“קומי וצאי”! “קומי וסעי!” – מה זה היה, המסע המרתק הזה?

“קומי וצאי”! “קומי וסעי!”. ההדרכות שלי העבירו אותי שנים של חניכות מטורפות למדי, שהכינו אותי לתקופה הזאת ממש. מה שמכונה בימינו “תקופת הקורונה” הוא למעשה תחילתו של עידן חדש באנושות, שמתחיל במלחמת העולם השלישית. עכשיו. חצי שנה אל תוכה.. אני יכולה באמת לדבר. ולומר שמצבנו בישראל משקף את תפקידנו – תחילתו וסופו של הטירוף העולמי הזה. לחלוטין. אחת ולתמיד *יבוא דווקא מפה* ישר-אל. אני כותבת את זה וצמרמורות וגופי.
מתחילת 2016 הוציאה אותי האינטואיציה מהבית שגרתי בו בגבעתיים.. אל תוך מסע “נוודות” שנמשך שנים. למראית עין ברובו חוויתי עונג אקסטטי. התפתחתי בקצב שיא. עברתי ממקום למקום מתוך קריאה פנימית לזוז .. כרגע. מעכשיו לעכשיו למקום אחר. שערי שמים נפתחו עבורי כמו יד אלוהים בכבודה ובעצמה שהייתה נוגעת בי ומזיזה. מארגנת הכל כדי שיהיה לי הכי קל ונעים. ללמוד את מה שעומד לקרות. כרגע.
במלחמת העולם השלישית, שהינה מלחמת תודעה.. היננו נדרשים להיות הכי אמיתיים, עוצמתיים ונוכחים במרכז הפנימי שלנו. לפעול מתוך סמכות פנימית טבעית.
ותקשיבו טוב לזה – להתנהג מתוך חיבור כל כך אמיתי וחם, אינטימי אפילו.. אחד מול השני.
למה? כי התרת “החוזה השכלי” בעולם ששלט במשך עידנים החלה כרגע בקצב שיא.
אנחנו נהנים מהרגע הזה רק כשמסכימים לבלות ב”עכשיו”, במה שקורה, אפילו בתקופה המשוגעת הזאת.. כשקרובים, כשאוהבים, כשמרגישים.. וכן, גם כשמאוהבים. כשעושים אהבה..
זה הכל מתיר את החוזה עתיק היומין של שליטה תודעתית. שפעם שלטה עלינו באמת. בלי כלים להכיל את עוצמת הנשמה שלנו. בלי יכולת לעשות איתה.. כלום בעצם. והיום – יש לנו כלים. אנחנו יכולים לבחור אחרת.
בחיי שהיו חודשים שההדרכות לימדו אותי איך לפעול במצבים, שרוב האנשים סביבי לא יבינו על מה בכלל אני מדברת.. וואו.. אם אתחיל לפרוש את הידע העמוק שלמדתי פיסה אחרי פיסה. פיזית, רגשית ואנרגטית. ולאחר מכן גם מנטלית וקונקרטית.. על המערכות המנהלות את העולם הזה.
על החוזים הקרמתיים והנשמתיים שמכינים אותנו לעתיד.
על מערכת הכסף. על השליטה שלה במערכות יחסים ביקום כולו. ועל עוד מלא מלא דברים.. שבחוויה שלי עדיף שלא אפתח כאן כרגע. כי זה עלול לזרוע בהלה וחרדה, שזה הדבר האחרון שאני רוצה.
מה שבטוח – “האילומינטי”, “הסדר העולמי החדש”, כל סוגי הכפיה הפוטנציאליים באדמה האנושית פה.. זה רק קצה הקצה של הקרחון. וככה ממש “בקטנה” לעומת מקור הדברים.
באמת שאנחנו כולנו פה משחקים את החוזה הנשמתי בגופים האלה. משחקים משחק ותו לא. מאיפה זה מתחיל ולמה? זה הרבה יותר עמוק ומעניין. ולמעשה .. הדבר היחיד שמזיז פה עניינים. ופותר ה כ ל מהיסודות והשורשים.
היום אני מעדיפה לקרוא לזה “חיבור לבורא” “לאלה הגדולה”. ללב. לנשמה. לאהבה ולשמחה.
נכון לי כרגע לא להתעסק ב”דרמה החיצונית” שמתחוללת, כי החוזה הנשמתי שלי מאיר לי את הדרך לכיוונים אחרים.
