שהשירים האלה נועדו להישמע.
כי הם פשוטו כמשמעו * הצילו את חיי * כי הכתיבה הייתה אי של שקט בעולם סוער, שרק מי שהכיר אותי אז, וקצת ראה מעבר למה שסיפרתי, יודע.

כי הכאב והחשיכה הכי גדולה שהייתי בה, הולידו אור אינסוף.
את מי שאני היום. וגם היא.. אותה החשיכה. אותו כאב מפלח שבו חייתי יום יום שעה שעה. הביא לרפואה עתיקה, את יומה האמיתי –
את התדר החדש, האורגזמי והעוצמתי שבו אני נהנית ונחה בזה הרגע. היום.

אז אם משהו ממי שאני.. ממי שהייתי וממה שליטשתי בחיי באלו השנים..
יכול לעטוף, לברוא וליצור חיים, אני … בפנים.
תודה שזכיתי בכלים רחבים לאהבה הכי גדולה הקיימת עלי אדמות. לאינטימיות אמיתית עם החיים. ולאומץ להלך את החיבור בין השניים.