תגית: מוסיקה
התמסרות לחיים דרך מוסיקה
אחת החוויות המאתגרות בשבילי בחיים זה להרגיש תלויה. שאני לא יכולה לבד. מדהים איך דרך המוסיקה אני לומדת להיות ביחד אחרת. בלי לספר על זה סיפורים. בלי לפחד שאני צריכה מישהו. או שילכו ממני, כמו שיכולה להרגיש בתחומים אחרים.
צחוק הגורל הוא ש … קיבלתי כישרון כתיבה אדיר בחיים האלה. אני מתקשרת מוסיקה ברמה שיורדים אלי שירים שלמים עם מילים, יחד עם מנגינות יפיפיות .. שהלוואי ויכולתי להכניס אתכם לראש שלי וללחוץ פליי. מוצאת את עצמי הולכת ברחוב, ושומעת 20 כלי נגינה שונים, עם צלילים מרהיבים שיכולים בקלות למלא תזמורת. יודעת איזה צליל מגיע מתי ומאיזה כיוון בחלל. כל זאת מבלי להכיר את רוב כלי הנגינה שמפיקים את הצלילים.
וכאן נכנס צחוק הגורל .. עוד אחד מהדברים שהכי מאתגרים אותי בחיים זה ללמוד מבנים. לרוב אני משועממת באופן טוטאלי מכל הקשור בלימודי טכניקה. עד רמה ששום דבר עד היום לא הצליח לגרום לי לרצות ללמוד לנגן. כדי שאולי סוף סוף אהיה עצמאית בכתיבת והלחנת השירים שלי מ”א” עד “ת”. בלי להיות מתוסכלת בפעם המאה מכמות השירים שנשארים מוקלטים בטלפון שלי, כי אני לא מנגנת אותם רגע אחרי 🙃
לבסוף, במציאות.. דרך המוסיקה אני לומדת לתעל את התנועה היצירתית הייחודית שלי.. שנובעת מהאורגזמיות בגוף. עולה דרכי מתוך העומק הכי אינטימי ופנימי, וזורמת דרך הגרון אל העולם. לאט לאט אני לומדת להשלים עם הפרא הזה שאני, ולתעל אותו נכון. מבינה שאולי לא יהיה מצב שאי פעם אהיה “מסודרת”. ושאין לי מושג איך בדיוק התנועה הזאת תתגשם.
ולמרות זאת, מזה זמן מה קרא לי הלב לקנות יוקליילי. אולי.. מי יודע.. יום אחד אדע גם לנגן, ואבטא את עצמי בעוד כמה רבדים. הקסם הגדול בשבילי, זה שהוא הגיע כמתנה מאבא, מוסיקאי בעצמו. שהתעקש שאקנה אחד שווה ביותר.
אז חיפשתי חודשיים.. והנה נפגשנו.
בינתיים.. אני מאוהבת. מאתלרת ומגלה שזה נעים, קל ומסקרן. מעניין לאן עוד זה ירצה ללכת.
מאחלת לנו לנגן את מנגינת הנשמה בעוצמה ראויה 😊
“בורא כל שישנו, מלא את עיניי באור אינסוף, שאראה בבהירות, בדיוק ובפשטות את החסד, האהבה והשפע הגדול שבכל. השפיע עלי לראות דרך נקודת מבטך החומלת והאוהבת. התגלם אלי ודרכי כעונג ואהבה אינסופית. שאדע להיות כך בעולם, ולהלך את ההשראה שאתה דרך כל צעדיי. ברא דרכי כזכר ונקבה מאוחדים לאחד. השמע את קולך דרך קולי, תנועתי, נשימתי, הוויתי.. תודה. ויהי אור”
התנערי (בואי כלה) – טקס קולי חיבור למקור – יוליה אור לב
אתמול הגעתי לטבילת לילה במעיין. להשיל ממני את המיותר. ליהנות לבד מאור הירח והכוכבים. בקדושת המים עשיתי עם עצמי טקס – חיבור למקור ההזנה הישיר מאור הבורא(ת). הרגשתי איך האחדות נכנסת בי. מאירה אותי. מרימה אותי להיות כל מי ומה שנועדתי להיות בחיים. אחרי ששכבתי על הגב במים וצפיתי בפליאה ובהודיה בכוכבים, שרתי את אחד השירים האהובים עלי. שיר שתמיד נוגע בי עמוק עמוק: התנערי (בואי כלה). בתוספת סיומת טקסית משלי, וצלילים שמעבירים אליכם את התדר הזה עד הבית.