אבל בעיקר… ו**שימו לב לזה** בעיקר כי במשך שנה וחצי לפחות, בעוד ההדרכות מלמדות אותי, דרך חוויה ולימוד ספציפי, את הידע הכי מסובך, מורכב ופסיכי עלי אדמות..
שבעצם משחרר את כל המערכת הזאת משליטה ..
חזרתי ושאלתי אותם שוב ושוב ושוב. והתעקשתי לקבל תשובה – איך לכל הרוחות אני מנגישה *את זה* ממש לאנשים שרוצים להישאר מחוברים, מאושרים ושפויים?
ושוב ושוב הם חזרו ואמרו – אינטימיות. קרבת לב. להקשיב לגוף הפיזי. לעומק שבפנים. לעונג ולתשוקה שמובילים.
לפשטות – לטבע. לילדים צוחקים. לטבול בים ובמעיינות. לשחק עם חיות. לשתול צמחים. להתרחב לחיבור לחושים.. בכל דרך אפשרית.
“איך זה קשור??” חזרתי והתעקשתי לקבל תשובה. “איך זה יכול לפתור את השליטה בעולם??
את השליטה במערכות הכלכליות? את ההתקפות האלחושיות על השדה האנרגטי?
איך לכל הרוחות זה יפתור ל”אנשים פשוטים” את התסבוכת של הרדמת החושים הפנימיים, ושיבוש בפעולת הDNA?”
“איך מחזירים באמצעות הפשטות הזאת מוחות ימניים ושמאליים שלא מתקשרים ביניהם, כי הבן אדם מחובר למפקדת חלל בפלנטה אחרת, ומתנהג כמו רובוט? (היום רואים את זה בכל מקום!)
איך?! איך אתם מדברים איתי על פשטות שכזאת? מה אתם חיים בסרט? 🙂
רגע אחד אתם שולחים אותי לפלנטות מחוץ לגלקסיה, ללמוד איך חוצנים משבשים תדרים בכדור הארץ, ופוגעים במערכות יחסים זוגיות? ביכולת של האדם להתפרנס? בריפוי רגשי?
ורגע אחרי המדע הבדיוני הזה .. אתם מספרים לי על פרחים ופרפרים?? בחייאת!!” פייר.. ? הייתי עצבנית עליהם 😄
“בבוא העת את תדעי” הסבירו לי. “יום יבוא ואת תביני, שהצעד הראשון בהחזרת הסמכות הפנימית שלנו אלינו.. הבייתה.. דורש להתחבר לפשטות. ברגע הזה.
ושבסופו של יום.. לא משנה מה נעשה וכמה נעבוד עם אנשים.. רק לאנשים שחיים *פה*. אפשר לעזור ולאזן את המערכת למצב המיטיב שלה. ואין כרגע בן אנוש.. אפילו לא אחד בכדור הזה, שנמצא *כאן* במלואו. זוהי עוצמה ענקית להכיל. תתאמנו בקטנות.
מי שמחובר ככה לפשטות.. הרבה יותר קשה, אם בכלל אפשרי, להזיז אותו מרצונו. מתשוקתו. מידיעתו. מהסמכות הנשמתית האלוהית שלו”.
אז חברים.. קטונתי. גם אחרי 14 שנים של עבודה אקטיבית מוצלחת בחיי הפרטיים ועם אנשים, אני עוד לומדת. כל הזמן מתפתחת ומתרחבת. כל הזמן מיישמת ומעבירה את השפע הזה שמלמדים אותי הלאה. כל הזמן משכללת את הכלים האנרגטיים שלי ואת הידע הפרקטי הזה.
מה שבטוח – אין כרגע “רשות” לאף אחד מאיתנו, להתנתק מהמהות שלנו כדי להתעסק בדבר מה חיצוני. רק להתאחד עם העוצמה שלנו עוד ועוד .. וממנה להשפיע. איך יודעים שאנחנו ב”מקום שלנו”? מרגישים. יודעים בפנים. הלב יודע. כי הוא מרגיש במקום.
אני מודה ומברכת לחיות על האדמה הזאת כרגע, ולדעת שאנחנו חלק משינוי עולמי אמיתי, יסודי ובר קיימא. שמתרחש מרגע זה והלאה.
ומודה ומברכת על השלבים בתכנית הגדולה שמתקיימים ומתגשמים בחיינו. שוב ושוב בהוכרת תודה על הלב ועל הפשטות שאני לומדת. ושאחרי הכל .. הדברים החשובים – פשוטים באמת 💛 גמר חתימה טובה לנו. ושנעבור את התקופה הזאת בדרך מלהיבה ומרגשת. כמה שיותר. אוהבת מלא 🌷

התמסרות לחיים דרך מוסיקה

יוליה אור לב - חיבור קולי

יוליה אור לב - חיבור קולי
יוליה אור לב – חיבור קולי

אחת החוויות המאתגרות בשבילי בחיים זה להרגיש תלויה. שאני לא יכולה לבד. מדהים איך דרך המוסיקה אני לומדת להיות ביחד אחרת. בלי לספר על זה סיפורים. בלי לפחד שאני צריכה מישהו. או שילכו ממני, כמו שיכולה להרגיש בתחומים אחרים.

צחוק הגורל הוא ש … קיבלתי כישרון כתיבה אדיר בחיים האלה. אני מתקשרת מוסיקה ברמה שיורדים אלי שירים שלמים עם מילים, יחד עם מנגינות יפיפיות .. שהלוואי ויכולתי להכניס אתכם לראש שלי וללחוץ פליי. מוצאת את עצמי הולכת ברחוב, ושומעת 20 כלי נגינה שונים, עם צלילים מרהיבים שיכולים בקלות למלא תזמורת. יודעת איזה צליל מגיע מתי ומאיזה כיוון בחלל. כל זאת מבלי להכיר את רוב כלי הנגינה שמפיקים את הצלילים.

וכאן נכנס צחוק הגורל .. עוד אחד מהדברים שהכי מאתגרים אותי בחיים זה ללמוד מבנים. לרוב אני משועממת באופן טוטאלי מכל הקשור בלימודי טכניקה. עד רמה ששום דבר עד היום לא הצליח לגרום לי לרצות ללמוד לנגן. כדי שאולי סוף סוף אהיה עצמאית בכתיבת והלחנת השירים שלי מ”א” עד “ת”. בלי להיות מתוסכלת בפעם המאה מכמות השירים שנשארים מוקלטים בטלפון שלי, כי אני לא מנגנת אותם רגע אחרי 🙃

לבסוף, במציאות.. דרך המוסיקה אני לומדת לתעל את התנועה היצירתית הייחודית שלי.. שנובעת מהאורגזמיות בגוף. עולה דרכי מתוך העומק הכי אינטימי ופנימי, וזורמת דרך הגרון אל העולם. לאט לאט אני לומדת להשלים עם הפרא הזה שאני, ולתעל אותו נכון. מבינה שאולי לא יהיה מצב שאי פעם אהיה “מסודרת”. ושאין לי מושג איך בדיוק התנועה הזאת תתגשם.

ולמרות זאת, מזה זמן מה קרא לי הלב לקנות יוקליילי. אולי.. מי יודע.. יום אחד אדע גם לנגן, ואבטא את עצמי בעוד כמה רבדים. הקסם הגדול בשבילי, זה שהוא הגיע כמתנה מאבא, מוסיקאי בעצמו. שהתעקש שאקנה אחד שווה ביותר.
אז חיפשתי חודשיים.. והנה נפגשנו.
בינתיים.. אני מאוהבת. מאתלרת ומגלה שזה נעים, קל ומסקרן. מעניין לאן עוד זה ירצה ללכת.
מאחלת לנו לנגן את מנגינת הנשמה בעוצמה ראויה 😊

“בורא כל שישנו, מלא את עיניי באור אינסוף, שאראה בבהירות, בדיוק ובפשטות את החסד, האהבה והשפע הגדול שבכל. השפיע עלי לראות דרך נקודת מבטך החומלת והאוהבת. התגלם אלי ודרכי כעונג ואהבה אינסופית. שאדע להיות כך בעולם, ולהלך את ההשראה שאתה דרך כל צעדיי. ברא דרכי כזכר ונקבה מאוחדים לאחד. השמע את קולך דרך קולי, תנועתי, נשימתי, הוויתי.. תודה. ויהי אור”

התנערי (בואי כלה) – טקס קולי חיבור למקור – יוליה אור לב

אתמול הגעתי לטבילת לילה במעיין. להשיל ממני את המיותר. ליהנות לבד מאור הירח והכוכבים. בקדושת המים עשיתי עם עצמי טקס – חיבור למקור ההזנה הישיר מאור הבורא(ת). הרגשתי איך האחדות נכנסת בי. מאירה אותי. מרימה אותי להיות כל מי ומה שנועדתי להיות בחיים. אחרי ששכבתי על הגב במים וצפיתי בפליאה ובהודיה בכוכבים, שרתי את אחד השירים האהובים עלי. שיר שתמיד נוגע בי עמוק עמוק: התנערי (בואי כלה). בתוספת סיומת טקסית משלי, וצלילים שמעבירים אליכם את התדר הזה עד הבית.

למרות שחושך מוחלט, ובסרטון לא רואים כלום.. כן שומעים את צלילי הצרצרים והמים הזורמים. ומרגישים את התדר המרגיע, המחבר והפותח שעבר דרכי. אותו בא לי לחלוק איתכם.