למרות שחושך מוחלט, ובסרטון לא רואים כלום.. כן שומעים את צלילי הצרצרים והמים הזורמים. ומרגישים את התדר המרגיע, המחבר והפותח שעבר דרכי. אותו בא לי לחלוק איתכם.
חשיפה … בין אורות לאפלה
והבנתי.. שחלק מהביטוי היצירתי שלי, באמת ובתמים מבקש לגעת בקצוות האלה.. אפילו שכבר היינו שם, אני והילדה שבתוכי.
זאת הייתה מעין זריקת התעוררות, ויחד איתה היזכרות. בכמויות הטקסטים שכתבתי בתקופות נמוכות בחיי. בשירים המטלטלים שמבטאים את עומק הריקנות. חוסר המשמעות. והכאב שבו חייתי על בסיסי יומי.
ובא לי להביט בזה שוב פתאום. ולא לדעת.. מה ואיך ירצה לצאת לאור. ומה, לעומת זאת, ישלים את מחזור החיים שלו במגירות. במרתפי התיקיות במחשב, ובזכרונות הלב.
אבל פתאום.. מרגישה שחלק בי, לאחרונה (הרבה זמן יחסית לעצמי) לא באמת מקבל מקום. חנוק לו לבד. ומרגישה שם בודדה וקטנה כזאת.
כאילו יש איזה חלק בי שאינו מורשה. שאין אליו – אלי גישה.
כי מרוב “אור ואהבה” והחיים ה(באמת)מדהימים שיצרתי לי.. פתאום אני מרגישה לי חסרה.
וכבר ברור לי שאין טעם בלנבור ולחפור ב”מי אני” ומה עברתי בחיים.
לא ללעוס חומר גלם ישן למטרות יצירה. וגם לא לחשוף חלקים שמבקשים מרחב פרטי, ביני לבין עצמי (Been there, done that).
לשמחתי גם בתחומי ה”חשיפה”, למדתי בראש ובראשונה, לקבל את הצורך שלי במרחב אישי. וזה אחרי שנים שחשפתי כאן דברים, שבאמת היום אני קוראת ונופלת לי הלסת.. איך היה לי אומץ להאיר את החשיכה הכי גדולה שלי בפייסבוק. בלי בושה. בידיעה שאנשים לא רק יקבלו אותי כמו שאני. אלא עוד יבואו אלי לאירועים. וכך היה.
אז אני מביטה אל התדר הזה שנפתח ואל הדרך החדשה. ומביעה כוונת לב להאיר ולפתוח, משהו מהטקסטים או השירים האלה “מפעם”.
להפיץ חלקים חדשים ממני במוסיקה. לצייר חיבורים חדשים-ישנים על קאנווס צבעוני.
כל דבר שיתן לשלמה שאני לצאת ולקבל במה. באהבה. ובתחושת שמחה והתרחבות בריאה ואמיתית, למי שאני בכל רגע ורגע.
לחיי חופש אמיתי.
* תמונה – מסדנה מדהימה של צילום בעירום, בהנחיית ראדיקה וגלעד. התקיימה בהתכנסות Cosmic Lovers במאי 2018. Gilad Heller
שלוש שנים בדרכים … איך עשיתי את זה?
אחרי שלוש שנים בלי בית פיזי משלי. בלי לשלם שקל על מגורים. בוידאו הזה אני מספרת על אתגרי המסע שחוויתי. על ההנאות מהדרך. על ההחלטות שהביאו אותי לצעד הקיצוני והמופרע הזה, שבחיים לא חשבתי שאעשה.
איך הסתדרתי עם כסף, ומה השאיפה שלי בחזרה לחיים חדשים?
איך שחרור המסגרות איפשר לי לגלות עוצמות אדירות. אמונה בלתי מתפשרת. ובית אמיתי.. כזה שתמיד הולך איתי באשר אני.
מקווה ומאמינה שבקרוב ייצא לי לחשוף יותר.. קרוב יותר. עמוק יותר. ואינטימי יותר. להביא את הלב שלי.. בהרצאה על הגילויים מהתדר החוויתי והיצירתי שגיליתי בתוכי. ועל העוצמה שמתאפשרת כשמשחררים שליטה ומרפים אל החיים באהבה.