חשיפה … בין אורות לאפלה

לאחרונה שמתי לב כמה משיכה מתעוררת בי לאפלה. לצד הסקסי והדארק של החיים, לצד התנסות באותם אורות יצירתיים שחוויתי לאורך כמה שנים. עם כמויות עונג שאין לתאר במילים. אנשים שמרחיבים את תודעתי ואת ליבי, אל עולם מואר לחלוטין.. “שירה מקודשת”, תפילות ואהבה .. פתאום הסתכלתי מסביב, וקלטתי שאני כועסת על החלק הזה שבי, שממגנט לצד אורות גבוהים, אפלה עמוקה. מהקצוות הכי קיצוניים של החיים.

והבנתי.. שחלק מהביטוי היצירתי שלי, באמת ובתמים מבקש לגעת בקצוות האלה.. אפילו שכבר היינו שם, אני והילדה שבתוכי.
זאת הייתה מעין זריקת התעוררות, ויחד איתה היזכרות. בכמויות הטקסטים שכתבתי בתקופות נמוכות בחיי. בשירים המטלטלים שמבטאים את עומק הריקנות. חוסר המשמעות. והכאב שבו חייתי על בסיסי יומי.

ובא לי להביט בזה שוב פתאום. ולא לדעת.. מה ואיך ירצה לצאת לאור. ומה, לעומת זאת, ישלים את מחזור החיים שלו במגירות. במרתפי התיקיות במחשב, ובזכרונות הלב.

אבל פתאום.. מרגישה שחלק בי, לאחרונה (הרבה זמן יחסית לעצמי) לא באמת מקבל מקום. חנוק לו לבד. ומרגישה שם בודדה וקטנה כזאת.
כאילו יש איזה חלק בי שאינו מורשה. שאין אליו – אלי גישה.
כי מרוב “אור ואהבה” והחיים ה(באמת)מדהימים שיצרתי לי.. פתאום אני מרגישה לי חסרה.

וכבר ברור לי שאין טעם בלנבור ולחפור ב”מי אני” ומה עברתי בחיים.
לא ללעוס חומר גלם ישן למטרות יצירה. וגם לא לחשוף חלקים שמבקשים מרחב פרטי, ביני לבין עצמי (Been there, done that).

לשמחתי גם בתחומי ה”חשיפה”, למדתי בראש ובראשונה, לקבל את הצורך שלי במרחב אישי. וזה אחרי שנים שחשפתי כאן דברים, שבאמת היום אני קוראת ונופלת לי הלסת.. איך היה לי אומץ להאיר את החשיכה הכי גדולה שלי בפייסבוק. בלי בושה. בידיעה שאנשים לא רק יקבלו אותי כמו שאני. אלא עוד יבואו אלי לאירועים. וכך היה.

אז אני מביטה אל התדר הזה שנפתח ואל הדרך החדשה. ומביעה כוונת לב להאיר ולפתוח, משהו מהטקסטים או השירים האלה “מפעם”.
להפיץ חלקים חדשים ממני במוסיקה. לצייר חיבורים חדשים-ישנים על קאנווס צבעוני.
כל דבר שיתן לשלמה שאני לצאת ולקבל במה. באהבה. ובתחושת שמחה והתרחבות בריאה ואמיתית, למי שאני בכל רגע ורגע.
לחיי חופש אמיתי.

* תמונה – מסדנה מדהימה של צילום בעירום, בהנחיית ראדיקה וגלעד. התקיימה בהתכנסות Cosmic Lovers במאי 2018. Gilad Heller

 

שלוש שנים בדרכים … איך עשיתי את זה?

אחרי שלוש שנים בלי בית פיזי משלי. בלי לשלם שקל על מגורים. בוידאו הזה אני מספרת על אתגרי המסע שחוויתי. על ההנאות מהדרך. על ההחלטות שהביאו אותי לצעד הקיצוני והמופרע הזה, שבחיים לא חשבתי שאעשה.
איך הסתדרתי עם כסף, ומה השאיפה שלי בחזרה לחיים חדשים?
איך שחרור המסגרות איפשר לי לגלות עוצמות אדירות. אמונה בלתי מתפשרת. ובית אמיתי.. כזה שתמיד הולך איתי באשר אני.

מקווה ומאמינה שבקרוב ייצא לי לחשוף יותר.. קרוב יותר. עמוק יותר. ואינטימי יותר. להביא את הלב שלי.. בהרצאה על הגילויים מהתדר החוויתי והיצירתי שגיליתי בתוכי. ועל העוצמה שמתאפשרת כשמשחררים שליטה ומרפים אל החיים באהבה.